מינוי מומחה רפואי בחוות דעת על חשיפה לאסבסט

כבר בישיבת הקד"מ שהתקיימה ביום 23/4/13 הודיע הנתבע כי הוא מסכים למינוי מומחה רפואי על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי שבין מחלתו של התובע לבין חשיפתו לקרינה אלקטרו מגנטית כמפורט בהודעת המעסיק מיום 26/7/11 (נ/1).

לטענת התובע בתיקו הרפואי של התובע בחברת חשמל צוין כי הוא חשוף לאסבסט בעבודתו בתחנת רידינג וכן עולה מהעדויות כי בתחנות המשנה קיימות יריעות אסבסט העוטפות את הכבלים החשמליים, ולפיכך יש לקבוע כי נחשף בעבודתו לאבק אסבסט, עוד הוא טוען כי הוכח בראיות כי במהלך שנות ה- 80 התובע עשה שימוש בחומר טריכלור אתילן לצורך נקוי חלקים ומגעים חשמליים בהתאם לצרכי העבודה.

...

אשר לחשיפה בתחנות המשנה, אמנם מקובלת עלי עדות התובע והעד מטעמו לפיה נהגו להשתמש במעין "דיקט" מצופה בבד אסבסט לצרכי בידוד בארונות החשמל ומעל לכבלים המוטמנים בקרקע ואולם מהראיות עולה כי לא נוצרה אגב כך חשיפה לאסבסט.

לנוכח כל האמור לעיל, לא עלה בידי התובע להניח תשתית עובדתית בדבר חשיפה לאבק אסבסט בעבודתו.

לנוכח כל האמור לעיל לא עלה בידי התובע להוכיח תשתית עובדתית בדבר חשיפה לאסבסט ולטריכלור - אתילן.

ד"ר סקולסקי מציין בחוות דעתו כי הוועדה רפואית הארצית לאבק מזיק קבעה בישיבה מה 31.5.07- כי "סרטן הריאה בעובדים החשופים לסיבי אסבסט יוכר כנגרם על ידי חשיפה זו גם אם אין שינויים רנטגניים או פתולוגיים של אסבסטוזיס, וגם ללא קשר לעובדה שהעובד מעשן או לא מעשן סיגריות". הדבר נכון לעובדים המוגדרים כעובדים באסבסט על פי התקנות [תקנות הבטיחות בעבודה [גיחות תעסוקתית ובריאות הציבור והעובדים באבק מזיק , [תשמ"ד – 1984]: "עובד חשוף לאבק מזיק" - אדם החשוף עקב עבודתו החלקית או המלאה 200 שעות בשנה לפחות, לאבק מזיק באויר ברמה העולה על מחצית החשיפה המשוקללת המרבית המותרת ולאסבסט וסיבי אסבסט - על 0.1 סיב/סמ"ק; במקרה הנידון מדובר על פי העובדות על חשיפה "לעיתים" לאסבסט - והמנוח לא הוגדר כ"עובד באסבסט".

טענות התובעת לטענת התובעת, יש למנות מומחה נוסף בתיק זה שעה שלתחושת התובעת המומחים הרפואיים אשר דנו בתיק לא קבלו את התשתית העובדתית כהוייתה לאור חוות הדעת שהוגשו מטעם הצדדים.

...

לאור כל זאת אינני משנה את החלטתי ועני עדיין סבורה, כי אף שלא ניתן לשלול תוספת סיכון כלשהי עקב תנאי עבודתו של המנוח, תוספת סיכון זו הינה פחות מ-20%".

שאלות ההבהרה אשר נשלחו אל המומחית מבהירות, כי למרות שלא ניתן לשלול תוספת סיכון כלשהי עקב תנאי העבודה, התוספת הינה פחותה מ-20% על כן, התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה ולאור חוות הדעת המומחית, יש לדחות את התביעה.

לאור האמור לעיל , מששוכנעתי כי המומחית נתנה דעתה למסמכי התיק הרפואי וקבעה כי לא קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודת המנוח ומחלת הריאות ממנה סבל, דין התביעה להידחות.

מינוי מומחה רפואי וחוות דעתו על יסוד הסכמת הצדדים, מונה ביום 21.4.13 דר' משה ליג'י, כמומחה-יועץ רפואי (להלן – המומחה) וחוות דעתו ניתנה ביום 9.5.13 (להלן – חוות הדעת).

ח.5 להחלטת המינוי מעידות על חשיפה נוספת לאסבסט, מעבר ל-3 החודשים שציינת בחוות דעתך, שיש בה כדי לשנות מחוות הדעת? אנא פרט.

לטענת התובע, לא ניתן להגיע לחקר האמת בהסתמך על חוות דעת המומחה, הסוטה מכל כללי הצדק וההיגיון בשלילתה על הסף את תנאי עבודת התובע, שעבד בחשיפה ממושכת לאדי דבק מגע, טלק, אדי פליטה וגזים, אבק וחלקיקי גומי ואסבסט, ככאלו העלולים לגרום להופעת מחלתו ממנה הוא סובל.

...

התובע השיב לתגובת הנתבע וביקש להיעתר לבקשתו מהנימוקים שפורטו בה. לאחר שנתנו דעתו לטענות הצדדים, לחוות דעת המומחה ולמכלול תשובותיו לשאלות ההבהרה, קבענו בהחלטה מנומקת מיום 2.3.14 כי אין הצדקה למינוי מומחה נוסף או אחר בתיק, מהנימוקים שלהלן: טענת התובע כי המומחה שולל, באופן מוחלט ושיטתי, כל קשר בין תנאי עבודת התובע וחשיפתו לחומרים מסוכנים לבין הופעת מחלת הסרטן – אינה מדויקת, שכן המומחה קובע כי ייתכן וקיים לתובע סיכון מוגבר במקצת לחלות בסרטן ריאה, כתוצאה מהחומרים אליהם נחשף, אולם לדידי המומחה להיסטוריית העישון של התובע השפעה רבה יותר על הופעת המחלה.

עוד נטען, כי אף הבקשה לזימון המומחה לחקירה נגדית דינה להידחות, שכן חרף שאלות ההבהרה הרבות, שחלקן אף חזרו על עצמן וחלקן פולמוסיות – המומחה השיב לכל שאלה שנשאל באופן מנומק וברור ואין כל עילה לזימונו לחקירה נגדית.

דיון והכרעה לאחר שנתנו דעתנו לטיעוני הצדדים ובחנו את חוות דעת המומחה כמכלול, הגענו לידי מסקנה כי בשלב זה אכן קיימת הצדקה למינוי מומחה נוסף בתיק.

סוף דבר על יסוד האמור, ימונה מומחה נוסף בתיק בטרם מתן פסק דין.

עיקר העובדות הצריכות לענין הן כדלקמן: ביום 28/4/20 לאחר שהסתיימה שמיעת ההוכחות בתיק, הודיע הנתבע כי הוא מסכים למינוי מומחה רפואי לצורך מתן חוות דעת בתיק, על יסוד תשתית עובדתית אשר הוסכמה בין הצדדים.

ד"ר קרין ציקל שלום אשר מונתה כמומחית רפואית בתיק זה, סקרה את המחקרים המצביעים על מידת התרומה של העישון ועל מידת התרומה של חשיפה תעסוקתית לאסבסט ולאדי ריתוך, וקבעה מאזן השפעות שלפיו היא מיחסת 80% מתהליך הגרימה לעישון ו – 20% לחשיבה התעסוקתית.

...

בנסיבות העניין אף לא מצאנו למנות מומחה נוסף שהרי כידוע, ובשים לב לכך שחוות דעתה של ד"ר ציקל שלום מפורטת מנומקת ומבוססת על מחקרים, הכלל הוא כי ממילא תועדף חוות הדעת המיטיבה עם המבוטח.

אשר על כן, מצאנו כי בנסיבות העניין לא קיימת הצדקה לסטות מחוות דעתה של המומחית הרפואית ד"ר קרין ציקל שלום, ואנו קובעים כי הוכח קיומו של קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין מחלתו.

הנתבע ישלם לתובע השתתפות בהוצאות משפט בסך 3,000 ש"ח. לצדדים זכות ערעור על פסק הדין.

הדו"ח עוסק ב"איפיון של מטלות ותהליכים" במחלקת "מסגרי מרכב". בית הדין שמע את העדים, ובשלב זה המחלוקת בין הצדדים הנה, שבעוד שהתובעת סבורה שיש מקום למינוי מומחה רפואי על סמך עובדות שלטענתה בסיכומיה בוססו, הנתבע סבור שהראיות שהוגשו בהליך אינן מאפשרות קביעה מדוייקת דיה של תשתית עובדתית שתאפשר מינוי מומחה רפואי, ומבקש כי בית הדין ימנה גיהותן למתן חוות דעת בדבר החומרים להם נחשף התובע בעבודתו, הקפי החשיפה ורכוז החומרים.

בשנת 1996 נוספו לתקנות הבטיחות בעבודה, הגדרותיהן של "עבודה בחשיפה לאבק מזיק" ו"עבודת בניה באסבסט" (הגדרה של עבודה בחשיפה לאבק מזיק הוגדרה כ"ייצור, עיבוד, טפול, ניסור, איחסון, הרכבה, ציפוי, פירוק, ליטוש, טילטול, הובלה, שנוע, נקוי, חריטה, מילוי, הרקה, העמסה, פריקה או שימוש בחומר, הגורמים להווצרות אבק מזיק שמקורו בחומר, לרבות עבודת בניה באסבסט") והוטל על מעסיקים לנקוט באמצעי זהירות ומניעה במקום בו מבצעים עבודה בחומר מזיק, כגון התקנת אמצעי יניקה, נקוז ופליטה טובים ויעילים סמוך למקום המצאות האבק, וקיום תנאי איוורור טובים, בדיקות ניטור תקופתיות, בדיקות רפואיות וכיוצ"ב. ב-1996 אימץ המוסד לביטוח לאומי את החלטות הוועדה הרפואית הארצית לאבק מזיק והוסיף לרשימת מחלות המיקצוע המוכרות את מחלת סרטן הריאה וסרטן הלרינקס (פריטים 22 ו-23 לחלק ב' לתוספת השניה לתקנות).

...