מינוי מומחה רפואי: ראשית ראיה

כך הוא הדבר ככלל, וכך הוא הדבר ביחס להוכחת יסוד הקשר הסיבתי בפרט: כיוון שהדרך היחידה להוכחת טענות בעיניין שברפואה במסגרת תביעה לפי חוק הפיצויים היא מינוי מומחה מטעם בית המשפט, הנטייה היא להקל בדרישות להוכחת קיומה של ראשית ראיה.

...

כן החלטתי שהתובע ישלח למומחה את החומר הרפואי שצורף לבקשה והמומחה יענה על 2 השאלות הבאות: האם לאור החומר הרפואי העדכני (בדיקת EMG מיום 16.11.22 ובדיקת MRI מיום 24.11.22) המומחה סבור כי יש לשנות מסקנותיו מחוות דעתו הראשית והמשלימה בתחום האורתופדי? האם יש לטעמו בחומר הרפואי שצורף בכדי לבסס את הצורך במינוי מומחה בתחום הנוירולוגיה? המומחה ענה על השאלות וכעת בפניי בקשת התובע למנות מומחה בתחום הנוירולוגי אליה צורפו תשובת המומחה לשאלות בית המשפט.

משעיינתי בטענות הצדדים, בתשובות המומחה בתחום האורתופדי ובחומר הרפואי בתיק, הגעתי לכלל מסקנה שקיימת ראשית ראיה למינוי מומחה מטעם ביהמ"ש, לאור המסמכים שלהלן שצורפו לבקשה מיום 15.01.23: סיכום ביקור מרפאה אורתופדית מיום 28.12.22.

משכך, ובהתאם לתקנה 88 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018: הנני מורה על מינויו של פרופ' תמיר בן חור, כמומחה מטעם בית המשפט בתחום הנוירולוגי, להערכת מצבו הבריאותי של התובע והאם לדעתו נכותו נובעת מהאירוע הנטען (להלן: "המומחה").

כעת התובעת מבקשת מינוי מומחים נוספים בתחומים הנורולוגי, סכרת, וא.א.ג. הנתבעת מיתנגדת לבקשה בטענה כי אין בחומר הרפואי שהוגש, ראשית ראיה המצדיקה מינוי מומחים מטעם בית המשפט בתחומים אלו, מה גם שלא קיים רצף טפולי והמסמכים הרפואיים מהתקופה האחרונה נוצרו לצורך התביעה.

...

וברע"א 3497-98 חנן רזין נ' המגן חברה לבטוח בע"מ, פ"ד נב(5) 136) נפסק בהאי לישנה: "נזכיר, שאם בסופו של דבר יוברר שבקשתו של התובע למינוי מומחה רפואי הייתה מיותרת ובלתי מוצדקת, הוא עלול לשאת בהוצאות הכרוכות במינוי המומחה הרפואי. הידיעה כי הוא עלול לשאת בהוצאה של אלפי שקלים אם יוברר כי בקשתו למינוי מומחה רפואי לא הייתה מוצדקת, תביא בהרבה מן המקרים לכך שיוותר על מינויו של מומחה שלא לצורך. מכל מקום, הנזק העלול להיגרם במקרה כזה הינו בוודאי קטן מהנזק העלול להיגרם לתובע אם בקשה שלו למינוי מומחה רפואי תידחה. דחיית בקשה למינוי מומחה, כשייתכן שנותרה לו נכות עקב התאונה, או כשקיים צורך מבחינתו להוכיח עניין רפואי במסגרת הוכחת חלק מפרטי הנזק שלהם הוא טוען, עלולה לגרום עוול ונזק לתובע, אשר לא יהיו ניתנים לתיקון" ובתיק רע"א (מרכז) 5026-03-17 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני (05.03.17) נפסק: "החלטה שעניינה מינוי מומחה רפואי אינה יוצרת מצב בלתי הדיר או פגיעה בזכויות המשיבה שכן ככל שימצא שלא נותרה למשיב נכות אורטופדית כתוצאה מהתאונה והמינוי היה שלא לצורך לא יגרם למבקשת כל נזק בסופו של יום, מה גם שעלות שכרו של המומחה הושתה על המשיב. מכל מקום, בסופו של יום, ככל שהמבקשת תסבור כי קופחה בפסק הדין וכי יש קשר בין קיפוח זה ובין מינויו של המומחה, הרי שתעמוד בפניה האפשרות לטעון זאת במסגרת ערעור בזכות, ככל שיוגש" מעמדו של מבחן "הרצף הטיפולי" בשיטת המשפט שלנו אינו אחיד.

משעיינתי בחומר הרפואי שצורף לבקשה אני סבור שקיימת ראשית ראיה למינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום הנוירולוגי בשל המסמכים שלהלן: טופס סיכום מיון מיום 23.06.14 בו מתוארת חבלת ראש ונפיחות.

משכך: הנני מורה על מינויו של ד"ר רון דבי כמומחה מטעם בית המשפט בתחום הנוירולוגי, להערכת מצבה הבריאותי של התובעת לפני ואחרי התאונה והאם לדעתו נכותה נובעת מהאירוע הנטען (להלן: "המומחה").

דיון והכרעה ברע"א 1338/90 שיק נ' מטלון ואח', פד"י מד (2) עמ' 219 נקבעה ההלכה לפיה: "על-פי תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז1986 , אין עומדת לנפגע בתאונת דרכים האפשרות להוכיח את טענותיו בעיניין שברפואה על-ידי הבאת ראיות מטעמו. הדרך העומדת לפניו היא לבקש מינוי מומחה או מומחים רפואיים. דחיית בקשתו למינוי כזה יש בה, עלכן, כדי לסגור בפניו את הדרך להוכיח שנותר עם מום או נכות כתוצאה מהתאונה, או כל עניין אחר רפואי. בנסיבות אלה, אין מקום לדחות בקשה למינוי מומחים רפואיים, כשקיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב התאונה." אכן, בשל חשש זה ובשל העוול העלול להגרם לתובע בעקבות סרוב למנות מומחה רפואי, נקבע בפסיקה שדי בראשית ראיה בדבר קיום נכות רפואית בתחום מסוים כדי להצדיק מינויו של מומחה רפואי באותו תחום.

...

וברע"א 3497-98 חנן רזין נ' המגן חברה לבטוח בע"מ, פ"ד נב(5) 136) נפסק בהאי לישנה: "נזכיר, שאם בסופו של דבר יוברר שבקשתו של התובע למינוי מומחה רפואי הייתה מיותרת ובלתי מוצדקת, הוא עלול לשאת בהוצאות הכרוכות במינוי המומחה הרפואי. הידיעה כי הוא עלול לשאת בהוצאה של אלפי שקלים אם יוברר כי בקשתו למינוי מומחה רפואי לא הייתה מוצדקת, תביא בהרבה מן המקרים לכך שיוותר על מינויו של מומחה שלא לצורך. מכל מקום, הנזק העלול להיגרם במקרה כזה הינו בוודאי קטן מהנזק העלול להיגרם לתובע אם בקשה שלו למינוי מומחה רפואי תידחה. דחיית בקשה למינוי מומחה, כשייתכן שנותרה לו נכות עקב התאונה, או כשקיים צורך מבחינתו להוכיח עניין רפואי במסגרת הוכחת חלק מפרטי הנזק שלהם הוא טוען, עלולה לגרום עוול ונזק לתובע, אשר לא יהיו ניתנים לתיקון" ובתיק רע"א (מרכז) 5026-03-17 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני (05.03.17) נפסק: "החלטה שעניינה מינוי מומחה רפואי אינה יוצרת מצב בלתי הדיר או פגיעה בזכויות המשיבה שכן ככל שימצא שלא נותרה למשיב נכות אורטופדית כתוצאה מהתאונה והמינוי היה שלא לצורך לא יגרם למבקשת כל נזק בסופו של יום, מה גם שעלות שכרו של המומחה הושתה על המשיב. מכל מקום, בסופו של יום, ככל שהמבקשת תסבור כי קופחה בפסק הדין וכי יש קשר בין קיפוח זה ובין מינויו של המומחה, הרי שתעמוד בפניה האפשרות לטעון זאת במסגרת ערעור בזכות, ככל שיוגש" ראה גם רע"א 5462/22 פלוני נ' הראל חברה לביטוח (18.10.22) שניתן בימים אלו בידי השופט יצחק עמית וממשיך בקו המקל במתן החלטה בדבר ראשית ראיה למינוי מומחה מטעם בית המשפט בתיקי פלת"ד. משעיינתי בחוות הדעת בתיק אני סבור כי יש לקבל את המלצתו של המומחה בתחום הפסיכיאטריה ולמנות מומחה בתחום הנוירופסיכולוגיה בשל הפרעות בזכרון.

משכך: הנני מורה על מינויו של ד"ר חן הלוי כמומחה מטעם בית המשפט בתחום הנוירופסיכולוגי, להערכת מצבה הבריאותי של התובעת לפני ואחרי התאונה והאם לדעתו נכותה נובעת מהאירוע הנטען (להלן: "המומחה").

דיון והכרעה ברע"א 1338/90 שיק נ' מטלון ואח', פד"י מד (2) עמ' 219 נקבעה ההלכה לפיה: "על-פי תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז1986 , אין עומדת לנפגע בתאונת דרכים האפשרות להוכיח את טענותיו בעיניין שברפואה על-ידי הבאת ראיות מטעמו. הדרך העומדת לפניו היא לבקש מינוי מומחה או מומחים רפואיים. דחיית בקשתו למינוי כזה יש בה, עלכן, כדי לסגור בפניו את הדרך להוכיח שנותר עם מום או נכות כתוצאה מהתאונה, או כל עניין אחר רפואי. בנסיבות אלה, אין מקום לדחות בקשה למינוי מומחים רפואיים, כשקיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב התאונה." אכן, בשל חשש זה ובשל העוול העלול להגרם לתובע בעקבות סרוב למנות מומחה רפואי, נקבע בפסיקה שדי בראשית ראיה בדבר קיום נכות רפואית בתחום מסוים כדי להצדיק מינויו של מומחה רפואי באותו תחום.

...

וברע"א 3497-98 חנן רזין נ' המגן חברה לבטוח בע"מ, פ"ד נב(5) 136) נפסק בהאי לישנה: "נזכיר, שאם בסופו של דבר יוברר שבקשתו של התובע למינוי מומחה רפואי הייתה מיותרת ובלתי מוצדקת, הוא עלול לשאת בהוצאות הכרוכות במינוי המומחה הרפואי. הידיעה כי הוא עלול לשאת בהוצאה של אלפי שקלים אם יוברר כי בקשתו למינוי מומחה רפואי לא הייתה מוצדקת, תביא בהרבה מן המקרים לכך שיוותר על מינויו של מומחה שלא לצורך. מכל מקום, הנזק העלול להיגרם במקרה כזה הינו בוודאי קטן מהנזק העלול להיגרם לתובע אם בקשה שלו למינוי מומחה רפואי תידחה. דחיית בקשה למינוי מומחה, כשייתכן שנותרה לו נכות עקב התאונה, או כשקיים צורך מבחינתו להוכיח עניין רפואי במסגרת הוכחת חלק מפרטי הנזק שלהם הוא טוען, עלולה לגרום עוול ונזק לתובע, אשר לא יהיו ניתנים לתיקון" ובתיק רע"א (מרכז) 5026-03-17 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני (05.03.17) נפסק: "החלטה שעניינה מינוי מומחה רפואי אינה יוצרת מצב בלתי הדיר או פגיעה בזכויות המשיבה שכן ככל שימצא שלא נותרה למשיב נכות אורטופדית כתוצאה מהתאונה והמינוי היה שלא לצורך לא יגרם למבקשת כל נזק בסופו של יום, מה גם שעלות שכרו של המומחה הושתה על המשיב. מכל מקום, בסופו של יום, ככל שהמבקשת תסבור כי קופחה בפסק הדין וכי יש קשר בין קיפוח זה ובין מינויו של המומחה, הרי שתעמוד בפניה האפשרות לטעון זאת במסגרת ערעור בזכות, ככל שיוגש" ראה גם רע"א 5462/22 פלוני נ' הראל חברה לביטוח (18.10.22) שניתן לפני זמן קצר בידי כב' השופט יצחק עמית וממשיך בקו המקל במתן החלטה בדבר ראשית ראיה למינוי מומחה מטעם בית המשפט בתיקי פלת"ד. משכך נראה שאין לנעול את דלתות בית המשפט בפני התובעת ולמנוע ממנה הוכחת הנכות כאמור.

משכך: הנני מורה על מינויו של פרופ' הווארד עמיטל כמומחה מטעם בית המשפט בתחום הראומטולוגי, ועל מינויו של ד"ר אילן בלט כמומחה מטעם בית המשפט בתחום הנוירולוגי, להערכת מצבה הבריאותי של התובעת לפני ואחרי התאונה והאם לדעתו נכותה נובעת מהאירוע הנטען (להלן: "המומחה").

דיון והכרעה ברע"א 1338/90 שיק נ' מטלון ואח', פד"י מד (2) עמ' 219 נקבעה ההלכה לפיה: "על-פי תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז1986 , אין עומדת לנפגע בתאונת דרכים האפשרות להוכיח את טענותיו בעיניין שברפואה על-ידי הבאת ראיות מטעמו. הדרך העומדת לפניו היא לבקש מינוי מומחה או מומחים רפואיים. דחיית בקשתו למינוי כזה יש בה, עלכן, כדי לסגור בפניו את הדרך להוכיח שנותר עם מום או נכות כתוצאה מהתאונה, או כל עניין אחר רפואי. בנסיבות אלה, אין מקום לדחות בקשה למינוי מומחים רפואיים, כשקיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב התאונה." אכן, בשל חשש זה ובשל העוול העלול להגרם לתובע בעקבות סרוב למנות מומחה רפואי, נקבע בפסיקה שדי בראשית ראיה בדבר קיום נכות רפואית בתחום מסוים כדי להצדיק מינויו של מומחה רפואי באותו תחום.

...

וברע"א 3497-98 חנן רזין נ' המגן חברה לבטוח בע"מ, פ"ד נב(5) 136) נפסק בהאי לישנה: "נזכיר, שאם בסופו של דבר יוברר שבקשתו של התובע למינוי מומחה רפואי הייתה מיותרת ובלתי מוצדקת, הוא עלול לשאת בהוצאות הכרוכות במינוי המומחה הרפואי. הידיעה כי הוא עלול לשאת בהוצאה של אלפי שקלים אם יוברר כי בקשתו למינוי מומחה רפואי לא הייתה מוצדקת, תביא בהרבה מן המקרים לכך שיוותר על מינויו של מומחה שלא לצורך. מכל מקום, הנזק העלול להיגרם במקרה כזה הינו בוודאי קטן מהנזק העלול להיגרם לתובע אם בקשה שלו למינוי מומחה רפואי תידחה. דחיית בקשה למינוי מומחה, כשייתכן שנותרה לו נכות עקב התאונה, או כשקיים צורך מבחינתו להוכיח עניין רפואי במסגרת הוכחת חלק מפרטי הנזק שלהם הוא טוען, עלולה לגרום עוול ונזק לתובע, אשר לא יהיו ניתנים לתיקון" ובתיק רע"א (מרכז) 5026-03-17 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני (05.03.17) נפסק: "החלטה שעניינה מינוי מומחה רפואי אינה יוצרת מצב בלתי הדיר או פגיעה בזכויות המשיבה שכן ככל שימצא שלא נותרה למשיב נכות אורטופדית כתוצאה מהתאונה והמינוי היה שלא לצורך לא יגרם למבקשת כל נזק בסופו של יום, מה גם שעלות שכרו של המומחה הושתה על המשיב. מכל מקום, בסופו של יום, ככל שהמבקשת תסבור כי קופחה בפסק הדין וכי יש קשר בין קיפוח זה ובין מינויו של המומחה, הרי שתעמוד בפניה האפשרות לטעון זאת במסגרת ערעור בזכות, ככל שיוגש" ראה גם רע"א 5462/22 פלוני נ' הראל חברה לביטוח (18.10.22) שניתן לפני זמן קצר בידי כב' השופט יצחק עמית וממשיך בקו המקל במתן החלטה בדבר ראשית ראיה למינוי מומחה מטעם בית המשפט בתיקי פלת"ד. משכך נראה שאין לנעול את דלתות בית המשפט בפני התובע ולמנוע ממנו הוכחת הנכות כאמור.

משכך: הנני מורה על מינויו של ד"ר ליאור דיין כמומחה מטעם בית המשפט בתחום הכאב, להערכת מצבה הבריאותי של התובעת לפני ואחרי התאונה והאם לדעתו נכותה נובעת מהאירוע הנטען (להלן: "המומחה").