מינוי שותף במשרד עורכי דין לנאמן נכסים

הנאמן לבצוע הסדר הנושים של החברה (להלן: "הנאמן") הוא שותף במשרד עורכי הדין, וההתקשרות עם עורכי הדין נעשתה לבקשתו וביוזמתו, בעקבות קריסתה של החברה והצורך בהפעלת מנגנון רשומי חלופי של חברה משכנת, לטובת רוכשי הדירות בשכונת גני אביב.

חשוב גם לציין בהקשר זה כי לא מדובר בשכר שחלות עליו תקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), תשמ"א- 1981 (להלן: "תקנות השכר"), שכן לא מדובר בשכר שנפסק לבעל תפקיד, אלא בשכר שנפסק לטובת פעולות של עורכי דין המעניקים שרות חצוני לחברה שבפרוק.

...

ביום 22.3.2011 נעתר בית המשפט (כב' סג"נ ו' אלשיך) לבקשה ונתן אישור כמבוקש.

למשל, לפי השכר הקבוע בכללי לישכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), התש"ס-2000 (וראו: פש"ר (מחוזי ת"א) 3000/08, בקשה 162, בעיניין איתן ארז, עו"ד, שם), או לפי מנגנון פסיקת שכר לפי שעות עבודה בפועל (וראו: פר"ק (מחוזי י-ם) 14554-02-14 עו"ד ליפא מאיר, נאמן נ' כונס הנכסים הרישמי (31.7.14).

כונס הנכסים פרט בדין וחשבון שהגיש את סוגי פוליסות הביטוח שרכש; את תהליך איסוף המידע על הפרויקט; את ניהול המשא ומתן עם המנהל המיוחד שמונה לכל קבוצת "חפציבה"; את ההסדר המוסכם להשלמת פרויקט הבנייה עם המנהל המיוחד; את בניית מסד הנתונים הראשוני ביחס לתשלומים של כל הרוכשים; את צירוף רוכשי הדירות להסדר; את מינוי חברת מהנדסים ליועצת מקצועית של הפרויקט וכמפקחת על המשך ביצוע הפרויקט; את מינוי רואה חשבון לפרויקט; את הטיפול בהיבטי המיסוי של הפרויקט; את ההיתקשרות עם קבלנים, יועצים ומתכננים להשלמת הפרויקט; את אישור החשבונות ובצוע תשלומים מקופת הכנוס לקבלנים ולמתכננים באופן שוטף; את ניהול הליכי הגבייה ואיכלוס הפרויקט; את הטיפול ברוכשים לאחר מסירת החזקה בדירות בפרויקט; את ניהול הפרויקט על ידו כיזם; את הפעלת משרדו "כחברה משכנת"; ואת הטיפול באין ספור הליכים משפטיים (למעלה מ-60 הליכים נפרדים) בקשר עם הפרויקט.

כן פרט כונס הנכסים את שעות העבודה שמשרדו השקיע בניהול הפרויקט: 576 שעות עבודה של שותף בכיר במשרד לפי תעריף של 510 ₪ לשעת עבודה, היינו סך של 294,142 ₪; 725 שעות עבודה של שותף זוטר במשרד לפי תעריף של 420 ₪ לשעת עבודה, היינו סך של 304,815 ₪; 5,416 שעות עבודה של עורך דין שכיר במשרד לפי תעריף של 360 ₪ לשעת עבודה, היינו סך של 1,950,030 ₪; ו-7,427 שעות עבודה של מתמחה במשרד לפי תעריף של 200 ₪ לשעת עבודה, היינו סך של 1,485,550 ₪.

...

גם תקנה 8א לתקנות אינה ישימה, שכן במסלול זה בית המשפט אינו בוחן את אופי פעילותו של בעל התפקיד אלא את תוצאת פעילותו, היינו את החלוקה בפועל, אך זאת כאשר עיקר פועלו של בעל התפקיד עוסק אכן במימוש נכסי החברה ובחלוקתם, שלא כבמקרה זה. לכן יש לתור אחר מנגנון אחר שבאמצעותו ייפסק לכונס הנכסים שכר ההולם את אופי פעילותו ופועלו, ואין פסול בפסיקת שכר שעתי במקרה מעין זה. בנסיבות אלו נראה כי הדרך הנאותה לתגמל את כונס הנכסים על עמלו היא אפוא כפי שנפסק לפי תעריף שעתי כאשר על פניו התעריף שננקב הינו תעריף סביר בהחלט ולכן דין התנגדות המבקשת להידחות.

הנתבעים, שהנם שותפים במשרד עורכי דין, ייצגו את הבעלים של הנכס, אביאור שפר ז"ל ודן שטרומף (להלן: "המוכר" ו"המוכר השני" בהתאמה).

לפיכך, המועד הרלוואנטי ממנו יש למנות את מירוץ ההתיישנות הוא ביחס לנתבעים ולא ביחס לפעולות שבוצעו על ידי המוכרים.

בהצעת הרכישה נכתב כדלקמן: "להבטחת התחייבותי לרכישת הדירה כאמור לעיל, הנני מפקידה בזה במעמד מסירת ההצעה, בידי עו"ד ממשרד יצחק פרוינד ושות' כנאמנים (להלן: "הנאמנים"), סך השווה כיום ל-20,000$ (להלן: "הפקדון")".

...

הקשר הסיבתי לא נותק איני מקבל את טענת הנתבעים כי בשל כך שהתובעת בחרה לעמוד על ההליכים המשפטיים בבית המשפט המחוזי בחיפה וכי בחירתה שלא לקיים את פסק הדין בסופו של דבר לרבות הסכם הפשרה אילו הגיעה עם יורשי המוכר והמוכר השני נותק הקשר הסיבתי.

סכום הפיצוי לאור כל האמור על הנתבעים היה לדאוג להשיב לתובעת את הכספים בסמוך לאחר שנודע להם על כוונת המוכרים שלא לקיים את ההסכם.

לאחר ששקלתי את כל האמור אני קובע כי התובעת זכאית לקבל החזר אגרת בית משפט בשיעור 2.5% מסכום זכייתה, הוצאות בסך של 4,000 ₪ ושכר טרחת עורכי דין בסך של 10,000 ₪.

רקע והליכים קודמים המשיב טוען להיותו נאמן על נכסי בית ההשקעות Bernard L. Madoff Investment Securities LLC ועל נכסיו האישיים של ברנרד ל' מיידוף (להלן בהתאמה: בית ההשקעות ומיידוף), במסגרת הליכי חידלות הפרעון המאוחדים שניפתחו נגדם בעקבות חשיפת פרשת ההונאה אשר ביצע מיידוף באמצעות בית ההשקעות.

המבקשים קמא טענו גם להתנהלות דיונית שאינה תמת-לב מצד המשיב, בין היתר, נוכח השהוי הכרוך בהגשתה של התביעה האמריקאית – לאחר שחלפו קרוב לארבע שנים מעת הגשת התביעה הישראלית, כתשע שנים לאחר פתיחת ההליך המשפטי נגד העמותה בארצות הברית, וכ-11 שנים לאחר מינויו הנטען של המשיב לנאמן.

המשיב הגיש תשובה לבקשת המבקשים קמא, אשר נתמכה בתצהיר מטעם עו"ד טרייסי לין-קול – שותפה במשרד עורכי הדין המלווה את המשיב בהליכים המשפטיים בארצות הברית (להלן: עו"ד לין-קול).

...

נוכח כל האמור לעיל, אני סבורה כי אין מקום להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי, לפיה המבקשים לא הרימו את הנטל הכבד אשר מוטל עליהם על מנת להצדיק מתן צו חוסם המונע מהמשיב להגיש את התביעה האמריקאית.

לפיכך, אני סבורה כי מבחן הזיקה שהציע בית המשפט המחוזי מגלם בחובו אך שיקולים רלוונטיים מיני שיקולים רבים אחרים אשר יש לבחון במסגרת הכרעה בבקשה למתן צו חוסם.

סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית, והצו הארעי שניתן בהחלטה מיום 16.4.2020 – מבוטל.

בבית המשפט העליון ע"א 3969/20 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערערת: קריסטל קורטיס נ ג ד המשיבים: 1. מיטל קורטיס 2. עו"ד רחל כרמי, עו"ד לירן שלום - נאמנות 3. כונס הנכסים הרישמי 4. בנק דיסקונט בע"מ ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 13.6.2020 בפש"ר 8878-06-16 אשר ניתנה על ידי כבוד השופט ע' כהן בשם המערערת: עו"ד אייל כהן ][]פסק-דין

לכן, ביום 11.6.2019, הגישה המערערת בקשה לפסילת המותב בהליך זה. המערערת הדגישה כי בקשתה אינה מכוונת כלפי ניהול תיק פשיטת הרגל של המשיבה 1, "לגביו אין [למערערת] כל טענה בנושא הפסלות", אלא רק כלפי עניינה של המערערת אל מול בנק דיסקונט "וכמצטרף לכך – בנק לאומי". בבקשה פורט כי טרם מינויו לשפיטה היה המותב שותף במשרד עורכי הדין של אביו (להלן: המשרד), בו עובד גם אחיו של המותב, וכי המשרד מייצג את בנק דיסקונט גם כיום "כלקוח ותיק ומהותי". בפרט נטען כי אחד מעובדי הבנק שעסק בעיניינה של המשיבה 1 (להלן: מר מנצור) "לבטח היה מצוי ועודנו מצוי" בקשר מקצועי עם המותב, ולחלופין עם אביו או אחיו.

...

בעקבות החלטות שניתנו בתביעות אלו, הגיעה המערערת למסקנה כי לשם ניהולן עליה לקבל אישור מבית המשפט שדן בהליך פשיטת הרגל של המשיבה 1.

לאחר שעיינתי בערעור ובנספחיו, באתי לידי מסקנה כי דינו להידחות.

אשר על כן, הערעור נדחה.