הצדדים צרפו לכתבי הטענות מטעמם חוות דעת רפואיות (והתובעים אף הגישו חוות דעת מגיבה כ"חוות דעת משלימה"), שלאחר עיון בהן, ועקב הפערים בין דיעות המומחים מטעמם, הוריתי על מינויו של ד"ר אמיר שחר, מומחה ברפואה דחופה, כמומחה מטעם בית המשפט למתן חוות דעת רפואית בנידון (להלן: "המומחה").
גם אם, לצורך הדיון, נראה במשיכת חוות הדעת המשלימה מטעם התובעים (שבה המומחה מטעמם מעריך כי תוחלת החיים של המנוח נעה בין 5 ל-10 שנים) – הודעה על תיקון של כתב התביעה [אותו כתב התביעה, שאליו נחזה שהוספה חוות הדעת המשלימה, לפי הוראת תקנה 128(ב)], שאלה נכבדה היא, האם בית המשפט אמור להיתעלם מכך שמומחה מטעם התובעים שעיין בחוות הדעת הרפואיות מטעם הנתבעות מצא להעריך שקיצור תוחלת חייו של המנוח בגין מצבו הרפואי טרם הארוע הרשלני נעה בין 9 ל-16 שנים (מ-19 שנים תוחלת, כאמור) – כאשר, כאמור אישר בחוות דעתו המשלימה, שהיא גם טענה מטעם התובעים כי "ניתן להעריך כי מדובר בתוחלת חיים בטווח של 5-10 שנים וזאת ללא קשר לטענות לעניין טיב הטיפול בבית החולים רמב"ם".
המומחה מטעם בית המשפט נחקר ארוכות לפניי, והתרשמתי כי הוא מתקשה לקבוע מהו קיצור התוחלת המדויק שיש לייחס בעניינינו, וכי הוא מוצא, היכן שיש ספק לתת לתובעים להנות ממנו.
בהקשר זה אפנה לענין ת"א (שלום ת"א) 36190-05-13 פלוני נ' עהאדי אבו קוידר, 23 (פורסם; 5.8.2018), בו מבהיר כב' השופט יחזקאל הראל: "לדעתי, מהנתונים שהובאו לעיל, עולה כי שימוש בלוחות תוחלת החיים, מקום בו עסקינן בנפגע שתוחלת חייו קוצרה מכל סיבה שהיא – מביא לפסיקת פיצוי לתקופה קצרה יותר מזו שנכון היה לפסוק לו. על מנת לקבוע את קיצור תוחלת החיים הצפוי לאותו נפגע ביחס לתוחלת החיים הסטטיסטית– נראה כי נכון יהיה להגיש שתי חוות דעת: האחת -של מומחה רפואי, שתיקבע את הקיצור האבסולוטי של תוחלת החיים של אותו נפגע בגין אותם תחלואים בהם הוא לוקה, ותתעלם מהלוחות הסטטיסטיים, והשניה- חוות דעת של סטטיסטיקאי שתנטרל מחישובי הלמ"ס את אותם תחלואים בהם לוקה אותו נפגע, ותביא בחשבון אך ורק את כל שאר התחלואים והסיכונים שהובאו בחשבון על ידי הלמ"ס. את מספר השנים בהן התקצרה תוחלת חיי אותו נפגע יש לנכות מתוחלת החיים של בני גילו, כפי שתיקבע באותה חוות דעת סטטיסטית. יודגש כי הבעייתיות קיימת אך ורק מקום בו נקבע כי תוחלת חייו של הנפגע הספציפי קוצרה בשל תחלואה כלשהיא, ובמיוחד מקום בו עסקינן בקיצור משמעותי, כפי שיוחס לתובע שבפנינו".
למרות האמור, מבהיר כב' השופט יחזקאל הראל: "יובהר כי אין סתירה בין מסקנתי כי לא ניתן להדרש לדוחות הלמ"ס לבין מסקנתי כי אין מניעה לאמץ את קביעת המומחה בדבר קיצור תוחלת חיים עקב התאונה, שכן עסקינן בנתון העומד בפני עצמו. דהיינו- לכאורה, במועד בו התובע ילך בפועל לעולמו- מותו ייגרם גם בגין תחלואיו הקשורים לתאונה וגם בגין אלו שאינם קשורים לה" [שם, 27].
...
סוף דבר
אשר על כן, אני פוסק בזאת כי:
התביעה הנדונה מתקבלת כך, שהנתבעות ישלמו לתובעים, ביחד ולחוד, סך של 681,135 ₪.
עוד ישלמו הנתבעות לתובעים, ביחד ולחוד, החזר שכר טרחת עורך דין בסך של 159,386 ₪.
כמו כן, ישלמו הנתבעות לתובעים, ביחד ולחוד - החזר הוצאות המומחים שהוצאו בתיק זה (לפי חשבוניות), וכן, בגין החזר הוצאות אגרה בסך של 712 ₪, כשלכל הוצאה המוחזרת, יש להוסיף ריבית והצמדה כדין מיום הוצאתה.
