מינוי מומחה פסיכיאטרי לאחר חוות דעת מומחה נוירולוגי

לאחר תום הליך שיקומה של התובעת, כמו גם לאחר קבלת מלוא החומר הרפואי והשלמת ההליכים המקדמיים, יתבקש בית המשפט למנות נורולוג בלבד, כשלא ברור המומחיות המבוקשת של נורולוג מומחה ל"כאב", כאשר התובעת טופלה על ידי נוירולוגים "רגילים". אשר למינוי הפסיכיאטרי, מתבקש בית המשפט לקבוע כי לא ימונה מומחה בתחום זה אלא לאחר קבלת חוות דעת המומחה בתחום הנוירולוגיה, שכן מינוי שכזה בטרם קבלת חוות דעת הנוירולוג עשוי להביא לכפילות מיותרת ואף לקביעות סותרות ומנוגדות.

...

דיון והכרעה ראשית, אני נעתר לבקשת התובעת לתקן את בקשתה בכל הנוגע למינוי מומחה בתחום נוירולוגיה עם התמחות בכאב, למינוי מומחה בתחום בתחום הכאב.

נוכח כל האמור לעיל, אני ממנה בזאת את ד"ר ארנולד שטיין מנהל מרפאת כאב בבית החולים וולפסון כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום הכאב בתיק זה. כן אני ממנה בזאת את ד"ר הילה יהלום, רח' ירושלים 39(קניון), קרית אונו בנין המרפאות, טלפון: 054-4233170, כמומחית רפואית מטעם בית המשפט בתחום הפסיכיאטריה בתיק זה שמינויה יכנס לתוקף לאחר קבלת חוות הדעת בתחום הכאב.

ב"כ התובעת והמזכירות ימציאו העתק החלטתי למומחים.

בין לבין, ולאחר הגשת חוות דעת בתחום הנורולוגי, הוסיפה המשיבה והגישה ביום 31.1.22 בקשה למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי, זאת בהסתמך על סיכום תוצאות הערכה נוירוקוגנטיבית אשר בוצעה לה במרפאה לנוירולוגיה קוגנטיבית בביה"ח בילינסון, ע"י ד"ר אמיר גליק, וע"י הפסיכולוגית השיקומית מיכל רוטשילד שטרום.

...

החלטת בית משפט קמא מיום 6.2.22 בהחלטתו מיום 6.2.22 נעתר בית משפט קמא לבקשת המשיבה למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי זאת בהסמך על מסמך ההערכה הנזכר אשר מהווה לדידו של בית המשפט ראשית ראיה המצדיקה את המינוי בתחום המבוקש.

לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת נרחב בכל הקשור למינוי מומחים מטעם בית המשפט, ובוודאי שכך הם פני הדברים כאשר מוצא בית המשפט למנות מומחה ולא לדחות את בקשת המינוי (ראו, כדוגמה - רע"א 7790/20 פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי (14.12.20)) וכך נפסק לעניין זה ברע"א 7135/11 המאגר הישראלי לביטוח רכב בע"מ נ' מלכי מירב (12.1.12): " כידוע, ההחלטה שלא להיעתר לבקשת הנפגע ושלא למנות מומחה רפואי בתחום מסוים, עשויה לסגור בפניו את המסלול הדיוני האחד הפתוח בפניו להוכחת טענותיו, ובכך לשלול ממנו את האפשרות להוכיח את נכותו בתחום זה (רע"א 1338/90 שיק נ' מטלון, פ"ד מד(2) 216 (1990)). לאור האמור,  החלטה כזו – שלא למנות מומחה רפואי – עומדת לביקורת קפדנית של בית המשפט של ערעור. לעומת זאת, ערכאת הערעור לא תמהר להתערב בהחלטה להיעתר לבקשת תובע ולמנות מומחה רפואי (אליעזר ריבלין תאונת הדרכים – תחולת החוק, סדרי דין וחישוב הפיצויים (מהדורה רביעית, 2012) 651)." (הדגשה שלי – צ.ו).

סוף דבר הבקשה נדחית.

לכך אוסיף, כי לתובעת ניתנה אפשרות בהחלטת בית המשפט מיום 30.4.2018, במסגרתה דנתי בבקשת התובעת למינוי מומחים רפואיים, לבקש מינוי מומחה פלאסטי, לאחר שתתקבל חוות הדעת בתחום האורתופדי, אך התובעת לא הגישה כל בקשה בעיניין זה. כאשר ראוי לציין בהקשר זה, כי בעקבות חוות הדעת של המומחה בתחום העיניים, ידעה התובעת לבקש מינוי מומחים נוספים בתחום האף אוזן גרון והנוירולוגיה, ואף לבקש מינוי בתחום הפסיכיאטרי לאחר שנמסרה חוות דעתו של המומחה בתחום הנורולוגי.

...

יש לציין, כי לטענת הנתבעת, התובעת היתה נתונה באישפוז 4 ימים בלבד, אלא שטענה זו נדחית נוכח התיעוד הרפואי שהוגש על-ידי התובעת, ממנו עולה כי היתה מאושפת בביה"ח "סורוקה" במשך יומיים (ראו עמ' 2 - 4 בתיק המוצגים של התובעת), בביה"ח "ברזילי" 5 ימים (ראו עמ' 8 - 13 בתיק המוצגים של התובעת), ובביה"ח "קפלן" 6 ימים (ראו עמ' 14 - 21 בתיק המוצגים של התובעת).

בעניינו של התשלום התכוף יש לומר, כי לא מצאתי מקום להפחית את שכר הטרחה הגלום ברכיב זה. סוף דבר התביעה מתקבלת והנתבעת תשלם לתובעת פיצויים בסך של 296,000 ₪ (לאחר עיגול הסכום).

בנוסף תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום של 20,000 ₪.

הבקשה שבפני היא למינוי מומחים בתחומי האורתופדיה, הנוירולוגיה, הכירורגיה, הפסיכיאטריה, הכירורגיה הפלסטית, הכאב, הגסטרואנטרולוגיה והשיקום.

על מנת לייעל את ההליכים ולמנוע כפילויות או ספק כפילויות, חוות הדעת בתחומים אלה יינתנו באופן מדורג, כאשר בשלב הראשון ימונה מומחה בתחום האורתופדיה, ולאחר שתתקבל חוות דעתו ימונה מומחה בתחום הנוירולוגיה, אשר יוכל לעיין בחוות הדעת האורתופדית.

...

על כן אני סבורה שיש מקום למינוי מומחה גם בתחום הפסיכיאטרי.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני סבורה שנכון יהיה לחלק את מימון חוות הדעת בשלב זה כך שמבטחת הרכב, נתבעת 2, תישא במחצית עלות חוות הדעת, והנתבעות 3 ו-4 ישאו יחד, בחלקים שווים, במחצית הנותרת.

לסיכום, אני סבורה שיש מקום למינוי מומחים בשלב הראשון בתחום הכירורגיה, האורתופדיה והפסיכיאטריה ובשלב השני בתחום הנוירולוגיה.

מטעם התובעת הוגשה בקשה לפסילת חוות דעת המומחה הפסיכיאטר ו/או מינוי מומחה פסיכיאטר נוסף, אך היא חזרה בה מאותה בקשה לאחר שהנתבעת הספיקה להגיב לה, לפיכך הבקשה נמחקה ביום 13.7.22 תוך חיוב התובעת בהוצאות משפט בסך 2,000 ₪.

לאחר שעיינתי בחוות דעת המומחים מטעם בית המשפט בתחומים הנפשי והנוירולוגי, ושמעתי את חקירותיהם הנגדיות, ועיינתי בסיכומי ב"כ הצדדים הגעתי למסקנה שיש להעמיד את נכותה הרפואית של התובעת על 14.943% בהתאם לסעיף 34(ב) לתקנות המל"ל. אומנם המדובר בשתי חוות דעת שבהן נקבעו נכויות על פי אותו סעיף 34(ב) למבחני המל"ל, אך אני מקבלת את הסבריו של פרופ' סוסטיאל שעיין בחוות דעת הפסיכיאטר וציין כי מבחינתו נקבעה נכות בשל הפגיעה הקוגניטיבית אצל התובעת כתוצאה מאותם שברים בגולגולת, להבדל מהפגיעה הנפשית שנקבעה ע"י המומחה הפסיכיאטר.

...

בשקלול כל הנתונים שעומדים בפניי, מסקנתי היא שיש בפיצוי של 40,000 ₪ כדי להוות פיצוי הולם בראש הנזק של הפסד השתכרות לעבר בתקופה מיום התאונה ועד היום, במשך 8 שנים.

בהתחשב בכל הנתונים דלעיל, אני קובעת כי יש בסכום של 30,000 ₪ כדי להוות פיצוי הולם בראש הנזק של עזרת צד ג'.

אומנם המדובר בנזק מיוחד הטעון הוכחה, אך מאידך, אין ציפייה כי אדם שנפגע בתאונה קשה לפני שנים ישמור על כל קבלה או תיעוד לכל הוצאה שנאלץ הוא או בני משפחתו להוציא במסגרת הטיפול בו. לפיכך, ועל דרך האומדנא, אני פוסקת לתובעת פיצוי בסך 5,000 ₪ בראש נזק זה. לסיכום, אני מחייבת את נתבעת מס' 2 לשלם לתובעת באמצעות בא כוחה סך של 122,385 ₪ בצירוף החזר אגרה בסך 800 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 18,615 ₪ (כולל מע"מ).