מינוי מומחה רפואי בתביעת פגיעה בכתפיים בעבודה

זאת ועוד, בתביעה שהגיש מר זמיר להכרה בפגיעה בברכיו כפגיעה בעבודה, הסכים הנתבע למינוי מומחה מטעם בית הדין לבחינת הקשר הסיבתי הרפואי שבין תנאי העבודה לבין הפגיעה.

לאור האמור ובהיתחשב בחומר הראיות שהובא לפני בית הדין, יש מקום לקבוע כי גם התובע הוכיח תשתית עובדתית לצורך יישום הילכת המקרוטראומה ביחס לפגיעות מהן הוא סובל בכתפיים ובברכיים ולמנות מומחה רפואי מטעם בית הדין לבחינת הקשר הסיבתי הרפואי שבין תנאי העבודה לפגיעות הנטענות.

...

בנסיבות העניין, לא שוכנענו, כי פעולת העליה והירידה מסולמות ופיגומים מהווה תשתית מיקרוטראמוטית ביחס לעבודת התובע.

] סוף דבר לאור כל האמור לעיל הננו מקבלים את טענתו של התובע שלפיה הוכחה תשתית עובדתית לצורך יישום הלכת המיקרוטראומה ביחס לתנועה חוזרת ונשנית של הרמת הידיים מעל גובה הכתף, לעיתים תוך נשיאת משאות עד 50 ק"ג ולעיתים תוך שימוש בכלים רוטטים וכן ביחס לתנועות חוזרות ונשנות של הברכיים בעת רכינה על הברכיים תוך ניידות עליהן ובעת קימה וישיבה תוך כיפוף חוזר ונשנה של הברכיים, עשרות פעמים ביום.

בנסיבות העניין מצאנו כי יש למנות מומחה רפואי לצורך בחינת שאלת הקשר הסיבתי הרפואי בין הפגימות מהן סובל התובע בכתפיו ובברכיו, על סמך העובדות הבאות: התובע יליד 1948.

ביום 22/10/20 ניתן פסק דין אשר דחה את התביעה, בהתבסס על חוות דעתו של ד"ר אנג'ל כמפורט שם. התובע ערער על פסק הדין ובהתאם להמלצת בית הדין הארצי לעבודה הסכימו הצדדים כי ימונה מומחה רפואי נוסף, והתיק הוחזר לבית דין זה. על רקע האמור ביום 31/10/21 מונה ד"ר ציון עידו על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין הפגימה בכתפיו.

התובע טוען כי קיימת סתירה באבחנות שציין המומחה ביחס לכתף שמאל וכי המומחה טעה כאשר שלל השפעה משמעותית על רקע תעוד רפואי דל, שהרי הפסיקה מכירה בפגיעה בעבודה גם כאשר מדובר בפגיעה זמנית וחולפת.

...

שני הצדדים ביקשו להעביר למומחה שאלות הבהרה ובית הדין נעתר לבקשות הצדדים.

לאחר שעיינתי בחוות דעתו של המומחה שמונה ובתשובותיו לשאלות ההבהרה, לא מצאתי, בנסיבות העניין, הצדקה לסטות מחוות הדעת לעניין כתף שמאל אשר עולה בקנה אחד עם חוות דעתו של ד"ר אנג'ל המומחה הראשון שמונה בתיק, ואשר גם בחוות דעתו לא מצאתי דופי.

אלא, שכל תיק נבחן לפי מכלול נסיבותיו הקונקרטיות, הן מבחינת מאפייני העבודה והן מבחינת מאפייני המחלה ונתוניו האישיים של המבוטח, ולא שוכנענו כי יש בפסקי הדין האמורים כדי ללמד על "אסכולה" רלוונטית כמשמעותה בהלכה הפסוקה (עב"ל (ארצי) 21355-12-15 יחזקאל ברק - המוסד לביטוח לאומי (7.12.17)).

משלא עלה בידי התובע להצביע על עילה שיש בה להצדיק סטייה מחוות דעתם של שני המומחים שמונו – התביעה בעניין כתף שמאל נדחית.

על בסיס החלטה זו, ביום 30.4.2019 הורה כב' השופט (בדימוס) כהן על מינוי מומחה רפואי, ד"ר עידו ציון (להלן: "המומחה"), לבחינת הקשר הסיבתי בין הליקוי ממנו סובל התובע בכתפיו לבין פעולת כיבוי השריפות באמצעות אחיזת הזרנוק, על בסיס העובדות הבאות: "א. התובע יליד שנת 1962, עבד משנת 1984 ברשות הכבאות וההצלה, כאשר עד לשנת 2001 (במשך כ-17 שנים) שימש כלוחם אש ובהמשך, עד לפרישתו בשנת 2014, שימש כמפקד תחנת ערד.

עינינו הרואות, כי בטופס התביעה ובמכתב שצורף לו, מכתב בו התובע מצא לנכון לתאר בהרחבה את "תאור הפגיעה" (הוסיף גם דף מוקלד בנפרד) ואף הדגיש באופן ספציפי סוג עבודה שהיא "מעל לגובה הכתף", התובע לא טען ולו ברמז לפעולה של החזקת/ הנחת הזרנוק על הכתף או על הכתפיים, לא טען לפעולה של העברת הזרנוק מכתף לכתף מעל לראש ולא טען לפעולה של הטיית הידיים כלפי מעלה בזמן כיבוי בגובה.

...

נוכח קביעותנו לעיל, אנו סבורים כי יש ממש בטענת הנתבע כי מהראיות החדשות שנשמעו עולה, כי העובדות המפורטות בהחלטת כב' השופט (בדימוס) כהן אינן משקפות נכונה את אופי העבודה של התובע.

ואולם, עובדות אלה נקבעו על ידי כב' השופט (בדימוס) כהן רק בשל העובדה כי הם לא נסתרו על ידי הנתבע ושעה שהנתבע לא חקר לגביהן: "אמנם הנתבע טען כי עניין השימוש בזרנוק לא קיבל ביטוי משמעותי, אולם עיון בתצהירו של התובע מלמד כי התובע טען כי כיבוי השריפות נעשה כאשר זרנוק מלא במים בעל לחץ אטמוספרי הגורם לזעזוע ולרטט מונח על שתי כתפיו לסירוגין, תוך שהוא מכוונו כלפי מעלה, לטענת התובע פעולה זו ארכה מספר שעות בהתאם לכמות האירועים. טענת התובע בדבר תדירות הפעולה והזמן בה היא נמשכה, לא נסתרה. כמו כן, התובע לא נשאל בחקירתו הנגדית על אופן אחיזת הזרנוק וגרסתו, כפי שנטענה בתצהירו, מקובלת עלינו. מדובר בזרנוקים אחד ושניים צול, כעולה מעדות התובע. באשר למשקל הזרנוק, לא הובאה כל עדות בנושא זה"[footnoteRef:25].

האם לאור כל האמור לעיל, חל שינוי בחוות דעתך?".

מבוא וסקירת ההליך – תביעתו של התובע הוגשה בגין מכתבו של הנתבע מיום 7.1.2020, שבו נדחתה התביעה להכרה בפגיעה בכתפיים כפגיעה בעבודה, בנימוק כי לא ארע לתובע ארוע תאונתי/אירועים תאונתיים זעירים כלשהם תוך כדי ועקב עבודתו, ואשר הביאו למחלתו, וכי אין מדובר במחלת מיקצוע ו/או במקרוטראומה.

במהלך ניהול ההליך הגיעו הצדדים להסכמה על מינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין, לאור עבודתו של התובע בנמל חיפה, ובכל הקשור לתפקידו כמפעיל מנוף חוף בשנים 2001-1995, וכן לתפקידו כמפעיל מנופי שער וגשר החל משנת 2002.

בהתאם להסכמת הצדדים, מינה בית הדין את ד"ר אייל ריבלין, כמומחה לכירורגיה אורתופדית מטעם בית הדין (להלן: "המומחה"), על מנת שידון וישקול את הקשר הסיבתי בין מצבו הרפואי של התובע בכתפיו, לבין תנאי עבודתו, כמצוין דלעיל.

ולבסוף, נשוב ונציין כי גם חשיפה מתחת לתקן יכולה לגרום לנזק והשפעה כלשהיא על הגוף, שאותה יכול לשקלל ולהעריך המומחה, וכפי שנעשה במקרה הנוכחי לסיכום – דין התביעה להיתקבל, ואנו מאמצים את חוות דעתו של המומחה מטעם בית הדין, אשר קבע כי קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע בנמל חיפה לבין הפגימה בכתפיו.

...

מן הכלל אל הפרט – במקרה שלפנינו, לא מצאנו בטענות הנתבע במסגרת סיכומיו, כל טעם חדש ו/או אחר אשר מצדיק סטייה מחוות הדעת של המומחה, אשר חזר והתייחס כאמור לעיל לעניינו של התובע.

הנתבע לא סתר את המסקנה, כי ניתן לחלות במחלה תעסוקתית ו/או במחלה כתוצאה מחשיפה תעסוקתית, גם אם החשיפה היא מתחת לתקן; שנית, ובכל הקשור לממשק בין הפן ההנדסי, כאמור לעיל, לפן הרפואי, הרי שהמומחה שב והדגיש, במסגרת הסבב האחרון של תשובותיו לשאלות ההבהרה, כי המהנדסים שמדדו את הויברציה בדו"ח כלל לא עסקו באספקט הרפואי של השפעת הויברציה על גוף האדם.

מדובר במסקנה רפואית מבוססת היטב, שנמצאת בגדר שיקול דעתו המובהק של המומחה, ולא מצאנו כל מקום להתערב בה. נדגיש, כי הנתבע לא הציג מחקרים סותרים לאלה שאליהם התייחס המומחה, ואף לא הוכיח כי מדובר במחקרים ומאמרים שבית הדין לא צריך ליתן להם משקל.

ולבסוף, נשוב ונציין כי גם חשיפה מתחת לתקן יכולה לגרום לנזק והשפעה כלשהי על הגוף, שאותה יכול לשקלל ולהעריך המומחה, וכפי שנעשה במקרה הנוכחי לסיכום – דין התביעה להתקבל, ואנו מאמצים את חוות דעתו של המומחה מטעם בית הדין, אשר קבע כי קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע בנמל חיפה לבין הפגימה בכתפיו.

וזאת כאשר התובע העיד כי גם כלים המחוברים לשולחן יוצרים רטט כל גופי חלקם מחוברים לשולחן עבודה וחלקם לא. התובע טוען כי בהליך אחר בתיק ב"ל 16852-08-18 (יצחק עמרם- המל"ל) הוכרה פגיעה בכתף עקב שימוש בכלים רוטטים אף בלא צורך למנות מומחה רפואי.

המומחה הבהיר כי סוג הפגימה שיש לתובע בגבו בגב ימצא אצל רוב האוכלוסיה בגילו של התובע וכי הפגימה בכתפיים אך היא אינה נדירה בקרב האוכלוסיה הכללית בת גילו של תובע ולכן לא יחס משקל מכריע להעדרם של "גורמי סיכון". עוד יש לציין, כפי שציינתי בהחלטתי מיום 11/10/22, התובע עבד בענף הנגרות אצל 30 (!) מעסיקים שונים (תקופה קצרה אצל כל אחד) כאשר יש איבחנה גדולה מאוד בין סוגי העיסוק של התובע אצל המעסיקים השונים, הגם שכולם בענף הנגרות (החל מבניית גשטלים לספות, עבור דרך ייצור והתקנת מטבחים, הרכבת ריהוט חוץ דקים ופרגולות, הרכבת ריהוט משרדי וכיו"ב) באופן המשליך על סוג העבודה והכלים בהם עשה התובע שימוש אצל כל מעסיק.

...

לאחר שעיינתי בחוות הדעת ובטענות הצדדים החלטתי היא כדלקמן: עיקר העובדות הצריכות לעניין הן כלדקמן: התובע יליד 1976 נגר במקצועו.

הכרעה לאחר שעיינתי בטענות התובע ובתגובת הנתבע לא מצאתי עילה לפסול את חוות הדעת ו/או למנות מומחה רפואי אחר / נוסף.

עוד יוער בהקשר זה כי חוות דעת שניתנת בנסיבות אחרות בגין פגימות שונות ותשתית רפואית שונה לעולם הינן מהוות "תקדים" לנוכח האמור לעיל הבקשה לפסילת חוות הדעת ולמינוי מומחה רפואי אחר / נוסף נדחית.