מיסוי שחקני כדורגל זרים בישראל

באיזה אופן ועל איזה בסיס שכר יש לחשב את דמי הפגיעה של התובע, שחקן כדורסל זר אשר ניפצע במהלך משחק אימון שהתקיים כחודש לאחר שהחל לשחק בקבוצתו בישראל ולא השלים את תקופת ההעסקה הנקובה בהסכם – האם על יסוד השכר אשר קיבל בפועל או שמא על יסוד השכר שאמור היה לקבל אילו השלים את תקופת החוזה אשר מכוחו הגיע לישראל.

נטען כי שכר זה בערכי ברוטו הנו בסך של 14,100 ₪ לחודש, בשל העידר חבות מצד התובע לתשלום מס הכנסה בגין הכנסותיו בישראל, בהתאם לאמנה שנחתמה בין ממשלת ישראל לבין ממשלת ארה"ב בנוגע למיסוי הכנסה (להלן – האמנה), ומאחר והמועדון היה צריך לשאת בגין התובע רק בתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.

...

מהטעמים האמורים הגענו לכלל מסקנה כי על הנתבע לערוך לתובע, בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין, תחשיב מחודש על יסוד הסכום בסך 16,850 ₪ (2,700 +14,150) בערכי ברוטו.

נקדים ונציין כי לאחר ששקלנו את הדברים נחה דעתנו כי דין הטענה להידחות.

מהטעמים האמורים תביעת התובע נדחית ברובה.

מענה לשאלה מהי הזכות מושא ההסכמים וכיצד נכון לסווגה מבחינה מיסויית מצריך הכרות עם מספר הוראות בתקנונים אלה, המסדירות את העברתם של שחקני כדורגל בין קבוצות שונות.

בהיבט האחד, נטען – כטענה חלופית – כי המשיב אינו רשאי לחייב את המערערות בתשלום מע"מ רטרואקטיבית בעקבות שינוי במדיניותו: במשך שנים היה המשיב ער לצירופם של שחקנים זרים לקבוצות הכדורגל בישראל, המסווגות כאמור כמלכ"ר, מבלי שבקש לחייבן במע"מ. נטען כי מדיניותו החדשה של המשיב צריכה להיקבע בחקיקה או בהוראות מקצועיות מפורטות, ותחולתה היא – לכל היותר – מכאן ואילך.

...

המסקנה המתגבשת היא כי הזכות להעסקת השחקן, שאת תמורתה שילמו המערערות במסגרת ההסכמים, יובאה על ידן לישראל.

הכרעה זו, שהיא בגדר מסקנה משפטית ביחס לדין הקיים, איננה מסתייגת או ממליצה על אפשרות לשינויו.

סוף דבר בסיומה של דרך, באתי לכלל מסקנה כי עסקינן בייבוא טובין המקים חבות של המערערות במע"מ. עוד סבורני כי אין בטענותיהן האחרות של המערערות כדי לשנות ממסקנה זו. לפיכך, אציע לחבריי לדחות את הערעור.

לטענתם המומחית לא נתבקשה לחוות דעתה בשאלה המשפטית של היחסים החוזיים בין הצדדים ופירוט מבחני הפסיקה המופיע בחוות הדעת אינו בגדר מסקנות חוות הדעת, כי אם רק תשתית ובסיס ליישום המסקנה המקצועית של המומחית "בדבר הכרת רשות המיסים בנאמנות מאוחרת לצורך אישורי מס בתיקון הרישום". כן מוסיפים הם כי העניין "הנידון בחווה"ד הוא בגדר סוגיית מסוי מורכבת בנסיבות שאינן שכיחות ויישום הוראותיה למקרה הנידון הוא עניין מובהק שבמומחיות" (ר' בהרחבה סעיפים 14–16).

כך גם מפנה התובע לעמוד 7 לחוות הדעת (לאחר סעיף 13), שם נאמר בכותרת "השאלה המשפטית שתדון בחווה"ד" ומייד לאחר כותרת זו צוין כי "לאור האמור לעיל, התבקשנו להביע דעתנו המשפטית במסגרת חוות דעת זו הערוכה כתצהיר עדות ראשית לבית המשפט כדלקמן". ר' גם עמוד 8 לחוות הדעת, שם נאמר בכותרת "רקע משפטי – החוק, הפסיקה וההוראות המקצועית של רשויות המס". כך גם מפנה התובע לעמוד 20 לחוות הדעת, לכותרת "יישום הוראות הדין לענייננו" כאשר מייד לאחר כותרת זו צוין בהמשך כי "להלן נבחן האם בנסיבות ענייננו מתקיימת נאמנות מהותית וזאת לאור מבחני הפסיקה כפי שפורטו לעיל בהרחבה", ובהמשך מפנה התובע גם לעמוד 28 לחוות הדעת, בו מצוי פרק נושא הכותרת "יישום מבחני הפסיקה לעניין זה". בסיפת סיכומיו מציין התובע כי ככלל, חוות דעת מומחה המוגשת לבית המשפט נועדה להביא בפני בית המשפט מסקנות הנובעות מעובדות שונות הקשורות בתיק שהסקתן מצריכה מומחיות שאינה מצויה ברשות בית המשפט וכי מסקנות משפטיות לגבי הדין החל בישראל (להבדיל מדין זר) המוסקות מעובדות שונות לא תוכלנה להיות נושא לחוות דעת מומחה המוגשת כראיה לבית המשפט.

בין היתר, היא נוגעת בשאלות בנושא ההגבלות החלות על שחקני כדורגל במסגרת העסקתם, משמעות הזכויות הכלכליות שבהן הם מחזיקים, ומעמדן וסחירותן של זכויות אלה.

...

סבורני כי העובדה שכותבת חוות הדעת נתבקשה לחוות דעתה מבחינה "מיסויית וכלכלית" אינה מעלה ואינה מורידה לעניין זה. אין המדובר בחוות דעת "מקצועית" או בחוות דעת "בדבר שבמומחיות" אלא עסקינן בחוות דעת משפטית המנחת סוגייה מיסויית–כלכלית הנוגעת בין היתר, אך לא רק, להוראות חוק מיסוי מקרקעין.

אשר על כן ובהינתן כל האמור, ובשים לב לעובדה כי חוות דעתה של עו"ד א' ליברטי היא חוות דעת משפטית, נקבע בזאת כי חוות הדעת פסולה מלשמש ראיה בתיק, ולפיכך הנני מורה על הוצאתה מתיק בית המשפט.

הנני מחייב את הנתבעים בהוצאות בקשה זו בסך כולל של 7,500 ₪, אשר ישולמו לתובע בתוך 30 ימים מהיום, וממועד זה יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו פר"ק 12103-12-16 הראל אחזקות - מועדון הכדורגל הפועל תל-אביב בע"מ נ' ההתאחדות לכדורגל בישראל ואח' לפני כב' הנשיא איתן אורנשטיין בעיניין: חוק החברות, התשנ"ט – 1999 פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג – 1983 ובעניין: הראל אחזקות – מועדון הכדורגל הפועל תל-אביב בע"מ ע"י ב"כ עו"ד שי בר ניר ממשרד מ. פירון ושות' החברה ובעניין: 1. ההתאחדות לכדורגל בישראל ע"י ב"כ עו"ד יוחאי הורוביץ ובעניין: 2. מנהלת ליגות הכדורגל המקצועניות בישראל 2014 בע"מ ע"י ב"כ עו"ד עמית פינס ובעניין: 3. בנק דיסקונט בע"מ ע"י ב"כ עו"ד מור נרדיה ובעניין: 4. איי.אף.פי.או – כדורגל מקצועני בישראל (ע"ר) ובעניין: 5. אמ.ג'י.אס – ספורט טרדינג בע"מ ע"י ב"כ עו"ד רועי אהרוני ובעניין: 6. בנק הפועלים בע"מ ע"י ב"כ עו"ד י. מולאור ושות' ובעניין: 7. עמותת אדום לעד ע"י ב"כ עו"ד אייל ירקוני ובעניין: 8. אגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין ע"י ב"כ עו"ד מזי רינצלר ובעניין: 9. נציגות החדשה של שחקני הכדורגל המקצועניים בישראל ע"י ב"כ אופיר רונן ובעניין: 10. לאן משרד כרטיסים בע"מ ע"י ב"כ עו"ד מטרי, מאירי ושות' ובעניין: 11. מועסקי מועדון הפועל תל-אביב ובעניין: כונס הנכסים הרישמי ע"י עו"ד רוני הירשנזון הכנ"ר החלטה

לעמדת כבירי הוא הזרים לחברה סך העולה על 43 מיליון ₪.

...

משכך אני ממנה כנאמנים בהקפאת הליכים את עו"ד שאול קוטלר ואת רו"ח חן ברדיצ'ב. כל אחד מהנאמנים יפקיד התחייבות עצמית בסך 250,000 ₪ (להלן: הנאמנים").

סבורני שיש מקום להידרש לעניין לאחר בחינה וליבון, דבר שלא התאפשר קודם לדיון, זאת בהנחה ויאושר הסדר נושים לחברה.

הואיל והמדובר בפרק זמן קצר סבורני שהנזק שייגרם אם ההפחתה תושהה אינו רב ועולה על הנזק שייגרם אם הנקודות יופחתו לאלתר.

נבהיר כי לשיטתי, היתנדבות והתגייסות להוצאתה של קבוצת כדורגל שהנה מוסד בכדורגל הישראל (ובחברה הישראלית) הנה כמובן מעשה חברתי חשוב, ואף שאין בו כשלעצמו כדי להביא לפטור מאחריות פלילית בכלל, ומאחריות פלילית להעסקת שחקנים זרים ללא היתר עבודה, הרי שיש להבנתי להביא בחשבון במסגרת שיקול הדעת בטרם החלטה על הגשת כתב אישום, מה שלא נעשה כאן; שלישית עוד העיד מר ניסנוב כי הוא היה אמון על המשא ומתן מול השחקן וסוכנו מבחינת התנאים המסחריים של ההסכם, וכי הוא הבין שהשחקן בהליך של היתאזרחות, כשהמשמעות מבחינתו היא המיסוי שהוא משלם עליו גבוה יותר מאשר המיסוי שהוא היה נידרש לשלם עליו לו היה על תקן של שחקן זר (ע' 25 ש' 11) וכי הוא לא ידע שהוא על תקן של זר, במובן שהוא נידרש להיתר עבודה.

...

הנה כי כן – מצאנו כי לא ברור לגמרי לאיזה תקופה מתייחס כתב האישום, כשקיים קושי עם טענת המאשימה כי מדובר בתקופה ארוכה לאור השוני בין התקופות המופיעות במסמכים השונים.

נוכח כל האמור, לא שוכנעתי כי המאשימה הוכיחה מעל לכל ספק סביר את התקיימות היסוד הנפשי לעבירה, ועל כן אני מורה על זיכוי הנאשמת מעובדות כתב האישום.

סוף דבר הנאשמים 2 ו-3 מזוכים מחמת הגנה מן הצדק.