מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

מיקרוטראומה לנהג אוטובוס: תביעת ביטוח לאומי

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

במסמך של ד"ר אליהו סלטי מיום 10.12.2017 נרשם, כי הוא נפגע בגבו התחתון "כשגלגלי האוטובוס בו נהג ניכנס לתוך בור בכביש". בתביעה שהוגשה למל"ל: ביום 21.3.2017 הגיש התובע באמצעות באת כוחו תביעה לביטוח לאומי, שם נרשם כי ביום 8.1.2017 נפגע.
"לדבריו, הפגיעה אירעה עקב קפיצות האוטובוס במהלך הנהיגה בכביש משובש עם בורות ושקעים". יצוין, כי ביום 1.8.2017 הוגשה תביעה למל"ל בטענה של מקרוטראומה.
...
ואולם, לאחר ששמענו את עדותם של עופר כהן ועו"ד צינקלר שקד, שוכנענו כי הסיבה לכך הינה שלאגד לא היה נוהל מוסדר לגבי דיווח על תאונות עבודה.
מכל המפורט לעיל – אנו מקבלים את גרסת התובע לעניין פגיעתו מיום 8.1.2017.
סוף דבר: החלטה לעניין מינוי מומחה תפורסם בנט המשפט.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפנינו תביעה של התובע להכרה בקיומה של תשתית עובדתית למקרוטראומה במסגרת עבודת התובע כנהג אוטובוס.
עוד טוען התובע כי בסמוך לשיחה הטלפונית ניגש לסניף המוסד לביטוח לאומי ובקש שיודיע לו את החלטת המוסד בעיניינו ואכן הפקידה מסרה לו כי רופא המוסד קבע כי אין קשר סיבתי בין המצב הרפואי שלו לבין עבודתו רבת השנים כנהג אוטובוס.
תקנה 1(ב) לתקנות הביטוח הלאומי (מועדים להגשת תובענות), התש"ל-1969 קובעת את המועד להגשת תובענה לבית הדין האיזורי כנגד החלטת המוסד לביטוח לאומי, כך: "החליט המוסד בתביעה ונמסרה לתובע הודעה על כך, תוגש תובענה לבית הדין לעבודה תוך ששה חודשים מיום מסירת ההודעה לתובע או מיום תחילתן של תקנות אלה, הכל לפי המאוחר יותר". נציין כי התקופה הנקובה בתקנה זו הוארכה לאחרונה, לפי תיקון שניכנס לתוקף ביום 13.1.10, ל – 12 חודשים.
...
לטענת הנתבע תביעתו של התובע התיישנה כמו כן הנתבע טוען כי יש לדחות את תביעתו גם לגופו של עניין.
ערים אנו לטענת התובע לפיה פנה לזכותי רק במהלך חודש 5/14 וחתם על ייפוי כוח לב"כ בתיק דנן ביום 25.5.14, אולם אין אנו סבורים כי יש במסמכים אלו כדי לתמוך בטענת התובע כי קיבל את מכתב הדחייה רק במהלך פסח.
כמו כן אין אנו סבורים כי הנתבע היה מחוייב לשלוח את החלטותיו בדואר רשום דווקא, ולכן אי הצגת אישור מסירה על ידי הנתבע אינה מהווה פגם של הנתבע לעניין זה .
סוף דבר - נוכח כל האמור לעיל, יש לדחות את תביעת התובע על הסף מחמת התיישנות .

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפנינו תביעת התובע להכיר בארוע הנטען מיום 17.11.2014 כתאונת עבודה, ולחלופין להכיר בפגיעה בגבו כפגימה בעבודה, כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן- החוק) על פי תורת המקרוטראומה.
בעב"ל (ארצי) 66671-10-13 חדד זכריה – המוסד לביטוח לאומי (14.5.2015) (להלן: פרשת חדד זכריה) מנה בית דין זה את תנאי העבודה הרלוואנטיים של נהג שאותם יש להביא בחשבון לשם קביעה אם יש תשתית עובדתית למקרוטראומה והם: תקופת העבודה כנהג, מספר שעות הנהיגה ביום, טיב הדרכים שבהם נהג, טיב הרכב שבו נהג המבוטח והימצאות בולמי זעזועים ברכב, מיקומו של כסא הנהג ברכב, ואם יש בו בולמי זעזועים אם לאו.
עם זאת במקרים של נהגים שלא הוכיחו נסיעה בדרכים משובשות בהקף משמעותי או שלא הוכיחו כי נהגו באוטובוסים ללא בולמי זעזועים נקבע שלא הונחה תשתית עובדתית מספקת למינוי מומחה (ראו למשל: עב"ל (ארצי) 38717-12-12 נחמני – המוסד לביטוח לאומי (27.4.2014); עב"ל (ארצי) 7709-01-16 יוגר – המוסד לביטוח לאומי (8.1.2017)).
...
מנגד טען הנתבע, כי דין התביעה להידחות.
בנוסף, ממילא פסיקת בית הדין האזורי אינה מחייבת מותב זה. לבסוף, אין בידינו לקבל את טענת התובע לפיה תנאי עבודתו מקימים תשתית עובדתית לפי תורת המיקרוטראומה בשל מספר רב של סיבובים אותם נדרש לבצע במסגרת מסלול נסיעתו בקו 5.
נוכח כל האמור, אנו קובעים כי לא הונחה בפנינו תשתית עובדתית המצדיקה מינוי מומחה לפי תורת המיקרוטראומה.
סוף דבר התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

עוד נטען כי על פי פסיקת בית הדין הארצי בעיניין זועבי [עב"ל (ארצי) 31530-11-16 סעיד זועבי – המוסד לביטוח לאומי (29.1.2018)] אין בפסי האטה כשלעצמם כדי להקים תשתית למיקרוטאומה.
יתר על כן, פסיקת בית הדין הארצי אליה הפנה הנתבע דנה בתובע שעבד כנהג אוטובוס למשך שנתיים בלבד, וכך נקבע בהמשך הדברים:"לאמור נוסיף כי לא שוכנענו כי די ב-"במפרים" (פסי האטה) שהיו במסלול נסיעתו של המערער כדי להקים תשתית מתאימה למינוי מומחה, הן מאחר ובית הדין לא התרשם כי המעבר עליהם במהלך הנסיעה לווה בזעזוע והן נוכח פרק הזמן הקצר שבין תחילת עבודתו של המערער לבין המועד בו החל לחוש בכאבי גב".
מנגד, כאשר החריף מצבו באופן שניזקק לניתוח ואגב כך נעדר מעבודתו משך חודשים רבים – מצא לנכון להגיש את תביעתו בעת הזו.
...
אלא, שבשונה מתקופות עבודתו של התובע כנהג אוטובוס, מסקנתי היא כי לא הוכחה תשתית מספקת בהתייחס לתקופה זו. הצהרתו של התובע אינה נתמכת במאום, אף שבנקל ניתן היה לכל הפחות לצרף ראיות בדבר הכנסותיו והוצאותיו אותה עת מהן ניתן היה להסיק דבר ביחס להיקף עבודתו של התובע.
מקובלת עליי טענת התובע כי עד לשנת 2017 המשיך בעבודתו אגב נטילת משככי כאבים בעת הצורך ובאופן שלא גרם להיעדרותו מהעבודה, ועל כן גם לא פנה לנתבע במועדים אלו.
לסיכום – משעלה בידי התובע להוכיח תשתית עובדתית לפי תורת המיקרוטאומה, בכוונת בית הדין למנות מומחה אורתופד מטעם בית הדין על מנת לקבוע את הקשר הסיבתי בין עובדות אלה לבין הפגיעה הנטענת בגבו של התובע.

בהליך ערעור ביטוח לאומי (עב"ל) שהוגש בשנת 2011 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

בית הדין האיזורי קבע כי המערער לא הוכיח כי עבד ברעש מזיק ולכן דחה את התביעה, אלו נימוקיו: הפסיקה עליה מסתמך המערער, לפיה הכיר המוסד לביטוח לאומי בנהיגה באוטובוסים מסוג "ליילנד" כנהיגה ברעש מזיק, אינה רלוונטית משום שהיא ניתנה לפני כניסתו לתוקף של התיקון לסעיף 84א לחוק, ויש לבדוק את הדין לפי הסעיף המתוקן.
עיון בטבלת בדיקת מפלסי הרעש מגלה כי המערער לא היה חשוף לרעש מזיק במהלך עבודתו כנהג בסוגי האוטובוסים השונים, כאשר מדובר במפלסי רעש של 73 עד 80 דציבל.
בפסק הדין נקבע כך: "לשיטתנו, כאשר עובד תובע להכיר בליקוי בשמיעתו כפגיעה בעבודה, ואין בידו להוכיח את מפלס הרעש במקום עבודתו בתקופה הרלבנטית לתביעתו באופן אובייקטיבי, הן בשל העובדה שהמעביד לא קיים את החובה המוטלת עליו למדוד את רמות הרעש במפעלו, והן כאשר לא מוטלת כלל חובה כזו על המעביד, וכאשר סביר להניח, מחומר הראיות שמונח בפני בית הדין כי אכן העובד נחשף לרעש במקום עבודתו – במקרה כזה, לדעתנו, יש למנות מומחה רפואי, על מנת שיקבע האם הליקוי בשמיעה הוא תוצאה של חשיפה לרעש מזיק בעבודה. זאת בדומה להליך שנהג בבתי הדין לגבי תביעות להכרה בליקוי שמיעה כפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה, שהוגשו למוסד טרם כניסת התיקון לתוקף.
...
במצב שבו קביעת המומחה שימונה תהא, כי אין מדובר בליקוי שמיעה כתוצאה מחשיפה לרעש מזיק, הרי שיש לדחות את התביעה.
אנו סבורים, כי הנסיבות שנידונו בפסק דין נאסר אינן דומות לנסיבות בערעור שבפנינו.
סוף דבר: הערעור נדחה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו