מינויים והעלאות בסגל אקדמי: הליכים ותנאים

בית הדין הארצי לעבודה עס"ק 41472-06-16 עס"ק 43058-06-16 ניתן ביום 24 אפריל 2018 ארגון הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטת חיפה המערער בעס"ק 41472-06-16 המשיב בעס"ק 43058-06-16 אוניברסיטת חיפה המשיבה בעס"ק 41472-06-16 המערערת בעס"ק 43058-06-16 לפני: השופטת (בדימוס) רונית רוזנפלד, סגן הנשיאה אילן איטח, השופט רועי פוליאק נציג ציבור (עובדים), מר נתן מאיר, נציג ציבור (מעסיקים) מר אמנון גדעון בשם ארגון הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטת חיפה - עוה"ד גל גורודיסקי ועו"ד אפרים יצחקוב בשם אוניברסיטת חיפה – עוה"ד טל עינת בן אריה ועו"ד עפרי משכית פסק דין

כפועל יוצא, ואם נחזור למקרה של תלמיד לתואר שני ומעלה (סעיף 1.3 למסמך התעריפים), הרי שעדכון השכר שלו צריך להיעשות כך: עידכון שכר ראשון, ביום 1.1.13, בשיעור של 2.9% שווה ל- 0.93 ₪ (=0.029 X 32), ותעריף השעה העדכני הוא 32.93 ₪ (=0.93 + 32); עידכון שכר שני, ביום 1.1.14, בשיעור של 2.9% שווה ל- 0.93 ₪ (=0.029 X 32), ותעריף השעה העדכני הוא 33.86 ₪ (=0.93 + 0.93 + 32); לאור האמור, ערעור האוניברסיטה נדחה.

לטענתה הכיתוב בסוף כתב המינוי לפיו "הודעה זו אינה הסכם עבודה, אלא הודעת המעביד בדבר עיקר תנאי העבודה..." מחוייבת מכוח תקנות הודעה לעובד (תנאי עבודה) (צורת ההודעה ופרטיה), תשס"ב-2002 (להלן – תקנות הודעה לעובד), וכל תכליתה להבהיר, כי ככל שקיימים תנאים נוספים על אלו שמחוייב לציינם בהודעה מכוח חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון לקבלה לעבודה), תשס"ב-2002 (להלן – חוק הודעה לעובד), ותקנותיו אין בהודעה (בכתב המינוי) כדי לגרוע מהם.

...

על רקע האמור נראה לנו כי את הוראת סעיף 10 יש לפרש כך שבהעדר הסכמה על "מועד אחר", את שכרו של שכיר היום יש לשלם לפי המועדים הקבועים בסעיף 10 – בתום מחצית חודש לשכיר יום שעבד בחלק מהחודש או בתום החודש לשכיר יום שעבד במשך כל החודש וקיבל מקדמות.

לאור המקובץ אנו נענים לבקשת הארגון ומצהירים כי במועד בו משולם השכר לעוזרי המחקר לפי שעות שכרם כבר מולן ומועד זה אינו תואם את הוראות סעיף 10 לחוק.

סוף דבר ערעור האוניברסיטה נדחה והיא תפעל בהתאם לאמור בסעיף 25 לעיל.

למחרת, ביום 21.11.17 שלח ארגון הסגל מכתב למכללה ובו הועלו דרישות למידע ומסמכים נוספים, על בסיס המסקנות מישיבת המו"מ. בין היתר, ביקש ארגון הסגל נתונים הנדרשים לצורך רישום שיעבוד לטובת עתודת הפיצויים; רישום השיעבוד כתנאי למו"מ על פצויי הפיטורים; יישום התיקנון באופן שוויוני; מסירת כתבי מינוי ארוכי טווח לסגל תקני; תשלום תנאי שכר לחברי סגל בחוג לפסיכולוגיה בהקף של 125% לפחות רטרואקטיבית מאוקטובר 2017 ואילך; מסירת פרטים ומידע על עובדי הסגל; מתן זכאות למי שפוטר סמוך לגיל פרישה, שמועד פרישתו לגימלאות היא בשנים תשע"ז-תשפ"א, לתנאי פרישה בהתאם לשכר האוניברסיטאי המעודכן; תיקון הפרות שונות כגון הרחבת חניית הסגל, ביטול קוד הגישה במדפסות קומתיות, אי תשלום למרצים עבור ביטול קורסים סמוך לפתיחת שנת הלימודים; תיקון הפרות חדשות כגון אי הישתתפות מלאה בהוצאות תקציב ארגון הסגל, כנוס וועדת התייעלות.

טענות אלו כולן אינן מעניינו של הליך זה. כפי שציינו לעיל, עניינו של הליך זה הוא בשאלה היחידה אם יש להעתר לבקשת המכללה "ולהורות על מינוי בורר בהתאם להסכמות בין הצדדים בכל הקשור לשינוי הסדר הפיצויים לחברי הסגל האקדמי, בהתאם לקבוע בסעיף 24 לנספח ז' להסכם הקבוצי מיום 1.2.2017... ולקבוע בסעיף 89 להסכם הקבוצי מיום 1.2.2017..." (ר' ברישא לבקשה).

...

אם יגיע הבורר למסקנה שבשלו התנאים לכך שהצדדים יהיו מחוייבים לשאת ולתת בעניין הסדר פיצויי הפיטורים, יהא הבורר מוסמך לדון בשאלות הנגזרות מכך.

שנית, טענת ארגון הסגל כי הבורר אינו רשאי לדון בשאלת היקף המידע שעל המכללה להעביר לארגון הסגל כל עוד דיון בעניין זה תלוי ועומד בבית הדין לעבודה אף היא דינה להידחות.

סוף דבר הבקשה מתקבלת.

לטענת המבקשים, מטרת המשיב בקבלת החלטת וועדת המינויים מיום 11.1.21, הייתה לבצע "סיכול ממוקד" לקריירה האקדמית של ד"ר טובול, בשל כך שכיו"ר וועד הסגל, העלה כלפי הנהלת המשיב דרישות לתנאי עבודה ולמידע, וכדי להרתיע את חברי הסגל הבכיר, על ידי העברת מסר כי "ככה ייעשה לאיש" אשר יעיז לפעול נגד ההנהלה במסגרת מאבק מקצועי על תנאי עבודה.

פרופ' הוכברג היפנה להליכים שהתנהלו בעבר בעיניין זה. בית הדין סבור שיש לקבל עדות זו, ומסתברת בעיני בית הדין המסקנה כי אין לקבוע כי המשיב הרע את תנאי עבודתו של ד"ר טובול "בשל" מהלכים של וועד הסגל שתוארו בבקשה, שאינם עצם העלאת הטענה להפרת תקנון המינויים.

...

התוצאה הבקשה מתקבלת חלקית.

הבקשה לקבוע כי הוענקה לד"ר טובול קביעות בהחלטת וועדת חבר הנאמנים מדצמבר 2016 – נדחית.

הבקשה לחייב את המשיב לחשוף את מסמכי וועדת המינויים בעניינו של ד"ר טובול – נדחית.

לפי האמור בו, מוסד המעוניין להעניק פרופסורה לחבר סגל פלוני נידרש לאשר תחילה את המינוי במועצה האקדמית העליונה שלו, בהסתמך בין היתר על ועדה חיצונית שמונתה לצורך ההליך; ולאחר זאת, נידרש אישור המועמד על-ידי אחת מחמש ועדות המינויים העליונות של המל"ג (להלן: הועדות העליונות; המדובר בועדות שהוקמו לצורך זה, שכל אחת מהן אחראית על תחום אקדמי שונה, ואופן עבודתן מוסדר בתקנון למינוי פרופסורים ובכללים נוספים שקבעה המל"ג).

השאלה המרכזית שנדונה במסגרת פסק הדין נגעה לסיווגה של הפרופסורה ביחס להוראות החוק שעניינן בסמכויות הרגולטוריות של המל"ג. כאמור, בית משפט זה מצא כי לצורך ההסדר הרלבנטי יש לסווג את הפרופסורה הן כדרגה והן כתואר; ובהתאם לכך, נמצא כי סעיפים 24-22 לחוק חלים על היבטיה החיצוניים של הפרופסורה (ובעיקר על הנשיאה בכינוי 'פרופיסור') וסעיף 15 לחוק חל על היבטיה כדרגה אקדמית (בדגש על תנאי ההעסקה).

במובן זה ברי שאין יסוד לטענות מרחיקות הילכת שמעלה המבקש בבקשתו, כגון למשל הטענה כי "פסק הדין הפך את מדינת ישראל למדינה הראשונה (והיחידה) בעולם אשר קיים בה "תואר אקדמי" גבוה יותר מתואר שלישי", או הטענה כי "נקבע לראשונה כי מבחינה חוקית מוסד רשאי להעניק "תואר אקדמי" לעובדיו ולא לתלמידיו, במסגרת יחסי עבודה", ועוד (פסקות 22-14 לבקשה).

...

טענתו המרכזית של המבקש בעתירתו הייתה, כי מכיוון שפרופסורה היא דרגה אקדמית ולא תואר אקדמי, ומכיוון שהחוק מעניק למל"ג סמכויות הנוגעות להענקת תארים אך לא לעניין מינוי חברי סגל אקדמי והעלאתם בדרגה – המסקנה היא שהכללת "פרופסור" ברשימה שבסעיף 1 לכללי התארים המוכרים נעשתה בחוסר סמכות.

אין בידי לקבל טענה זו. ראשית, יש להבהיר כי שלושת חברי ההרכב הסכימו בבירור לפיתרון המשפטי-פרשני האמור, כפי שפורט בפסק דינו של השופט נ' סולברג, ולפיו במסגרת הדיון בסמכויות המל"ג יש לראות את הפרופסורה גם כתואר וגם כדרגה וכתוצאה מכך למל"ג סמכות רגולטורית בקשר עם הענקתה.

אשר על כן, דין הבקשה להידחות.

סוף דבר: הבקשה נדחית.

יצוין שבקשתי מן הרקטור לפתוח את ההליכים לא נבעה מהיותי משוכנע שהתובע ראוי לקידום, אלא מתוך הבנה שרק פתיחת ההליכים תשים קץ ללחצים שהוא מפעיל על שנינו ותעביר את ההחלטה לגורמים המקצועיים הצרופים, הועדה המקצועית וועדת המינויים (מצב בו מתקבלת החלטה לפתוח בהליכי העלאה בדרגה, גם אם בשלותו של התיק מוטלת בספק לפי שיקול דעת הרקטור ו/או הדקן, זכה כבר לפני שנים רבות לביטוי- "שילך לגורלו", ביטוי המתייחס לתיקו של המועמד).

דיון והכרעה: ההלכה לעניין החופש האקדמי של מוסד להשכלה גבוהה והקף הבקורת השיפוטית על החלטותיו, סוכמה לאחרונה על ידי בית הדין הארצי בעיניין אלמגור[footnoteRef:65]: [65: ע"ע (ארצי ) 22774-06-20 ערן ישעיהו אלמגור - אוניברסיטת בן גוריון, מתאריך 01.09.2021; נציין כי בעיניין אלמגור דובר על מקרה שונה- אי הארכת מינויו של המערער כחבר סגל אקדמי וכפועל יוצא מכך סיום העסקתו באוניברסיטה- אך הדברים שנכתבו שם יפים גם לענייננו.

ההיבטים המנהליים נוגעים לניהול העניינים הכלכליים והקנייניים השוטפים של המוסד; קביעת דרך קבלת ההחלטות במוסד; התוויית תכניות פיתוח מינהליות; קביעת תנאי השכר של חברי הסגל; והתוויית המדיניות הכלכלית של המוסד, הן בהיבט של כוח אדם, הן בהיבט של חלוקת המשאבים להוראה ולמחקר.

...

נציין כי קורות החיים שהגיש התובע לנתבעת במרץ 2012[footnoteRef:9] לא צורפו לעיוננו ולכן אנו מקבלים את גרסת הנתבעת בעניין זה. [8: סעיף 10 לתצהיר הדיקן; עדות הדיקן בעמ' 29 ועדות הרקטור בעמ' 55 לתמליל הדיון מיום 21.4.2021] [9: סעיף 9 לתצהיר הדיקן.

בהתייחס לטענה כי בהתאם לצווים אין אפשרות לעדכן את המשכורת הקובעת לפיה תחושב הגמלה אותה מקבל התובע על ידי מתן דרגות כלשהן, הרי שהנושא הכספי לא עמד בפנינו ובשלב זה מדובר בעניין תיאורטי שאין צורך להכריע בו. באשר למחלוקת בשאלה ממתי יש להחיל רטרואקטיבית את העלאת התובע בדרגה (ככל שכך יוחלט) כפי שפירטנו בהרחבה לעיל אנו סבורים שלא נפל פגם בהתנהלות הנתבעת בשלב שלפני פתיחת הפרוצדורה לתובע כאשר למעשה מי שגרם לעיכובו בפתיחתה היה התובע.

בנסיבות אלה הגענו לכלל מסקנה כי ככל שלאחר קיום הפרוצדורה לתובע יוחלט על העלאתו בדרגה, ההחלטה תחול רטרואקטיבית החל מהמועד בו נפתחה לו הפרוצדורה, דהיינו החל מ- 25.6.2015.

סוף דבר, התביעה מתקבלת באופן כזה שעניינו של התובע יושב לוועדת המנויים בנתבעת ולועדה מקצועית חדשה, אשר תקיים הליך נוסף לתובע בתנאים שפורטו במסגרת פסק הדין.