מינוי סנגור מטעם הסנגוריה הציבורית

בהמשך, בדיון מיום 13.06.23, ביקשה הנאשמת מינוי סנגור מטעם הסניגוריה הציבורית.

...

סוף דבר בסיומם של דברים, לא מצאתי כי התיקון המבוקש מקים חשש לפגיעה בהגנת הנאשמת.

משכך, החלטתי מיום 2.05.24 לזימון העד מטעם ההגנה, מבוטלת בזאת.

המזכירות תשלח העתק החלטתי לצדדים.

ביום 23.2.2023 היתקיים דיון בהליך שבו ייצג המערער את עצמו, ובסופו הורה המותב על מינוי סניגור מטעם הסנגוריה הציבורית.

...

בעקבות כך, נקבע דיון נוסף ליום 9.6.2022, שבו יוצג המערער על-ידי הסנגור הקודם, ובסיומו נתן המותב החלטה לפיה "לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, נאמרו הערות בית המשפט לרבות הצעה מסוימת לסיום ההליך שבפניי. הצדדים ישקלו את הצעת בית המשפט ויבואו בדברים [...]". ביום 6.7.2022 הודיע ב"כ המערער כי "על אף מאמציו הרבים של הח"מ וניסיונותיו לסיים התיק בהסדר ולהיצמד להצעת בית המשפט הנכבד [...] לא עלה [בידי הצדדים] להגיע להסכמות [...]". ביום 9.7.2022 הגיב ב"כ המשיב להודעה, וטען כי האמור מטעם ב"כ המערער "[אינו] מדויק, והצעתו לסיום [המחלוקת] בתיק הייתה רחוקה ולא צמודה להצעת ביהמ"ש הנכבד [...] ונדמה לח"מ כי ההצעה לא הייתה מובנת ל[ב"כ המערער]". ביום 6.2.2023 הגיש הסנגור הקודם בקשה לשחררו מייצוג המערער, וטען כי בינו ובין מרשו נתגלעו "חילוקי דעות מקצועיים מהותיים" ובנוסף כי המערער הודיע שאין ביכולתו לשלם את שכר טרחת הסנגור.

המשיב טוען כי דין הערעור להידחות.

משנטל על עצמו תפקיד זה, ובמהלך אותן ישיבות הציע לצדדים הצעות קונקרטיות להסדר טיעון – שעל תוכנן לא ניתן להתחקות בוודאות משלא קיבלו ביטוי בפרוטוקול – ואף האיץ בצדדים להסכים להן תוך הבעת דעה באשר לטיב הראיות שהוצגו, דומה כי אין מנוס מטעמים של מראית פני הצדק שמותב אחר ימשיך לדון בעניינו של המערער לאחר החזרת התיק לערכאה קמא" (שם, פסקאות 18-17).

לפיכך, אני סבורה, ולו מטעמים של מראית פני הצדק, כי יש להעביר את המשך הדיון בק"פ 66092-05-20 לשמיעה בפני מותב אחר.

אשר על כן, הערעור מתקבל והדיון בהליך דנן יועבר למותב אחר.

בשים לב להלכה הנוהגת לפיה מינוי סנגור צבורי לצורך בקשת רשות ערעור ב׳גילגול שלישי׳ בפלילים אינו עניין שבשיגרה, בשים לב לנסיבות העניין וכן לכך שהמבקשת לא העלתה כל טעם מבורר, למעט הכרותו של סנגור ספציפי מטעם הסנגוריה הציבורית את התיק (רע״פ 2730/23 רג׳בי נ׳ מדינת ישראל, פסקה 2 (03.04.2023)), לא מצאתי להעתר לבקשה למינויו.

...

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובנספחיה, כמו גם בבקשה למינוי סניגור, הגעתי למסקנה כי דינן להידחות ללא צורך בתשובה.

בשים לב להלכה הנוהגת לפיה מינוי סניגור ציבורי לצורך בקשת רשות ערעור ב׳גלגול שלישי׳ בפלילים אינו עניין שבשגרה, בשים לב לנסיבות העניין וכן לכך שהמבקשת לא העלתה כל טעם מבורר, למעט היכרותו של סניגור ספציפי מטעם הסנגוריה הציבורית את התיק (רע״פ 2730/23 רג׳בי נ׳ מדינת ישראל, פסקה 2 (03.04.2023)), לא מצאתי להיעתר לבקשה למינויו.

הבקשה למינוי סנגור והבקשה לרשות ערעור נדחות בזאת אפוא.

ביום 26.12.2023 הגיש המבקש, בעצמו, הודעת ערעור על גזר הדין, ועימה בקשה למינוי סניגור מטעם הסניגוריה הציבורית.

...

על אף כל האמור, נקבע, בסופו של דבר, כי לא ניתן לקבל את המלצת שירות המבחן; שכן, זו "אינה עולה בקנה אחד עם שיקולי הענישה הנוספים המתחייבים בעניינו של הנאשם [המבקש – ח' כ'] בשים לב לחומרת העבירות ולחומרה הנלמדת מנסיבות ביצוען, כמו גם לחשיבות הרבה והגבוהה של שיקולי ההרתעה". בהתחשב בכל האמור לעיל, נגזרו על המבקש 22 חודשי מאסר לריצוי בפועל, לצד 9 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור כל עבירה בה הורשע או עבירה לפי סעיף 332 לחוק העונשין.

בקשתו זו התקבלה בהחלטת הרשמת ל' משאלי שלומאי מיום 04.01.2024, ונימוקי ערעור, ועמו בקשה לעיכוב ביצוע הוגשו, בסופו של דבר, ביום 07.02.2024.

מקובלת עליי, אם כן, הטענה לפיה עצם כניסתו של המבקש למאסר – עלולה להקשות עד מאוד על מימוש תכלית השיקום בענייננו.

סוף דבר: הנני מורה על עיכוב ביצוע גזר דינו של בית משפט קמא, וזאת עד להכרעה בערעורו של המבקש.

הסנגוריה הציבורית טוענת כי היא מוסמכת, כרשות מנהלית ,להחליט על מינוי סניגור מטעמה כאשר מדובר בהליך נילווה להליך אחר שבו ניתן לסנגוריה הציבורית מינוי עפ"י חוק וזאת בהסתמך על החלטת ביהמ"ש המחוזי בחיפה בעת"א 15106-01-17, שם נקבע כי ניתן להגדיר את בקשת העותר לשינוי סיווג ויציאה לחופשה כהליך הנילווה להליך המתנהל בפני ועדת השחרורים, זאת מהטעם שתוצאת ההכרעה השיפוטית יכולה להשפיע על תוצאות ההליך בפני ועדת השחרורים.

...

בעניין שנידון ברע"ב 4914/12 איגור זוזוליה נ' משטרת ישראל, קבעה כב' השופטת חיות (כתוארה אז) "אשר לדחיית הבקשה למינוי סנגור ציבורי. שאלת זכאותם העקרונית של אסירים לייצוג בהליכים משפטיים לא מצאה את מקומה בחוק הסנגוריה הציבורית תשנ"ו-1995, המתייחס לייצוג בהליכים בפני ועדת שחרורים בלבד (ראו סעיף 18(11) לחוק המפנה לחוק שחרור על תנאי ממאסר... בבקשה לעיון חוזר שהגישה לביהמ"ש קמא טענה הסנגוריה הציבורית כי מינוי סנגור בענייננו מתחייב על פי אמות המידה בהחלטה שניתנה לאחרונה ברע"ב 8702/11 רויטר נ' מ"י. בדין לא קיבל ביהמ"ש את הטענה שכן ההחלטה למנות סנגור ציבורי בעניין רויטר ניתנה בשל נסיבותיו המיוחדות של אותו מקרה בו הוגשו חו"ד סותרות של הגורמים המקצועיים בעניינו של המבקש והמשיבה לא התנגדה למינוי שם. החלטה זו המצומצמת לאותן נסיבות אין בה על כן כדי להתוות אמות מידה כלליות להכרעה במקרים אחרים... לגישתי, אין אמנם מניעה עקרונית לכך שביהמ"ש יורה על מינוי סנגור ציבורי בעתירת אסיר במקרים מתאימים, אך נראה כי סוגיית מינויו של סנגור ציבורי בעת"א ראוי לה כי תיבחן בכל מקרה לגופו ועל פי נסיבותיו ובשים לב למשאבים המוגבלים של הסנגוריה הציבורית ולצורך לשמור על שוויון בין אסירים בהליכים משפטיים (ההדגשות שלי י.ב.) כבימ"ש קמא אף אני סבורה כי המקרה דנן אינו נמנה עם המקרים המצדיקים מינוי סנגור ציבורי שכן הוא אינו מעלה כל שאלה משפטית המצדיקה את המינוי (השוו רע"ב 9470/00 הנ"ל)... כמו כן ובניגוד לנטען על ידו עולה מפרוטוקול הדיון בביהמ"ש המחוזי כי המבקש דובר עברית ברמה סבירה. הבקשה נדחית, אפוא על שני ראשיה.". לביהמ"ש מוגשות עתירות רבות מספור בנושאים אלה, כמו בנושא החופשות וככלל ביהמ"ש איננו ממנה סנגור וכמובן שהסנגוריה אינה מוסמכת להחליט על דעת עצמה למנות סנגור וכך היא אכן נמנעת בפועל מלמנות סנגור מטעמה.

אשר על כן, אני מורה על ביטול מינוי הסנגור שמונה ע"י הסנגוריה הציבורית.