מכירת מידע מסווג לגורמים זרים

הנתבע בתצהירו טוען כי בכל תקופת עבודתו של התובע בנתבעת, כשנה, היו לו אולי 2 פגישות אישיות עם התובע, כי התובע היתקבל כסטז'ר ונציג מכירות, ללא כל ניסיון ולתקופת ניסיון; התובע לא הישתלב בעבודה בנתבעת, רב והסתכסך עם מרבית העובדים; מעת לעת התפרצויות זעם על עובדים ואף על אנקרי (המנכ"ל) ומול כל עובדי הנתבעת, תוך הפעלת אלימות מילולית קשה.

בנוסף, נטען כי התובע פנה לעובדים שונים, הן בתקופת עבודתו והגדיל עשות, גם לאחר עזיבתו פנה לעובדים בחברה והוציא מהם בתחבולות שונות גישה לחומרים מסווגים, בכללם גישה למידע על לקוחות, ססמאות של מערכות פרטיות וגישה למסמכים שמוגנים כקניין רוחני של הנתבעת.

בתצהיר המשלים (11.9.16; שהוגש עפ"י החלטת ביה"ד, משלא התרנו העדת חוקר המישטרה) הוסיף כי "לפני כשנה וחצי התברר לנו בחברה" שגורם זר "פרץ למיילים ולמערכות החברה באופן שיטתי – במשך מס' חודשים" (ולאחר שאינו מציין למי ואף לא באלו חודשים, ומה במדוייק התברר ומתי; וכזכור, לא הוגשה עדות אנקרי), פעולה שנעשתה "ככל הנראה" ע"י "עובד לשעבר", שניצל חלון זמן שמנהלות המשרד לא נכחו בעבודה והגדיר באמצעות המחשב שלה 'חשבונות רגילים' ל'חשבונות מנהל', מה שאיפשר גישה ל"אותו גורם" להיכנס בשעות הלילה לחשבונות שונים, נחשף לחומרים, החליף ססמאות ואף השבית מערך המיילים, מה שגרם לנתבעת נזקים של ממש – אלא, שיצויין כבר עתה, אף לא דבר מכל אלה, לא הוּכח לכשלעצמו.

...

ונתהה – היכן הוכיחה הנתבעת טענותיה בס' 39 לסיכומיה (שלא לתהות, היכן הוכיחה הנטען בסעיף 40 שם?!) ועתה – לפרסום "אינטראקטיב" – היכן הוכח בפנינו כי התובע "מעל" בתפקידו בכך שהפיץ בעמוד הפייסבוק של הנתבעת את המתחרה "אינטראקטיב" – והרי נקל היה להוכיח הדבר ע"י הגשת צילום הדף, חברה העוסקת כזכור ב"תחום השיווק הדיגיטלי והניו מדיה" (ס' 1 לתביעה, ס' 24 להגנה) וכשעסקינן, כטענת הנתבע בעדותו (עמ. 17 שורות 1-2) – בדברים שידעה הנתבעת בזמן אמת, טרם השימוע – הכיצד חברה מסודרת כנתבעת, לא הציגה "בדל אסמכתא" ל"מעילה" זו של התובע בתפקידו?! – ואף שלא מצאנו "לייחס" לענין משקל רב בדיון בנושא הפסקת העבודה לכשעצמה, במהותה, חשיבות רבה יש לנטען, כשעסקינן "בפרסום" שהנתבעת טוענת ל"נזק עצום" ולוּ "לפוטנציאל" הנזק – וכשנבהיר: יש להניח כי בעת ש"מצאה" הנתבעת "פרסום" כנטען, בעל פוטנציאל לנזק עצום" לה (ראה גם ס' 43 לסיכומיה) – מתי הסירה אותו/מי הסיר אותו/והיכן הוכחה ל"פוטנציאל" – שבגינו יש לחייב התובע, כתביעתה, "בסכום מינימלי של 50,000 ₪"?! (ולמעלה מן הצורך, היכן התכתובת שטען לה הנתבע בענין?).

סיכום נעתרת התביעה שהגיש התובע בחלקה ונדחית לחלוטין ה"תביעה שכנגד" שהגישה הנתבעת.

לאחר ששקלנו כל אלה והגם שמצאנו לדחות התביעה כנגד הנתבע (כשלא נעלם מעינינו כי בנמצא הלכות שהיה בהן כדי לחייבו אישית, הגם לטעמנו, לא כך בנסיבות שהוכחו), ולאחר ששקלנו טענות הצדדים בענין הוצאות, הצדק עם התובע בסיכומיו ויש מקום להוקיע – ובחריפות – התנהלות הנתבעת בהגשת "התביעה שכנגד", השימוש בניסוח וסגנון מתלהם/תקיף ומשמיץ – וללא "רבב של ראיות" לתימוכין, ותוך עתירה לסְכומים מופרכים, גבוהים ובלתי מבוססים, ובלא שנעשה נסיון אמיתי להוכחתה! בנסיבות אלה – תשא הנתבעת בהוצאות התובע בהליך בסך 9,000 ₪ ובשכ"ט ב"כ התובע בסך 8,500 ₪.

הגם שנראה כי לנגד עיני המחוקק עמדו חללי צה"ל ובני משפחותיהם כמי ש"נוגעים בדבר", דומני כי את התיבה "אדם הנוגע בדבר" שבסעיף 539א לחש"ץ ראוי לפרש פרשנות רחבה יותר, החובקת גם את מי שנפגעו במהלך פעילות מבצעית ואינם נמנים על כוחות הצבא, ואת בני משפחותיהם, ומכירה בזכותם לקבל מידע אמין ומפורט באשר לנסיבות מותו של יקירם.

בנוסף קובעת ההנחיה, באשר למסירת חומר חקירה למתלונן או לקורבן עבירה הנידרש לו לצורך הגשת ערר או לצורך הגשת עתירה לבג"ץ על החלטה בערר לגנוז את התיק, כי "...חומר זה נידרש לאזרח כדי לאפשר לו למצות זכות, שהיקנה לו החוק במפורש. יחד עם זאת, יש לבחון האם אין בבקשת העיון גם מטרה זרה; האם אין חשש כי מתן העיון יביא בסופו של דבר להפצת חומר החקירה ברבים, דבר אשר עלול לפגוע באופן חמור בפרטיות החשוד או פגיעה באינטרסים אחרים" (סעיף 14 להנחיה).

ביחס לחקירות בטיחות קובעת DoD 6055.7 כי על מנת להבטיח מסירת מידע מדויק לעורכי הדו"ח, ומאחר שדו"חות אלה עשויים להכיל מידע מסווג, הם ישמרו ככלל חיסויים (E4.4 – E4.4.1), לרבות הממצאים, ההערכות, הניתוחים, העמדות, המסקנות וההמלצות הכלולים בדו"חות אלה (E4.4.2).

מכל מקום, מורה ההוראה, מידע חסוי שהיתקבל בחקירת בטיחות לא ישמש לצורך הליכים משמעתיים או מינהליים (E4.5.3.1.1), בעוד מידע שאינו חסוי יכול להימסר על פי הקוים המנחים שבהוראה זו. עוד נקבע כי מידע חסוי המתבקש במסגרת עתירות לפי חוק חופש המידע האמריקאי, ה- Freedom of Information Act (להלן: FOIA), או במסגרת בקשות לגילוי מסמכים וצוים שפוטיים אחרים לא יימסר אלא על פי המתוה שבהוראה זו (E4.5.3.2), שעיקרו בכך שבכל המקרים בהם מוסמכים החוקרים להבטיח סודיות רשאי גורם מוסמך בכיר או נציגו להכריז על היתנגדות לחשיפת המידע.

...

פניית בני המשפחה טופלה בהתאם להוראות החלות על פניית בני משפחות של חיילי צה"ל שנפגעו, וסבורני כי בעשותם כן נהגו המשיבים כראוי.

במצב דברים זה, כאשר אל מול זכותם הממומשת של העותרים ניצב האינטרס שבהגנה על התחקיר המבצעי ככלי חיוני לפעולת הצבא, אני סבורה כי החלטת הרמטכ"ל סבירה ואינה מצדיקה התערבות.

ואולם, במקרה זה אני סבורה כי העקרונות שהותוו בהפ"ע לעניין התחקיר ובהוראת אכ"א יש בהם משום עקרונות מנחים להפעלת שיקול הדעת, שדי בהם כדי לענות על דרישה זו. סיכומם של דברים, החלטת הרמטכ"ל הביאה בחשבון את כלל חיסיון התחקיר המבצעי מזה ואת העובדה שהתאפשר לעותרים לקבל את המידע אודות נסיבות מותו של יקירם המנוח על ידי עיון בתיק מצ"ח מזה.

ב"כ המערער הדגיש עוד כי המערער לא יצר קשר פיזי עם גורם זר כלשהוא, אלא הסתפק במשלוח הודעות בדואר אלקטרוני ובפקס, וזאת בלי שיעביר בסופו של דבר מידע כלשהוא לגורם זר. עוד הוזכר שתוף הפעולה של המערער עם חוקריו מרגע מעצרו, וכן הודאתו וחרטתו.

מובן אף כי אילו חפצה נפשו אך "למלט" עצמו ואת משפחתו למדינה אירופאית מפני "האיום הקיומי" שהוא חזה לישראל, הוא היה בהחלט יכול לעשות כן (שהרי אנו מדינה דמוקרטית ופתוחה, המאפשרת עזיבה) – אף בלא להקדים לכך יצירת מגע עם סוכני חוץ על מנת לבקש למכור להם – תמורת ממון – מידע צבאי מסווג.

...

לאור כל האמור לעיל, נגזר על המערער, כאמור, עונש של חמש שנות מאסר בפועל, ומאסר מותנה של שנתיים.

גם טענה זו דינה להידחות.

לאור כל האמור לעיל – אציע לחבריי לדחות את הערעור על גזר הדין.

היתנהלות טר"מ אינה מהוה היתערבות בלתי צפויה של גורם זר. כעולה מהודעות המדביר במישטרה הוא לקח בחשבון את האפשרות שתתרחש תקלה והחומר ידלוף (ר' הודעה מיום 22.1.14, נספח ו1 לתיק המישטרה, ש' 61-58; הודעה מיום 23.1.14, נספח ו2 לתיק המישטרה, ש' 110-106; הודעה מיום 27.1.14, נספח ו3 לתיק המישטרה, ש' 37-33).

על פי תקנות החומרים המסוכנים (סווג ופטור), תשנ"ו-1996, מכירת חומר הדברה המכיל פוספין בכמות של מעל 1 ק"ג מחייבת קבלת היתר רעלים מאת המשרד להגנת הסביבה.

הוא מיפרט בתצהירו את הקשיים המובנים בפעולות אכיפה לאיתור הפרות חוק המתבצעות בתוך דירות מגורים אשר ככל שמבקשים לבצען בהנתן תלונה קונקרטית מדובר בפעולת הדברה שכבר הסתיימה וככל שמבקשים לעשות שימוש בדירה שיועדה מראש למטרה זו אליה מוזמנים מדבירים, מדובר במשאב יקר ומוגבל אותו יש להפעיל במקרים חמורים של מידע קונקריטי תוך מתן עדיפות לעוסקים פירטיים ללא היתר הדברה (ס' 23-24).

באוקטובר 2013 אושר המשך השמוש בו על ידי הגורם המוסמך באיחוד האירופי תוך הגבלת המכירה והשמוש למומחים מיומנים וכן נקיטת אמצעי מיגון למפעילי המוצר (ס' 14 ;ס' 15 לתצהיר על נספחו).

...

התובעים ישלמו לנתבעת 4, לגביה הוצע כבר בשלבים מוקדמים של ההליך לשקול את המשך ההליכים נגדה, שכ"ט עו"ד והוצאות בסך כולל של 100,000 ₪.

לנתבעים 7-5, ישלמו התובעים שכ"ט עו"ד בסך כולל של 50,000 ₪ וכן את עלויות חוות הדעת בה נשאו.

הודעות צד ג' נדחות.

אלה הסעדים שנתבעו בכתב התביעה ובסיכומים: לקבוע כי הידע והמידע אליהם נחשף רוני במהלך ותוך כדי עבודתו בחברה מהוים "מידע סודי" האסור לגילוי לגורמים זרים, על פי חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999.

..במסגרת תפקידו של רוני כמנהל מכירות באמריקה הלאטינית, היו מצויים תחת ידו ועיניו כלל ההתקשרויות של החברה עם לקוחותיה וספקיה במדינות אלה, לרבות; אנשי קשר, מוצרים, פרויקטים עתידיים, שיטות שיווק ומכירה וכיוצ"ב. אדגיש, כי מדובר במידע עסקי, מסווג ורגיש ביותר של החברה, אשר רוני היה בין הבודדים אשר נחשפו אליו, ופרט אליי ולמנכ"ל החברה, מר דויטש, רק לרוני נימסרו סודות אלו בכללותם, ורק לו הייתה התמונה המלאה באשר למכלול הנושאים הקשורים ללקוחותיה וספקיה של החברה באיזור גיאוגרפי זה. מר רונן חלבי, ששמש כמנהל ה- IT ברובוגרופ, הצהיר בעיניין נהלי שמירת קבצים ומסמכים בחברה: אציין כי עובדי החברה מחויבים לשמירת קבצים ומסמכים בכוננים רשתיים משותפים, והדבר אף מוסדר בנוהל כתוב אשר נשלח לכל העובדים בחברה.

יודגש, כי באשר לעיסקאות עתידיות עם לקוחות קיימים וחדשים, הרי שלמעט ההנהלה הבכירה בחברה ורוני כמנהל המכירות האמון על טריטוריה זו – החתומים כולם על הסכמי סודיות, אין לגורמים אחרים בחברה גישה למידע זה. רובוגרופ טענה כי יצירת קשר שלה עם לקוחותיה, הוא תהליך ארוך שיכול לקחת מספר שנים.

...

בנסיבות אלה אנו קובעים כי קמה לרובוגרופ ההגנה הקבועה בסעיף 18 (2)(ג) לחוק הגנת הפרטיות שעניינה "הגנה על עניין אישי כשר של הפוגע" ראו לעניין זה דברים שכתבה כב' השופטת איצקוביץ בעניין סע"ש (אזורי ת"א) 41363-03-13 אורי יוסקוביץ - טלרד נטוורקס בע"מ (נבו 15.10.2017), הרלבנטיים ונכונים גם לענייננו.

סוף דבר תביעת רובוגרופ מתקבלת באופן חלקי.

התביעה שכנגד מתקבלת באופן חלקי.

הוצאות משפט בשים לב לתוצאות פסק הדין ולהתנהלותו של באום במסגרת העבודה, כפי שפורט לעיל, ובשים לב לתוצאות ההליך, אנו קובעים כי באום ישא בהוצאות שכ"ט עו"ד בסך 8,000 ש"ח. ניתן היום, י"ג אדר תשפ"ג, בהעדר הצדדים.