מינוי מומחה מטעם בית משפט פטור לתובע מהגשת חוות דעת

התובעת עותרת למתן פטור מהגשת חוות דעת רפואיות מחמת חסרון כיס ומינוי מומחים מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה והפסיכיאטריה, כאשר המומחה בתחום האורתופדיה יתבקש להתייחס גם לפגיעה הנלווית בתחום הנוירולוגיה.

...

יישום הוראות הדין והפסיקה על המקרה הנדון מעלה, כי יש לקבל את הבקשה שלפניי.

אחר האמור, שוכנעתי כי מצבה הכלכלי של התובעת אינו מאפשר לה לעמוד בנטל תשלום שכ"ט המומחים.

לפיכך, אני ממנה כמומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה את ד"ר אברהם ארסבן ובתחום הפסיכיאטריה את פרופ' משה קוטלר.

לא למותר לציין כי התובע לא טרח להגיש לבית המשפט חוות דעת מומחה העורכת השוואה בין החתימה המופיעה בהסכם שכירת הרכב לבין חתימת התובע ואין ב"הצעת התובע" בפתח הדיון מיום 6.10.22 לפיה הוא מוכן למנות מומחה גרפולוגי מטעם בית המשפט – כדי לפטור את התובע מהחובה המוטלת עליו להוכחת טענתו בדבר זיוף חתימתו, כביכול, על גבי ההסכם שצירפה הנתבעת לכתב הגנתה.

...

אל ראיות הצדדים ועדותם אתייחס במסגרת הכרעתי להלן: האם התובע נתן הסכמה לקבלת דוא"ל פרסומי מהנתבעת לאחר שבחנתי את כלל הראיות שהוצגו בפני – אני קובע כי הנתבעת הוכיחה, במאזן הסתברויות, כי קיבלה את הסכמת התובע למשלוח דוא"ל פרסומי.

ברם, אין בידי לקבל את הסרטונים שהציג התובע בפני בית המשפט כמהימנים להוכחת טענתו כי הם צולמו על ידו בזמן אמת וכהוכחה לכך שקישור ה"הסר" שנכלל בהודעות היה לא תקין, זאת מהטעמים הבאים: ראשית, צפייה בסרטונים שהוצגו על ידי התובע אינה מאפשרת לקבוע באיזה מועד צולמו סרטונים אלה (האם בזמן אמת- בעת קבלת ההודעות הפרסומיות או רק לאחרונה) ובכך לקבוע האם הם מתעדים תקלות שהתקיימו בקישור ה"הסר" שצורף להודעות הנתבעת בזמן אמת, או שמא מדובר בקישורים שאינם עדכניים עוד ולכן אינם פעילים.

סיכומם של דברים - אני קובע כי הוכח בפני שהתאפשר לתובע לצאת מרשימת התפוצה של הנתבעת, אך כי הוא לא עשה כן ביחס להודעות נשוא התביעה.

מכאן, כי הפגיעה בענייננו ב"ערך המוגן" שביסוד חוק התקשורת אינה גבוהה כלל ועיקר, כך שאני מעמיד את הפיצוי המגיע לתובע בגין כלל הפרות הוראות חוק התקשורת על ידי הנתבעת על סך כולל של 1,500 ש"ח. סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע סך של 1,500 ש"ח בגין הפרותיה את הוראות סעיף 30א(ה)(1)(א) לחוק התקשורת.

לטענתם בהחלטה מיום 12.7.2022 קיבלו אורכה מבית המשפט להגשת חוות דעת רפואית מטעמם וזאת עד ליום 12.8.2022 לאחר שהוגשה על ידם בקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט.

בהתאם לתקנה 127 לתקנות הישנות שחלו במועד בו הוגשה התביעה נקבע : "רצה בעל דין להוכיח ענין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו, יצרף לכתב טענותיו תעודת רופא או חוות דעת של מומחה, לפי הענין, שנערכה לפי סעיף 24 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 (להלן – חוות דעת); אולם רשאי בית המשפט או הרשם לפטור בעל דין מצרוף חוות דעת מטעמים מיוחדים שיירשמו." תקנה 137 (א) לתקנות קובעת : "בעל דין שלא עשה כאמור בתקנה 127 או בתקנה 128(ב) ולא פטר אותו בית המשפט או הרשם מכך, לא ייזקק בית המשפט להוכחה של ענין שברפואה מטעמו לענין הנידון." בהתאם לתקנה 127 לשם הוכחת עניין שברפואה, יש לצרף חוות דעת רפואית כבר בעת הגשת התביעה.

אומנם, כפי שטוענים הנתבעים, היה מקום לצרף את חוות הדעת כבר לכתב התביעה, אך בנסיבות העניין בהן התביעה הוגשה טרם שהוצא צו ירושה אחר המנוחה, ואף בשים לב כי המבקשים לא העלו כל טענה כלפי בקשת התובעים מיום 12.7.2022 וההחלטה מיום 12.7.2022, ובהיתחשב בכך שאף לנתבעים נידרשת אורכה להגשת ראיותיהם בהליך עד לקבל המסמכים מבנק הפועלים, כך שבכל מקרה יחול עיכוב בהליך, אני קובעת כי יש לאפשר לתובעים הגשת חוות דעת כך שבפני בית המשפט יעמדו מלוא ראיות הצדדים להוכחת טענותיהם.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בטענות הצדדים אני מקבלת את בקשת התובעים, אנמק.

אומנם, כפי שטוענים הנתבעים, היה מקום לצרף את חוות הדעת כבר לכתב התביעה, אך בנסיבות העניין בהן התביעה הוגשה טרם שהוצא צו ירושה אחר המנוחה, ואף בשים לב כי המבקשים לא העלו כל טענה כלפי בקשת התובעים מיום 12.7.2022 וההחלטה מיום 12.7.2022, ובהתחשב בכך שאף לנתבעים נדרשת אורכה להגשת ראיותיהם בהליך עד לקבל המסמכים מבנק הפועלים, כך שבכל מקרה יחול עיכוב בהליך, אני קובעת כי יש לאפשר לתובעים הגשת חוות דעת כך שבפני בית המשפט יעמדו מלוא ראיות הצדדים להוכחת טענותיהם.

אני מקבלת את בקשת המבקשים להוצאת צו לקבלת מסמכים רפואיים, בעניינה של המנוחה.

נוכח האמור לעיל, והיות ועד לקדם המשפט הקבוע ליום 14.12.2022 לא יסיימו הצדדים להגיש הראיות מטעמם, אני דוחה את קדם המשפט הקבוע ליום 14.12.2022 ליום 31.1.2023 בשעה 09:00.

בהחלטה מיום 5.11.2021 מונו מומחים מטעם בית-המשפט שאינם מכריעים: מהנדס החשמל מר חיים קראוסהר בנושא החשמל והמהנדס מר יוחנן ג'רבי בנושא ההנדסי (להלן מומחי בית-המשפט).

בסעיף 2 להחלטת המינוי נקבע כך: "מפאת חשיבות העניין והיותו סוגיה שבמומחיות, כדי להכריע בעניינים השנויים במחלוקת בין הצדדים ובשים לב לסעד העקרי שהתבקש - צו עשה להשלמת המערכות המשותפות לבנייני התובעים, יש למנות מומחה בתחום ההנדסי ומומחה בתחום החשמל שיתפקדו כצוות מומחים על-פי תקנה 88(א) בתקנות סדר הדין האזרחי מ-2018". שכרם של מומחי בית-המשפט ניקצב בהחלטת המינוי והועמד על 15,000 ₪ ומע"מ בתחום החשמל ו-18,000 ₪ ומע"מ בתחום ההנדסי; התובעים והנתבעות חויבו לשאת בו בשיעור שליש לכל אחד מהם, בגדריו של מימון ביניים [שם, סע' 9-8].

למתווה המוסכם ניתן תוקף של פסק-דין חלקי, תוך ייתור הבירור העובדתי ומתן פטור מחיוב במחצית אגרה שניה בתביעה העיקרית ובהודעה לצד שלישי.

פסגות סברה ששכר הטירחה שבקשו התובעות אינו מידתי ונעדר הלימה לעלות שנדרשה לשם תיקון הליקויים בעקבות חוות-הדעת של מומחי בית-משפט: 8,000 ₪ לפי חוות-הדעת בתחום ההנדסי ו-6,000 ₪ עבור החלפת לוח חשמל בתחנת השאיבה לפי חוות-הדעת בתחום החשמל.

הוגשה על כך חוות-דעת משלימה נושאת תאריך 13.4.2023 וחשבון של המומחה בתחום החשמל עבורה בסך 4,212 ₪ כולל מע"מ. על-פי פסק-הדין החלקי היה על פסגות לתקן את כל הלקוי בתחנת השאיבה בתחום החשמל, כמתחייב מחוות-דעתו של מומחה בית-המשפט בנושא זה. המומחה הוזמן למקום כדי לבחון את ביצוע התיקונים.

...

מאחר שיש לעודד הימנעות מכך ולהכווין את הגורמים שאמונים על פיתוח עירוני להשקיע בעלות המניעה, חלף עלות הטבת הנזק למפרע, יש לפסוק הוצאות משמעותיות, ריאליות ולא סמליות, אשר מתחשבות בכל האמור לעיל.

בפסיקה שקדמה לתקנות החדשות, ואשר רלוואנטית לענייננו, היתייחס כב' בית המשפט העליון לאמות המידה אשר יבחן בבואו לקבוע אם מתקיימים הטעמים המיוחדים לפטור מהגשת חוות דעת ובעניינינו, הפעלת סמכותו של בית המשפט מכח תקנה 88 (א) לתקנות למינוי מומחה מטעם בית המשפט - "במסגרת "הנטל הכבד" המונח על כתפי התובע, עליו להראות מהם טעמיו המיוחדים המצדיקים את מתן הפטור בעיניינו ומינוי מומחה מטעם בית המשפט.

...

בתגובה טענה הנתבעת, כי יש לדחות את בקשת התובע תוך חיובו בהוצאות.

נטען, כי בעניין התובע, התקיימו המבחנים המאפשרים למנות מומחה רפואי מטעם בית המשפט ומשכך, יש להיעתר לבקשת התובע.

לא שוכנעתי כי כך פעל התובע בנסיבות העניין.

אשר על כן, ולפנים משורת הדין, ומשלא מצאתי בשלב זה הצדקה לפטור את התובע מהגשת חוות דעת רפואית מטעמו ובאיזון הראוי ועל מנת ליתן לתובע את יומו בבית המשפט, הנני מורה על הארכת המועד להגשת חוות דעת רפואית מטעם התובע וזאת למשך 60 יום מהיום.