על פי הסדר הטיעון הוסכם שיתקבל בעיניינו של הנאשם תסקיר של שירות המבחן.
הנאשם לא נחקר בחשד לסחר בסם, לא נעצרו איתו מעורבים נוספים והסם לא מחולק למנות.
בנסיבות אלה, ביקש הסנגור ליתן היזדמנות להתנעת הליך שקומי בעיניינו, ואולם גם בהעדר הליך שקומי סבור הסנגור שמקרהו של הנאשם ניכנס בגדר אותם מקרים המצדיקים חריגה ממיתחם העונש ההולם, נוכח נסיבותיו האישיות.
גם בתסקיר הנוכחי, הפרוגנוזה להצלחת הטיפול אינה חיובית, ושרות המבחן מביע ספק רב באשר לכוחותיו ויכולותיו של הנאשם להתמיד במסגרת אינטנסיבית של קהילה טיפולית, כאשר הוא מתרשם מנאשם נעדר כוחות וכישורים לתיפקוד נורמאטיבי, והגם שכיום מודע לחומרת בעייתו ונזקקותו לסיוע גורמים חצוניים לטפול בהתמכרותו, הרי שהוא אינו מקבל אחריות מלאה למעשיו הואיל ועומד על כך שרכש את הסם לשימושו העצמי בלבד לפרק זמן ארוך.
...
נוכח נסיבות ביצוע העבירה, כמפורט לעיל, מידת הפגיעה בערכים החברתיים המוגנים ומדיניות הפסיקה הנוהגת, אני קובע כי מתחם העונש ההולם נע בין 25 ל-45 חודשי מאסר, לצד ענישה נלווית.
אני סבור כי התנהלות זו של הנאשם לאורך השנים, כאשר חלה הסלמה במעורבותו בעבירות סמים, אינה מצדיקה העדפת האינטרס השיקומי בעניינו על פני האינטרס הציבורי, ואין מנוס מהטלת מאסר ממושך, כשנתיב הגמילה פתוח בפניו במסגרת שב"ס.
לזכותו של הנאשם יעמדו הודאתו בכתב האישום המתוקן, נטילת האחריות והחסכון בזמן שיפוטי יקר.
לאור האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
28 חודשי מאסר.
