מינוי מומחה רפואי בתביעת נזיקין בגין תאונה

הנידרש לנדון המבקש הגיש תביעה נזיקית בשל ניזקי גוף שנגרמו לו בתאונת דרכים מיום 19.11.20.

כידוע, הדרך היחידה העומדת לנפגע להוכחת טענותיו שברפואה במסגרת תביעה על-פי חוק הפלת"ד, היא באמצעות מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט (ראו סע' 6א לחוק הפלת"ד וסע' 2 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) התשמ"ז – 1986) מתוך שכך הובהר בפסיקה כי בית המשפט ימנה מומחה רפואי מטעמו אם שוכנע כי קיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב תאונת הדרכים (ראו, כדוגמה: רע"א 1338/90 שיק נ. מטלון (1990); רע"א 3497/98 רזין נ. המגן חברה לביטוח בע"מ (1998); רע"א3007/12 פלונית נ. הראל חברה לביטוח בע"מ (2012) (להלן - עניין פלונית); רע"א 963/13 פלוני נ' הפול חברה לביטוח בע"מ,(2013) פסקה 9 וההפניה שם)).

...

דין הערעור להתקבל.

כך מצאנו בעניין רע"א 5070/13 פלוני נ' הראל חב' לביטוח בע"מ (2013) - " ...זאת ועוד - נפסק כי בית-המשפט עשוי להכיר בקיומה של ראשית ראיה לקשר סיבתי בין הנכות הנטענת לבין התאונה גם בהיעדר אסמכתא חד משמעית לכך במסמכים הרפואיים, כשבית המשפט עשוי להסתפק בהקשר זה גם ברמת סבירות נמוכה לקיומו של קשר סיבתי (רע"א 350/11 צ'פני נ' איילון חברה לביטוח בע"מ [פורסם בנבו] (1.5.2011)) ". (ה.ש.).

סוף דבר- הבקשה מתקבלת.

בפני תביעת נזיקין עפ"י חוק הפלת"ד. התובע, יליד 1955, טוען שניפגע מנפילה תוך כדי נסיעה באוטובוס של הנתבעת ביום 26.03.19.

דיון והכרעה ברע"א 7097/11 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' מוחמד קוואסמה (05.08.2012) נקבע ש: "הדרך הרגילה שנקבעה בחוק הפיצויים להוכחת עניין שברפואה – ובכלל זה הוכחת עניינים רפואיים הכרוכים ביסוד הקשר הסיבתי – היא דרך של הגשת בקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט, בהתאם להוראות סעיף 6א לחוק הפיצויים ותקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז-1986, אשר הותקנו על-פיו. תכליתו של הסדר ייחודי זה היא מניעת ההוצאות והתארכות ההליכים הנובעות מכך שגם מקום בו מוגשות חוות דעת רפואיות מטעם הצדדים, תכופות נזקק בית המשפט למינוי מומחה רפואי (שלישי במספר) מטעמו, על-מנת שיסייע בידו להכריע בחילוקי הדיעות שבין המומחים מטעם הצדדים. מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט מראש, מבלי שניתנת לצדדים האפשרות להגיש חוות דעת מטעמם, מקצרת ומייעלת את ניהולן של תביעות המוגשות לפי חוק הפיצויים. לצד זאת, ההכרעה בבקשה למינוי מומחה רפואי מצריכה הפעלת שיקול דעת מצד בית המשפט. במסגרת זאת, נידרשת "ראשית ראיה" לאפשרות קיומה של נכות הקשורה בקשר סיבתי לתאונה (רע"א 1619/93 אליהו נ' טטרו, פ"ד מ"ז(4) 89 (2003)).

בנסיבות אלה, אין מקום לדחות בקשה למינוי מומחים רפואיים, כשקיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב התאונה (ע"א 1338/90 שיק נ' מטלון, פ"ד מד(2) 216 (1990)).

...

כן החלטתי שהתובע ישלח למומחה את החומר הרפואי שצורף לבקשה והמומחה יענה על 2 השאלות הבאות: האם לאור החומר הרפואי העדכני (בדיקת EMG מיום 16.11.22 ובדיקת MRI מיום 24.11.22) המומחה סבור כי יש לשנות מסקנותיו מחוות דעתו הראשית והמשלימה בתחום האורתופדי? האם יש לטעמו בחומר הרפואי שצורף בכדי לבסס את הצורך במינוי מומחה בתחום הנוירולוגיה? המומחה ענה על השאלות וכעת בפניי בקשת התובע למנות מומחה בתחום הנוירולוגי אליה צורפו תשובת המומחה לשאלות בית המשפט.

משעיינתי בטענות הצדדים, בתשובות המומחה בתחום האורתופדי ובחומר הרפואי בתיק, הגעתי לכלל מסקנה שקיימת ראשית ראיה למינוי מומחה מטעם ביהמ"ש, לאור המסמכים שלהלן שצורפו לבקשה מיום 15.01.23: סיכום ביקור מרפאה אורתופדית מיום 28.12.22.

משכך, ובהתאם לתקנה 88 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018: הנני מורה על מינויו של פרופ' תמיר בן חור, כמומחה מטעם בית המשפט בתחום הנוירולוגי, להערכת מצבו הבריאותי של התובע והאם לדעתו נכותו נובעת מהאירוע הנטען (להלן: "המומחה").

לטענת צד ג' מאחר והתאונה הוגשה כתביעת נזיקין ולא לפי חוק הפלת"ד הרי שאין תחולה לסעיף 3ב' לחוק הפלת"ד המדבר על תאונה מעורבת וכי מאחר ומדובר בתאונת עבודה על התובע למצות תחילה את כל זכויותיו במלל.

לנוכח הפער בין חוות הדעת מטעם הצדדים, ובהתאם לתקנה 88 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018: הנני מורה על מינויו של ד"ר נחמיה בלומברג כמומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדי, להערכת מצבו הבריאותי של התובע והאם לדעתו נכותו נובעת מהארוע הנטען (להלן: "המומחה").

...

לדידי מאחר וטענות הנתבעת כלפי צד ג' נוגעות גם לאחריות מי מצדדי ג' לתאונה וטענת הנתבעת כי מדובר התאונה מעורבת לפי חוק הפלת"ד הינה טענה אחת מתוך שאר הטענות אני סבור כי בשקילת השיקולים לכאן ולכאן נראית המחלוקת וריבוי הצדדים כתיק נזיקין שבו יש צדדי ג' ולא תיק בו יש שאלת סיווג מרכזית בין פלת"ד לנזיקין.

לנוכח הפער בין חוות הדעת מטעם הצדדים, ובהתאם לתקנה 88 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018: הנני מורה על מינויו של ד"ר נחמיה בלומברג כמומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדי, להערכת מצבו הבריאותי של התובע והאם לדעתו נכותו נובעת מהאירוע הנטען (להלן: "המומחה").

בפניי תביעת נזיקין בעקבות תאונת עבודה.

בהמשך להחלטתי בפרוט' מיום 08.01.24, ובהתאם לתקנה 88 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018: הנני מורה על מינויו של ד"ר נחמיה בלומברג כמומחה מטעם בית המשפט, להערכת מצבה הבריאותי של התובעת והאם לדעתו נכותה נובעת מהאירועים הנטענים (להלן: "המומחה").

...

בהמשך להחלטתי בפרוט' מיום 08.01.24, ובהתאם לתקנה 88 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018: הנני מורה על מינויו של ד"ר נחמיה בלומברג כמומחה מטעם בית המשפט, להערכת מצבה הבריאותי של התובעת והאם לדעתו נכותה נובעת מהאירועים הנטענים (להלן: "המומחה").

בפניי תביעת נזיקין בעקבות תאונה מיום 01.01.21 בעת רכיבה על קורקינט חשמלי.

בהמשך להחלטתי מיום 25.02.24, ובהתאם לתקנה 88 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018: הנני מורה על מינויו של פרופ' יונה קוסאשוילי כמומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדי, להערכת מצבה הבריאותי של התובעת, והאם לדעתו נכותה נובעת מהאירועים הנטענים (להלן: "המומחה").

...

בהמשך להחלטתי מיום 25.02.24, ובהתאם לתקנה 88 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018: הנני מורה על מינויו של פרופ' יונה קוסאשוילי כמומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדי, להערכת מצבה הבריאותי של התובעת, והאם לדעתו נכותה נובעת מהאירועים הנטענים (להלן: "המומחה").