מכירת מניות המדינה בחברות ממשלתיות

עוד הוברר בפנינו, כי נוהל של רשות החברות הממשלתיות מחודש 7/1997 קובע כי בעת מכירה פרטית של מניות המדינה על ידי המדינה, ישולם מתוך תמורת המכירה תגמול כספי אשר יחולק בין עובדי החברה - אלו שהם קבועים ואלה המועסקים בחוזים אישיים לפחות שישה חודשים – בהתאם לשיעורים המפורטים בנוהל, ועל פי מפתח של משכורות שיחושבו בערכן הממוצע בששת החודשים שקדמו למועד מכירת המניות על ידי המדינה.

...

אנו קובעים כי הדבר היה בסמוך לאחר יום 1.4.07.

אנו קובעים כי לכל המאוחר ידע התובע באמצע שנת 2011 על כך שהוגשה תביעה של סטודנטים מאבטחים נוספים.

אנו קובעים איפה כי עילת התביעה בגין שני המענקים נולדה באמצע שנת 2011.

באשר ל"נוהלי מתן תגמול לעובדים של מניות המדינה", שנזכרו בסעיף זה להחלטת הממשלה, הרי שרשות החברות הממשלתיות פירסמה שני נהלים, בדבר מתן תגמול לעובדים, כדלקמן: האחד – "נוהל תגמול לעובדים בגין מכירה פרטית של מניות המדינה" מיום 29.7.97 (להלן-נוהל 97').

...

סוף דבר - אשר על כן ולאור כל המבואר לעיל, התוצאה היא שאנו קובעים כי הוראות ההסכמים שנחתמו בנתבעת, חלו על התובעים, וכי התובעים היו במעמד של "עובדים זמניים קבועים" על פיהם, למעט התובע אומרי אוברה שהיה במעמד זה עד לחודש אפריל 2009, שאז הועבר למעמד של "עובד קבוע". תביעותיהם של אותם תובעים שעתרו למענק רווחים – נדחות; תביעותיהם של אותם תובעים שעתרו ל"מענק פיצול"– מתקבלות; תביעותיהם של כלל התובעים ל"מענק הפרטה"– מתקבלות; תביעותיהם של אותם תובעים שעתרו ל"תגמול נופש" – מתקבלות וכן מתקבלות באופן חלקי תביעותיהם של תובעים אלו לפיצוי בגין נזק לא ממוני, אך תביעותיהם של שאר התובעים לפיצוי בגין נזק לא ממוני – נדחות; תביעותיהם של התובעים 1-4 לסעד האכיפה – נדחות, וכך גם תביעותיהם של התובעים 1-4 לפיצוי בגין נזק לא ממוני; תביעותיהם של התובעים 1-4 לפיצוי בגין נזק ממוני בשל הפגמים שנפלו בפיטוריהם – מתקבלות באופן חלקי.

כפעל יוצא מכל האמור לעיל, אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לכל אחד מהתובעים את הסכומים הנקובים בטבלה שלהלן, לצד שמו של כל תובע: א ב ג ד ה שם תובע מענק פיצול מענק הפרטה תגמול נופש פיצוי בגין נזק לא ממוני פיצוי בגין פיטורים שלא כדין 1 דביאן אלי 70,000 ₪ 25,251 ₪ 2,320 ₪ 5,000 ₪ משכורת קובעת אחת לפיצויי פיטורים 2 שי כהן 70,000 ₪ 34,979 ₪ 4,060 ₪ 5,000 ₪ משכורת קובעת אחת לפיצויי פיטורים 3 לדר משה 70,000 ₪ 24,625 ₪ 3,480 ₪ 5,000 ₪ 4 משכורות קובעות לפיצויי פיטורים 4 צוזמר מיכאל 70,000 ₪ 18,248 ₪ 1,160 ₪ 5,000 ₪ 4 משכורות קובעות לפיצויי פיטורים 5 אומרי אוברה 70,000 ₪ 25,022 ₪ 3,480 ₪ 5,000 ₪ 6 אליאב אקוקה 70,000 ₪ 27,105 ₪ 3,480 ₪ 5,000 ₪ 7 שלומי אקוקה 70,000 ₪ 16,050 ₪ 2,320 ₪ 5,000 ₪ 8 אייל יעקובוביץ 70,000 ₪ 12,955₪ 9 אלמוג לייב 70,000 ₪ 20,650 ₪ 2,320 ₪ 5,000 ₪ 10 איתי מיטב 70,000 ₪ 21,372 ₪ 1,160 5,000 ₪ 11 אסי סבג 70,000 ₪ 11,264 ₪ 12 גבי פוטישמן 70,000 ₪ 18,457 ₪ 1,160 ₪ 5,000 ₪ 13 ויטלי שפכט 70,000 ₪ 24,339 ₪ 2,320 ₪ 5,000 ₪ 14 אורי סיון 70,000 ₪ 32,509 ₪ 4,060 ₪ 5,000 ₪ 15 **** פינגרמן 5,843 ₪ 1,160 ₪ 5,000 ₪ 16 שחר די ולנסה 20,278 ₪ 1,160 ₪ 5,000 ₪ 17 חנן שוורצמן 19,957₪ 3,480 5,000 ₪ 18 סיון בן חמו 10,684 ₪ 19 אלעד ציפרוט 23,553 ₪ 3,480 ₪ 5,000 ₪ 20 טל וייסלר 70,000 ₪ 20,185 ₪ 1,160 ₪ 5,000 ₪ 21 רותם לוי 14,754 ₪ 22 מורן שור 11,219 ₪ 2,320 ₪ 5,000 ₪ 23 עדי דוד אללוף 21,793 ₪ 2,320 ₪ 5,000 ₪ 24 איתי ליבן 20,122 ₪ 2,320 ₪ 5,000 ₪ 25 יגאל ריף 24,120 ₪ 2,320 ₪ 5,000 ₪ 26 אפרים וינקלר 17,593 ₪ 3,480 ₪ 5,000 ₪ 27 נדב שלום גולן 7,004 ₪ 1,160 ₪ 5,000 ₪ 28 פבל ספירין 21,789 ₪ 2,320 ₪ 5,000 ₪ 29 גיל בילנקו 19,317 ₪ 2,320 ₪ 5,000 ₪ 30 יוסף והבי 36,032 ₪ 3,480 ₪ 5,000 ₪ 31 שאהין מהדי 28,761 ₪ 3,480 ₪ 5,000 ₪ הסכומים כאמור בעמודות א' ו-ב' לעיל, ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 8.10.07 ועד לתשלום המלא בפועל; הסכומים כאמור בעמודות ג' ו-ד' לעיל, ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.9.06 ועד לתשלום המלא בפועל; והסכומים כאמור בעמודה ה' לעיל, ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.9.07 ועד לתשלום המלא בפועל.

בהינתן כי התובעים כולם יוצגו במאוחד בהליך זה, אנו מחייבים את הנתבעת לשאת בנוסף לסכומים כאמור לעיל, בהוצאות התובעים כולם בגין הליך זה בסכום כולל של 85,000 ש"ח, לתשלום בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין לידיה, שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

שורשיו של מענק ההפרטה נעוצים בנוהל רשות החברות הממשלתיות מיום 29.7.1997 שכותרתו "מתן תגמול לעובדים בגין מכירה פרטית של מניות המדינה" ובנוהל נוסף של אותה הרשות מיום 29.5.2003 שכותרתו "הצעת מניות לעובדים בגין הצעה לציבור המדללת את אחזקות המדינה בחברה ממשלתית או מעורבת". נהלים אלה קובעים כי המדינה תעביר לעובדים תגמול מיוחד כאשר היא מוכרת את מניותיה בחברה ממשלתית או מעורבת.

...

סבורני כי הדין כפי שפורש עד כה אינו שולל לחלוטין אפשרות שתקבול שניתן לעובד ממעבידו יוחרג מגדרי סעיף 2(2) לפקודה.

משכך, סבורני כי על בית המשפט להימנע מקביעת חזקה חלוטה ולבחון כל מקרה לגופו – האם בהכנסה פירותית עסקינן, או שמא ברווח הון.

עם זאת, בדומה לחברתי המשנָה לנשיא ומטעמיה, גם אני סבור כי מן הראוי לקבוע חזקה שלפיה כל תקבול שמשולם לעובד ממעבידו הוא הכנסה פירותית שמקורה בעבודה (לפי סעיף 2(2) לפקודה).

במסגרת החלטה זו, הוחלט למכור את יתרת המניות של המדינה בצים, תוך קביעה כי למניות צים תיווסף מנית מדינה מיוחדת, שתונפק לשם הבטחת ענייניה החיוניים של המדינה בצים, ותוחזק על ידי המדינה (להלן- החלטת הממשלה משנת 1995).

יודגש, כי על פי סעיף 3.3.10 לדו"ח, תנאי מתלה לאישור האספה, הנו עידכון תנאי מניית המדינה, או איונה של מנייה זו. ראוי לציין כי, ביום 16.2.14 הגיש האגוד הארצי לקציני ים (להלן- האגוד), אשר מיתנגד לאישור הסדר הנושים, עתירה לבית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ, נגד שר האוצר, שר התחבורה, רשות החברות הממשלתיות, צים והחברה לישראל (בג"ץ 1194/14).

...

לעמדת המדינה, יש לדחות את בקשת החברה על הסף, ממספר טעמים: סמכות עניינית- לטענת המדינה לאור קיומה של עתירה לבג"ץ, ולאור מהות מניית הזהב, ישנה סמכות ייחודית לבג"ץ לדון בעניין.

אני סבור, כי המחיר הכבד עד מאוד שבעלי המניות, והמדינה בכללם, וכך אף הנושים, יידרשו לשלם, על מנת לברר האם מדובר באיום סרק או לא, ככל שהתרחיש האפוקליפטי אכן יתממש, הינו מחיר מוגזם עד מאוד, ואין לקחת בשום אופן את הסיכון הטמון בהתרחשותו.

מתוך ראיית האינטרסים של כלל הגורמים המעורבים, ובכללם גם, כמובן, האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל, אני סבור כי יש להותיר על כנן את זכויותיה של מניית הזהב של המדינה, זולת עניין אחד הנוגע לעבירות המניות, כפי שיפורט להלן.

על פי בקשת ב"כ המדינה בדיון מיום 29.6.14, אני מעכב את ביצוע החלטתי זו עד ליום 7.7.14 שעה 14:00, על מנת לאפשר למדינה, ככל שתחפוץ בכך, להשיג על החלטתי זו בפני בית המשפט העליון, ללא שיינקטו על ידי החברה, בינתיים, צעדים בלתי הפיכים.

בתחילה ועד ליום 15.9.20, כיהן המבקש ככלכלן הפרטה ברשות החברות הממשלתיות (להלן: "הרשות") והחל מיום 15.9.20 ועד ליום 10.8.22, כיהן המבקש במינוי בפועל במשרת סגן בכיר למנהלת הרשות.

בין היותו של המבקש חלק מועדה שהייתה גורם מחליט בנוגע לחברה ובין בהיותו גורם ממליץ בלבד, בנסיבות העניין, המיכרז שניהלה המדינה בנוגע למכירת מניות נמל חיפה הסתיים ללא שהחברה הגישה הצעה כלשהיא ופרשה ממנו בטרם הגיעה לקו הסיום.

...

לאחר ששקלנו את מכלול הנסיבות, אנו סבורים כי תקופת הצינון הראויה במקרה דנן היא כעמדת המשיבה, וכי בהמשך לכך יש להעמידה על פרק זמן של ששה חודשים ממועד הפרישה בפועל (10.8.22).

בהמשך לכך אנו קובעים כי המבקש יהיה רשאי לעבוד בחברה, בתפקיד המבוקש החל מ-10.2.23.

מכלול הנסיבות מביא למסקנה כי הטלת מגבלות חמורות מאלה שנקבעו צפויה לגרום לכך שהמבקש יפגע במידה שאינה מתיישבת עם האיזונים הנדרשים במקרים כגון דא. לנוכח כל המצוין, אנו סבורים כי קביעה כאמור – המאפשרת תחילת העבודה החדשה כעבור ששה חודשים ממועד הפרישה הרשמי – לא מעלה חשש לפוטנציאל של פגיעה או למראית עין של פגיעה בטוהר המידות ובתדמית השירות הציבורי.