מינוי מנהל עיזבון עקב מחלוקת

היועמ"ש ביקש להתערב בהליך, לאור הוראת סעיף 12 לצוואה, שזו לשונה: לשיטת היועמ"ש, לרבות בדיון מיום 15.5.2023, סעיף 12 לצוואה מחייב הקמת הקדש, ולכן יש למנות מנהל עזבון שידאג לכך.

זאת, מאחר שהמחלוקת היא: האם, מבחינה עובדתית, התנאי/החיוב היתקיים בחיי המנוח? ככל שכך, האם, מבחינה משפטית, מייתר קיום זה את הוראת סעיף 12 לצוואה? השאלה העובדתית קלה להכרעה, משום שג' ול' הגישו תצהירים, לפיהם ההורים החליטו לבצע את האמור בסעיף 12 לצוואה עוד בחייהם.

...

אינני סבור שזו המסקנה המשפטית המתחייבת בנסיבות העניין, לרבות משום שלא מדובר בביטול של הוראת צוואה.

עובדות אלה תומכות במסקנה, לפיה המנוח לא ראה דחיפות יתירה לשנות את צוואתו, מאחר שלא צפה מחלוקת בנוגע לביצוע סעיף 12.

לפיכך אני מורה על קיום הצוואה ללא צורך במינוי מנהל עיזבון או הקמת הקדש.

ביום 6.6.2020 ניתנה החלטת בית המשפט המורה למנהלי העזבון להבהיר האם עולה הצורך למנות מנהל עזבון חצוני נוכח המחלוקת שבין מינהלי העזבון ושני מינהלי העזבון הגישו תגובתם להחלטה זו של בית המשפט.

...

ביום 3.2.2022 ניתנה החלטתי לפיה יש להגיש דו"ח תמציתי המפרט את פעולות מנהלי העיזבון ודו"ח כאמור הוגש .

החלטתי ניתנת לפרסום ללא פרטים מזהים.

  תמצית טענות הצדדים ואלה עיקר טענות המבקשת: ישנה מחלוקת לעניין תקפותן של הצוואות, אך על פי שתיהן המבקשת היא היורשת הראשונה בהן, ולכל הדיעות יש מספיק כסף בעיזבון לקיום כל הוראה המצויה בצוואה המאוחרת; על פי החלטות הביניים יש לקיים את רצונה של האלמנה באופן זמני ולאפשר לה להתגורר בבית האבות, כאשר המימון מתוך כספי העיזבון, אלא יש היתנהלות של חלק מהילדים המבקשים לרשת את המבקשת בחייה וכן היתנהלות תמוהה של הבוררים שלא נענו לבקשה לחתום על פסיקתא המופנית לבנקים; על כן, יש צורך דחוף במינוי מנהל עיזבון שיפעל לקיים את הוראות המנוח ביחס לרעייתו הזקוקה באופן דחוף לכספי העיזבון לצורך קיומה היומיומי.

...

אני ממנה כמנהל עזבון זמני את עו"ד **** פרידנברג מרח' בן גוריון 1, מגדל בסר 2, בני ברק, טל' 6576666-03, פקס 6576644-03.

אני מורה למנהל העזבון לכנס את כספי העיזבון בחשבון אחד, לייחד מתוכם סך של 500,000 ₪ למימוש ההוראה בסעיף 5 לצוואה המאוחרת (ככל שתקבע תקפותה) ולאחר מכן להקים הוראת קבע לצורך תשלום השהייה בבית האבות טובי העיר במסלול דמי שכירות.

אני מורה כי הפקדון בסך 200,000 ₪ שהופקד מטעם המשיב 1 לטובת בית האבות יהא בדין קדימה ויושב אליו מתוך העיזבון לאחר שתוכרע שאלת תוקפן של הצוואות.

לטענת התובע בפני בית המשפט קמא, קמה הצדקה להשהות את תקופת ההתיישנות, נוכח המחלוקת המשפטית הסבוכה שהתמשכה למעלה מ-3 שנים עד שניתן צו ירושה.

היה בידי המערערים לפנות למינוי מנהל עזבון זמני שיגיש את התביעה בשם היורשים לפי סעיפים 106-77 לחוק הירושה.

יכול להיות שיש מחלוקת בשאלה מיהם יורשיו של המנוח, אך המועד שבו נסובה הזכות אינו המועד שבו מתברר מיהם יורשיו, אלא שכאשר מתברר מיהם יורשיו, הם בעלי העזבון מיום הפטירה.

...

הנתבעת טענה בפני בית המשפט קמא שיש לדחות את התביעה מחמת התיישנות בחלוף 3 שנים מקרות מקרה הביטוח, ובשל שיהוי ניכר שגרם לנתבעת נזק ראייתי.

אני דוחה את טענת המערערים לפיה היה על בית המשפט קמא לדון בשאלה אם נגרם למשיבה נזק ראייתי.

כך פעל בית המשפט והתוצאה היא התוצאה שקובע החוק - התביעה התיישנה ולכן על בית המשפט לדחות את התביעה.

על כן, אני דוחה את הערעור ואת טענת המערערים כי פסק הדין הוא שתי וערב של שגיאות מהותיות.

רק ביום 10.5.21 הוגש צו למינוי מנהל עזבונה לצורך ההליך.

אין מחלוקת בין הצדדים כי בכדי שיתקבל היתר בנייה מהועדה המקומית לתו"ב בנוגע לקרקע על כל בעלי הזכויות בה לחתום על הבקשה והמסמכים הנלווים הנדרשים לה. ראו לעניין זה עדות הנתבעת, כי היא לא הגישה היתר בניה במיגרש שלה משום שלא צורפו חתימות כל הצדדים להסדרת הזכויות למנהל מקרקעי ישראל (פרוט' 16.11.22, עמ' 124 שורות 23-27; עמ' 125 שורות 1-8).

...

כך גם לא שוכנעתי, כי יש בתעודת עובד ציבור שהוגשה לתיק מאת מהנדס הוועדה המקומית לתו"ב מר אפלמן כדי לשנות ממסקנתי זו. עמדת הוועדה המקומית לתו"ב כעולה מתעודת עובד הציבור מתבססת על שיקולי מדיניות (סע' 2.1-2.2 שם; פרוט' 14.11.22 עמ' 38 שורות 1-19; עמ' 87 שורות 23-28; עמ' 88 שורה 7), אשר אינה עולה במדרג הנורמטיבי על דיני התכנון והבנייה, אינה מחייבת ונתונה לביקורת שיפוטית.

טענת הנתבעים בעניין שיהוי/ התיישנות בהגשת התביעה מהראיות והחקירות לפני שוכנעתי כי עילת התביעה קמה לתובעים במועד בו ידעו לראשונה על התביעות ההדדיות שהתנהלו בין הנתבעים 1-6 לבין עצמם במסגרת דיון בוועדת הערר, בשנת 2016 (פרוט' 14.11.22, עמ' 31 שורות 5-26, 33; עמ' 32 שורות 1-4; עמ' 32 שורות 25-26; עמ' 33 שורות 20-30).

אף על פי כן, יאמר במפורש כי הסמכות לדון בהליך זה, בין בני משפחה שעניינו סכסוך משפחתי מובהק, התנהלו הליכים קודמים בין הצדדים בבימ"ש לענייני משפחה במחוז מרכז - הנה לבית המשפט לענייני משפחה בפ"ת. סוף דבר התביעה מתקבלת.