מינוי נציג לוועדה המקומית לתכנון ובנייה

רשמת המקרקעין תרשום הערת אזהרה על הנכס בדבר מינוי עו"ד יורם חג'בי חגי ככונס נכסים וכי לא תבצע כל דיספוזיציה מכל סוג שהוא בנכס אלא אם כן יינתן לכך אישור של בית המשפט, לאחר שכונס הנכסים יפנה אליו בנידון.

בעקבות בקשת כונס הנכסים למתן הוראות בנידון, הוזמן לדיון נציג הועדה המקומית לתיכנון ובנייה אשר נאות לקבל את הצעת בית המשפט על פיה תאפשר הועדה המקומית את רישום הבית המשותף על שתי החלקות, תוך רישום הערות אזהרה על כל אחת מיחידות הדיור.

...

הנני מורה כי פעולות המחיקה המפורטות בסעיפים 3-6 לעיל, יתבצעו בתנאי ורק לאחר רישום בית משותף בחלקה 856 בגוש 6417, ייחוד זכויותיה של הגב' בלהט אזר ת.ז..

אני דוחה את טענת עו"ד בלהט אזר שיש להתנות את מחיקת זכויותיה מחלקה 857, בהסרת ההערה של הוועדה המקומית לתכנון ובניה רמת השרון מתת חלקה 10 עליה בנוי הקוטג' השייך לה. אין תניה כזו בפסיקתא שניתנה על ידי בית המשפט ביום 29.3.2018, אשר בטרם נתינתה אושרה על ידה בחתימת ידה.

נוכח האמור ולאור כל הנימוקים המפורטים לעיל, אני נעתר לבקשת כונס הנכסים המפורטת בסעיף 19.

לאורך השנים, ובגדר המאמצים ליצירת ביקורת פנימית ושקיפות ברשויות המקומיות, הורחבה החובה להעניק ייצוג מינימאלי לאופוזיציה (עע"מ 384/07 ראש עריית נצרת עילית נ' סיעת שינוי, פסקה ו' (29.5.2008), וכיום חלה חובה זו, בין היתר, על מינוי נציגים לועדה המקומית לתיכנון ובנייה (סעיף 18(ה)(2) וסעיף 19(א1)(1)(ג) לחוק התיכנון והבניה, התשכ"ה-1965);"

...

במהלך הדיון מיום 19.5.2021 הסכים ב"כ העותרים כי: "אם המשיב 2 רוצה להצהיר על עצמו כנציג של האופוזיציה, אז בשלב זה אין לי מה לעשות עם זה, אז אני סבור שכל מי שרואה עצמו כחלק מהאופוזיציה, צריך להצהיר על כך..." (עמוד 3, שורות 17-18 לפרוטוקול).

לכן, סבורני כי ויסנשטרן יכול לשמש כיו"ר ועדת הביקורת, אך על כל חברי האופוזיציה להתכנס ולבחור בו, או בכל נציג אחר לשמש כיו"ר. לכן, יש לתת הוראה מתאימה – וכך אעשה.

סיכום – נוכח האמור מעלה במצטבר – העתירה נדחית ברובה למעט בשני נושאים: לגבי ועדת ההנחות – יש למנות נציג מסיעת העותרים לוועדה זו. היות והדבר משנה את האיזון הכולל של חברי הסיעות השונות בוועדות השונות – יהא צורך לבצע "חלקה מחדש" של החברויות בחלק מהועדות, כך שהעותרים יאלצו לוותר על חברותם באחת מהוועדות האחרות "בתמורה". היות והדבר כרוך במשא ומתן מחודש בין כל חברי הסיעות – אין מקום שבית המשפט יתערב בכך – ואני מקווה שחברי המועצה ימצאו את הדרך ההוגנת להסדיר את האמור, על מנת לקיים את הוראות החוק לגבי וועדה זו. ביקשתי מהצדדים לנסות ולהגיע להבנות טרם כתיבת פסק הדין אך הדבר לא הסתייע, ואני מקווה כי עתה, ישכילו הצדדים, בשיתוף פעולה של כל מי שלא היה צד להליך והיה צריך היות צד לו – להגיע לפתרון מוסכם.

פרשנות זו, כך נפסק, עולה בקנה אחד עם ההירארכיה התכנונית לפיה תכנית בדרגה נמוכה אינה יכולה לסתור הוראות תכנית בדרגה הגבוהה ממנה, כמו גם עם פסיקתו של בית משפט זה. בית המשפט הוסיף ודחה את הטענה שלפיה הועדה המחוזית מוסמכת להוסיף על סמכויותיה של הועדה המקומית הקבועות בחוק התיכנון והבנייה, ביחס לסמכות לאישור תכנית תוך הוספת קומות או אישור תכנית מותנית, ולא מצא להתערב בפרשנות מוסדות התיכנון בנושא זה. מכאן הערעורים שלפנינו.

בנוסף, מצא שר התחבורה לנכון למנות את מר שמואלי, המשקיף מטעם רת"א, כנציג שר התחבורה בועדה למר"מ. גם בכפל כובעים זה אין כל פגם, שכן מינוי משקיף מטעם רת"א נועד להבטיח את מקומה בדיוני הועדה למר"מ, ואין בו כדי לשלול את האפשרות שיינתן לנציג רת"א מעמד של חבר בועדה למר"מ. כך במיוחד כשרת"א היא יחידת סמך של משרד התחבורה, ולפיכך המינוי כנציג שר התחבורה, גם אם אינו הכרחי, הוא בודאי אפשרי.

טענת החברה היזמית כנגד הישתתפותו של מר שמואלי בדיון נובעת, כך נראה, בעיקר מתפיסתה את רת"א כגורם בעל עניין ישיר בהליכי אישור התוכנית – כמתנגדת לתוכנית, אשר נציגה החבר בועדת התיכנון מנוע מלהשתתף בדיון ובהצבעה (והשוו סעיף 47א.(א)(1) לחוק התיכנון והבנייה).

...

המסקנה המתבקשת היא שרת"א פירטה היטב את עמדתה המקצועית ביחס לתוכנית שאישורה התבקש, ובכך יצאה ידי חובת ההנמקה.

ויובהר, רת"א רשאית, ויתכן שהדבר אף רצוי על מנת למנוע אי וודאות והתמשכות הליכי התכנון, להיפגש עם נציגיו המקצועיים של יזם, על מנת לתת להם הכוונה ברמה שתמצא לנכון בנוגע לגובה אפשרי של מבנה בהתאם לתיקון לתמ"א. ואולם, מכאן ועד למסקנה כי יש לכפות עליה למסור הנחיה מקדמית בעניין זה רחוקה הדרך.

סיכומו של דבר מהטעמים שפורטו לעיל, סבורני כי יש לדחות את ערעור החברה היזמית (עע"מ 7701/20), ולקבל את ערעור המדינה (עע"מ 7664/20), כך שהחלטת הוועדה למר"מ לדחות את התוכנית תיוותר על כנה, ואילו ההנחיה שנתן בית המשפט קמא לוועדה למר"מ לקיים דיון חוזר תבוטל.

הועדה המקומית לתיכנון ובנייה לא הודיעה במסגרת תעודת עובד הציבור כי מבחינתה יש היתר לדירה מושא התביעה, בין בכלל ובין מכוח האישור לתכנית 14689, אלא קבעה כאמור כי לבד מההיתר המקורי, אין עוד היתר נוסף וכי אין נציג כיום שיכול לחוות דעתו על המעמד של תכנית 14869.

מאחר והוכח כי נודע לתובעים על כל מרכיבי עילת התביעה רק בשנת 2019, קרי על המחדל של הנתבע, על כך שעקב המחדל יאלצו לספוג נזק במכירת הדירה ועל הקשר הסיבתי בין המחדל של הנתבע לנזק, יש למנות את תקופת ההתיישנות משנת 2019, עת נודעו לתובעים עובדות אלה.

...

סוף דבר אשר על כן, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעים 120,000 ₪ וכן 10,000 ₪ וכן 3,300 ₪, הכל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

כן ישלם הנתבע לתובעים את הסכום ששילמו עבור חוות דעת מומחה בית המשפט בסך של 5,850 ₪ וכן 1,500 ₪ בגין חקירתו של השמאי שגיא בבית המשפט (סכום אחרון זה וכן הסכום של 3,300 ₪, ישולמו כפוף להצגת קבלות המעידות על תשלומם לשמאי שגיא), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ששולמו ההוצאות הנ"ל על ידי התובעים ועד התשלום בפועל לידיהם.

כן ישלם הנתבע לתובעים שכר טרחת עו"ד בסך של 20,000 ₪.

להלן העקרונות לדרוג המועמדים: תנאי סף: קבלת ייפויי כח בלתי חוזרים מכל בעלי הזכויות במיגרש המעידים על מינוי נציג מטעמם לצורך קידום העברת זכויות בנייה למגרש באמצעות מנגנון קרן הסכמי השימור (כולל נסחי טאבו עדכניים) ביחד עם טופס הבקשה המופיע בהמשך.

כך, העותרים בטענתם נסמכים על הוראות סעיפים 83א'(א) ו- 96א'(א) לחוק התיכנון והבנייה, המפרטות את המסמכים אשר יש לצרף לתכנית בשלב הפקדתה וקובעות: "83.א (א) מגיש תכנית יגיש למוסד תיכנון יחד עם התכנית, מסמכים הדרושים להסברתה וכל מידע או מיסמך אחר שידרוש יושב ראש מוסד התיכנון; מוסד התיכנון רשאי לידרוש כי המסמכים יתיחסו גם לשטח שהוא מחוץ לתחום התכנית כדי לבחון את ההשפעות ההדדיות של התכנית והשטח זה על זה." "96א (א) מיסמכי תכנית וכל מיסמך אחר שהוגש לפי חוק למוסד תיכנון הדן בתכנית על ידי מגיש התכנית או מי מטעמו, וכן חוות דעת שהגיש נציג בעל דיעה מייעצת לפי סעיף 18(ג2), חוות דעת היועץ המשפטי ומהנדס הועדה המקומית שהוגשו לפי סעיף 61א(ג)(1), חוות דעת מהנדס הועדה המקומית שהוגשה לפי סעיף 61א(ג)(4), וחוות דעת נציג שר בועדה המחוזית או גורם אחר שקבע שר הפנים שהוגשה לפי סעיף 61ב(ב), יועמדו לעיון הציבור ממועד הגשתם למוסד התיכנון." מהאמור בסעיפים אלו נובעת החובה לצרף לתכנית כל מיסמך הדרוש להסבר התכנית וכל מיסמך נוסף שידרוש ראש מוסד התיכנון וכן נקבע כי מסמכים אלו יוצגו לעיון הציבור ממועד הפקדת התכנית.

...

לאור כל אלו הנני דוחה את טענת העותרים ולפיה נפל פגם בהצטרפות הוועדה המקומית לתכנית.

אשר לכך, אפתח ואציין כי על פניו גם דין טענה זו להידחות על הסף, הואיל ולא נטענה במתכונתה במסגרת כתב ההתנגדות.

סוף דבר; לאור כל האמור והמפורט – העתירה נדחית.