במהלך ניהול ההליך הגיעו הצדדים להסכמה על מינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין, לאור עבודתו של התובע בנמל חיפה, ובכל הקשור לתפקידו כמפעיל מנוף חוף בשנים 2001-1995, וכן לתפקידו כמפעיל מנופי שער וגשר החל משנת 2002.
...
מן הכלל אל הפרט – במקרה שלפנינו, לא מצאנו בטענות הנתבע במסגרת סיכומיו, כל טעם חדש ו/או אחר אשר מצדיק סטייה מחוות הדעת של המומחה, אשר חזר והתייחס כאמור לעיל לעניינו של התובע.
הנתבע לא סתר את המסקנה, כי ניתן לחלות במחלה תעסוקתית ו/או במחלה כתוצאה מחשיפה תעסוקתית, גם אם החשיפה היא מתחת לתקן;
שנית, ובכל הקשור לממשק בין הפן ההנדסי, כאמור לעיל, לפן הרפואי, הרי שהמומחה שב והדגיש, במסגרת הסבב האחרון של תשובותיו לשאלות ההבהרה, כי המהנדסים שמדדו את הויברציה בדו"ח כלל לא עסקו באספקט הרפואי של השפעת הויברציה על גוף האדם.
מדובר במסקנה רפואית מבוססת היטב, שנמצאת בגדר שיקול דעתו המובהק של המומחה, ולא מצאנו כל מקום להתערב בה. נדגיש, כי הנתבע לא הציג מחקרים סותרים לאלה שאליהם התייחס המומחה, ואף לא הוכיח כי מדובר במחקרים ומאמרים שבית הדין לא צריך ליתן להם משקל.
ולבסוף, נשוב ונציין כי גם חשיפה מתחת לתקן יכולה לגרום לנזק והשפעה כלשהי על הגוף, שאותה יכול לשקלל ולהעריך המומחה, וכפי שנעשה במקרה הנוכחי
לסיכום – דין התביעה להתקבל, ואנו מאמצים את חוות דעתו של המומחה מטעם בית הדין, אשר קבע כי קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע בנמל חיפה לבין הפגימה בכתפיו.
