מינוי מומחה רפואי אורתופדי בתיק תובעת

בתאריך 16/11/20 הודיע הנתבע על הסכמתו למינוי מומחה רפואי (אורתופד) מטעם ביה"ד וכן ניסח את העובדות הרלוואנטיות.

יובהר, כי שאלת עצם היתרחשות התאונה אינה במחלוקת בין הצדדים, המחלוקת שניטשה היא בשאלה האם הארוע הסב לתובע נזק פיזי אם לאו ולכן ובהנתן קביעת המומחה ל"חבלה יבשה או מתיחה של הצואר וגב תחתון תחת השפעת זעזוע של המכה" – לא עומדת דחיית הנתבע את תביעת התובע במבחן ההגיון ולכן יש לבטלה תוך הפניית תשומת הלב לכך ששאלת הוותרותה של נכות הנה שאלה משנית, שאינה חלק מהפלוגתא בתיק, שכן תביעתו של התובע נדחתה על הסף ובטרם נבדק מבחינה רפואית.

...

ואלו השאלות עליהן התבקש להשיב המומחה במסגרת ההחלטה על מינויו: מהו הליקוי ממנו סובל התובע בגבו? האם ניתן לקשור בין האירוע שארע לתובע בעבודתו ביום 29/1/20 כפי שזה פורט בסעיף 5 להחלטה זו, לבין הליקוי? אם התשובה לשאלה ב' לעיל שלילית - מהו הגורם לליקוי, ככל שהמומחה יכול לברר? אם התשובה לשאלה ב' לעיל חיובית - האם ניתן לומר שהשפעת האירוע על הליקוי היתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים? אם התשובה לשאלה ד' לעיל חיובית - מהם אותם גורמים אחרים? ואלו היו תשובות המומחה: וזו היתה מסקנה: ואלו שאלות ההבהרה עליהן התבקש להשיב כבוד המומחה: האם נכון לומר כי מאז הפעם האחרונה שהתלונן התובע על כאבי גב וצוואר (שנת 2018) ועד להתרחשות התאונה הנדונה חלפו כמעט שנה וחודשיים? האם נכון לומר כי על פי המסמכים הרפואיים שעמדו לפניך לפני התאונה הנדונה צילומי ההדמיה שביצע התובע היו תקינים? האם אתה מסכים כי בעוד שעובר לתאונה תלונותיו של התובע כפי שצוין היו ספורדיות בהפרש של שנים, ואילו אחרי התאונה נמצאה עקביות בתלונה על כאבים? ואם התשובה לשאלה זו חיובית - האם יש בכך כדי לשנות את קביעתך אודות קיומו של קשר סיבתי בין כאבי התובע בעמ"ש לבין התאונה מיום 29/1/20? ואלו היו תשובות המומחה: ובסיום כתב המומחה: להלן, בתמצית, טענות ב"כ התובע בסיכומיו: המומהח קבע, בחוות דעתו כך: למרות קביעתו המפורשת של המומהח ולפיה "ניתן לקבוע שהיתה חבלה יבשה או מתיחה של הצוואר וגב תחתון תחת השפעת זעזוע של המכה" הוא מצא לנכון להסיק שהתאונה לא הסבה לתובע פגיעה פיזית.

אשר למקרה שלפנינו - האמור בסיכומי הנתבע מתמצת היטב את מצב הדברים שלפנינו, מקום שחוות דעתו ותשובותיו של המומחה לשאלות ההבהרה נותנים תמונה מלאה וברורה כפי שניתן להתרשם מקריאת סעיפים 13 ו - 15 לפסק דין זה. המומחה ציין, בין היתר, את פרק הזמן שחלף מאז התאונה לבין המועד בו פנה התובע לרופא (18 ימים) וכן ציין כי הוא ניצל ימי מחלה ואי כושר "ללא בסיס סומטי של נזק או פתלוגיה" המומחה גם ציין כי "התובע סבל מכאבי צוואר וגב תחתון ללא ניסיון לאבחנה ספציפית" והוסיף וציין כי:"הצילומים היו תקינים". המומחה הוסיף עוד וציין כי לא אובחן בתובע ליקוי אורתופדי מאז האירוע ועד היום וכן הזכיר שלתובע "היו תלונות לא מעטות בעברו אם לגב תחתון ואם לצוואר". למעשה, מקריאת חוות דעתו של המומחה ותשובותיו לשאלות ההבהרה עולה כי הוא ביסס את שכתב על ניסיונו המקצועי, על המסמכים הרפואיים שהועברו אליו ומבלי שסטה מהעובדות המוסכמות ולכן לא מצאנו סיבה שלא לאמץ את חוות דעתו ו/או לסטות ממנה.

לסיכום לנוכח כל האמור לעיל ובהתאם לחוות דעתו של המומחה אשר המליץ שלא לראות קשר לא של החמרה ולא של גרימה בין התאונה שארעה לתובע ביום 29/1/20 לבין הליקוי הנטען בגבו/בעמוד שדרה, הרינו מורים על דחיית התביעה.

בין הצדדים הוסכם במסגרת התביעה הראשונה למנות מומחה רפואי בשטח האורתופדי וביום 8/6/2017 מונה כמומחה ד"ר לוינקוף (להלן: המומחה ).

לאחר הגשת חוות דעת המומחה לתיק בתביעה הראשונה ובהודעת עידכון שהוגשה לבית המשפט על ידי התובע הוא הצהיר כי הוועדות רפואיות של המוסד לביטוח לאומי קבעו כי לתובע לא נותרה נכות צמיתה בשטח האורתופדי וכי בשטח הפסיכיאטרי נקבעה נכות זמנית בשיעור 50% לתקופה של שישה חודשים.

...

הנתבעת הגישה בקשה בתביעה הראשונה לפיה ייקבע שכל ההליכים במסגרת התביעה הראשונה יחייבו ובית משפט נעתר לה ביום 25/10/2018.

בעניין חייט שהובא לעיל נקבע על ידי כבוד השופט זילברטל קביעות היפות לענייננו: "בנסיבות אלה, אין להתערב במסקנה אליה הגיע בית משפט השלום לפיה התנהגות המבקשות מלמדת כי הסכימו שקביעת דרגת הנכות על-ידי המוסד, בתחום א.א.ג., תחייב את הצדדים להתדיינות, או, למצער, כי התנהגותן יצרה מצג בדבר קיום הסכמה זו. הסכמה מכללא זו לא התחייבה, כנטען ע"י המבקשות, מההלכה הפסוקה שהייתה קיימת אותה עת, ועל כן אין להחלטה בפרשת והבה השלכה לעניין בחינת טיב ההסכמה או טיב המצג שיצרו המבקשות. ההסכמה להמתין לקביעת המוסד, כאשר יש, למצער, ספק אם קביעה זו תחייב את הצדדים בכל מקרה מכוח הדין, מבטאת הסכמה לאמץ את אותה קביעה." בשים לב, לאמור לעיל הגעתי למסקנה כי נוצרה הסכמה מכללא לפיה קביעת המל"ל בתחום הפסיכיאטרי תחייב בתביעה זו כקביעה על פי דין.

התוצאה לאור האמור לעיל אני דוחה את עמדת הנתבעת ומקבל את עמדת התובע לפיה קביעת המל"ל בשטח הנפשי מחייבת ומהווה קביעה על פי דין.

לפני בקשה מטעם התובע למנות מומחה רפואי אחר בתחום האורתופדיה בתיק שבכותרת.

הרקע לבקשה התובע הגיש תביעה להכיר בליקויים בגבו ובצווארו כפגיעה בהתאם להילכת המיקרו טראומה, כנובעים מתנאי עבודתו.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בחוות הדעת, בתשובות לשאלות ההבהרה, בטענות הצדדים ובפסיקה, ולאור ההנחיות החדשות, אני סבור שאין למנות מומחה רפואי נוסף.

בהתאם לאמור, דין הבקשה למינוי מומחה רפואי נוסף – נדחית.

הפגימה באגודלים: ביום 16.3.2023, בתום שמיעת ההוכחות – הסכימו הצדדים למינוי מומחה רפואי בתחום האורתופדיה אשר יחווה דעתו באשר לתביעה להכיר בליקוי באגודליו של התובע כפגימה בעבודה.

על פי התאור העובדתי והתיק הרפואי, התובע הנו יליד 1967, עבד משנת 2003 ועד 2019 כשען במשרה מלאה, חמישה ימים בשבוע כ-9 שעות בממוצע ביום עבודה.

...

לא מצאנו בעדות העד שי סיבוני תמיכה בגרסת התובע, בענין הצוואר.

לכן התביעה בענין הפגימה בצוואר – נדחית.

סוף דבר: התביעה להכרה בפגימה באגודלים ובצוואר כפגימה בעבודה – נדחית.

ביום 6.1.2022 תביעות המשיבות אוחדו ולאחר מכן ביום 17.7.2023 הגישו המשיבות ארבע חוות דעת רפואיות בתחומים של אורתופדיה, קרדיולוגיה, ריאות ונוירולוגיה (חוות הדעת בתחומי הנוירולוגיה והריאות ייקראו ביחד להלן: "חוות הדעת בתחומים הנוספים"), ובית משפט קמא ביקש את עמדת הצדדים בקשר למינוי מומחים רפואיים מטעם בית משפט.

בעוד המבקשת היתנגדה למינוי מומחים רפואיים מטעם בית משפט, בטרם יישמעו עדויות וייקבעו ממצאים עובדתיים בתיק, המשיבות טענו כי הן מסכימות למינוי המומחים הרפואיים, אולם רק בתחומים בהם הוגשו חוות דעת על ידי שני הצדדים, קרי המשיבות הסכימו למינוי מומחים מטעם בית משפט רק בתחום האורתופדיה ובתחום הקרדיולוגיה.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור על פיה והגעתי למסקנה כי יש לקבל את הערעור.

אשר על כן הבקשה מתקבלת, החלטת בית משפט קמא תשונה באופן שיותר למבקשת להגיש חוות דעת בתחום הנוירולוגיה ובתחום הריאות, וזאת בתוך 60 יום ממועד המצאת החלטה זו. עד אז תעוכב מלאכת המומחים הרפואיים מטעם בית המשפט, ורק לאחר הגשת חוות הדעת בתחומים הנוספים על ידי המבקשת יוצגו כל חוות הדעת מטעם כל הצדדים למומחי בית משפט.

סוף דבר לאור האמור לעיל, אני מקבלת את הערעור באופן שבו החלטת בית משפט קמא תבוטל, והמבקשת תורשה להגיש חוות דעת נגדיות בתחום הנוירולוגיה והריאות, בתוך 60 יום, ולאחר הגשתן אלו יועברו למומחים שמונו ע"י בית משפט קמא, שבשלב זה לא יתחילו בעבודתם.