מינוי מומחה רפואי נוסף אורטופד

וביום 9.11.2022 היתקיים דיון בבית הדין הארצי, ובסיומו נפסק: "בהסכמת הצדדים, התיק יוחזר לבית הדין האיזורי לצורך מינוי מומחה רפואי נוסף בתחום האורתופדיה על סמך אותה תשתית עובדתית. חוות הדעת של ד"ר אנג'ל ותשובותיו לשאלות ההבהרה לא יועברו למומחה הנוסף..." בעקבות פסיקת בית הדין הארצי, מונה ביום 25.12.2022 ד"ר שי פריימן כמומחה רפואי נוסף מטעמו של בית הדין (להלן: המומחה או ד"ר פריימן).

...

..בעניין לב [עב"ל (ארצי) 208/09 יהושע לב - המוסד לביטוח לאומי (13.02.2011)] קבע בית הדין הארצי כי יש לעדכן את הגדרת "אסכולה רפואית" הנוהגת ביחס לחוות דעת רפואיות בבתי הדין כמפורט להלן: "על כך יש להוסיף, כי גם דעה רפואית המופיעה כמקובלת בעיתונים הרפואיים הראשיים ובאתרי המידע הרפואיים המקוונים העיקריים, הכוללים הצלבות בין מספר גדול של מאמרים ומחקרים רפואיים רציניים המצביעים באופן משכנע על קיומו של קשר סיבתי, עשויה להיחשב כאסכולה עדכנית". באשר לנטל ההוכחה לקיומה של אסכולה רפואית נפסק בעניין איילון כי - "על המבוטח הטוען לקיומה של אסכולה הגורסת אחרת מדעת המומחה שמונה - חובת הוכחתה. ההוכחה חייבת להיסמך על חוות דעת רפואית כבדת משקל, שממנה ניתן יהיה להסיק את המסקנה המשפטית לקיומה של האסכולה אחרת המטיבה עם המבוטח יותר מהאסכולה הרפואית בה דוגל המומחה שמונה.

בבר"ע (ארצי) 22859-05-19 שלמה חיומי – המוסד לביטוח לאומי (7.1.20) ציין בית הדין הארצי כי: "...ככלל, כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו, ואין די בהפנייה להליך שבו אותו ליקוי רפואי הוכר כפגיעה בעבודה בעניינו של מבוטח המועסק בתנאי עבודה דומים או זהים כדי להצדיק מינוי מומחה רפואי נוסף או מינוי מומחה רפואי אחר. יחד עם זאת, במקרה שבו מחוות דעת המומחה עולה כי המומחה הרפואי שולל קטגורית אפשרות של קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין הליקוי הרפואי, ואותו ליקוי רפואי הוכר כפגיעה בעבודה בעניינם של אחרים שמועסקים בתנאי עבודה דומים או זהים, עשויה להיות הצדקה להפניית שאלות הבהרה למומחה הרפואי, שבהן יתבקש להתייחס לחוות הדעת שניתנו בהליכי אחרים, או למינוי מוחה רפואי נוסף או אחר". לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, לא שוכנעתי כי מתקיים חריג המצדיק מינוי מומחה רפואי אחר, זאת שעה שד"ר פריימן מונה מתוך רשימת מומחים שנמצאו מתאימים לשמש כיועצים רפואיים של בתי הדין לעבודה על ידי ועדת משנה שהוקמה לצורך כך, ומשבקשת התובע הוגשה בטרם ניתנה חוות הדעת בענייננו, וכן שעה שלא הוכח כי המומחה דוגל באסכולה מחמירה.

סוף דבר נוכח הטעמים המפורטים לעיל הבקשה בשלב זה נדחית.

      לפיכך, על יסוד האמור לעיל, יהיה זה נכון בנסיבות העניין למנות מומחה רפואי נוסף בתחום האורתופדיה.

...

דיון ומסקנות – לאחר בחינת טענות הצדדים ואת חוות דעתו של המומחה הרפואי והשלמתה, לא שוכנעתי כי מתקיימות בענייננו הנסיבות המצדיקות פסילת חוות דעתו של המומחה ומינוי מומחה אחר במקומו, אולם כן שוכנעתי ולו למען הסר כל ספק, כי יש מקום למינוי מומחה נוסף.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובפרוטוקול חקירת ד"ר שינדלר ושקלתי את טענות הצדדים, מצאתי כי היתקיימו במקרה זה הטעמים המצדיקים למנות מומחה רפואי נוסף בתחום האורתופדיה.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובפרוטוקול חקירת ד"ר שינדלר ושקלתי את טענות הצדדים, מצאתי כי התקיימו במקרה זה הטעמים המצדיקים למנות מומחה רפואי נוסף בתחום האורתופדיה.

מן הפרט אל הכלל לאחר שעיינתי בפרוטוקול חקירתו של ד"ר שינלדר, בבקשה ובתגובה מצאתי, כי נכון בנסיבות תיק זה למנות מומחה נוסף שייתן דעתו למצבו הרפואי הכולל של התובע.

סוף דבר לאור האמור לעיל, אני נעתרת לבקשה ומורה על מינוי מומחה רפואי נוסף בתחום האורתופדיה.

לפני בקשה למינוי מומחה רפואי נוסף בתחום האורטופדיה.

...

בין אם התובע התחזה בבדיקתו בפני המומחה ובין אם לאו, סבורני כי יש בהתנהלות זו משום שימוש לרעה בהליכי משפט, ובכלי החשוב של מינוי מומחה המשמש כאמור לעיל כזרועו הארוכה של בית המשפט, והדבר צריך לפעול לחובתו של התובע אשר אינו יכול לצאת נשכר מהתנהגות שכזו.

לעניין זה יפים דברי כבוד השופט ספדי בת"א (ביש"א) 45669-03-20 פלוני נ' הראל [פורסם במאגר "נבו" ביום 04.04.22] : "הענקת אפשרות לתובע שכזה לשפר את מצבו על ידי פסילת חוות דעת המומחה, או אפילו על ידי מינוי מומחה נוסף, חרף התנהלותו האמורה, כמוה כמתן פרס למי שמנהל ענייניו בחוסר תום לב, ובטווח הרחוק עלולה להוביל לעידוד התנהלות מעין זו בקרב תובעים-נפגעים פוטנציאליים: היה ויצליחו להטעות את המומחים הרפואיים – מה טוב, בכך הם יאדירו את נזקיהם ויזכו בפיצוי מוגדל שאינו משקף נכונה את נזקיהם האמיתיים, והיה ולא יצלח בידם הדבר – כי אז ימונה להם מומחה חדש לבקשתם, בין במקום ובין בנוסף, בבחינת מתן הזדמנות נוספת לתיקון לאחר שהניסיון להערים על המומחה כשל. זאת אין לאפשר. באשר לאיסור השימוש לרעה בהליכי משפט, הרי שגם לפי כלל זה אין לאפשר לתובע להיבנות מניסיונו לשקר למומחה ולהטעותו על ידי הצגת מצג שווא בנוגע למצבו הגופני שאינו מוסבר בצורה כלשהיא על ידי בדיקות הדימות.". סיכום לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה לפסילת חוות דעתו של המומחה ולחלופין למינוי מומחה רפואי נוסף בתחום האורתופדי, זאת לאור קביעותיי שלעיל לעניין המימצאים הרפואיים אליהם הגיע המומחה, ואף לאור המצב שהדגים התובע בפני המומחה.

אשר על כן, אני מורה על דחיית הבקשה, ומחייב את התובע לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסכום כולל של- 2,000 ₪, אשר ישולם בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן – הוא יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

         א.         כשלוש שנים וחצי לאחר הגשת התביעה, ולאחר שבקשתו להביא ראיות לסתור בתחום הנפשי התקבלה, הגיש התובע בקשה למינוי מומחים רפואיים נוספים בתחומי האורתופדיה הראומטולוגיה והכאב (גם בקשה זו הוגשה למותב הקודם).

...

נוכח כל האמור עד כאן, ובמיוחד לנוכח קביעתי כי מדובר בנכות תפקודית בשיעור 8%, אין בידי לקבל את טענת התובע לפיה פיטוריו בשנת 2010 נבעו מהפציעה בתאונה.

רוצה לומר, גם אם מאז התאונה ב 2018 יש לתובע קושי לשוב לעבודה סדירה, אני סבורה כי קושי זה מקורו במצבור מצבו הרפואי של התובע (לרבות התאונה) ולא רק בתאונה מ 2018 על כל המשתמע מכך.

לסיכום נזקי התובע: הפסד שכר בעבר 179,000 ₪ הפסד שכר בעתיד 119,000 ₪ הפסד פנסיה עבר והעתיד 37,000 ₪ עזרת זולת עבר 7,500 ₪ עזרת זולת עתיד 30,000 ₪ הוצאות רפואיות ונסיעות עבר 2,500 ₪ הוצאות רפואיות ונסיעות בעתיד (-) כאב וסבל 38,850 ₪ סה"כ 413,850 ₪ בניכוי תגמולי מל"ל. 114,700 ₪ בניכוי גמלת תשלום תכוף 38,900 ₪ סה"כ 260,250 ₪ סוף דבר: אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת, באמצעות הנתבעת ,2 לשלם לתובע סך של 260,250 ₪.