מיקום שיפוט בית דין לעבודה בהתאם למגורי המגיש

על כן, בהתאם להלכה הפסוקה, מי שמגיש תובענה מעין זו במצב שבו "מקום העבודה" היה בתחום שיפוטו של בית דין איזורי אחד, ואילו המקום שבו בוצעה העבודה היה בתחום שיפוטו של בית דין איזורי אחר - זכאי לבחור את בית הדין האיזורי הנוח לו, על פי החלופה המתאימה לו. עוד נקבע כי יש לפרש את המונח "מקום שבו בוצעה העבודה" פירוש תכליתי כדי לאפשר לעובד לממש את זכויותיו במקום העבודה בלי שיאולץ ללכת למקום מגוריו של הנתבע (ר' ד"ר לובוצקי, סדר הדין במשפט העבודה, פרק ב').

 מתן אפשרות לצדדים לבחור את בית הדין הנוח להם בנסיבות בהן למעסיק סניפים רבים וכתובתו של התאגיד ממוקמת אי שם בתחומי המטרופולין תל אביב או בתחומי סמכות השיפוט של בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב, בין שנבחרה בהתאם למיקומו של הסניף הראשי או מטעמים אחרים, פוגעת, לטעמי, באנטרס הצבורי ובנגישות הציבור למשפט צודק, מהיר ויעיל.

...

לאור האמור, שוכנעתי כי מענו הרשום של מעסיק אינו מהווה ברירת מחדל בקביעת מקום שיפוט, אלא חלופה פרשנית בלבד למונח "מקום עבודה" וכי יש להיזקק לחלופה זו רק מקום בו הסמכות המקומית נתונה למספר בתי דין שונים, כאשר העבודה בוצעה באתרים שונים או מקום בו לא ניתן לקבוע בוודאות מה היה מקום ביצוע העבודה העיקרי.

  כמפורט לעיל, סבורני כי התוצאה הראויה והנכונה היא לקבוע כי הסמכות המקומית בהליך מסורה לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע בשבתו באילת.

] טענות הנתבעת בבקשה התקנה הרלוואנטית לבחינת הסמכות המקומית היא תקנה 3(א)(1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 (להלן – התקנות), לפיה נתונה הסמכות המקומית לידון בתביעה "לבית הדין האיזורי אשר באיזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד, שהיא העבודה נשוא התובענה, או שבאיזור שיפוטו בוצעה העבודה". מקום עבודתו של התובע היה לאורך כל תקופת העסקתו, במשך 13 שנים, בנתבעת, אשר משרדיה היו ממוקמים עד לסגירתה בשנת 2020 בפתח תקווה.

התביעה כוללת גם עילות המפורטות בסעיפים 29, 31, 62 או 63 לפקודת הנזיקין בקשר לסכסוך עבודה ועל כן בהתאם לסעיף 24(א)(1ב) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 (להלן - חוק בית הדין לעבודה) ולתקנה 3(א)(3) לתקנות, סמכות השיפוט היא לבית הדין שבאיזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נשוא התובענה, או נמצא מקום מגוריו.

בהתאם לפסיקה אשר דנה בעקרונות יישום תקנה 3(א)(1) לתקנות[footnoteRef:3]: "כללו של דבר: ככל שאין חפיפה בין "מקום העבודה" לבין "מקום ביצוע העבודה", רשאי התובע לבחור את בית הדין האיזורי אליו תוגש התביעה; ככל שמדובר במקרה בו העבודה בוצעה במספר אזורים, "מקום ביצוע העבודה" הוא המקום בו בוצעה עיקר העבודה או חלק משמעותי ביותר ממנה; ככלל, הקובע את מקום סמכותו המקומית של בית הדין הוא מקום עבודתו האחרון עובר לסיום קשר העבודה"‏.

...

משבחר התובע להגיש את תביעתו לבית דין זה, על בסיס החלופה "מקום ביצוע העבודה", ומשאין מחלוקת כי ביתו של התובע נמצא באזור שבתחום השיפוט של בית דין זה, דין בקשת הנתבעת להידחות.

מכאן שגם נימוק זה, דינו להידחות.

לסיכום, בקשת הנתבעת לסילוק התביעה מפאת חוסר סמכות מקומית או להעברת הדיון לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, נדחית.

אף כי מלשון התקנות עולה כי עומדת לתובע הזכות לבחור אם להגיש את תביעתו באיזור השיפוט במקום מגוריו או במקום משרדה הרשום של הנתבעת, הרי שלטעמי, בית הדין המוסמך לידון בתובענה הוא בית הדין שבאיזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של התובע, ולא בית הדין שבאיזור שיפוטו נמצא מרכז מפעלה או מענה הרשום של קופת החולים.

מכאן, שאימוץ הפרשנות שמציע התובע, לפיה די בכך שמענה הרשום או מרכז מפעלה של קופת החולים מצוי בתחום שיפוטו של בית הדין לעבודה כדי להקנות לו סמכות מקומית לידון בהליך, עלול להוביל לתוצאה בלתי סבירה ובלתי רצויה, לפיה ניתן יהא להגיש כל תביעה לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי לבית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב.

מתן אפשרות לצדדים לבחור את בית הדין הנוח להם בנסיבות בהן למעסיק סניפים רבים וכתובתו של התאגיד ממוקמת אי שם בתחומי המטרופולין תל אביב או בתחומי סמכות השיפוט של בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב, בין שנבחרה בהתאם למיקומו של הסניף הראשי או מטעמים אחרים, פוגעת, לטעמי, באנטרס הצבורי ובנגישות הציבור למשפט צודק, מהיר ויעיל.

...

אין בידי לקבל את טענתו הנוספת של התובע, לפיה בית דין זה מוסמך לדון בתובענה מכוח תקנה 4 לתקנות, אך משום צירופה של המדינה כנתבעת נוספת להליך.

כללם של דברים – נוכח מקום מגורי התובע, סבורני כי הסמכות המקומית לדון בתובענה מסורה לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, ולא לבית דין זה. בשולי הדברים ייאמר, כי ההליך טרם החל להתברר לגופו.

סוף דבר המזכירות תעביר את התיק לנשיאת בית הדין, כב' השופטת יהלום, לשם מתן החלטה באשר להעברת ההליך לבית הדין המוסמך.

כמו כן, טען המשיב שהסמכות לידון בתיק נתונה גם כך לבית דין זה, זאת בשל מיקום משרדי המבקשת, הנמצאים בהרצליה ובכך באיזור שיפוטו של בית הדין האיזורי לעבודה תל-אביב.

למען שלמות התמונה אציין כי בסעיף 93 לכתב ההגנה נכתב כך לעניין סמכותו המקומית של בית הדין לעבודה תל-אביב: "כאמור בסעיף 3 לכתב הגנה זה, האסדה פועלת במקום בו הדין הישראלי אינו חל. חרף האמור, לצרכי הליך זה בלבד, הנתבעת [המבקשת בהליך זה – ו.ו.ל] מסכימה, לפנים משורת הדין, להתדיין בפני בית דין הנכבד, כאילו קנה סמכות מקומית". ביום 1.5.2023 הוגשה הבקשה מושא החלטה זו. בבקשתה טענה המבקשת כי יש להעביר את מקום הדיון בהליך לבית הדין האיזורי לעבודה בבאר שבע, בהתאם להוראות סעיף 78(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: "חוק בתי המשפט"), החל בבתי הדין לעבודה מכוח סעיף 39 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969.

תקנה 3(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 קובע כך: "לענין תקנת משנה (א)(1), (2), (3), (10) ו-(11), אם מקום העבודה או ביצועה הוא מחוץ לאיזור שיפוטו של בית דין לעבודה – בית הדין אשר באיזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של העובד או מרכז מפעלו של המעביד בישראל; אם מרכז מפעלו של המעביד הוא מחוץ לאיזור שיפוטו של בית דין לעבודה – בית הדין אשר באיזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של המעביד, או – אם המעביד הוא תאגיד – בית הדין אשר באיזור שיפוטו נמצא משרדו הרשום בישראל או כל מקום אחר בישראל שבו הוא מנהל עסקיו" כלומר, על פי החלופה הראשונה המופיעה ברישא תקנה 3(ב), ככל ומקום ביצוע העבודה מצוי מחוץ לשטח סמכותו של בית הדין, לו הסמכות לידון בתובענה יקבע בהתאם למקום מרכז מפעלו של המעסיק או מקום מגוריו של העובד.

...

ביום 14.5.2023 הגיש המשיב תגובתו לבקשה, במסגרתה טען כי יש לדחות את הבקשה זאת בשל מספר טעמים: המבקשת הסכימה לניהולו של ההליך בבית הדין האזורי לעבודה תל-אביב עוד במסגרת כתב הגנתה שהוגש כשנה עובר למועד הגשת הבקשה מושא החלטה זו. ההליך מושא החלטה זו הינו ההליך הותיק מבין ההליכים המתנהלים נגד החברה בעניין זה. מקום מושבה של משרדי החברה הוא בהרצליה ומשכך הסמכות נתונה לבית הדין האזורי לעבודה תל-אביב.

טרם סיום אציין, באשר לאמירה כי ב"כ התובע בתיק סע"ש 22190-01-23 נתנה הסכמתה לאיחוד ההליכים בבית הדין האזורי לעבודה תל-אביב, הרי שעל הצדדים להגיש בקשה מסודרת בהתאם להוראות הדין ולא על דרך תגובה בבקשה זו. סוף דבר – לאור האמור הבקשה נדחית, כך שהדיון בתיק סע"ש 22167-06-22 יוותר בבית הדין האזורי לעבודה תל-אביב.

העולה מהמקובץ, כי גישת התובע לפיה ניתן להגיש את התובענה לבית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב, מכח "תקנת הסל", מפאת העובדה שההנהלה הראשית של קופת החולים מצויה בתל אביב, איננה עולה בקנה אחד עם המגמות שנקבעו על ידי המחוקק ביחס לסמכות המקומית בתביעות פרט כנגד גוף מוסדי, והיא עלולה להסיט את הדגש מהזיקה למקום מגורי התובע, אל עבר מיקומו הרשום של הגוף המוסדי.

מתן אפשרות לצדדים לבחור את בית הדין הנוח להם בנסיבות בהן למעסיק סניפים רבים וכתובתו של התאגיד ממוקמת אי שם בתחומי המטרופולין תל אביב או בתחומי סמכות השיפוט של בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב, בין שנבחרה בהתאם למיקומו של הסניף הראשי או מטעמים אחרים, פוגעת, לטעמי, באנטרס הצבורי ובנגישות הציבור למשפט צודק, מהיר ויעיל.

...

מסקנה זו נתמכת גם בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה ביחס לקביעת מקום השיפוט בהליכי ערעור לפי חוק מס הכנסה.

העולה מהמקובץ, כי גישת התובע לפיה ניתן להגיש את התובענה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, מכח "תקנת הסל", מפאת העובדה שההנהלה הראשית של קופת החולים מצויה בתל אביב, איננה עולה בקנה אחד עם המגמות שנקבעו על ידי המחוקק ביחס לסמכות המקומית בתביעות פרט כנגד גוף מוסדי, והיא עלולה להסיט את הדגש מהזיקה למקום מגורי התובע, אל עבר מיקומו הרשום של הגוף המוסדי.

סוף דבר- לטעמי, הסמכות המקומית לדון בהליך מסורה לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, ולא לבית דין זה. המזכירות תעביר את התיק לנשיאת בית הדין, כב' השופטת יהלום, לשם מתן החלטה באשר להעברת ההליך לבית הדין המוסמך.