מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

מינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין לעבודה

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

השאלה בה עלינו להכריע היא האם עלה בידי התובע להוכיח תשתית עובדתית המצדיקה מינוי מומחה לבחינת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו לבין הליקוי בצוארו על פי תורת המקרוטראומה? טענות הצדדים לטענת באת כח התובע, התובע, באמצעות עדותו המהימנה ועדותו המחזקת של העד מטעמו - מר צביקה, הרים את נטל ההוכחה המוטל עליו וביסס תשתית עובדתית המצדיקה מינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין.
...
ולענייננו - על בסיס העקרונות שהותוו בפסיקה ולאחר שנתנו דעתנו לכל החומר שהונח לפנינו, לרבות השאלונים והעדויות של התובע ושל מר צביקה הגענו לכלל מסקנה כי למרות שעבודתו של התובע מגוונת ולמרות שבמסגרת תצהירו ותביעתו הוא התייחס רק או בעיקר לעבודתו עם כלים רוטטים ולא התייחס ו/או התייחס בצמצום לפעולות רבות ומגוונות שהוא מבצע במסגרת עבודתו (כמו לשנע משאות באמצעות כלים חשמליים) הרי שהוא כן הצליח להוכיח, גם בזכות עדותו של מר צביקה והשאלון שזה מילא, כי בחלק מיום עבודתו הוא עובד עם כלים רוטטים שונים בהיקף ממוצע של 4-5 שעות במצטבר וכי חלק מסויים מיום עבודתו הוא מבצע את עבודתו עם ידיים מורמות מעל גובה הכתפיים וכן כי חלק מסויים מעבודתו הוא מבצע במקומות צרים בהם הוא נדרש לבצע את עבודתו בשכיבה ותוך הרמת ידיו - עובדות אלו מקימות תשתית עובדתית למיקרוטראומה המצדיקות מינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין.
על יסוד כל אלו החלטנו שכן למנות מומחה רפואי שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין עבודת התובע עם כלים רוטטים בחברת חשמל לבין הליקוי בצווארו.
לסיכום - בשים לב לאמור לעיל והואיל והתרשמנו שהשימוש הממוצע היומי של התובע בכלים רוטטים מהווה תשתית עובדתית מספקת למינוי מומחה הרפואי, נמנה בהחלטה שתינתן בנפרד, מומחה רפואי על מנת שיחווה דעתו על סמך העובדות שקבענו לעיל (ולאחר שיזמין הנתבע את החומר הרפואי של התובע ולאחר שזה יתקבל) האם קיים קשר סיבתי בין עבודת התובע בחברת חשמל לבין הליקוי בצווארו.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

ב"כ התובעת התייחסה להלכה הפסוקה בנוגע למקרוטראומה וכן ציינה מספר פסקי דין (שבעה של בתי דין איזוריים ואחד של בית הדין הארצי) וביקשה להקיש מהם על המקרה של התובעת ובהתאם למנות מומחה רפואי שכן התובעת עבדה פרק זמן משמעותי בעיקר עם עכבר מחשב - עובדה שיש בה כדי לתמוך בדרישות הפסיקה לצורך מינוי מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי שבין הליקוי בכפות ידיה לבין עבודתה כגרפיקאית.
בל. (ת"א) 36562-07-14 ציון מזוז - המוסד לביטוח לאומי (פסק דין מיום 4/11/16) - גם במקרה של מר מזוז להבדיל מעניינה של התובעת כאן ובדומה לדוגמא לענייניה של גב' בן חמו, הסכים הנתבע למינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין כאשר מעיון בעובדות המוסכמות עולה ההבדל בין המסד העובדתי של התובעת כאן לבין זה שנקבע בעיניינו של מר מזוז שהיה כזה: - התובע יליד 1948.
...
בתאריך 26/1/22 הגישה התובעת, בקשה מוסכמת לביטול פסק הדין הראשון ובית הדין נעתר לבקשתה.
מאחר והתובעת אזכרה במסגרת סיכומיה, מספר פסקי דין מהם יש ללמוד ולהקיש לטענתה, על עניינה, נבחן להלן פסקי דין אלו ונסביר מדוע לא מצאנו כי הם מועילים לתובעת: בל. (ת"א)27167-01-17 אתי חמאמה - המוסד לביטוח לאומי (החלטה על מינוי ממומחה מיום 11/12/18): מעבר לעובדה שבסופו של דבר ולאחר קבלת חוות דעתו של המומחה הרפואי שמונה שם (הוא ד"ר יפה) וכן תשובותיו לשאלות ההבהרה, ביקשה התובעת למחוק את תביעתה, הרי שגם המסד העובדתי שנקבע בעניינה, על ידי ביה"ד שונה לחלוטין מהעובדות במקרה של התובעת שלפנינו שכן שם קבע ביה"ד כי:"..ניתן לבודד את פעולות ההקלדה אשר בצעה התובעת במסגרת עבודתה כמזכירה וכמנהלת לשכה, במשך 5 שעות ביום בממוצע.." וכן:"אשר לפעולות ההקלדה בתקופת עבודתה כאחראית רכש - מעדות התובעת עולה מפורשות כי פרק הזמן בו עסקה בהקלדת נתונים ומסמכים פחת.. ניתן לבודד את פעולת ההקלדה בעבודתה כאחראית רכש , ולהעמידו על 4 שעות ביום בממוצע. החל משנת 2017 עת החלה התובעת לעבוד בהיקף משרה של 5 שעות ביום , יועמד פרק הזמן בו עסקה בהקלדה על 2.5 שעות ביום בממוצע"(ההדגשות אינן במקור.
בל (י-ם) 28719-07-14 חנה לוי - המוסד לביטוח לאומי (פס"ד מיום 1/5/18): מעבר לעובדה שבמקרה זה, מונה המומחה הרפואי (ד"ר יפה) בעקבות הסכמת הצדדים (הסכמה שאינה קיימת במקרה שלפנינו), הרי שתביעתה של גב' לוי ממילא נדחתה לאחר ששני המומחים שמונו על ידי ביה"ד (ד"ר יפה ופרופ' וולפין) קבעו שאין קש"ס בין ליקוי בכפות ידיה ידיה לבין עבודתה ככספרית בבנק - עבודה אשר תנאיה אינם כשל תנאי עבודתה של התובעת שלפנינו ולכן אין, לטעמנו גם בעניינה של גב' לוי כדי להואיל לתובעת כאן.
סוף דבר - לנוכח כל האמור לעיל ובשל הטעם שמצאנו בטענות הנתבע וחרף טענות התובעת והואיל ולא מצאנו כי היא הוכיחה שיש בתנאי עבודתה כגרפיקאית כדי לענות על התנאים הנדרשים לצורך קביעה כי מתקיימת תשתית העובדתית הראשונית להכיר בליקוי ממנו היא סובלת בכפות ידיה כנובע מתנאי עבודתה, על דרך המיקרוטראומה, הרינו מורים על דחיית תביעתה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

במהלך ניהול ההליך הגיעו הצדדים להסכמה על מינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין, לאור עבודתו של התובע בנמל חיפה, ובכל הקשור לתפקידו כמפעיל מנוף חוף בשנים 2001-1995, וכן לתפקידו כמפעיל מנופי שער וגשר החל משנת 2002.
...
מן הכלל אל הפרט – במקרה שלפנינו, לא מצאנו בטענות הנתבע במסגרת סיכומיו, כל טעם חדש ו/או אחר אשר מצדיק סטייה מחוות הדעת של המומחה, אשר חזר והתייחס כאמור לעיל לעניינו של התובע.
הנתבע לא סתר את המסקנה, כי ניתן לחלות במחלה תעסוקתית ו/או במחלה כתוצאה מחשיפה תעסוקתית, גם אם החשיפה היא מתחת לתקן; שנית, ובכל הקשור לממשק בין הפן ההנדסי, כאמור לעיל, לפן הרפואי, הרי שהמומחה שב והדגיש, במסגרת הסבב האחרון של תשובותיו לשאלות ההבהרה, כי המהנדסים שמדדו את הויברציה בדו"ח כלל לא עסקו באספקט הרפואי של השפעת הויברציה על גוף האדם.
מדובר במסקנה רפואית מבוססת היטב, שנמצאת בגדר שיקול דעתו המובהק של המומחה, ולא מצאנו כל מקום להתערב בה. נדגיש, כי הנתבע לא הציג מחקרים סותרים לאלה שאליהם התייחס המומחה, ואף לא הוכיח כי מדובר במחקרים ומאמרים שבית הדין לא צריך ליתן להם משקל.
ולבסוף, נשוב ונציין כי גם חשיפה מתחת לתקן יכולה לגרום לנזק והשפעה כלשהי על הגוף, שאותה יכול לשקלל ולהעריך המומחה, וכפי שנעשה במקרה הנוכחי לסיכום – דין התביעה להתקבל, ואנו מאמצים את חוות דעתו של המומחה מטעם בית הדין, אשר קבע כי קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע בנמל חיפה לבין הפגימה בכתפיו.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

דיון והכרעה – לאחר שבחנו את תצהיר התובע ועדותו וכן תצהירו של מר בן עזרא, הגענו למסקנה לפיה עלה בידי התובע להוכיח קיומה של תשתית עובדתית לפי תורת המקרוטראומה בנוגע לליקוי הנטען בברכיו, אם כי לא בנוגע לכל התשתית העובדתית לה הוא טוען, כך שיש למנות מומחה רפואי מטעם בית הדין לבחינת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו אשר מקימים את התשתית הנדרשת לבין הליקוי הנטען בבירכיים, וזאת מן הנימוקים אשר יפורטו להלן.
...
מכאן, אנו קובעים כי לא מתקיימים התנאים שנקבעו לצדה של מחלת המקצוע שבפריט 14 לו טוען התובע, וכן לא מתקיימת תשתית עובדתית למיקרוטראומה בעבודת התובע הנטענת תוך כדי כריעה, ומכאן טענות התובע בעניין זה – נדחות.
מכאן, לא מצאנו שהתובע הוכיח את קיומה של התשתית העובדתית שהוכחה בכל הנוגע לשנים 1990-2015, גם לגבי השנים 2015-2020 .
לאור כל המפורט לעיל, אנו קובעים כי התובע הרים את הנטל המוטל עליו להוכחת קיומה של תשתית עובדתית למיקרוטראומה בנוגע לליקוי הנטען בברכיים, בתקופה שמשנת 1990 עד 2015, וזאת כפי שפורט לעיל.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

יש למנות מומחה רפואי מטעם בית הדין הואיל והתובע הוכיח כי במהלך עבודתו היה חשוף לזעזועים, לטלטולי נסיעות ולמהמורות עת נהג באוטובוסים בעלי כסא לא אורטופדי ולא הדראולי 5 ימים בשבוע, 12 שעות ביום ולכל הפחות עד שנת 2018.
...
לסיכום מהאמור לעיל עולה שמתוך התנאים שמנה בית הדין הארצי בעניין זכריה ( פסק דין שאוזכר בענין עמיאל שהבאנו לעיל), התקיימו בתובע לכל היותר שניים (עבודה כנהג במשך שנים ובהיקף של מספר שעות לא מבוטל מידי יום) כאשר ביחס לחלק מהתנאים "טיב הדרכים שבהם נהג, טיב הרכב שבו נהג המבוטח והימצאות בולמי זעזועים ברכב, מיקומו של כיסא הנהג ברכב, ואם יש בו בולמי זעזועים אם לאו", לא הביא התובע שום ראיה אוביקטיבית ואף לא שום עד לתמוך בטענותיו בנוגע לכבישים "משובשים, אשר כללו בלימות רבות, זעזועים, בורות, פסי האטה ועוד.." כנ"ל לגבי טענותיו בנוגע לכך שברוב השנים נהג באוטובוסים ישנים "עם כסאות ללא מושב אורתופד, ללא בולמי זעזוזעים (או עם בולם זעזועים אך מקולקל ולרוב עם הרבה תקלות) בעל הגה קשה", כאשר חרף טענות התובע במסגרת סיכומיו לא מצאנו שהוא סתר את גרסתם של עדי הנתבע, אשר ככלל הותירו עלינו רושם מהימן בקשר לדברים עליהם העידו לפנינו - גרסה אשר היה בה להצדיק את עמדת הנתבע.
אשר על כן, ובשים לב לטעם שמצאנו בסיכומי הנתבע הרינו קובעים כי התובע לא הניח תשתית עובדתית לצורך הוכחת פגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה, ולכן אין מקום למינוי מומחה לבחינת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו לבין הליקוי הנטען בגבו.
סוף דבר - לנוכח כל האמור לעיל הרינו מורים על דחיית התביעה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו