מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט לבדיקת בעיות בתחום פה ולסת

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

במסגרת התביעה, התובע עתר למינוי מומחים רפואיים במספר תחומים, ובית המשפט נעתר באופן חלקי לבקשה, והורה על מינוי 7 מומחים רפואיים מטעם בית המשפט, לשם בדיקת מצבו של התובע וקביעת נכותו הצמיתה כתוצאה מהתאונה בתחומים הבאים : האורתופדיה, פה ולסת, אף-אוזן-גרון, כירורגית חזה, רפואה פנימית, פסיכיאטריה ונוירולוגיה.
דיון והכרעה בפתח הדיון, יש להבהיר כי מלבד קביעתו של המומחה בתחום הפסיכיאטרי שעליה חולקת הנתבעת, יתר הקביעות של כלל המומחים הרפואיים שמונו מטעם בית המשפט לעניין הנכות הרפואית הצמיתה שנותרה לתובע, מקובלות על שני הצדדים, לרבות קביעתו של המומחה בתחום הנורולוגי שלפיה בעיית הרעד ממנה סובל התובע והנכות הרפואית הצמיתה שנקבעה בגין מיגבלה זו (בשיעור 5%), כלולה בנכות הפסיכיאטרית.
...
ביחס לעזרת הזולת בעתיד, ובשקילת מכלול השיקולים כפי שהובאו לעיל, ובהתחשב בהיקף העזרה שנותנים הבן מאיר והבת הגרושה לאביהם – התובע, ולאור מהות ושיעור נכותו של התובע, סבורני כי ראוי להעריך את העזרה לעתיד בסכום חודשי בגובה 1,000 ₪, ולמשך תוחלת חייו של התובע (8.8 שנים), במכפלת מקדם ההיוון – 89.9347 , הפיצוי אליו זכאי התובע בגין ראש נזק זה עומד ע"ס 89,934 ₪ .
לסיכום, סך כל הפיצוי באבות הנזק שבגינם ביקש התובע פיצוי ועלה בידו להוכיח קיומו של נזק, הוא זה: כאב וסבל 83,750 ₪ עזרת צד ג' בעבד ובעתיד 207,734 ₪ הוצאות בגין נסיעות בעבר ובעתיד 60,000 ₪ הוצאות רפואיות בעבר ובעתיד 15,000 ₪ ________ סה"כ 366,484 ₪ ניכוי בגין תשלום תכוף: התובע קיבל כתשלום תכוף סך של 10,000 ₪ זאת בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 17/8/2016 , ובשערוך סכום זה להיום, הסכום מגיע ל- 10,250 ₪.
סוף דבר על הנתבעת לשלם לתובע סך של 356,234 ₪ .

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

שני מומחים רפואיים מונו מטעם בית המשפט לבדיקת מצבו הרפואי של הנפגע, לאור הפערים בחוות הדעת של מומחים מטעם הצדדים: ד"ר רמי אהרונסון, מונה כמומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה, וד"ר שטינברג מונה כמומחה רפואי בתחום הנוירולוגיה.
בסיכומים זנחו התובעים את הטענות בדבר נזקים בתחום הפה ולסת, ואולם עצם הניסיון לקשור את הנזקים שנגרמו לשיניו של הנפגע לתאונה נושא התביעה, עצם הסתרת התאונה השנייה מהמומחים מטעם התובעים, מעידים על בעיית אמינות משמעותית, אשר תבוא לידי ביטוי גם בהיבטים אחרים של ההליך, כפי שאפרט להלן.
...
נראה לי שמבחינת חובת הזהירות הקונקרטית, בהינתן כל אותם אמצעים שבהם נקטה, אין לדרוש מהנתבעת לנקוט אמצעים נוספים, כגון לשכור מומחה נוסף מטעמה לבחון קיומם של ליקויים בדירה.
סיכום אשר על כן אני דוחה את התביעה.
התובעים ישלמו לנתבעת את הוצאותיה, וכן שכר טרחת עו"ד בסכום של 10,000 ₪.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בענייננו כאמור, אינני מוצא רצף טפולי וכן תעוד עדכני בכל אחד מן התחומים בהם התבקש מינוי מומחה, וכן עולה התמונה לפיה התובעת סובלת מבעיות בתחום הנפשי עוד עובר לתאונה וללא קשר אליה.
מכאן כי צדק בית משפט קמא כאשר דחה את בקשתה של המבקשת למינוי מומחה בתחום הנורולוגי, שכן כפי שניתן ללמוד מהתעוד הרפואי שצורף לבקשה, אין למבקשת כל חסר נורולוגי ובדיקתה הנוירולוגית היא תקינה.
סוף דבר לאור כל דברי שלעיל, מצאתי להשיב את התיק לבית משפט קמא לצורך מינוי מומחים רפואיים מטעם בית המשפט בתחום הפה והלסת ובתחום הפסיכיאטריה.
...
טענות המשיבה יש לדחות את הבקשה שכן היא הוגשה באיחור, בחלוף המועד הקבוע בתקנות סדר הדין האזרחי להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת ביניים של בית המשפט, לפיה יש להגיש את הבקשות בתוך 30 ימים ממועד מתן ההחלטה.
בתחום זה כאמור מקובלת עליי מסקנתו של בית משפט קמא ולאו דווקא מטעמיו.
מעיון בתיעוד הרפואי עולה כי לאורך כל בדיקותיה אין ממצאים של חסר נוירולוגי ואף יתרה מכך, מעיון בתשובת המומחה בתחום הנוירולוגיה, ד"ר טילביץ מיכאל, אשר בדק את המבקשת במסגרת הקהילה, מיום 15.3.16 (שנה לאחר התאונה), כי: "עצבים קרניאליים תקינים. אין ניסטאגמוס. פונדוס ללא פאפילאדמה. שדי ראיה תקינים בקונפרונטציה. כוח, טונוס, תחושה תקינים. החזרים שווים. בבינסקי שלילי. אין הפרעות בקורדינאציה ובהליכה..." ולסיכום קובע כי : "בדיקה נוירולוגית תקינה" (ראה נספח 20 לנספח ה').
סוף דבר לאור כל דברי שלעיל, מצאתי להשיב את התיק לבית משפט קמא לצורך מינוי מומחים רפואיים מטעם בית המשפט בתחום הפה והלסת ובתחום הפסיכיאטריה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

רק במסמך רפואי מיום 16.4.19, למעלה משלוש וחצי שנים לאחר התאונה, נכתב לראשונה כי התובעת לאחר תאונת דרכים בהקשר של תלונות בדבר כאבים והגבלה בפתיחת דו"צ. במסמך 'סיכום ביקור' מיום 25.7.19 במרפאת פה ולסת בבית החולים תל השומר, תחת תת-הכותרת 'תלונה עיקרית' נרשם בין היתר: "9.2016 ... לפני כשנתיים החלה טפולי פיזיותראפיה (שתי סדרות פיזיותראפיה סה"כ) בהנחיית ד"ר ערן פירט אשר זיהה כמו גם רופא א.א.ג חריקת שיניים ומנשך קדמי פתוח". ממסמך רפואי זה עולה שיכול שעוד עובר לתאונה סבלה התובעת מבעיית חריקת שיניים.
בחוות דעתו מיום 28.4.19, המומחה הרפואי מטעם בית המשפט בתחום ה-א.א.ג, ד"ר דן גוטמן, לא מצא לתובעת נכות, לבד מאפשרות לקיומו של טנטון, אפשרות שיש לבודקה בבדיקת אפיון טנטון.
בנוסף לכך, בתובענה זו כבר ניתנו החלטות על ידי בית המשפט אשר לא מצאו כי קיימת ראשית ראייה למינוי מומחה רפואי בתחום הפה והלסת, כאשר ההחלטה האחרונה ניתנה ביום 3.11.19 והיו מונחים בפני כבוד הרשמת התעוד הרפואי בעיניינה של התובעת עד ליום 25.7.19 (ראו את בקשת התובעת מיום 25.8.19).
...
לטענת הנתבעת, בקשתה של התובעת נדחתה על ידי בית המשפט בעבר, ומדובר למעשה בהרחבת חזית שבגינה יש לדחות את בקשת התובעת.
לסיכום, מהתיעוד הרפואי של התובעת לא עולות תלונות בסמוך למועד התאונה על בעיות בתחום הפה והלסת.
מכל האמור לעיל עולה כי – בהתחשב בתנאי הלכת שיק, אין בנסיבות ענייננו כדי להקים את ההצדקה למינוי מומחה רפואי נוסף בתיק זה - בתחום רפואת הפה והלסת.
אשר על כן, בקשת התובעת נדחית בזאת.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום הרצליה נפסק כדקלמן:

לפניי בקשת התובע להתיר לו להביא ראיות לסתור את קביעות הועדות הרפואית של המוסד לביטוח לאומי (להלן – המל"ל) בתחומי הא.א.ג, הנוירולוגיה והפסיכיאטריה בגין התאונה מיום 2.9.2018 אשר ניתנו בעיניינו, בהתאם להוראת סעיף 6ב לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן- חוק הפיצויים) ולהורות על מינוי מומחים רפואיים מטעם בית המשפט בתחומים אלו, לצורך קביעת נכותו עקב התאונה.
התובע הגיש ערר על קביעות הועדה בתחומי הכירורגיה (צלקת), פה ולסת, פסיכיאטריה, נוירולוגיה וא.א.ג. המערער טען כי הועדה הרפואית של המל"ל שגתה כאשר קבעה את נכותו בתחומי הכירורגיה (צלקת) והפסיכיאטריה כפי שקבעה, כאשר לטענתו מצבו הנפשי חמור הרבה יותר והנכות בגין הצלקת גבוהה יותר ממה שנקבע.
עוד טוענת הנתבעת כי במסמכי האישפוז אין כל איבחנה של חבלת ראש או של "זעזוע מוח". בתחום הפסיכיאטריה, טוענת הנתבעת כי התובע נבדק ע"י שני פסיכיאטרים מטעם המל"ל ביום 24.7.19 ו- 8.11.20 והתיעוד הנפשי הדל אליו מפנה התובע במסגרת בקשתו אין בו כדי לסתור את קביעת הועדה מדרג ראשון ובודאי שאין בו כדי לסתור את הקביעה של וועדת הערר מיום 4.4.21 אשר עיינה באיבחון הנוירופסיכולוגי מיום 11.2.21 וקבעה כי היא אינה משנה את קביעתה בתחום הנורולוגי (0%) ובתחום הנפשי (קביעה לנכות צמיתה של 10%).
תחום הא.א.ג: וועדת המל"ל מיום 16.7.19 בנוכחות רופא א.א.ג לא קיבלה את תלונותיו (הסובייקטיביות) של התובע בגין טינטון, בשל בעיית מהימנות (שלל תאונות קודמות עם תלונות בתחום זה על אף שהיתה תאונת דרכים קודמת בשנת 2005 עם תלונות דומות).
...
בהתאם לכך, אני דוחה את בקשת התובע להבאת ראיות לסתור בתחום הנוירולוגיה.
סוף דבר בקשת התובע להביא ראיות לסתור את קביעות המל"ל בתחום הא.א.ג- מתקבלת.
הבקשה בתחומי הנוירולוגיה והפסיכיאטריה- נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו