מיצוי הליכים בבחירות מקדימות בליכוד

המשיבים טענו טענות סף ובהן שהוי – שכן פסק הדין ניתן ביולי 2018 וההמרצה הוגשה בינואר 2019 רק לאחר ההודעה על הקדמת הבחירות ובעיצומה של מערכת בחירות מקדימות – כשאז גובר החשש להתערבות פוליטית של בית המשפט, וזאת ללא הסבר מוצדק; עוד טענו לאי מיצוי הליכים ואי היתערבות בהחלטות של בית הדין – לשיטתם היה על המבקשים לפנות לבית הדין כפי שנעשה בעיניין המתפקדים המעוכבים, והפנייה הסלקטיבית לבית המשפט כעת נעשתה בחוסר תום לב. עוד נטען, כי לא ניתן לבקש מבית המשפט לשבת במקום מוסדות הליכוד ובכלל זה מחלקת רישום החברים, ועדת הבחירות – שלה הסמכות לקבוע מי זכאי לבחור ולהבחר – ובית הדין, וכי לא הוכחה עילה המצדיקה היתערבות של בית המשפט בענייניה הפנימיים של התנועה; לגופו של עניין נטען כי המבקשים לא הביאו "בדל של הוכחה" לטענתם כי לא היו חברים במפלגות אחרות, כי יש חשש להונאה מצידם, ויש צורך לבחון את מצב הדברים העובדתי באופן יסודי ומקיף ביחס לכל אחד בנפרד, במיוחד מקום בו מדובר באנשים שלכאורה עברו על חוק המפלגות.

...

כידוע, בית המשפט לא נעתר לסעד תיאורטי (ר' עע"מ 3762/13 השר לביטחון פנים ואח' נ' כהן (11.7.2013)).

בסופו של יום הגיע בית הדין למסקנה כי האיזון הראוי בנסיבות הוא הצהרה על הקשר בין התפקדות למפלגה ובין הצבעה לה בבחירות הכלליות.

בנסיבות, לא מצאתי שמדובר בהחלטה החורגת ממתחם הסבירות או שנעשתה בחריגה מסמכות ואין מקום להתערב בה. סוף דבר לאור האמור לעיל, התובענות נדחות.

לפני תובענה שהוגשה על דרך המרצת פתיחה ובה התבקש ביהמ"ש להורות למשיבים לכלול את המבקש ברשימת המועמדים הארצית בבחירות המקדימות לרשימת הליכוד לכנסת ה-21 (להלן: "הבחירות המקדימות") ולהצהיר כי הנו מועמד בבחירות המקדימות ורשאי להיתמודד בהן על מקום ברשימה הארצית; כן הוגשה בקשה לצוו מניעה זמני לאסור על המשיבים לבצע כל פעולה לשם קיום הבחירות המקדימות, העשויה למנוע את הוספתו של המבקש לרשימת המועמדים הארצית.

אשר למיצוי הליכים נטען כי אם בית המשפט לא יתערב קיים חשש שהמשיבים ימשיכו להיתעלם מפניות המבקש והחלטות בית הדין, ויעשו כל שניתן למנוע מהמבקש לממש זכותו להיתמודד בבחירות הפנימיות, וכי קיימת דחיפות לעניין שכן הליכי הכנת הבחירות המקדימות מתקדמים.

...

קשה להימנע מהמסקנה כי יש חוסר סנכרון בהחלטות מוסדות הליכוד – יו"ר ועדת הבחירות שולח את המבקש למזכירות, ואילו המזכירות מפנה את המבקש ליו"ר ועדת הבחירות, והחלטה לגופו של עניין לא מתקבלת.

אני סבור כי יהיה נכון שב"כ המשיבים יעמוד בהתחייבותו בדיון והמשיבים יתנו החלטתם הן לעניין הבקשה שכבר הוגשה ביום 27.1.2019 והן לעניין בקשה להארכת מועד, ככל שתוגש זמן סביר לאחר פסק דין זה, וזאת עד ליום 31.1.2019 בשעה 08:00.

סוף דבר התובענה נדחית.

שוב נידרש בית המשפט לידון בעיניינם של "הליכודניקים החדשים". התובענה שלפניי עוסקת בבקשת 20 מחברי הליכודניקים החדשים להתערב בפסק דינו של בית הדין של תנועת הליכוד מיום 1.2.2019 אשר תוצאותיו הן שהמבקשים לא נכללים במירשם החברים של הליכוד ו/או לא יכולים להיתמודד בבחירות המקדימות בליכוד, שצפויות להערך מחר – יום 5.2.2019.

לאחר שהמרצות שהוגשו לבית המשפט זה נדחו, בין היתר מחמת אי מיצוי הליכים ואי היתערבות בהחלטות טרבונל פנימי, שבו הצדדים ל"סיבוב נוסף" בבית הדין של הליכוד (להרחבה ר' פסק דיני בה"פ 2470-01-19 הנגבי נ' הליכוד (22.1.2019) (להלן: "עניין הנגבי") וכן הרקע המפורט בפסק הדין של בית הדין מושא תובענה זו).

...

התוצאה היא מעין "ליכודניק על תנאי" שיידרש בעתיד להוכיח כי כמועמד לא נשקף ממנו סיכון של ממש להפלת הממשלה (ר' גם דברי ב"כ המשיבים בעמ' 17 לפרוטוקול).

תוצאה זו אינה פשוטה אך גם אינה בלתי סבירה בהתחשב בכלל הנסיבות המפורטות בפסק דינו של בית הדין ובפסק דין זה. אמנם, לא מן הנמנע שאפשר היה להגיע בעניינו למסקנה אחרת ולא להותירו "על תנאי" מעת שנפסק כי הוא חבר ראוי, אולם לאור ההלכות בעניין אי ההתערבות, ומשאין מדובר במקרה מובהק של חוסר סבירות קיצוני, לא מצאתי מקום להתערב במסקנות בית הדין, שלו הוצגו הראיות ובפניו העיד מר טוירמן, והוא עשה את מלאכת האיזונים בהתאם לסמכותו.

סוף דבר התובענה נדחית על כל ראשיה.

בית המשפט נידרש ללשון חוקת הליכוד, וציין כי אין בה הוראה המסמיכה את ועדת ההיגוי לתמוך במועמד נוסף על מי שכבר נבחר בבחירות המקדימות; אין לשיטתו לאקונה אלא הסדר ממצה; יש לפרש על דרך הצמצום את סמכותה של ועדת ההיגוי בסעיף 143כו, ואין להלום כי "נסיבות מיוחדות" שלא נתקבלו על דעת בית הדין, יתקיימו לצורך הסדר חצוני; לשיטת השופט קמא, אם נבחר מועמד בבחירות מקדימות, אין להציג מועמד אחר מטעם המפלגה; וגם לא ניתנה זכות טיעון למשיב 1 בקשר לכך.

בעקרי הטיעון של המשיב 1 נטען בין השאר, כי הליכוד מחויב להכרזה על משיב זה כמועמד, וכי לא כובד פסק הדין של בית דין הליכוד; כי הסקרים הנטענים התומכים במערער אינם ברורים ואינם אמינים; כי שעה שהמדובר בזכויות יסוד בבחירות יש מקום להתערבות שיפוטית; כי הליכי בית הדין של הליכוד מוצו ואין מקום לטענה בעיניין זה; כי יש לקיים את פסק דינו של בית הדין בתום לב, ודבר זה לא נעשה.

...

ביסודו של דבר מקובלת עלינו הכרעתו של בית המשפט קמא, ותוצאתה היא לטעמנו היחידה האפשרית בנסיבות המקרה, אם בדין ואם בגדרי הגינות, במערכת פוליטית המבקשת להיות נקייה.

נזכיר, כי בית הדין של הליכוד בנימוקיו מיום 26.8.08 להחלטתו מ-6.8.08 לקיום בחירות מקדימות, בניגוד להחלטת ועדת ההיגוי העליונה, עוד בטרם הדיון הנוסף שבו ניתנה הכרעה זהה ב-1.9.08, קבע כך: "אין חולקין על הטעם, הצורך וההגיון במינויה של ועדת ההיגוי העליונה על סמכויותיה, במיוחד לאור ניסיון העבר, ואין אנו רואים איפוא סתירה ביניהם ובין זכותם של חברי התנועה לבחור ולהיבחר. עם זאת, החלטתה של הועדה להימנע מקיום בחירות וקביעתה את המועד מטעמה מותנים בקיום נסיבות מיוחדות (לפי סעיף 143כו (ב) – א"ר) . אין אנו רואים בהסתמכות על סקר דעת קהל משום נסיבות מיוחדות, שכן, מן המפורסמות, סקרי דעת קהל משתנים חדשות לסקרים ולא ניתן להסתמך על ממצאיהם כבסיס להערכת סיכוייהם של המתמודדים". משנערכו איפוא בחירות מקדימות שעה שנותר המשיב 1 כמועמד יחיד (פרוטוקול ועדת הבחירות המקדמיות מיום 8.9.08), לכאורה אין לאפשר עוד עקיפתן, שהרי ייראה הדבר כאותה "התחכמות" שעליה דיבר בית המשפט קמא, והלוא היה בידי המערער להתמודד בבחירות הללו.

ודאי אין בידינו לקבל את הטענה (מפי המערער) כי "מה שהיה היה" ועתה חוזר הניגון לחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) ואליו בלבד.

עם זאת, לא נפטור עצמנו מהידרשות למכלול, גם בהנחה – שאינה מקובלת עלינו – כי ההחלטה ניתנה כדבעי.

עם זאת צינתי בפסק הדין כי נימוקי ימסרו בתמצית מאוחר יותר בלילה או בשעות הבוקר היום, כך שניתן יהיה להביאם לידיעת בית הדין העליון של תנועת הליכוד, ככל שימצאו הצדדים לנכון לעשות כן. בהתאם יפורטו להלן נימוקי וגם זאת בתמצית, הכל כדי לאפשר למוסדות המוסמכים של תנועת הליכוד להשלים את הדיון בטענות המבקש ולהכריע במחלוקת, בהתאם לסמכותם, כך שניתן יהיה לקיים את הבחירות המקדימות במועד שנקבע.

כפועל יוצא מקביעת הגורם המוסמך לשנות את שיוך הסניף למחוז בחירה עולה השאלה האם מיצה המבקש את ההליך הנכון בפני מוסדות הליכוד הן בשלב בו התקבלה ההחלטה על שינוי שיוכו של סניף שפלת הגליל למחוז חיפה והן בדרך בה פנה בעיניין זה ליו"ר ועדת הבחירות של הליכוד.

...

לעניין זה סבור אני כי נפל גם פגם באופן קבלת החלטתו של בית הדין מיום 18/11/12.

סיכום: מכל הטעמים דלעיל סבור אני כי יש להחזיר את המחלוקת לברור בפני בית הדין העליון של הליכוד שיידרש, לאחר שמיעת טענות הצדדים, בכל הטענות שהובאו בפני ובמיוחד לסוגית סמכות ועדת הבחירות לדון במחלוקות.

בסיכומו של דבר ומכן הטעמים שפורטו החלטתי, כפי שהודע לצדדים בפסק הדין שניתן אתמול, ותוך הקפדה על העיקרון המנחה של צמצום ההתערבות בהחלטות פנים מפלגתיות, להחזיר את הדיון לבית הדין העליון של הליכוד.