עוד נטען כי בשנים בהן לא הייתה כל פעילות חשבונאית לא היו כספים בקופה אף כדי לשלם לרואי החשבון, כמו בשנים 2008-2004, וכן נטען כי לא היה כל טעם בהכנת דו"חות כספיים, שעה שלא נעשתה כל פעילות כספית בקשר עם החברה.
באשר לאי העברת יתרות פתיחה משנה לשנה, העיד כי לא ניתן לבחון אם הועברו יתרות בדו"חות מסוג תקבולים-תשלומים (87), כי פעולות אלה ניתן להוכיח באופן חד משמעי כאשר ישנה הנהלת חשבונות מסודרת (88) וכי זוהי דרך קלסית למנוע מעקב כספי והיא מאיינת כל אפשרות לקבל מידע על אופן ההתנהלות הכספית של החברה ושל הנתבע (87).
אולם, לאור קשיים בכל הקשור לבניה והתכנות הוחלט הן בוועדת ביקורת והן בוועד הדיירים על הקפאת הגביה ובאופן שנותרו בידיו המחאות מעותדות של רוכשים שטרם הופקדו בחשבון הפרויקט, תוך תידוע הגורמים השונים כולל בית המשפט שאישר הפקדתן בבנק כנגד קבלת אשראי למימון עלויות והוצאות וכי מעת שניתן "אור ירוק" ההמחאות הופקדו בחשבון הפרוק.
כך גם נטען כי הרעיון לקיים את הפרויקט כחשבון נאמנות של הדיירים, כמשק סגור, אומץ מתיק הפרוק של חברת גינדי בה שימש התובע כמפרק, בו היה תיק במע"מ לחברה אך לא לפרויקטים הסגורים, להם היו חשבונות נאמנות נפרדים שנוהלו כמשק סגור לכל דבר ועניין, כאשר לכל אחד מחשבונות נפרדים אלו לא ניפתח תיק במע"מ.
עוד נטען כי עם מינויו, פתח התובע תיק במשרדי מע"מ, על אף עידכון ממנהל החשבונות כי קיימת חוות דעת בעיניין, זאת ללא בירור מול רואי החשבון ותוך סרוב לשתף פעולה עם הנתבע על אף נכונותו לעשות כן. נטען כי היתנהלותו הנמהרת גרמה לנזק ממשי לקופת הפרוק שכן בעקבות פתיחת התיק נתקבלה שומה מאת רשויות מע"מ בסך של 876,397 ₪ אשר היה צורך להיתמודד איתה והתובע שילם בסופו של יום סך של 355,942 ₪.
...
אוסיף ואבהיר; אין עסקינן בכשל מקרי, פרי טעות בודדת או תנאי השוק; המסקנה המסתברת יותר בנסיבות המקרה, הינה כי עניין לנו בשיטת ניהול פסולה אשר יצרה
מצב דברים המתמשך על פני תקופה ארוכה, ולא ניתן לפסול קשר סיבתי הדוק בינו לבין סבלם ונזקם של הדיירים.
כך גם לא ראיתי מקום להיעתר לבקשתו של הנתבע להורות כי הסכומים ישולמו ללא ריבית, כאשר נטען על ידו, בין היתר, כי אין מחלוקת כי כנגד תשלומים אלו הנתבע הוציא הוצאות מכיסו, אך למעשה בפני בית המשפט לא הובאו ראיות באשר להוצאות שהוציא הנתבע ובכל מקרה בקשתו של הנתבע לשכר טרחה והוצאות אמורה להתברר, ויכול והנתבע יידרש לטיעון האמור במסגרת התביעה האמורה.
בכל הקשור לטענות לנזקים אשר נגרמו בגין אי פתיחת תיק מע"מ – אף דינן להידחות מחמת התיישנות.
בהתחשב בגובה התביעה, 18,504,158 ₪, ואשר נפסק בפועל וכפי שפורטו הדברים לעיל אני מחייב את התובע (קופת הפירוק) לשלם לנתבע שכ"ט עו"ד בסך 75,000 ₪
אולם בכל הקשור להוצאות המשפט כל צד ישא בהוצאותיו.
