מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

מינוי מומחה רפואי בתביעת פגיעה בעבודה: תסמונת CTS

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

(בקשת התובע למינוי מומחה רפואי נוסף) התביעות שבכותרת מופנות כנגד החלטת פקיד התביעות מיום 22.7.21 שדחה את התביעה להכרה בפגיעה בעמוד השידרה הצוארי כפגיעה בעבודה על דרך המקרוטראומה, וכן כנגד החלטת פקיד התביעות מיום 24.9.20 שדחה את התביעה להכיר בליקוי מסוג תיסמונת תעלה קארפלית כפגיעה בעבודה על דרך המקרוטראומה או כמחלת מיקצוע.
...
הנתבע טען שיש לדחות את הבקשה.
נדחית הטענה שהמומחה אוחז באסכולה רפואית מחמירה או באסכולה כלשהי.
שוני זה בין הקביעות בהליכים השונים מחזק את המסקנה שיש לבחון כל מקרה לגופו, וכן שהמומחה שמונה בהליך כאן אינו דוגל באסכולה מחמירה.
סוף דבר - הבקשה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

מפסק הדין עולה כי ד"ר יפה מונה כמומחה מטעם בית הדין, אשר קבע בחוות דעתו מיום 10.6.19: "על פי הספרות הרפואית כולל הספרים Green's Operative Hand Surgery (מהדורה רביעית), Medicolegal Reporting in Orthopaedic Trauma (מהדורה שלישית), עבודת הסקירה Carpal Tunnel Syndrome אשר פורסם ב-Ulster Medical Journal על ידי Somaiah Aroori ו-Roy AJ Spence, עבודת הסקירה Clinical Evaluation and Management of Work Related Carpal Tunnel Syndrome אשר פורסם ב- American Journal of Industrial Medicine על ידי Robin Herbert, Fredric Gerr ו-Jonathan Dropkin , וכן חוזר נפגעי עבודה בנושא תיסמונת התעלה הקארפלית מאת גב' מנצורי לאה, אגף ביטוח נפגעי עבודה מתאריך 3.2.2005, הקישור בין תיסמונת התעלה הקארפלית ועבודה הנה שנויה במחלוקת. במידה ותסמונת התעלה הקארפלית משויכת לסוג עבודה מסוים, בלתי אפשרי להצהיר אם העבודה גרמה לתיסמונת או החמירה תיסמונת אסיפטומטית קיימת והביאה להופעת סימפטומים באדם שהגורמים האישיים העמידו אותו בסיכון להופעת התסמונת. הוועדה המייעצת לפגיעות בעבודה, משרד הפנים בלונדון, אנגליה, הסיקה בשנת 1992 כי נידרשת חשיפה משמעותית לעבודה המלווה בויברציות על מנת לקבוע כי התסמונת הופיעה בעקבות העבודה. בנגוד לקביעה זו יש המשייכים הפעלה רפיטאטיבית מאומצת של היד כגורם פוטנציאלי להופעת תסמונת התעלה הקארפלית. ההגדרה של פעילות רפיטאטיבית ומידת הכח הנדרשת משתנה בין המחקרים השונים אולם בפירסום של Silverstein משנת 1987 הוגדרה עבודה מאומצת כפעילות בה הכח הנידרש לבצוע הפעילות הנה מעל 4 ק"ג. פעילות רפיטאטיבית הוגדרה כפעולה המתבצעת תוך פחות מ-30 שניות או כאשר מעל מ-50% מהפעילות המתבצעת חוזרת על עצמה בכל פעילות ומנח שורש היד בעמדת כיפוף או ישור מוגזמים. יש המשייכים עבודה מול מחשב כגורם סיכון להופעת תיסמונת התעלה הקארפלית אולם יש המשייכים העבודה מול המחשב לשימוש בעכבר ולאו דוקא לעבודת הקלדנות. גורמים אישיים המהוים גורמי סיכון להופעת תסמונת התעלה הקארפלית הנם בין היתר: השמנת יתר (Obesity), דלקת פרקים, בלות, מצב לאחר כריתת רחם, סכרת, תת פעילות בלוטת התריס, עישון. ניתן להתרשם מההשפעה המשמעותית של הגורמים האישיים מהשכיחות הגבוהה של הופעת תיסמונת התעלה הקארפלית דו צדדי וכן ממעורבות מספר עצבים וזאת גם במצבים בהם רק גפה אחת מבצעת פעילות החושפת אותה לפגיעה עצבית. החברה האמריקאית לכירורגיה של היד הצהירה כי הספרות אינה תומכת כי ניתן לשייך פעילות מסוימת בעבודה להתפתחות תסמונת התעלה הקארפלית". ביום 28.10.19 השיב המומחה לשאלות הבהרה שנשאל, וציין כי עיקר עבודתה של התובעת היה שימוש בעכבר ומילוי שדות אוטומאטיים, ולא הקלדה והוסיף: "להבנתי אופי ההקלדה של התובעת אינה זהה לזה של קלדניות לדוג' קלדנית בית המשפט, ולכן לא ניתן להבנתי למצוא קשר סיבתי בין עבודת התובעת ותסמונת התעלה הקארפלית בסבירות של 50%... אין המדובר בדיעה הפרטית שלי כלל. הנני מייצג את הספרות הרפואית ובמידה ואופי עבודת התובעת הייתה זהה לזו של קלדנית אזי הייתי מוצא קשר בין תנאי עבודת התובעת ותסמונת התעלה הקארפלית ". עוד ציין המומחה: "הנני מכיר בקשר בין הקלדה ותסמונת התעלה הקארפלית על פי אסכולת בית הלל כאשר ההקלדה דומה באופיה לזו של קלדנית בית המשפט". בב"ל (ב"ש) 690-06-18 מלכה אהובה בודרש אלוש נ' המוסד לביטוח לאומי נידון עניינה של תובעת אשר עבדה משנת 1992 ועד 2019 כמזכירה רפואית, עיקר עבודתה התבצעה מול מחשב, תוך הקלדה ושימוש בעכבר.
בית הדין העיר במסגרת קדם המשפט כי כעולה מחוות דעת רפואיות בהליכים שונים, חלה התפתחות במחקר הרפואי בשאלת הקשר הסיבתי בין עבודת קלדנות לבין CTS ויש דיעות שונות בעיניין זה. לפיכך, הוצע לצדדים במסגרת הדיון כי ימונה מומחה רפואי נוסף, אשר "לא יישאל אר על המקרה הקונקרטי שלפנינו, אלא שאלות כלליות על מצב המחקר והאסכולות המקובלות כיום בעיניין הקשר הסיבתי בין הקלדה לבין CTS". הוסכם כי ימונה מומחה מתחום הרפואה התעסוקתית.
...
נוכח כל האמור לעיל, הבקשה למינוי מומחה נוסף מתקבלת.
על רקע האמור, מתבקש המומחה להשיב על השאלות כמפורט להלן: האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתה של התובעת ובין CTS או החמרתה? כאמור, על מנת לקבוע קיומו של קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50% כי תנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על התפתחות הליקוי או החמרתו, דהיינו יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו על הופעת הליקוי או החמרתו, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובע הגיש תביעה נגד החלטת הנתבע לדחות את תביעתו לדמי פגיעה בעבודה בטענה שאובחן כסובל מ-CTS (תיסמונת התעלה הקרפלית) דו צדדי בידיו כתוצאה מתנאי עבודתו.
כך נקבע: "התובע פירט את הבדיקות הפיזיקליות, המעקב הרפואי והטיפול הרפואי שהתייחס לאבחנת ליקוי של תיסמונת התעלה הקארפלית דו צדדי אשר ממנה לטענתו הוא סובל בשתי ידיו. ואולם, המומחה שלל את קיומה של המחלה – CTS דו צדדי, וזאת אף על פי שהוצגו לפניו מספר מסמכים רפואיים שבהם הייתה איבחנה של אותה מחלה. בשל סתירה לכאורית זו, ולמען הסר כל ספק, אני סבורה שבמקרה דנן יש למנות מומחה רפואי נוסף כדי שייתן את חוות דעתו בעיניין". ביום 14.3.21 מונה ד"ר דויד יפה, כרורג כף יד, כמומחה נוסף מטעם בית הדין (להלן – המומחה הנוסף), והועברו אליו העובדות שנקבעו בהחלטה מיום 16.2.20 והחומר הרפואי בעיניינו של התובע.
...
מהאמור לעיל, אנו סבורים שיש להסתמך על חוות דעתו המפורטת והמנומקת של המומחה הנוסף מטעם בית הדין, שמסקנתה אף זהה לזו של המומחה הראשון.
מכאן שנוכח קביעתם של שני המומחים הרפואיים שמונו בהליך זה, דין התביעה להידחות.
לסיכום נוכח כל האמור לעיל, התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

הרקע לתביעה התובע הגיש לנתבע תביעה "לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה", בגין תיסמונת ה-CTS ממנה סובל בשתי ידיו, בשל תנאי עבודתו הכרוכים בהקלדה מרובה (תביעה מיום 15.2.15).
המומחה מטעם בית הדין, פרופ' וולפין, התבסס בחוות דעתו על התשתית העובדתית שפורטה בהחלטה על מינויו, סקר באופן יסודי את ההיסטוריה הרפואית הרלוואנטית, וקבע כי קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודת התובע לבין תיסמונת התעלה הקארפלית ממנה סובל התובע בשתי ידיו.
ההצדקה למינוי מומחה רפואי אחר או נוסף במקרה של הוכחת קיומה של אסכולה רפואית אחרת, מיושמת במקרים בהם המומחה הרפואי שמונה שולל קטגורית אפשרות של קשר סיבתי בין תנאי העבודה לליקוי הרפואי ואותו ליקוי רפואי הוכר כפגיעה בעבודה בעיניינם של מבוטחים אחרים המועסקים בתנאי עבודה דומים או זהים, אך אין זה המקרה בעניינינו.
...
לפיכך, הבקשה נדחית.
סוף דבר על יסוד האמור לעיל, מתקבלת תביעת התובע להכיר בתסמונת התעלה הקרפלית (CTS) בה לקה התובע בשתי ידיו כ"פגיעה בעבודה" במנגנון המיקרוטראומה, בהתאם להוראת סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה-1995 (להלן- "חוק הביטוח הלאומי").
הנתבע ישלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך 4,000 ₪.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הפגימה באגודלים: ביום 16.3.2023, בתום שמיעת ההוכחות – הסכימו הצדדים למינוי מומחה רפואי בתחום האורתופדיה אשר יחווה דעתו באשר לתביעה להכיר בליקוי באגודליו של התובע כפגימה בעבודה.
..וכן חוזר נפגעי עבודה בנושא תיסמונת התעלה הקארפלית מאת גב' מנצורי לאה, אגף ביטוח נפגעי עבודה מתאריך 3.2.2005, הקישור בין תיסמונת התעלה הקארפלית ועבודה הנה שנויה במחלוקת.
...
לא מצאנו בעדות העד שי סיבוני תמיכה בגרסת התובע, בענין הצוואר.
לכן התביעה בענין הפגימה בצוואר – נדחית.
סוף דבר: התביעה להכרה בפגימה באגודלים ובצוואר כפגימה בעבודה – נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו