מטעם התובעת הוגשה בקשה לפסילת חוות דעת המומחה הפסיכיאטר ו/או מינוי מומחה פסיכיאטר נוסף, אך היא חזרה בה מאותה בקשה לאחר שהנתבעת הספיקה להגיב לה, לפיכך הבקשה נמחקה ביום 13.7.22 תוך חיוב התובעת בהוצאות משפט בסך 2,000 ₪.
לאחר שעיינתי בחוות דעת המומחים מטעם בית המשפט בתחומים הנפשי והנוירולוגי, ושמעתי את חקירותיהם הנגדיות, ועיינתי בסיכומי ב"כ הצדדים הגעתי למסקנה שיש להעמיד את נכותה הרפואית של התובעת על 14.943% בהתאם לסעיף 34(ב) לתקנות המל"ל. אומנם המדובר בשתי חוות דעת שבהן נקבעו נכויות על פי אותו סעיף 34(ב) למבחני המל"ל, אך אני מקבלת את הסבריו של פרופ' סוסטיאל שעיין בחוות דעת הפסיכיאטר וציין כי מבחינתו נקבעה נכות בשל הפגיעה הקוגניטיבית אצל התובעת כתוצאה מאותם שברים בגולגולת, להבדל מהפגיעה הנפשית שנקבעה ע"י המומחה הפסיכיאטר.
...
בשקלול כל הנתונים שעומדים בפניי, מסקנתי היא שיש בפיצוי של 40,000 ₪ כדי להוות פיצוי הולם בראש הנזק של הפסד השתכרות לעבר בתקופה מיום התאונה ועד היום, במשך 8 שנים.
בהתחשב בכל הנתונים דלעיל, אני קובעת כי יש בסכום של 30,000 ₪ כדי להוות פיצוי הולם בראש הנזק של עזרת צד ג'.
אומנם המדובר בנזק מיוחד הטעון הוכחה, אך מאידך, אין ציפייה כי אדם שנפגע בתאונה קשה לפני שנים ישמור על כל קבלה או תיעוד לכל הוצאה שנאלץ הוא או בני משפחתו להוציא במסגרת הטיפול בו.
לפיכך, ועל דרך האומדנא, אני פוסקת לתובעת פיצוי בסך 5,000 ₪ בראש נזק זה.
לסיכום, אני מחייבת את נתבעת מס' 2 לשלם לתובעת באמצעות בא כוחה סך של 122,385 ₪ בצירוף החזר אגרה בסך 800 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 18,615 ₪ (כולל מע"מ).