מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

מינוי רואה חשבון כדי לבחון פעולות חברה בהקפאה

בהליך חדלות פירעון תאגיד (חדל"ת) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

רקע ביום 9.12.19 הגישו החברות "אורתם סהר הנדסה בע"מ", "אורתם סהר תשתיות ובניה בע"מ" ו"מליבו בניה בע"מ" (להלן בהתאמה: "אורתם סהר", "אורתם תשתיות", "מליבו"), בקשה למתן צו לפתיחת הליכים וכן בקשה להקפאת הליכים בעיניינן.
עוד הוריתי על מינוי עורך הדין שאול ברגרזון ורואה חשבון יזהר קנה לנאמנים זמניים וכקבוע בסעיף 20(א)(2) לחוק.
בדיונים נוספים שנערכו מאז הוריתי על מתן צו פתיחת הליכים לחברות, מינוי הנאמנים הזמניים לנאמנים קבועים והסמכתם לפעול לתפיסת נכסי החברות, בחינת כושרן הפינאנסי וכן האפשרות להגיע להסדרים עם מי ממזמיני העבודות.
כך תחילה ייבחן כל פרויקט בנפרד, לפי מצבו, ההתחייבויות בגינו, התמורה שמגיעה לחברות בהקשר אליו, העלויות שכרוכות בגינו והכל כדי להפרידו מכלל נכסי החברות, כך שהיזם או המזמין יוכל להשלים את הפרויקט ולמסור את היחידות לרוכשים.
...
משכך אני מאשר את התוכנית לכל אחת מהחברות.
משכך, סבורני שנכון יהיה שההסתייגות באשר לבנק לאומי כאמור בדו"ח, תחול גם על מזרחי ואיגוד.
לאור כל האמור; ניתן בזאת פסק דין המאשר את הצעת התוכנית לשיקום כלכלי לחברות אורתם סהר תשתיות ובניה בע"מ ולמליבו בניה בע"מ כסמכותי לפי סעיף 86 לחוק.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עוד נטען כי בשנים בהן לא הייתה כל פעילות חשבונאית לא היו כספים בקופה אף כדי לשלם לרואי החשבון, כמו בשנים 2008-2004, וכן נטען כי לא היה כל טעם בהכנת דו"חות כספיים, שעה שלא נעשתה כל פעילות כספית בקשר עם החברה.
באשר לאי העברת יתרות פתיחה משנה לשנה, העיד כי לא ניתן לבחון אם הועברו יתרות בדו"חות מסוג תקבולים-תשלומים (87), כי פעולות אלה ניתן להוכיח באופן חד משמעי כאשר ישנה הנהלת חשבונות מסודרת (88) וכי זוהי דרך קלסית למנוע מעקב כספי והיא מאיינת כל אפשרות לקבל מידע על אופן ההתנהלות הכספית של החברה ושל הנתבע (87).
אולם, לאור קשיים בכל הקשור לבניה והתכנות הוחלט הן בוועדת ביקורת והן בוועד הדיירים על הקפאת הגביה ובאופן שנותרו בידיו המחאות מעותדות של רוכשים שטרם הופקדו בחשבון הפרויקט, תוך תידוע הגורמים השונים כולל בית המשפט שאישר הפקדתן בבנק כנגד קבלת אשראי למימון עלויות והוצאות וכי מעת שניתן "אור ירוק" ההמחאות הופקדו בחשבון הפרוק.
כך גם נטען כי הרעיון לקיים את הפרויקט כחשבון נאמנות של הדיירים, כמשק סגור, אומץ מתיק הפרוק של חברת גינדי בה שימש התובע כמפרק, בו היה תיק במע"מ לחברה אך לא לפרויקטים הסגורים, להם היו חשבונות נאמנות נפרדים שנוהלו כמשק סגור לכל דבר ועניין, כאשר לכל אחד מחשבונות נפרדים אלו לא ניפתח תיק במע"מ. עוד נטען כי עם מינויו, פתח התובע תיק במשרדי מע"מ, על אף עידכון ממנהל החשבונות כי קיימת חוות דעת בעיניין, זאת ללא בירור מול רואי החשבון ותוך סרוב לשתף פעולה עם הנתבע על אף נכונותו לעשות כן. נטען כי היתנהלותו הנמהרת גרמה לנזק ממשי לקופת הפרוק שכן בעקבות פתיחת התיק נתקבלה שומה מאת רשויות מע"מ בסך של 876,397 ₪ אשר היה צורך להיתמודד איתה והתובע שילם בסופו של יום סך של 355,942 ₪.
...
אוסיף ואבהיר; אין עסקינן בכשל מקרי, פרי טעות בודדת או תנאי השוק; המסקנה המסתברת יותר בנסיבות המקרה, הינה כי עניין לנו בשיטת ניהול פסולה אשר יצרה מצב דברים המתמשך על פני תקופה ארוכה, ולא ניתן לפסול קשר סיבתי הדוק בינו לבין סבלם ונזקם של הדיירים.
כך גם לא ראיתי מקום להיעתר לבקשתו של הנתבע להורות כי הסכומים ישולמו ללא ריבית, כאשר נטען על ידו, בין היתר, כי אין מחלוקת כי כנגד תשלומים אלו הנתבע הוציא הוצאות מכיסו, אך למעשה בפני בית המשפט לא הובאו ראיות באשר להוצאות שהוציא הנתבע ובכל מקרה בקשתו של הנתבע לשכר טרחה והוצאות אמורה להתברר, ויכול והנתבע יידרש לטיעון האמור במסגרת התביעה האמורה.
בכל הקשור לטענות לנזקים אשר נגרמו בגין אי פתיחת תיק מע"מ – אף דינן להידחות מחמת התיישנות.
בהתחשב בגובה התביעה, 18,504,158 ₪, ואשר נפסק בפועל וכפי שפורטו הדברים לעיל אני מחייב את התובע (קופת הפירוק) לשלם לנתבע שכ"ט עו"ד בסך 75,000 ₪ אולם בכל הקשור להוצאות המשפט כל צד ישא בהוצאותיו.

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

להלן הדברים של עו"ד ביטון: "אני מצהיר שהשעבוד מבחינתנו, מבחינת החברה ומבחינת חברת אסניר מוקפא מבחינת כל בעל תפקיד שבית המשפט ימנה לבחון את תקפותו, האותנטיות שלו, באיזה נסיבות ניתן וכל החלטה של כל בעת תפקיד תאושר והשיעבוד הזה כלא היה. דברתי על צו איסור דיספוזיציה ועל שקיפות. הציוד הזה הועבר, הטענות האלה כבר נטענו. בית המשפט שמע אותן והן עולות שוב פעם ושוב פעם. למצער, לעולם לא ניתן צו איסור דיספוזיציה, אף אחד לא ביקש, על חברה אחרת בשם אלידורי תחנות מעבר בע"מ. אין לנו היתנגדות שכל בעל תפקיד יבדוק וניתן יהיה להחזיר את המצב לקדמותו". (עמ' 5 לפרוטוקול, ש' 34 עד עמ' 6, ש' 5).
המנהל המיוחד הפנה בבקשתו לפסק הדין ע"א 4269/11 עו"ד יהודה ברמי נ' רו"ח עופר אלקלעי, מפרקה של חב' אקסלרוד יאיר חומרי ביניין בע"מ (19.06.2013) שבו נקבע שסמיכות הזמנים בין ההענקה ובין הגשת בקשת הפרוק מהוה ראיה נסיבתית המעוררת חשד כי תכלית הפעולה הנה העדפת הנושים המסוימים על מנת לשפר את מצבם ביחס ליתר הנושים בנגוד לעקרון השויון בין הנושים.
ההלכה קובעת שעל מנת שפעולה משפטית תפסל בשל העדפת מרמה, על הטוען לביטולה להוכיח כי מטרתה הדומינאנטית של החברה המעבירה הייתה להעדיף נושה מסוים (ע"א 3911/01 זהר כספי נ' שלמה נס, רואה-חשבון, נו(6) 752 (2002) פסקה 9 (להלן: עניין "כספי"); ברמי, פסקה 19; אור סיטי, פסקה 95;‏‏ ציפורה כהן, עמ' 484).
...
אין בידי לקבל את טענת המנהל המיוחד.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הבקשה מתקבלת.
התוצאה היא כי הכספים שהתקבלו ממכירת הכלים שייכים לקופת הפירוק.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

גם באשר למסמכים שלהב נתבקש לחתום עליהם, צוין כי טרם נחתמו וכי בעקבות אי הגשת המסמך הוקפא אחד החשבונות של החברה אצל ספקית תשלומים ולא ניתן להעביר את היתרה שבו לזכות החברה.
ואולם, ההחלטה בדבר מינוי הדירקטור/בעל התפקיד תדחה עד לאחר הגשת דוחות 2020, חתימה על המסמכים הקשורים בחשבונות החברה ב-IFX ומאני נט. רואה החשבון מר תאופיק עראם ומר ג'קי מצה, יבואו בדברים כדי לגבש סופית את הדוחות הכספיים לשנת 2020 ושם הגשתם לרשויות המס, וזאת עד ליום 2/4/23".
לצד שיקול זה, או שמא כנגזרת ממנו, יש לבחון עד כמה נידרש בית המשפט ללוות את ההליך לאחר מתן פסק הדין בהליך הנוכחי כדי לאפשר לתובע לממש את זכייתו ולזכות בכסף שנובע כתוצאה מהצו.
החברה מותירה לשיקול דעת בית המשפט את הבקשה למתן פסק דין חלקי, אך מיתנגדת למינוי רואה חשבון חקירתי ממספר טעמים: ראשית, נטען כי להב לא עתר לסעד עקרי שהמינוי המבוקש במסגרת זו עשוי לקדם אותו; שנית, משום שאין בסיס לטענות להב לגבי אי סדרים בחברה; שלישית, החברה משתפת פעולה עם להב ומעבירה לו מידע כך שאין אין לקבל את הטענה כי הוא ממודר ממידע.
...
אני מחליט למחוק את הסעד שעניינו תשלום תגמול לגוטמן (סעיפים 6.1 ו- 105.1 לתביעת גוטמן), יתר חלקי הבקשה נדחים.
הבקשה למתן פסק דין ולמינוי רואה חשבון חקירתי – הבקשה נדחית.
המזכירות תשלח את ההחלטה לגורמים הבאים לצדדים; וכן תשלח את ההחלטה בצירוף החלטתי מיום 1.10.2022 לרו"ח חוסאם בשארה.

בהליך חדלות פירעון תאגיד (חדל"ת) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

ביום 6.10.2019 הגישו חברת ס.מ.ן והבעלים הערב לחובותיה, סאלם נח'אש, בקשה למתן צו לפתיחת הליכים לשם הפעלת החברה ושיקומה הכלכלי וצו הקפאת הליכים אישי בעיניינו של בעל המניות בגין חובות הנובעים מערבותו לחובות החברה.
הנאמן פירט את הפעולות שנעשו על ידו מעת מינויו כנאמן בתיק זה, את הבקשות שהגיש, התקבולים שהתקבלו לקופה כתוצאה ממאמציו ואת עבודתו מול בעלי המניות וגורמים שלישיים לצורך הפעלת החברה והתייעלותה.
בעל המניות טען עוד, כי הנאמן לא קיבל את אישור בית המשפט להעסקת רואי חשבון חצוניים ולתשלום שכרם מקופת הפרוק ועל כן, כך נטען, יש לקזז את התשלומים לשני רואי החשבון שהועסקו על ידי הנאמן משכר הטירחה שייפסק לנאמן.
יש להניח כי ב"כ הממונה בחנה את בקשת הנאמן, בחנה את הקף הפעולות שבוצעו על ידו ואת השכר המבוקש, והגיעה למסקנה כי מדובר בבקשה העולה בקנה אחד עם הוראות התקנות.
...
אשר על כן, אני מקבל את הבקשה ומורה כדלקמן: אני מאשר פסיקת שכר טרחת הנאמן עבור ניהול ומימוש בהתאם לתקנות, בסך של 147,361 ₪ בתוספת מע"מ, וזאת לאחר ניכוי השכר שכבר אושר.
אני מאשר תוספת שכר בגין מאמץ מיוחד בשיעור של 50% מהשכר שנפסק בהתאם לתקנות, קרי תוספת בסכום של 334,446 ₪ בתוספת מע"מ בגין מאמץ מיוחד.
אני מאשר תשלום אגרת השגחה בשיעור של 20% לכונס הרשמי מהשכר שנפסק לנאמן המחושב על פי התקנות, ללא תוספת מאמץ ובנטרול מרכיב המע"מ. אני מורה לנאמן לחלק את יתרת הכספים הנמצאים בקופת הפירוק, לאחר תשלום שכרו ואגרת השגחה, כדיבידנד לנושים הרגילים של החברה בהתאם ליחס החובות כלפיהם.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו