מינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה בתיק נזיקי ופלת"ד

לראשונה זיהיתי שלבד מהתביעה הנזיקית הועברה לטיפולי גם תביעה בפלת"ד מטעם אותה תובעת לגבי אירועים שאירעו בזמן מקביל, כאמור, רק לאחר שהוריתי בתיק הפקנ"ז על הגשת תחשיבי נזק על פי חוות הדעת הרפואיות שכל צד הגיש מטעמו בתחום הפסיכיאטריה (25% לעומת 5%), וגם - לאחר שבתיק הפלת"ד כבר הוגשו תחשיבי נזק מטעם הצדדים.

כאמור, בנגוד לתפיסת התובע, ההחלטה בענין רע"א 7228/15 מציגה ייתכנות של איחוד הדיון במקרה של תביעת פלת"ד ותביעה נזיקית, תוך פעולה אקטיבית של בית המשפט ליצור מתוה של מנגנון, שבו יהיה מענה לזכויות הצדדים בשתי הפרוצדורות (הנזיקית ופלת"ד) ושמירתן, לרבות, למשל, מינוי ""מומחה על" שתפקידו יהיה ליישב את הסתירות שתתגלנה, אם אכן כך יהיה, בין מסקנות המומחים השונים".

עוד אני מורה כי בתיק זה ימונה בסופו של יום מומחה בתחום הפסיכיאטריה מטעם בית המשפט, אך זאת - רק לאחר המהלכים הבאים: בתוך 30 יום מהיום – יהיו הצדדים בשני התיקים רשאים לבקש להפנות שאלות הבהרה למי מהמומחים הרפואיים שמונו בתיק הפלת"ד. על כל צד מעונין יש תחילה לבקש מבית המשפט להפנות שאלות מסוימות, ותנתן הכרעתי.

...

בגין כל האמור לעיל, אני מורה כי הדיון בשני התיקים הנדונים יאוחד מעתה.

עוד אני מורה כי בתיק זה ימונה בסופו של יום מומחה בתחום הפסיכיאטריה מטעם בית המשפט, אך זאת - רק לאחר המהלכים הבאים: בתוך 30 יום מהיום – יהיו הצדדים בשני התיקים רשאים לבקש להפנות שאלות הבהרה למי מהמומחים הרפואיים שמונו בתיק הפלת"ד. על כל צד מעונין יש תחילה לבקש מבית המשפט להפנות שאלות מסוימות, ותינתן הכרעתי.

המזכירות תמסור החלטתי זו לצדדים ותעדכן ביומני.

רקע וטענות הצדדים בפניי תביעת נזיקין על פי חוק הפלת"ד. התובעת, ילידת 1954, נפגעה בתאונת דרכים ביום 23.6.2014, בתור הולכת רגל בעיר אילת.

רצף טפולי היא אינדיקאציה חשובה, אך אינו מבחן בלעדי וחיוני בכל מינוי מומחה על פי חוק הפלת"ד. בת"א 1533/89 (המ' 428/89) ליפשיץ נ' שמיר חברה לביטוח בע"מ (16.04.92) נפסק ש: "לצורך מינוי מומחים רפואיים יש להיתחקות אחר המצב הרפואי של הנפגע מאז התאונה ועד ליום שמיעת הבקשה... אין המבקש צריך להסתפק בהגשת המסמכים הרפואיים הסמוכים ליום הארוע. יש ופגיעות ראשוניות מרובות ואולי אף קשות, חולפות עם הזמן ומבלי להשאיר סימנים..." בתיק ת"א (תל אביב-יפו) 13981-05 חולוד זערור נ' מגדל חברה לבטוח בע"מ (14.06.07), נקבע ש: "בהיעדר רצף טיפולים כאמור, התקשיתי למצוא ראשית ראיה למינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטרי, עם זאת בהיתחשב בתלונותיה של התובעת, בטיפול בו הייתה נתונה, מפאת הספק והואיל וקיימים ממצאים במסמכים הרפואיים אשר לבית המשפט לא הידע ולא המומחיות לקבוע את משמעותן מבחינת הנכות האפשרית הלכאורית והקשר הסיבתי בינם לבין הפגיעה בתאונה, יש תשתית ראייתית מספקת למינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה, ויש בתלונותיה של התובעת משום ראשית ראיה לקיומה של נכות שכזו בתחום זה, אולם לא מצאתי מקום לסטות מהוראות התקנות ואני מוצא להשית את שכ"ט המומחה הרפואי על התובעת" בת"א (תל אביב-יפו) 55764-06 שכטמן דימטרי נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (20.08.07) נפסק בהאי לישנה: "ברם, בהיתחשב בתלונותיו של התובע, בטיפול בו היה נתון והואיל וקיימים ממצאים במסמכים הרפואיים אשר לבית המשפט לא הידע ולא המומחיות לקבוע את משמעותן מבחינת הנכות האפשרית הלכאורית והקשר הסיבתי בינם לבין הפגיעה בתאונה, מצאתי כי יהיה זה נכון למנות מומחה רפואי בתחום זה, ולו מפאת הספק, אשר יבדוק את התובע וייחווה דעתו לעניין מצבו הרפואי" בת"א (תל אביב-יפו) 36399-06 בלמס מצליח אליהו נ' הכשרת הישוב בע"מ חברה לבטוח (22.08.07) נפסק ש: "בהיעדר רצף טיפולים כאמור התקשיתי למצוא ראשית ראיה למינוי מומחה בתחום המבוקש. ברם, בהיתחשב בתלונותיו של התובע, בטיפול בו היה נתון והואיל וקיימים ממצאים במסמכים הרפואיים אשר לבית המשפט לא הידע ולא המומחיות לקבוע את משמעותן מבחינת הנכות האפשרית הלכאורית והקשר הסיבתי בינם לבין הפגיעה בתאונה, וכן לאור המלצת המומחה הרפואי מטעם בית המשפט, יש תשתית ראייתית מספקת למינוי מומחה רפואי בתחום הנוירואופטלמולוגיה, ויש בתלונותיו של התובע משום ראשית ראיה לקיומה של נכות בתחום זה" וראה גם מה שנפסק בסוגייה בת"א (אשקלון) 40077-01-20 פלונית- ש.א נ' שחר אברהם (12.05.20).

...

וברע"א 3497-98 חנן רזין נ' המגן חברה לבטוח בע"מ, פ"ד נב(5) 136) נפסק בהאי לישנה: "נזכיר, שאם בסופו של דבר יוברר שבקשתו של התובע למינוי מומחה רפואי הייתה מיותרת ובלתי מוצדקת, הוא עלול לשאת בהוצאות הכרוכות במינוי המומחה הרפואי. הידיעה כי הוא עלול לשאת בהוצאה של אלפי שקלים אם יוברר כי בקשתו למינוי מומחה רפואי לא הייתה מוצדקת, תביא בהרבה מן המקרים לכך שיוותר על מינויו של מומחה שלא לצורך. מכל מקום, הנזק העלול להיגרם במקרה כזה הינו בוודאי קטן מהנזק העלול להיגרם לתובע אם בקשה שלו למינוי מומחה רפואי תידחה. דחיית בקשה למינוי מומחה, כשייתכן שנותרה לו נכות עקב התאונה, או כשקיים צורך מבחינתו להוכיח עניין רפואי במסגרת הוכחת חלק מפרטי הנזק שלהם הוא טוען, עלולה לגרום עוול ונזק לתובע, אשר לא יהיו ניתנים לתיקון" ובתיק רע"א (מרכז) 5026-03-17 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני (05.03.17) נפסק: "החלטה שעניינה מינוי מומחה רפואי אינה יוצרת מצב בלתי הדיר או פגיעה בזכויות המשיבה שכן ככל שימצא שלא נותרה למשיב נכות אורטופדית כתוצאה מהתאונה והמינוי היה שלא לצורך לא יגרם למבקשת כל נזק בסופו של יום, מה גם שעלות שכרו של המומחה הושתה על המשיב. מכל מקום, בסופו של יום, ככל שהמבקשת תסבור כי קופחה בפסק הדין וכי יש קשר בין קיפוח זה ובין מינויו של המומחה, הרי שתעמוד בפניה האפשרות לטעון זאת במסגרת ערעור בזכות, ככל שיוגש" מעמדו של מבחן "הרצף הטיפולי" בשיטת המשפט שלנו אינו אחיד.

משעיינתי בחומר הרפואי שצורף לבקשה אני סבור שקיימת ראשית ראיה למינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום הנוירולוגי בשל המסמכים שלהלן: טופס סיכום מיון מיום 23.06.14 בו מתוארת חבלת ראש ונפיחות.

משכך: הנני מורה על מינויו של ד"ר רון דבי כמומחה מטעם בית המשפט בתחום הנוירולוגי, להערכת מצבה הבריאותי של התובעת לפני ואחרי התאונה והאם לדעתו נכותה נובעת מהאירוע הנטען (להלן: "המומחה").

בפני תביעת נזיקין עפ"י חוק הפלת"ד. התובע מס 1, יליד 1993 ונתבעת 2, ילידת 1970 , עברו תאונת דרכים ביום 21.04.2016, וכתוצאה ממנה נותרו לתובעים ניזקי גוף.

לתובע 1 מונו מומחים רפואיים בתחום האורתופדי והפסיכיאטרי ולתובעת 2 מונה מומחה בתחום הנורולוגי לבדיקת מצבה הבריאותי של התובעת ולחוות דעתו האם יש למנות מומחה בתחום האורתופדי.

משעיינתי במסמכים הרפואיים בתיק ובחוות דעתו של המומחה הנוירולוג שבדק את התובעת אני סבור כי יש ראשית ראיה לנזק גופני המצדיק מינוי מומחה רפואי בתחום האורתופדי הן במסמכים שצורפו בבקשה המקורית והן בהסתמך על המלצת הנוירולוג.

...

משעיינתי במסמכים הרפואיים בתיק ובחוות דעתו של המומחה הנוירולוג שבדק את התובעת אני סבור כי יש ראשית ראיה לנזק גופני המצדיק מינוי מומחה רפואי בתחום האורתופדי הן במסמכים שצורפו בבקשה המקורית והן בהסתמך על המלצת הנוירולוג.

משכך: הנני מורה על מינויו של ד"ר יצחק קורן מומחה בתחום האורתופדי מטעם בית המשפט, להערכת מצבה הבריאותי של התובעת לפני ואחרי התאונה והאם לדעתו נכותה נובעת מהאירוע הנטען.

בההמשך להחלטתי שניתנה ביום 6.6.21 בשני התיקים הנדונים לפניי ואיחדה את הדיון בהם (תיק נזיקי ותיק פלת"ד), לאור עמדת הצדדים בשני התיקים, ולנוכח הפערים בין חוות הדעת מטעם הצדדים בתיק הנזיקי, מצאתי מנות בנידון מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום הפסיכיאטריה.

המומחים הרפואיים הרפואיים שמונו בתיק זה מטעם בית המשפט ייחסו לתאונה נכויות רפואיות: בתחום האורתופדיה – 5% נכות, ובתחום הראומטולוגיה – 7.5% נכות.

...

אני ממנה בזאת את פרופ' חיליק לבקוביץ, כמומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה, למתן חוות דעת רפואית – בתחומו - בעניינה של התובעת בנדון.

לתובעת טענות גם נגד המנהלים הבכירים, כאמור, שלא פעלו כנדרש על מנת למנוע את ההתעמרות או לעצור את המשך ההתעמרות ותוצאותיה, אף שהתלוננה אצלם "בזמן אמת". על פי הנטען בכתב ההגנה שהוגש בנדון מדובר בתביעה שאין בינה לבין המציאות דבר, ודינה להידחות.

בנסיבות, אני קובע את התיקים הנדונים לעיוני ליום 3.3.22.

הבהרתי בהחלטתי כי מדובר בשני תיקים המתנהלים באיחוד תיקים, וכי לנוכח עמדת הצדדים, ולנוכח הפערים בין חוות הדעת מטעם הצדדים בתיק הנזיקי, מצאתי למנות בנידון את המומחה כמומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה, למתן חוות דעת רפואית – בתחומו - בעיניינה של התובעת בנידון.

...

כפי שחידד והבהיר כב' השופט אורן שוורץ [ת"א (מרכז) 13276-10-18‏ ‏ מרק משה בושמיץ נ' מדינת ישראל - המשרד להגנת הסביבה, (פורסם: 22.11.22‏)]: "אין חולק כי קיימת עדיפות לשמיעת חקירתו של העד באולם בית המשפט ובקרבה פיזית לפרקליטי הצדדים ולשופט. אולם, גם בימינו אנו מוטלות מגבלות שונות על באי בית המשפט - עטיית מסכות והצבת חוצצים עשויים פולימר שקוף בין דוכן העדים לבין השופט שיושב בדין. אלה וגם אלה מפחיתים את האינטראקציה שבין העד לבין השופט, אך הם מחוייבי המציאות. בדומה, במקרים בהם קיים קושי משמעותי של עד להתייצב באולם בית המשפט מפאת גילו ועקב התפשטות מגפת הקורונה, אין מנוס מגילוי גמישות והסתייעות באמצעים טכנולוגיים על מנת לקיים חקירה אפקטיבית במסגרת האפשרויות הקיימות". אך לטעמי יש להסתפק בהיוועדות חזותית בכלל, ובפרט במקרה של בדיקה רפואית של מומחה מטעם בית המשפט – רק במקרים מאוד נדירים; ואינני מוצא כי בנסיבות ענייננו ניתן לוותר על ההתרשמות הבלתי-אמצעית שבמפגש פנים אל פנים של המומחה עם התובעת, ולא – דרך הזום.

בהתחשב באמור, אין לאפשר הותרת ספק שעלול להתעורר אצל בית המשפט למול חוות הדעת הרפואיות של מי מהמומחים מטעם הצדדים, שכאמור - כן בדקו את התובעת בפגישה פנים אל פנים, אך משום שהתרנו להסתפק בבדיקה באמצעות הזום, כאמור.

אשר על כן, אני מוצא כי דין הבקשה להידחות.