מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתביעת רשלנות רפואית בטיפול שיניים

השאלות שברפואה שהמומחה מטעם בית המשפט אמור היה להתייחס אליהן ושעל בית המשפט היה להכריע בהן, נוגעות רק להשלכות אפשריות של רשלנותו הרפואית לכאורה של רופא הנתבעת 1 במהלך טפולי השיניים שביצע בתובע, בהתאם לחוו"ד של מומחה התובע ד"ר ברק, ככל שתוכח.

כך, בהחלטה בדבר מינוי המומחה מטעם בית המשפט, נקבע, בין היתר, כדלקמן: "התביעה שלפניי היא תביעת רשלנות רפואית בתחום שקום הפה. מטעם התובע הוגשה תעודה רפואית ע"י ד"ר שלמה ברק. מטעם הנתבעת- הוגשה חוו"ד של ד"ר שי דורי.

...

עוד ביום 16.3.20, ניתנה החלטה בבקשתה הנ"ל של הצד השלישי (כיום המבקשת דנן), ובה נקבע, בין היתר: "... טענת הנתבעות במסגרת ההודעה לצד שלישי, כי תחליף העצם הוא הגורם המרכזי לבעיות התובע... ברי, שככל שהאמור בחוות הדעת הנגדית מטעם הנתבעות יתקבל, ואם הנתבעת 1 תצליח להוכיח היעדר רשלנות מצדה, הרי שממילא התביעה כנגד הנתבעות תידחה. הנטל ... מוטל על כתפי הנתבעת... לאחר עיון בכתבי הטענות כפי שהוגשו, לא שוכנעתי שיש צורך בשלב זה של הדיון במעורבותו בהליך של צד ג'; מצאתי, כי בנסיבות הקיימות, הדבר אף יסרבל ויאריך את ניהול ההליך, ועלול לגרום לתובע עיוות דין. מכיוון שכנגד צד ג' עומדת ותלויה בקשה לאישור תובענה ייצוגית, יש מקום להמתין להחלטתו של בית המשפט המחוזי בעניין זה. מכל האמור, ובנסיבות העניין, אני מורה בשלב זה על פיצול הדיון בהודעה לצד ג' מהדיון בתביעה העיקרית.. הנחיצות בה תוכל לשוב ולהישקל, ככל שיידרש ויתבקש, לאחר החלטה בבקשה ...לאישור תביעה ייצוגית שהוגשה בין היתר כנגד צד ג', או עם שינוי נסיבות מהותי אחר שיובא בפני". ביום 18/5/20 התקיימה בפני ישיבה מקדמית.

בנסיבות העניין, שוכנעתי שיש למחוק את התביעה נגד המבקשת; עיכוב ההליך נגדה לא יועיל ולא יאיין את הטענות הנוגעות לשאלת האפשרות להסתמך על חוו"ד מומחה בית המשפט, במישור היחסיים מול המבקשת ובכל הנוגע לסוגיית תחליף העצם.

למותר לציין שאין במחיקה כדי למנוע מהתובע להגיש נגד הנ"ל תביעה חדשה, המבוססת על קביעה רלבנטית בהליך הבקשה לאישור ת"צ שתאפשר זאת, ובכפוף לעמידה בתנאים ובהוראות כל דין בהקשר זה. סוף דבר מכל האמור, ומכוח סמכותי שבתקנה 41(א) (4), בתקנה 46 (א), ובתקנה 176 (א) לתקסד"א, תשע"ט 2018 - אני מורה על מחיקת התביעה נגד הנתבעת 3.

החלטתי תישלח לב"כ הצדדים; ת.פ ליום 13/7 לשם מתן הוראות ניתנה היום, כ"ב תמוז תשפ"א, 02 יולי 2021, בהעדר הצדדים.

בפניי תביעת נזיקין בעילת רשלנות רפואית (שיניים).

התובע הגיש את חוות דעתו של מומחה רפואי לנתוחי פה ולסת ד"ר שלמה ברק אשר העריך כי לתובע נגרמו נזקים כתוצאה מהטיפול שקבל מהנתבע וכי עלויות הטיפולים לתיקון השיניים עומד על סך של 68,300 ₪ לא כולל החלפת 3 כתרים בשיניים נוספות בסך 7,500 ₪ כל עשר שנים.

משכך: הנני מורה על מינויו של ד"ר צבי יואלי מומחה בתחום שקום הפה מטעם בית המשפט, להערכת מצבו הבריאותי של התובע לפני ואחרי התאונה והאם לדעתו נכותו נובעת מהארוע הנטען.

...

משעיינתי בטענות הצדדים ובתצהיר מרשתו של ב"כ התובע, אני מחליט, תוך שימת לב לשלב המקדמי בו אנו מצויים, כי יש לקבל את הבקשה ולהחליף את המומחה וזאת על מנת שלא לגרום למצוקה או לחששות מצד התובע או בא כוחו וזאת מבלי להטיל כל דופי ביושרו, באישיותו או במומחיותו של המומחה.

משכך: הנני מורה על מינויו של ד"ר צבי יואלי מומחה בתחום שיקום הפה מטעם בית המשפט, להערכת מצבו הבריאותי של התובע לפני ואחרי התאונה והאם לדעתו נכותו נובעת מהאירוע הנטען.

התביעה הגישה חוות דעת מומחה מטעמה, ד"ר אבידן לרון, אשר תומך בטענות אלו ואף הגדירה את הסכום שמצריך שקום הפה לאחר טיפולו הרשלני של הנתבע.

טענות הצדדים לביסוס טענתה צרפה התובעת לכתב התביעה המתוקן את חוות דעתו של ד"ר אבידן לרון, ממנה עולה כי הרשומות הרפואיות חסרות ולקויות, כי 2 מתוך השיניים שהושארו בפיה של הנתבעת היו אבודות מלכתחילה ולא הייתה סיבה להשאירם, וכי על התובעת לעבור טפול מתקן, להוריד את הכתרים שהרכיב הנתבע, ולבצע שקום מחדש.

יתרה מכך, הטיפול שנעשה בפיה של התובעת על ידי טכנאי שיניים ומצב פיה של התובעת היום מלמדים, שרשימת הטיפולים עליהן המליץ המומחה מטעם התביעה אינם נחוצים.

לטענת ב"כ הנתבע המלומד, כאשר יש שתי חוות דעת מנוגדות בית המשפט יכול להכריע ביניהן על סמך חקירת המומחים או על ידי מינוי מומחה מטעם בית המשפט.

משלא נחקרו המומחים מטעם הצדדים ולא מונה מומחה מטעם בית המשפט, אין בידיו של בית המשפט להכריע ומשכך יש לדחות את התביעה.

...

לאור שתי הקביעות דלעיל – הן בהעברת נטל השכנוע לאור היעדר תיעוד מספק ונזק ראייתי, שהנתבע גרם, והן לאור העדפת חוות דעת התביעה על פני חוות דעת ההגנה ועדויות התביעה על פני עדות הנתבע - הגעתי למסקנה שדין התביעה להתקבל.

סוף דבר לדידי, לא נהג הנתבע לפי הפרקטיקה הנהוגה המקובלת ולא הסביר לתובעת את סיכויי וסיכוני הטיפול.

משכך ולאור כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת, ובנוסף הנני מחייב את הנתבע בתשלום הוצאות משפט וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 23.4% מהסכומים דלעיל.

המדובר בתביעה בגין רשלנות רפואית נטענת, בעטיו של טפול שיניים לקוי וכושל, כלשון התביעה, שהוענק לתובעת ע"י הנתבעים.

הצדדים הגישו תחשיבי נזק וניתנה הצעה ליישוב התביעה, ברם בהיעדר הסכמות ובהיתחשב בפערים התהומיים בין חוות הדעת, ניתנה החלטה המורה על מינויה של פרופ' דורית ניצן כמומחית מטעם בית המשפט.

מומחה נוסף ימונה במקרים בהם בית המשפט ניתקל בקושי מקצועי בחוות הדעת או במומחה אשר מותיר ספק ביחס ליכולתו של בית המשפט להכריע בדבר מצבו הרפואי של התובע על סמך החומרים שלפניו.

...

עוד צויין כי "בנסיבות העניין התרשמתי כי יש חשש כבד לחוסר מהימנות אשר עלול לגרום לעיוות דין, וזאת בהעדר הלימה בין תשובתה כי חוו"ד עמדה לפניה לבין יתר תשובותיה לשאלות ההבהרה. עם זאת על מנת לפסול את חוו"ד על ביהמ"ש לקבוע כממצא האם חוו"ד עמדה בפני המומחית אם לאו. בשלב זה סבורני כי טרם בשלה העת להכרעה". בשל אי הבהירות הוריתי על זימונה של המומחית לחקירה בעניין שלאחריה תינתן החלטה.

מסקירת עדותה של המומחית נלמד כי הקלה ראש בהעדר ציון חוות הדעת מטעם הנתבעים במסגרת החומר שעמד בפניה בעת עריכת חוות דעתה ופטרה את העניין כולו באמירה "זה לא נראה לי חשוב" ואת העדר התייחסותה לממצאים של המומחים מטעם הצדדים פטרה באמירה "לא מצאתי לנכון להתייחס". אם לא די בהעדר התייחסותה לחוות הדעת מטעם הנתבעים ולחוות הדעת מטעם התובעת, הרי שנפלו פגמים רבים נוספים בחוות דעתה המצביעים על חריגה מההוראות שניתנו לה בכתב המינוי.

יוזכר כי ב- רע"א 6117/19 כב' השופטת וילנר קבעה כי יש מקום לפסול מומחית אף בנסיבות מקלות הרבה יותר מבענייננו, וצויין כי "ככל שבית המשפט שוכנע כי חוות הדעת מטעם המשיבים לא עמדה בפני המומחית בעת כתיבת חוות הדעת, נראה כי ראוי היה לפסול את חוות דעת המומחית, ולו מפני החשש ממראית עין של עיוות דין". מקל וחומר ברי כי יש לקבל את הבקשה לפסילת המומחית בתיק הנדון.

נוכח האמור לעיל, משעה ששוכנעתי כי למצער חוות הדעת מטעם הנתבעים לא עמדה בפני המומחית ובראי הפגמים האחרים שנפלו בחוות דעתה של המומחית, אני מורה על פסילת חוות דעתה של המומחית מטעם ביהמ"ש, פרופ' דורית ניצן ועל ביטול מינויה לאלתר.

בסיכום חקירתו חזר ואישר המומחה כי על סמך התעוד הרפואי והצילומים לא ניתן לקשור את הנזק העצבי לו טוען התובע לטפול השיניים מושא התובענה (עמ' 93 לפרוטוקול שורות 12-20) והנכות שציין בחוות דעת היא נכות בגין מצבו העכשוי של התובע ולא נכות הקשורה סיבתית לטפול.

שני המומחים שמונו מטעם בית המשפט קבעו, כי הנזק שניגרם לתובע, ככל שניגרם בעקבות הטיפול שקבל אצל הנתבעים, אינו תולדה של התרשלות מצד הנתבעים.

גרסת התובע, כי במהלך הטיפול ארעה פגיעה ברצפת האף או בתעלת העצב לא הוכחה ואף נשללה בבחינת הצילומים שבוצעו במהלך הטיפול ולאחריו, ובחוות הדעת של המומחים הרפואיים שמונו מטעם בית המשפט.

...

הנתבעים דחו מכל וכל את טענות התובע וטענו כי דין התביעה להידחות.

בנסיבות אלה, הגעתי למסקנה כי לא הוכח שהנזק העצבי נובע מכשל בטיפול.

לאור כל האמור, משמצאתי כי לא הוכחה רשלנות בטיפול שניתן לתובע על ידי הנתבעים דין התביעה להידחות וכך אני מורה.

לאור המסקנה אליה הגעתי, מתייתר הדיון בשאלת הנזק.