ביום 1/8/14 השיבה ד"ר ציקל- שלום לשאלות בית הדין, בין היתר, כדלקמן:
"ביום 24/5/2009 נפגע בתאונת עבודה בברך שמאל באבחנה של קרע מנסקוס אקוטי. ובשנת 2012 מתוארים מימצאי דימות של קרע גוף מנסקוס מדיאלי בברך ימנית. אין מספיק מידע לקבוע אבחנת הליקוי.
עיקר טענות הנתבע:
לא הונחה תשתית עובדתית לפגיעה בעבודה על דרך המקרוטראומה, ודין התביעה להדחות כבר בשלב העובדתי; עבודת התובע כפחח הנה עבודה מגוונת שאינה כרוכה בבצוע תנועות חוזרות ונישנות ברציפות, דומות במהותן, הפועלות דוקא על הבירכיים.
...
עיקר טענות הנתבע:
לא הונחה תשתית עובדתית לפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה, ודין התביעה להידחות כבר בשלב העובדתי; עבודת התובע כפחח הינה עבודה מגוונת שאינה כרוכה בביצוע תנועות חוזרות ונשנות ברציפות, דומות במהותן, הפועלות דווקא על הברכיים.
בנסיבות המקרה שלפנינו, ד"ר ששון- שמונה כמומחה יועץ מטעם בית הדין בתחום האורתופדיה- הגיע למסקנה כי קיים קשר סיבתי ובסבירות שמעל 50%-
- לגישתו של ד"ר ששון, עבודתו של התובע שכללה בעיקר כריעות ברך ועבודה על הברכיים עם הגדלת הלחץ על הסחוס היא שגרמה ותרמה רבות לנזק O.A (ארטריטיס) בברכיים שלו.
אשר על כן, דין תביעתו של התובע להתקבל.
טרם סיום נציין, לגבי טענותיו של הנתבע לפיהן לא הונחה תשתית עובדתית לפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה, כשלטענתו דין התביעה להידחות כבר בשלב העובדתי, הרי שאין לנו אלא לשוב על האמור בהחלטה מיום 10/4/14 ואנו מפנים בעיקר לסעיפים 12, 17 ו-18 להחלטה הנ"ל.
סוף דבר:
התביעה מתקבלת כך שבהתאם לחוות דעתו של ד"ר אברהם ששון הנזק O.A (ארטריטיס) ממנו סובל התובע בשתי ברכיו מוכר כ"פגיעה בעבודה".
הנתבע ישלם לתובע, תוך 30 ימים מהיום, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 3,500 ₪.