מינוי מומחים רפואיים בשבר בעמוד השדרה

מינוי מומחה בתחום האורתופדיה – מהתעוד הרפואי שהוגש לעיוני עולה כי מדובר בתאונה קשה בעקבותיה נפטרו שניים מבני משפחתו של התובע, ובעקבותיה אובחן התובע כסובל מפוליטראומה, חבלת ראש, בוצע לו קיבוע שבר בירך שמאל, ובמהלך אשפוזו אובחנו אצלו שברים בעמוד שדרה – זיז רוחבי C7, גוף חוליה D4 ושברים באגן – סקרום/עצם הזנב.

...

אשר על כן, אני נעתרת לבקשת התובע למינוי מומחים רפואיים בתחום האורתופדיה, הנוירולוגיה והפסיכיאטריה.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים לגבי זהות הצד שיישא בשכרם של המומחים, ולאחר שעיינתי בחומר הרפואי ושקלתי את כל הנסיבות, החלטתי כי התובע יישא בשכרו של המומחה בתחום הנוירולוגיה וכי הנתבעת 2 תישא בשכרם של המומחים בתחום האורתופדיה ובתחום הפסיכיאטריה.

המזכירות תשלח החלטתי לצדדים.

הואיל והמחלוקת בין הצדדים נגעה להיבטים רפואיים, הסכימו הצדדים כי ימונה מומחה רפואי מטעם בית הדין, אשר יחווה את דעתו בקשר לשאלת הצידוק הרפואי לאישור שמירת ההיריון שניתן לתובעת לתקופה מיום 6/11/2016 עד ליום 8/1/2017.

בעיניין כאבי הגב: לא נכתב בשום מקום שכאבי הגב היו חריגים וגם לא ניצפתה שום פתולוגיה בעמוד השידרה ולא הוכחה פריצת דיסק או מחלה זיהומית או ניוונית וכן לא צוין שהיו שברים בעמוד השידרה.

...

בסיכומו של דבר סיכמה את מסקנותיה כך: "בלט של דיסק מופיע בדרך כלל עם הגיל, לא מהווה מחלה ויכול להיות פרוגרסיבי. במצב זה הדיסק הבין חולייתי בולט לכוון חוט השדרה או לצדי שורש העצב.

לא מצאנו כל צידוק עובדתי או משפטי להימנע מלאמץ את חוות הדעת כאמור.

על בסיס כלל האמור לעיל – התביעה נדחית.

לפניי בקשה מטעם הנתבעת להתיר הבאת ראיות לסתור את קביעת הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הועדה הרפואית" ו-"המל"ל") באשר לתאונת דרכים מיום 8.11.2018 (להלן: "התאונה") על דרך של מינוי מומחה רפואי בתחום האורתופדיה מטעם בית המשפט במסגרת תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "החוק").

הועדה הרפואית לערר של המל"ל מיום 30.9.2020 קבעה כי בעקבות התאונה נותרה לתובע נכות רפואית צמיתה בשיעור של 5% בגין הגבלה קלה בתנועות עמוד שדרה מותני בהתאם לסעיף 37(7)א (מותאם במחציתו) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן: "תקנות המל"ל") ונכות רפואית צמיתה בשיעור של 10% בגין פציעת שרירי הכתף בצורה בינונית בהתאם לסעיף 42(1)(א)(I) לתקנות המל"ל. עיקר טענות הנתבעת לטענת הנתבעת, המדובר בתאונה קלה ביותר בגינה אף לא נגרם נזק רכוש לרכבו של התובע.

הנכות הרפואית ביחס לעמוד השידרה המותני מעיון במסמכים שצורפו לבקשות ולתגובות בהליך ומעיון בתיק המל"ל המלא שצורף, עולה כי בדיוני הוועדה לא היתה כל היתייחסות לחבלה ולשבר בעצם הזנב, עקב נפילת התובע בשנת 2011 וכן לממצאים בבדיקות שבוצעו באותה העת וביניהם אף ממצאים ביחס לעמוד השידרה המותני.

...

עיקר טענות התובע מנגד, טוען התובע כי דין הבקשה להידחות בכללותה הואיל ולא נפל כל פגם המצדיק הבאת ראיות לסתור.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בטענות הצדדים בבקשות ובתשובות, בנספחיהם, במסמכים הרפואיים ובמסמכי המל"ל , מצאתי כי דין הבקשה להידחות ביחס לכתף ימין ולהתקבל ביחס לעמוד השדרה המתני.

סוף דבר מכל המקובץ לעיל עולה כי קיימת אפוא הצדקה להבאת ראיות לסתור את הנכות הרפואית שנקבעה ביחס לעמוד השדרה המותני ולפיכך, הבקשה מתקבלת באופן חלקי.

כך גם התעוד הרפואי שצורף לבקשה מאוחר לתאונה בכשבעה חודשים, בדומה בדו"ח מד"א מיום התאונה צוין כי ברקע שברים שברים בעמ"ש ופריצת דיסק מאירועים קודמים.

לאישוש טענתו הוא היפנה לתוצאות בדיקות MRI משנת 2019 ו-2020, וכן צירף מסמכים רפואיים נוספים של ביקורים בקופ"ח אצל רופא מישפחה מיום 11.4.18 ומיום 18.2.19 ו- 22.2.19 במסגרתם התלונן על כאבי גב. החלטת בית משפט קמא בהחלטתו מיום 11.12.21 קיבל בית משפט קמא את בקשת המשיב למינוי מומחה בתחום האורתופדי ודחה את בקשתו למינוי מומחה בתחום הנורולוגי בהיעדר ראשית ראיה לנכות נוירולוגית.

בנוסף, בסיכום ביקור מיום 20.5.19 של מרפאת עמוד שדרה בביה"ח אסף הרופא צוין כי המשיב מתלונן על כאבים עזים בגב תחתון לאחר התאונה מיום 28.12.17 , וכי בבדיקתו קיימת הגבלה בתנועות עמוד שדרה מותני ורגישות ביישור.

...

בוודאי שכך הם פני הדברים עת מוצא בית המשפט למנות מומחה ולא לדחות את בקשת המינוי (ראו, כדוגמה - רע"א 7790/20 פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי (14.12.20)), וכך נפסק לעניין זה ברע"א 7135/11 המאגר הישראלי לביטוח רכב בע"מ נ' מלכי מירב (12.1.12): " כידוע, ההחלטה שלא להיעתר לבקשת הנפגע ושלא למנות מומחה רפואי בתחום מסוים, עשויה לסגור בפניו את המסלול הדיוני האחד הפתוח בפניו להוכחת טענותיו, ובכך לשלול ממנו את האפשרות להוכיח את נכותו בתחום זה (רע"א 1338/90 שיק נ' מטלון, פ"ד מד(2) 216 (1990)). לאור האמור,  החלטה כזו – שלא למנות מומחה רפואי – עומדת לביקורת קפדנית של בית המשפט של ערעור. לעומת זאת, ערכאת הערעור לא תמהר להתערב בהחלטה להיעתר לבקשת תובע ולמנות מומחה רפואי (א. ריבלין, תאונת הדרכים – תחולת החוק, סדרי דין וחישוב הפיצויים (מהדורה רביעית, 2012) 651)." (הדגשה שלי – צ.ו).

בסיכום ביקור מיום 20.6.20 במרפאת עמוד שדרה בביה"ח אסף הרופא צוין מפורשות כי "לאחר הביקורת הקודמת לפני שנה (והכוונה לסיכום מיום 20.5.19)...בחודש האחרון החלה החמרה משמעותית של הכאב בצוואר ובגב תחתון...בבדיקה- הגבלה בתנועות עמ"ש צווארי...לסיכום: בשל ההחמרה הצווארית והחזרים פתולוגיים וחשד להחמרה של מיאלופטיה צווארי מבקש MRI עמ"ש צווארי חוזר". בדומה, בסיכום ביקור מיום 29.7.20 בביה"ח שערי צדק, צוין כי "לפני 4 שנים נפגע בתאונה שלישית (נראה כי הכוונה לתאונה הנוכחית מיום 28.12.17) ...התאונה הזו החמירה כאבים בגב התחתון וגרמה לכאבי ראש צוואריים...". כך המשיב נבדק אצל אורתופד מיום 17.8.20 בשל כאבים בגב וצוואר והופנה למרפאת כאב.

נוכח האמור - הבקשה נדחית.

מינוי מומחה רפואי וחוות דעתו בהחלטתנו מיום 1.8.2023 מונה ד"ר עידו ציון, אורתופד, לשמש מומחה יועץ רפואי (להלן: "המומחה"), לשם מתן חוות דעת רפואית בעיניין הקשר הסיבתי בין הארוע התאונתי לבין מצבו הרפואי.

עיון בכלל התעוד הרפואי טעם הארוע מעלה כי למעשה מאז תאונת 2019 בה אובחן שבר בעמ"ש גבי בחוליה D6, לתובע תלונות של כאב הקורן ליד שמאל.

...

הוכח כי התובע נחבל בשים לב להסבריו על שיטת עבודה לקויה, וגם חבלה שלא מותירה נכות מוכרת על ידי המל"ל, כאשר התביעה נדחתה מלכתחילה הן בפן העובדתי והן בפן הקש"ס. לטענת הנתבע, יש לדחות את התביעה בהעדר קשר סיבתי בין האירוע לפגימה הנטענת אצל התובע וזאת בהתאם לחוות דעת מטעם המומחה.

מכל המפורט לעיל, לאחר שעיינו בחוות דעת המומחה, אשר קבעה כי אין ליקוי בכתף שמאל וכי הליקוי בצוואר לא נגרם כתוצאה מהתאונה, אנו סבורים כי קביעותיו הרפואיות של המומחה עומדות במבחן הסבירות וההיגיון וכי לא קיימת הצדקה עובדתית או משפטית לסטות ממסקנותיו.

] בנסיבות אלה, על יסוד חוות דעתו של המומחה, התביעה נדחית.