מינוי מפרק זמני כדי לחשוף סיבות קריסה של חברה

השיק הוחזר פעמיים מהסיבה שחסרה חתימה בצד התיקון.

יש לציין כי כבוד השופט י' טירקל, בדעת מיעוט, סבר כי סעיף 374 לפקודה יוצר עילה חדשה בידי המפרק וכי הזכות לתבוע מותנית בכך שהחברה מצויה בהליך פירוק ושהמעשה התגלה תוך כדי כך. עילות התביעה במקרה שלפנינו מבוססות על סעיפים 355(א) ו 268 לפקודה.

ביום 18.9.07 מונה עו"ד איתן ארז כמפרק זמני של חברת בני סלים והוא אף הוסמך לבחון את היחסים המסחריים בינה לבין חברה נוספת (בלוק הסלע האדום מפעלי בלוקים בע"מ).

בעקבות מינויו, העבירה חב' יעקובי למפרק הזמני את כרטסת הנהלת החשבונות שלה, ומסרה הבהרות בכל הנוגע להסדר התשלומים שנעשה בינה לבין חב' הסלע האדום.

המבקש הסביר את השהוי בכך שראה לנכון לקבל תחילה תמונה כוללת ומקיפה על נסיבות קריסת החברה ועל פעולות המירמה שביצעו בעלי עניין ורק בתום מיצוי החקירה וגיבוש מלוא החומר, הוחלט על ידו להפריד בין הבקשה הנדונה (בקשה 33) לבין הבקשה הנוספת (בקשה 34), בגדרה נתבעו שישה גורמים שונים, לרבות מנדלסון, על בסיס סעיפים 373 ו – 374 לפקודה ועל בסיס הוראות שונות בחוק החברות, התשנ"ט – 1999.

עוד נטען, כי הפקדת השיק בחשבון החברה הייתה לגיטימית ואם היה נימנע מלהפקידו, היה חושף את החברה ומנהליה לאישום פלילי בשל עבירת מע"מ. המפרק צירף לבקשתו נספחים הכוללים את צלום השיק ואת דפי הבנק המלמדים על הפקדת השיק, החזרתו ואת המועד שבו נפרע השיק.

...

(ג) טענות מנדלסון לגופה של הבקשה – נדחות .

התוצאה היא שהבקשה מתקבלת ביחס למנדלסון, לגביו נקבע כי עליו להשיב לקופת הפירוק את הסך של 874,575 ₪ בתוספת הצמדה וריבית מיום 26.7.05 ועד למועד ההשבה בפועל.

הבקשה נגד בנק המזרחי נדחית.

נקודת המוצא לדיון היא הנחיתות האינפורמטיבית בה מצויים בעלי תפקיד בחברה חדלת פרעון בבואם למלא את התפקיד המוטל עליהם: "לעתים קרובות, המפרק הוא אדם שלא היה קשור לחברה ועד למינויו לתפקיד לא הכיר את החברה או את הגורמים שפעלו בה. לפיכך הוא עשוי להמצא במצב של נחיתות אינפורמאטיבית. במקרים לא מעטים אין המפרק זוכה לשיתוף פעולה מצד האורגנים לשעבר של החברה או בעלי מניותיה. זאת, במיוחד כאשר מתעוררים חשדות לניהול לא תקין של החברה או להפרת חובות שונות על ידי גורמים אלו." (רע"א 3032/08 רייך נ' עו"ד אבנר כהן, בתפקידו כמפרק זמני, פס' 10 (פורסם בנבו, 2.9.2009)).

וכפי שציינתי לאחרונה בתיק זה ממש, ישנם מספר טעמים העומדים בבסיס התפיסה לפיה זכותו של בעל התפקיד לידרוש עיון במסמכים רחבה מזו של בעל דין רגיל: "ראשית, בעל תפקיד הוא קצין בית המשפט הכפוף להנחיותיו. מתוקף מעמדו של בעל התפקיד כקצין בית המשפט, שומה עליו למלא את תפקידו באופן אובייקטיבי, תוך נאמנות למשימה שהטיל עליו בית המשפט, וזאת בנוסף לחובות האמון והזהירות החלות עליו כלפי הנושים ... מעמדם של בעלי תפקיד כקציני בית המשפט כרוך בחובות נרחבות, אך שוברן בצדן – זכויות עיון וחקירה נרחבות גם כן. שנית, אחד האינטרסים כבדי המשקל העומדים בבסיס דיני חידלות הפרעון הוא השאת ערך לנושים. בעל התפקיד הוא מי שמופקד על ממושו של אינטרס זה. לפיכך, ישנה חשיבות חברתית לסייע לבעל התפקיד למלא את תפקידו כהלכה. הצלחתו – הצלחת הנושים, וכישלונו – כישלונם. לכן ראוי לסייע בידו ככל הניתן בחשיפת נכסיה של החברה בפרוק, כמו גם חשיפת היתנהלותה הכלכלית והסיבות לקריסתה. שלישית, בעל התפקיד בחברה חדלת פרעון מגיע כ"צד זר" אל החברה, ומכאן שהוא מצוי כימעט תמיד במצב של נחיתות אינפורמאטיבית ביחס לחברה, מנהליה, בעלי מניותיה ונושיה .

ברם, עניינם של המפרקים כאן הוא אך ורק בהתכתבויות של המשיב או עם המשיב בכובעו כמנהל החברות שבפרוק, וזאת כדי להיתחקות אחר עניינים של חברות אלה.

...

תכליות אלה - הגשמת מטרתו של הליך הפירוק במהירות, ביעילות ובעלות כספית מינימלית –רלוונטיות גם בעידן של חוק חדלות פירעון (ראו החלטתי בתיק זה ממש: חדל"ת (מחוזי ת"א) 5936-10-19 Ian Lock נ' ממונה על חדלות פירעון מחוז תל אביב, (פורסם בנבו, 10.10.2020), בפסקה 29).

בהקשר זה באתי לכלל מסקנה כי לא ניתן להסתפק במילות חיפוש שהן אך ורק שמות החברות שבפירוק, שכן לא ניתן לשלול מראש אפשרות שתכתובת בעניינה של חברה מסויימת לא תישא בהכרח את שמה, ולכן הגבלת החיפוש למילות חיפוש שהן שמות החברות בלבד, עלולה להחטיא את מטרת החיפוש.

עוד צוין בבקשה כי יש צורך אמיתי ודחוף למינוי מפרק זמני לחברה על מנת שיתפוס מיידית את נכסיה ויפעל למימושם לשם פרעון חובותיה לטובת כלל נושיה וכי מתבקש מינויו של בעל התפקיד נוכח זהות המנהל והבעלים בשתי החברות ונוכח הקשרים המסחריים שביניהם, אליהם נחשף בעל התפקיד במסגרת תפקידו.

דיון והכרעה כאשר מתבקש בית המשפט למנות מפרק זמני לאחר הגשת בקשת פירוק, על בית המשפט לאזן בין רצונו של מבקש הפרוק להגן על רכוש החברה כדי להבטיח שיהיה ממה להפרע לאחר מתן צו הפרוק, לבין האנטרס של החברה להמשיך את ניהול עסקיה באמצעות האורגנים המוסמכים שלה (ציפורה כהן, פירוק חברות, מהדורה שניה, כרך א', עמ' 262) (להלן: "צ' כהן, פירוק חברות). מינוי מפרק זמני ייעשה רק כאשר הוכח לבית המשפט שקיים צורך דחוף במינוי, שכן אחרת עלול להיגרם לרכוש החברה שפירוקה מתבקש נזק ללא תקנה (פר"ק (מחוז ת"א) 36681-04-13 הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ נ' אי.די.בי חברה לפיתוח בע"מ, 11.6.13). עצם מינוי של מפרק זמני עלול לפגוע בחברה ועלול אף להביא בעקבותיו את קריסת החברה, גם אם יתברר לאחר הדיון בבקשה כי במועד הגשתה לא היה מקום למתן צו פירוק (צ' כהן, פירוק חברות, בעמ' 262).

זאת ועוד, העיתוי של העברת המניות נראה חשוד לכאורה וההסבר שניתן בתגובה הראשונית מטעם החברה (כי רישום המניות נדחה במידת מה מן הסיבה הפשוטה שלא הייתה בכך דחיפות מיוחדת) אינו מניח את הדעת ואף לא גובה בתצהירו של סיבוני שצורף לתגובה.

...

המסקנה מכאן היא שמדובר במחלוקת כנה ועל כן, דרך המלך היא הגשת תובענה בערכאה המוסמכת כנגד החברה לתשלום החוב.

כל האמור לעיל מעורר תהיות ומעיד על התנהגות בלתי תקינה, כפי שציין נציג הכנ"ר בדיון מיום 19.3.18.

לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

כלומר גם לפי עמדת התובע עצם פעולת העברת הכספים היתה 'מותרת' ואט אט ממועד מינוי התובע ככונס זמני, ולטעמו מהמידע שחשף במסגרת הבירורים שערך בעיניין האגף המערבי, נצבעה הפעולה כ'אסורה' לשיטת התובע, או כזו שנועדה להסתיר את המקור הכספי הזה.

ראו לעניין זה למשל דברי כב' השופט א' גרוניס ברע"א 3032/08 אפרים רייך נ' עו"ד אבנר כהן, בתפקידו כמפרק זמני, פסקה 10 (02.09.2009): "לעתים קרובות, המפרק הוא אדם שלא היה קשור לחברה ועד למינויו לתפקיד לא הכיר את החברה או את הגורמים שפעלו בה. לפיכך הוא עשוי להמצא במצב של נחיתות אינפורמאטיבית. במקרים לא מעטים אין המפרק זוכה לשיתוף פעולה מצד האורגנים לשעבר של החברה או בעלי מניותיה. זאת, במיוחד כאשר מתעוררים חשדות לניהול לא תקין של החברה או להפרת חובות שונות על ידי גורמים אלו." כך גם נפסק בבית המשפט המחוזי בירושלים בעיניין חפציבה (סעיף 172 לסיכומי התובע) עת נדחתה טענת השהוי שעלתה שם "מאחר שהעובדות בנוגע לעיסקאות שניהלה קבוצת חפציבה טרם קריסתה אינן ידועות למנהל מידיעה אישית, ועליו ללמוד עליהן ממסמכים ומבירורים שהוא עורך באופן שוטף... מדובר בתיק חידלות פרעון בהקף עצום... ברי כי יש להיתחשב בעיניין זה בעת בחינת פעולותיו של המנהל ועיתוי הגשת הבקשה" (פר"ק 5696-02-13 חפציבה חופים בע"מ נ' כונס הנכסים הרישמי, פסקה 7 (8.8.2013)).

ממש לכך היתייחס כב' השופט גרוניס ברע"א 3032/08 אפרים רייך נ' עו"ד אבנר כהן, בתפקידו כמפרק זמני, פסקה 11 (02.09.2009), שנראה כאילו נכתבו לענייננו: "גם כאשר נמצא כי אין המפרק חייב לתמוך את בקשותיו בתצהיר [הכוונה לתקנה 51 לתקנות החברות (פירוק), תשמ"ז-1987 – א.נ.ח], אין בכך כדי להקל את הנטל שעליו לעמוד בו על מנת לקבל את המבוקש על ידו. הנטל הראייתי הוא בדיוק אותו נטל המוטל על תובע (או מבקש) בהליך אזרחי. לעתים על המבקש להניח תשתית עובדתית לכאורית מסוימת התומכת בבקשתו. דוגמה למקרה כזה היא בקשה לסעדים זמניים, אשר בגדרה על המבקש להראות סיכוי סביר לזכות בתביעה. הקביעה שכאשר המבקש הוא מפרק אין מוטלת עליו חובה להגיש תצהיר, אינה משחררת אותו מן החובה לבסס את טענותיו ברמת ההוכחה הנדרשת. את החֶסֶר שבאי הגשת תצהיר מוטל על המפרק למלא בראיות אחרות, כגון מסמכים התומכים בטענותיו וכדומה. מובן, כי אם הוגש תצהיר על ידי המפרק, מטעמו או מטעם גורם אחר, עשוי הדבר לסייע לו. בסופו של יום, על בית המשפט לבחון את הראיות שהוצגו בפניו ולקבוע האם עמד המפרק בנטל להראות כי זכאי הוא שיינתן סעד זמני. בבחינת שאלה זו, לא יקל בית המשפט עם המפרק בשל כך שלא הייתה מוטלת עליו חובה להגיש תצהיר" [ההדגשות אינן במקור – א.נ.ח] בעניינינו אין לשכוח שמדובר בבית בכפר שמריהו שניבנה על מקרקעין שמאז ילדותה של הנתבעת 1 מצויים בבעלות משפחתה במיקום יוקרתי בו התגוררה משכבר, ואין לשכוח גם שהיא צד חצוני להליכי פשיטת הרגל, וכי על המקרקעין הללו הוקם המבנה בשנות ה-90 של המאה הקודמת, שנים בהן אין מחלוקת כי מר יונה לא היה בהליכי חידלות פרעון.

בשים לב לעובדה כי התובע לא טען להענקה בטלה בהתאם לסעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 ונראה כי ויתר על טענה זו עוד במסגרת הליכי חידלות פרעון, מטעמים שלו, וכן לנוכח טענתו הדחוקה לקיומו של הסכם קומבינאציה אליה אתייחס בהמשך, הרי שגם אם הייתי קובעת כי הוכח שמלוא הסכומים הנטענים על ידי התובע אכן שולמו לנתבעים, בין אם לצורך בניית הנכס ובין סיבה אחרת עדיין לא היה בטענות התובע כדי להצביע על זכות שבדין להוצאת סכום זה מידי הנתבעים ולהעבירו לקופת פשיטת הרגל! כאמור בהיעדר כל עילה במצאי העילות של התובע שתבסס את סעד ההשבה, ממילא בהיעדרה מכתב הטענות, מצא כאמור התובע לטעון לקיומה של עילה של עשיית עושר ולא במשפט.

...

לכך אוסיף כי אפילו הייתי מקבלת את טענות התובע בעניין זה והייתי קובעת כי מר יונה היה מעורב לכאורה בניהול בניית הנכס ללא כל סיוע מהנתבעים, (הגם שאינני מקבלת זאת והתרשמתי שהנתבעים בהחלט היו מעורבים בבנייה) לא ראיתי בטענות אלה כשלעצמן כדי להוכיח קיומה של עסקת קומבינציה המהווה את הבסיס הנורמטיבי לסעד המבוקש, קרי, הצהרה כי מר יונה היה בעת תחילת פשיטת הרגל בעל הזכויות הקנייניות באגף המערבי וממילא לא ראיתי להורות ללשכת רישום המקרקעין לרשום זכויות נטענות אלה (סעיף 80 לכתב התביעה).

לסיכום הדברים מכל הטעמים שפרטתי בפסק הדין לעיל אינני מקבלת התביעה על כל ראשיה, לא את התביעה לסעד ההצהרתי לפיו מר יונה היה בעת תחילת פשיטת הרגל בעל הזכויות הקנייניות באגף המערבי וממילא לא ראיתי להעתר לסעד של רישום הזכויות על שם הנאמן בלשכת רישום המקרקעין וגם לא לסעד החלופי של רישום הערת איסור דיספוזיציה על הנכס; כך גם דחיתי את תביעת ההשבה ולאור האמור ממילא מתייתר הדיון בשאלת הסעד למתן חשבונות.

"בסוף כל הסופות" (לשון השופט חשין ברע"א 6339/97), לא עמד התובע בנטל ההוכחה הרובץ לפתחו, ומשכך אני דוחה את התביעה.

וראו גם דברי בית המשפט העליון בע"א 3322/92 פלוק נ' זינגל, בפיסקה 6 (נבו 2.12.1993): "מידע זה, אשר עובר לפירוק החברה היה מצוי בידי מנהליה ובעלי תפקידים אחרים בה, מן הראוי שיהא גם בידי המפרק, כדי שיוכל לנהל את החברה בצורה הטובה ביותר, ועל מנת שנזקם של בעלי התביעות כתוצאה מהפירוק יהא קטן ככל האפשר. רואים את המידע כמידע השייך לחברה, ועל כן, מן הראוי שיהא מצוי בידי נציג החברה, הוא המפרק. משום כך, הוענקו למפרק סמכויות רחבות מהרגיל לשם קבלת מידע זה..." (ההדגשות אינן במקור).

עמדתי על כך בתיק חדל"ת (מחוזי ת"א) 5936-10-19 Ian Lock נ' ממונה על חידלות פרעון מחוז תל אביב, בפיסקה 34 (נבו 10.10.2020) (להלן: "לוק"): "ישנם מספר טעמים לתפיסה לפיה זכותו של בעל התפקיד לידרוש עיון במסמכים, רחבה מזו של בעל דין רגיל....אחד האינטרסים כבדי המשקל העומדים בבסיס דיני חידלות הפרעון הוא השאת ערך לנושים. בעל התפקיד הוא מי שמופקד על ממושו של אינטרס זה. לפיכך, ישנה חשיבות חברתית לסייע לבעל התפקיד למלא את תפקידו כהלכה. הצלחתו – הצלחת הנושים, וכישלונו – כישלונם. לכן ראוי לסייע בידו ככל הניתן בחשיפת נכסיה של החברה בפרוק, כמו גם חשיפת היתנהלותה הכלכלית והסיבות לקריסתה. " סמכות זו, בשילוב עם סמכויות החקירה הרחבות המוקנות לנאמן במסגרת תפקידו, נועדה בין היתר לגשר על הנחיתות האינפורמטיבית העמוקה בה מצוי הנאמן מעצם היותו בעל תפקיד חצוני המתמנה לחברה שאותה איננו מכיר על בוריה: "לעתים קרובות, המפרק הוא אדם שלא היה קשור לחברה ועד למינויו לתפקיד לא הכיר את החברה או את הגורמים שפעלו בה. לפיכך הוא עשוי להמצא במצב של נחיתות אינפורמאטיבית. במקרים לא מעטים אין המפרק זוכה לשיתוף פעולה מצד האורגנים לשעבר של החברה או בעלי מניותיה. זאת, במיוחד כאשר מתעוררים חשדות לניהול לא תקין של החברה או להפרת חובות שונות על ידי גורמים אלו." (רע"א 3032/08 רייך נ' עו"ד אבנר כהן, בתפקידו כמפרק זמני, בפיסקה 10 (נבו 2.9.2009)).

...

ואולם, בסמכות כללית זו אין די כדי להיעתר לבקשה דנן, משום שהנאמן מבקש לעצמו זכויות יתר דיוניות, שאינן מוקנות לבעל דין רגיל, לצורך קבלת "מידע פנים" מתוך חדרי החדרים של המשא ומתן הלגיטימי שהתנהל בין בעלי הדין בהליך הייצוגי, מידע בו הוא מבקש לעשות שימוש כדי למנוע את אישורו של הסכם הפשרה.

בסופו של דבר, ההליך הייצוגי נתון לסמכותו הבלעדית של המותב שדן בו, ובית משפט של חדלות פירעון איננו אמור להתערב בהליך הייצוגי, מעבר להכרעה (שכבר ניתנה כאן) בשאלה האם להתיר את ניהול ההליך הייצוגי נגד החברה אם לאו.

סוף דבר סיכומו של דבר, בקשת הנאמן נדחית.