מפסק הדין עולה כי ד"ר יפה מונה כמומחה מטעם בית הדין, אשר קבע בחוות דעתו מיום 10.6.19:
"על פי הספרות הרפואית כולל הספרים Green's Operative Hand Surgery (מהדורה רביעית), Medicolegal Reporting in Orthopaedic Trauma (מהדורה שלישית), עבודת הסקירה Carpal Tunnel Syndrome אשר פורסם ב-Ulster Medical Journal על ידי Somaiah Aroori ו-Roy AJ Spence, עבודת הסקירה Clinical Evaluation and Management of Work Related Carpal Tunnel Syndrome אשר פורסם ב- American Journal of Industrial Medicine על ידי Robin Herbert, Fredric Gerr ו-Jonathan Dropkin , וכן חוזר נפגעי עבודה בנושא תיסמונת התעלה הקארפלית מאת גב' מנצורי לאה, אגף ביטוח נפגעי עבודה מתאריך 3.2.2005, הקישור בין תיסמונת התעלה הקארפלית ועבודה הנה שנויה במחלוקת. במידה ותסמונת התעלה הקארפלית משויכת לסוג עבודה מסוים, בלתי אפשרי להצהיר אם העבודה גרמה לתיסמונת או החמירה תיסמונת אסיפטומטית קיימת והביאה להופעת סימפטומים באדם שהגורמים האישיים העמידו אותו בסיכון להופעת התסמונת. הוועדה המייעצת לפגיעות בעבודה, משרד הפנים בלונדון, אנגליה, הסיקה בשנת 1992 כי נידרשת חשיפה משמעותית לעבודה המלווה בויברציות על מנת לקבוע כי התסמונת הופיעה בעקבות העבודה. בנגוד לקביעה זו יש המשייכים הפעלה רפיטאטיבית מאומצת של היד כגורם פוטנציאלי להופעת תסמונת התעלה הקארפלית. ההגדרה של פעילות רפיטאטיבית ומידת הכח הנדרשת משתנה בין המחקרים השונים אולם בפירסום של Silverstein משנת 1987 הוגדרה עבודה מאומצת כפעילות בה הכח הנידרש לבצוע הפעילות הנה מעל 4 ק"ג. פעילות רפיטאטיבית הוגדרה כפעולה המתבצעת תוך פחות מ-30 שניות או כאשר מעל מ-50% מהפעילות המתבצעת חוזרת על עצמה בכל פעילות ומנח שורש היד בעמדת כיפוף או ישור מוגזמים. יש המשייכים עבודה מול מחשב כגורם סיכון להופעת תיסמונת התעלה הקארפלית אולם יש המשייכים העבודה מול המחשב לשימוש בעכבר ולאו דוקא לעבודת הקלדנות. גורמים אישיים המהוים גורמי סיכון להופעת תסמונת התעלה הקארפלית הנם בין היתר: השמנת יתר (Obesity), דלקת פרקים, בלות, מצב לאחר כריתת רחם, סכרת, תת פעילות בלוטת התריס, עישון. ניתן להתרשם מההשפעה המשמעותית של הגורמים האישיים מהשכיחות הגבוהה של הופעת תיסמונת התעלה הקארפלית דו צדדי וכן ממעורבות מספר עצבים וזאת גם במצבים בהם רק גפה אחת מבצעת פעילות החושפת אותה לפגיעה עצבית. החברה האמריקאית לכירורגיה של היד הצהירה כי הספרות אינה תומכת כי ניתן לשייך פעילות מסוימת בעבודה להתפתחות תסמונת התעלה הקארפלית".
ביום 28.10.19 השיב המומחה לשאלות הבהרה שנשאל, וציין כי עיקר עבודתה של התובעת היה שימוש בעכבר ומילוי שדות אוטומאטיים, ולא הקלדה והוסיף:
"להבנתי אופי ההקלדה של התובעת אינה זהה לזה של קלדניות לדוג' קלדנית בית המשפט, ולכן לא ניתן להבנתי למצוא קשר סיבתי בין עבודת התובעת ותסמונת התעלה הקארפלית בסבירות של 50%... אין המדובר בדיעה הפרטית שלי כלל. הנני מייצג את הספרות הרפואית ובמידה ואופי עבודת התובעת הייתה זהה לזו של קלדנית אזי הייתי מוצא קשר בין תנאי עבודת התובעת ותסמונת התעלה הקארפלית ".
עוד ציין המומחה: "הנני מכיר בקשר בין הקלדה ותסמונת התעלה הקארפלית על פי אסכולת בית הלל כאשר ההקלדה דומה באופיה לזו של קלדנית בית המשפט".
בב"ל (ב"ש) 690-06-18 מלכה אהובה בודרש אלוש נ' המוסד לביטוח לאומי נידון עניינה של תובעת אשר עבדה משנת 1992 ועד 2019 כמזכירה רפואית, עיקר עבודתה התבצעה מול מחשב, תוך הקלדה ושימוש בעכבר.
בית הדין העיר במסגרת קדם המשפט כי כעולה מחוות דעת רפואיות בהליכים שונים, חלה התפתחות במחקר הרפואי בשאלת הקשר הסיבתי בין עבודת קלדנות לבין CTS ויש דיעות שונות בעיניין זה. לפיכך, הוצע לצדדים במסגרת הדיון כי ימונה מומחה רפואי נוסף, אשר "לא יישאל אר על המקרה הקונקרטי שלפנינו, אלא שאלות כלליות על מצב המחקר והאסכולות המקובלות כיום בעיניין הקשר הסיבתי בין הקלדה לבין CTS". הוסכם כי ימונה מומחה מתחום הרפואה התעסוקתית.
...
נוכח כל האמור לעיל, הבקשה למינוי מומחה נוסף מתקבלת.
על רקע האמור, מתבקש המומחה להשיב על השאלות כמפורט להלן:
האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתה של התובעת ובין CTS או החמרתה? כאמור, על מנת לקבוע קיומו של קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50% כי תנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על התפתחות הליקוי או החמרתו, דהיינו יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו על הופעת הליקוי או החמרתו, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו.
