כמו כן, מונחת בפניי תביעה שכנגד, בגין הנזק שניגרם לכונס עקב מכירת הרכב לאדם אחר, במחיר נמוך משהוצע על ידי הנתבע שכנגד.
בהנתן שכך, לא קמה לתובע "זכות קנויה" להיות זה שיקבל לידיו את הרכב מושא התביעה; ראו בעיניין זה: ברע"א 2049-21 רז פישמן נ' עו"ד אביב פריצקי בתפקידו כמפרק הזמני של חברת טי. ג'י. אי. השקעות נדל"ן בע"מ (פורסם, 4.5.2021) נקבע:
"כבר נפסק בעבר כי ככלל, בהליכי הוצאה לפועל ומימוש נכסים, זכות המציע בנכס מתגבשת במועד שבו המכר אושר על-ידי רשם ההוצאה לפועל או על-ידי בית המשפט, ...המועד הקובע לסופיות המכר הוא מתן אישור כאמור".
כך גם בעיניין בע"מ 8788/10 פלוני נ' פלוני ואח' (פורסם, 13.11.2011):
"זכייה בהתמחרות איננה בהכרח סוף פסוק. צד שלישי המתקשר בהסכם מהסוג הנידון עם מציע, מודע לכך כי ההסכם עמו עדיין טעון אישור בית המשפט וכי תוקפו הסופי מותנה באישור כזה".
משלא ניתן אישור כאמור לתובע, טרם נקנתה זכות ברכב, ואין יסוד להסתמכות התובע על הפקת ריווח מן הזכייה.
הן על יסוד המאפיינים האובייקטיביים של שוק הרכבים הנמכרים מכינוסי נכסים (כפי שנסקרו על הנתבע, בעדות שהייתה בעיני משכנעת ואמינה) הן לאור ציון המילה "מייד" ביחס לשני הצדדים לחוזה (גם הכונס, בסעיף 2 להסכם המסגרת, מחויב לשלוח את הסכם המכר למציע שזכה, "מייד" לאחר ההודעה על הזכייה), נוצר הרושם כי מדובר בשוק דינאמי מאד, בו קיימת תנודתיות מהירה של קונים בין מוכרים שונים.
...
המסקנה, כי אין מדובר בהפרה מצד התובע שכנגד, אינה מלמדת בהכרח כי הביטול היווה את הקטנת הנזק הטובה ביותר, ומשכך יש לפצות תמורתה; עסקינן ב"צד השני של אותה מטבע", של ניתוח השוק כשוק דינמי.
התוצאה
התביעה הראשית נדחית, נוכח המסקנה כי ביטול הודעת הזכייה על ידי הנתבע לא היוותה הפרה של ההסכם, אלא קיום שלו; נוסף על כך, לא נגרמו לתובע נזקים כלשהם.
התביעה שכנגד נדחית, לאור הקביעה כי לא הוכח שביטול ההודעה על הזכייה מהווה הקטנת נזק, וודאי שלא הקטנה מיטבית של הנזק.