מינוי מומחה למשפחת נפטר בתאונת דרכים

יצויין, כי בשנת 2016 קרו לתובעת כמה טרגדיות משפחתיות -הגיס שלה נהרג בתאונת דרכים ובתה עברה "לידה שקטה" והיא סיפרה שטרגדיות אלו השפיעו עליה.

או אז השיב המומחה לשאלות שהופנו אליו במסגרת ההחלטה על מינויו - כאשר בהתייחס לשאלה הראשונה שהופנתה אליו:"מהי המחלה או מהו הליקוי הנפשי מהם סבלה התובעת ו/או אשר הסימפטומים שלהם הופיעו או הוחמרו, אצל התובעת, החל מיום 4.01.2011 ו/או החל מיום 23.02.2011 ו/או החל מיום 1.01.2014?", הוא השיב:"הנ"ל סובלת מדכאון מג'ורי וחרדה מ- 4/1/11, כבר למחרת אחרי הפגישה עם מנהל הרפואי ד"ר אבני, ב- 5/1/11 אובחנה אצל רופאת המשפחה ד"ר מרטה שורמן כ- ANXIETY REATIONQ ואח"כ המשיכה טפול רפואי עם אותה הבעיה במרכז לבריאות הנפש טבריה אצל מומחית בפסיכיאטריה ד"ר אלבינה ברונר עם האבחנות:ADJUSTMENT DISORDER MIXED AMXIETY AND DEPRESSIVE REACTION SEVER DEPRESSIVE EPISODE WITHOUT PSYCHOTIC . לאחר אירועים נוספים בתאריכים 23/2/11 ו- 1/1/14 מצבה הנפשי רק החמיר" ובהתייחס לשאלה השניה:"האם קיימים בתובעת נתונים קליניים מוכחים המראים סיכון מיוחד שהיה בה לחלות במחלה או בליקוי (או שהם יחמירו) אילמלא התרחשותם של האירועים מיום 4.01.2011 ו/או מיום 23.02.2011 ו/או מיום 1.01.2014?אם כן, יש לפרט הנתונים הקליניים המוכחים במסמכים הרפואיים עליהם מבסס המומחה תשובתו", הוא השיב:"כל הנתונים קליניים הרשומים במסמכים רפואיים המפורטים מעלה יחד עם התוצאות של בדיקתי מתאיך 26/12/19 מתאימים לדיכאון מג'ורי" - קרי, המומחה נימק את קביעתו לא רק על האמור במסמכים הרבים שהיו לפניו אלא גם על חוות דעתו המקצועית לנוכח הבדיקה הקלינית שביצע לתובעת.

...

עוד באותו יום, קרי - 25/8/20 הגישה התובעת את התנגדותה לבקשה (להלן:"התגובה"), במסגרתה הסבירה מדוע אין להעתר לבקשה ולכן קבע ביה"ד כי יכריע בבקשה.

המסמכים שצורפו להחלטה זו, בהתאם למה שצויין בסעיף ה"עובדות המוסכמות הבקשה להלן טענות ב"כ הנתבע, כפי שמצאו ביטוי בבקשה: מאחר והמומחה לא השיב על מרבית השאלות האחרונות שהופנו אליו וגם על אלו שהשיב, השיב בצורה מתחמקת, נראה שהוא נעול בדעתו ולכן אין מנוס ממינוי מומחה נוסף.

בהתייחס לשאלת ההבהרה (הנוספת) השלישית:"מתי נכנסה התובעת לקשיי הסתגלות ומתי לדיכאון מג'ורי? אנא נמק, השיב המומחה:"לקשיי הסתגלות ודיכאון מגו'רי..הופיעו אצל התובעת לאחר אירועים טראומתיים בתאריכים 4/1/11, 23/2/11 1/1/14" - כלומר ובניגוד לסברת הנתבע, לא מצאנו כי תשובתו זו של המומחה הינה תשובה מתחמקת שכן כל שעולה ממנה הוא שלדידו קשיי ההסתגלות והדיכאון המגו'רי, של התובעת, שניהם ביחד הופיעו לאחר שלושת האירועים בעבודתה.

מהאמור לעיל עולה כי המומחה נתן חוות דעת מפורטת, מנומקת, תוך הסתמכות על המסמכים הרפואיים שהיו לפניו, ועל מסקנותיהם של הרופאים שטיפלו בתובעת בזמן אמת כמו גם על התרשמותו הבלתי אמצעית אשר למצבה, כאשר המומחה גם לא חרג מהמסגרת העובדתית שנקבעה על ידי בית הדין ולא מצאנו כי הוא דוגל באסכולה מסוימת המנוגדת לפסיקת בתי הדין לעבודה בתחום הנפש.

סוף דבר - לא מצאנו כי התמלאו, התנאים המצדיקים מינוי חריג ויוצא דופן של מומחה שלישי בתביעה זו אשר נפתחה לפני כשלוש שנים ואשר מונו בה שני מומחים רפואיים כאשר אל המומחה השני הופנו שני סבבים של שאלות הבהרה, עליהן נתן תשובות המתבססות על החומר הרפואי של התובעת, על העובדות שהפנה אליו ביה"ד ועל הבדיקה הקלינית שערך לתובעת ולכן הרינו מורים על דחיית הבקשה.

יצויין, כי בשנת 2016 קרו לתובעת כמה טרגדיות משפחתיות -הגיס שלה נהרג בתאונת דרכים ובתה עברה "לידה שקטה" והיא סיפרה שטרגדיות אלו השפיעו עליה.

או אז השיב המומחה לשאלות שהופנו אליו במסגרת ההחלטה על מינויו - כאשר בהתייחס לשאלה הראשונה שהופנתה אליו:"מהי המחלה או מהו הליקוי הנפשי מהם סבלה התובעת ו/או אשר הסימפטומים שלהם הופיעו או הוחמרו, אצל התובעת, החל מיום 4.01.2011 ו/או החל מיום 23.02.2011 ו/או החל מיום 1.01.2014?", הוא השיב:"הנ"ל סובלת מדכאון מג'ורי וחרדה מ- 4/1/11, כבר למחרת אחרי הפגישה עם מנהל הרפואי ד"ר אבני, ב- 5/1/11 אובחנה אצל רופאת המשפחה ד"ר מרטה שורמן כ- ANXIETY REATIONQ ואח"כ המשיכה טפול רפואי עם אותה הבעיה במרכז לבריאות הנפש טבריה אצל מומחית בפסיכיאטריה ד"ר אלבינה ברונר עם האבחנות:ADJUSTMENT DISORDER MIXED AMXIETY AND DEPRESSIVE REACTION SEVER DEPRESSIVE EPISODE WITHOUT PSYCHOTIC . לאחר אירועים נוספים בתאריכים 23/2/11 ו- 1/1/14 מצבה הנפשי רק החמיר" ובהתייחס לשאלה השניה:"האם קיימים בתובעת נתונים קליניים מוכחים המראים סיכון מיוחד שהיה בה לחלות במחלה או בליקוי (או שהם יחמירו) אילמלא התרחשותם של האירועים מיום 4.01.2011 ו/או מיום 23.02.2011 ו/או מיום 1.01.2014?אם כן, יש לפרט הנתונים הקליניים המוכחים במסמכים הרפואיים עליהם מבסס המומחה תשובתו", הוא השיב:"כל הנתונים קליניים הרשומים במסמכים רפואיים המפורטים מעלה יחד עם התוצאות של בדיקתי מתאיך 26/12/19 מתאימים לדיכאון מג'ורי" - קרי, המומחה נימק את קביעתו לא רק על האמור במסמכים הרבים שהיו לפניו אלא גם על חוות דעתו המקצועית לנוכח הבדיקה הקלינית שביצע לתובעת.

...

בתאריך 8/4/19 הגיש הנתבע את בקשתו הראשונה למינוי מומחה אחר ובתאריך 29/4/19 נעתר ביה"ד לבקשתו והורה על מינוי המומחה השני, אלא שהחלטה זו עוכבה בשל בר"ע שהגישה כנגדה התובעת.

מהאמור לעיל עולה כי המומחה נתן חוות דעת מפורטת, מנומקת, תוך הסתמכות על המסמכים הרפואיים שהיו לפניו, ועל מסקנותיהם של הרופאים שטיפלו בתובעת בזמן אמת כמו גם על התרשמותו הבלתי אמצעית אשר למצבה, כאשר המומחה גם לא חרג מהמסגרת העובדתית שנקבעה על ידי בית הדין כמו כן ובהתאם להלכה הפסוקה אשר להיות חוות דעתו של המומחה שמונה על ידי ביה"ד בבחינת "אורים ותומים" עבורו, בתחומים שברפואה והיות ולא מצאנו כי במקרה שלפנינו, בו בדק המומחה את התובעת בעצמו, התקיימו הנסיבות המצדיקות סטיה מחוות דעתו שהיא ביחד עם תשובותיו לשאלות ההבהרה שהופנו אליו ברורה ובהירה ואינה מחייבת הבהרה, החלטנו לאמץ אותה.

סוף דבר - לנוכח האמור לעיל ובשים לב לטעם שמצאנו בסיכומי התובעת הרינו מאמצים את חוות דעתו של המומחה ובהתאם לכך קובעים כי קיים קשר סיבתי בין האירועים החריגים שארעו לתובעת בעבודתה בתאריכים - 4/1/11, 23/2/11 ו - 1/1/14, לבין מצבה הנפשי.

הוצאות משפט בשים לב לטענות התובעת בענין זה ולאחר שנתנו דעתנו להליכים שהתקיימו בתיק עד אשר ניתן פסק דין זה, החלטנו לחייב את הנתבע לשלם לתובעת סכום של 2,000 ₪ בגין הוצאות משפט וסכום של 7,500 ₪ בגין שכר טרחת עו"ד. הסכומים הנ"ל יישאו הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום אם לא ישולמו בתוך 30 יום.

רקע וטענות הצדדים בפני תביעת נזיקין עפ"י חוק הפלת"ד. התובעת, אשת המנוח מ.ש. ז"ל יליד 1950 אשר מצא את מותו בתאונת דרכים קטלנית ביום 18.10.16, נפגעה אף היא בתאונה ותביעתה כוללת הן את ניזקי הגוף שנגרמו לה, הן כיורשת על פי צו ירושה מיום 04.06.17 והן כתלויית בעלה המנוח.

מונו מומחים רפואיים מטעם בית המשפט בתחום הכירורגי והאורתופדי ולאחר שהצדדים הגישו תחשיבי נזק הוכנה הצעה.

ניזקי התובעת הנכות מומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדי, ד"ר נחום הלפרין קבע כי לתובעת נכות צמיתה כתוצאה מהתאונה בשיעור של 5% בגין הגבלה בתנועה של כתף שמאל, נכות צמיתה בשיעור 5% בגין השבר בסקרום, נכות צמיתה בשיעור 10% בגין השינויים בבית החזה שנגרמו מהשברים בצלעות, נכות צמיתה בשיעור של 5% בגין חיבור גרוע של עצם הבריח ובסה"כ נכות צמיתה משוקללת בשיעור של 22.8%.

עזרת הזולת לעבר ולעתיד התובעת דורשת בגין עזרת בני המשפחה בעבר וכן עזרה בשכר בשווי 1,000 ₪ לחודש לעתיד סכום של 269,000 ₪ ואילו הנתבעת טוענת כי התובעת לא הוכיחה כי עזרת בני המשפחה חרגה מעזרה רגילה של בני מישפחה ולא הציגה כל ראיה בדבר הצורך בעזרת הזולת בעתיד ומציע לשלם בעיקר לעבר סכום של 10,000 ₪ ככל שבית המשפט סבור כי יש לשלם בגין ראש נזק זה. לאחר עיון בטעונת הצדדים, סבורני שיש מקום לפצוי ע"פ ראש נזק זה בסכום של 50,000 ₪.

...

הנתבעת טוענת מנגד כי התרופות וטיפולי הפיזיותרפיה וכל ההוצאות הרפואיות מכוסות על ידי קופת החולים בה היא מבוטחת ולפיכך אין לשלם בגין ראש נזק זה. בעניין ראש נזק זה לאחר עיון בטענות הצדדים סבורני שיש לשלם פיצוי גלובלי בסך 10,000 ₪.

אני סבור כי נכון לקבוע שהתובעים יפוצו בסך 18,000 ₪ בגין הוצאות קבורה.

לדידי אני סבור כי יש טעם בטענות הנתבעת, ובעיקר הטענה בדבר הוכחת קצבת הזקנה של המנוח.

לפיכך ינוכה מסך הנזק, תגמולי המל"ל. סוף דבר התביעה מתקבלת והנתבעת תשלם לתובעים את הסכומים דלעיל ובניכוי תגמולי המלל בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור 15.2% מהסך הנ"ל. המזכירות תמציא פסק דין זה לצדדים בדואר רשום ניתן היום, ט"ו תמוז תשפ"א, 25 יוני 2021, בהעדר הצדדים.

רקע ביום 7.8.1994 נפגעה מישפחת המערערים בתאונת דרכים: אבי המשפחה נהרג; הבת (המערערת 2 ולהלן המערערת), שהיתה כבת ארבע וחצי במועד התאונה, נפגעה באורח קשה; והאם (המערערת 1), אשר בזמן התאונה היתה בהריון (וברחמה המערער 3) נפגעה באורח קל, ובהמשך נאלצה להיתמודד עם המציאות הקשה והמורכבת של טפול בבתה הפגועה באופן קשה, ובתינוקה שנולד מספר חודשים לאחר התאונה.

תמצית טענות הצדדים כלפי פסק דין זה הוגש העירעור שלפנינו - ושוב יודגש, כי נדרש אך לטענות המצדיקות היתייחסות (ראו ע"א 1164/02 קרנית-קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים נ' בן חיון (לא פורסם) פסקה 7) - אשר רוב מניינו ובניינו מוקדש לערעורה של המערערת: הן בכל הנוגע להעמדת נכותה התפקודית על 70% בלבד (לרבות בשאלת אי-מינויו של מומחה שקומי), והן בכל הנוגע לסכומים שנקבעו בראשי הנזק השונים.

...

מקובלים עלי במלואם דברי בית המשפט קמא: "בחינת מצבו של התובע בראי השיקולים שנמנו לעיל (אפילו בהתעלם משאלת אחוזי הנכות) מובילה למסקנה שפגיעתו - גם אם אין ספק בדבר קיומה - אינה כזו המצדיקה פיצוי כספי מכוח הלכת אלסוחה ודין תביעתו, על כל רכיביה, להידחות" (פסקה 87).

סוף דבר ערעור המערערת 2 מתקבל, במובן זה שסכום הפיצוי יוגדל בהתאם לאמור בפסקאות ט"ו-י"ח; איננו נעתרים לערעורם של המערערת 1 והמערער 3.

בנסיבות תשלם המשיבה שכר טרחתה של באת כוח המערערת 2 בסך 25,000 ₪.

בעקבות המלצתו של פרופ' שטיינברג למנות מומחה רפואי לשם הערכת צרכיה השיקומיים של התובעת מונה לצורך כך ד"ר ברזנר כמומחה רפואי בתחום השיקום.

משהדבר לא נעשה, אין לפגוע במהימנותו של המומחה בדרך זו. מחלוקת נוספת שהתגלעה בין הצדדים לגבי ראש נזק זה נוגעת לשאלה אם יש להביא בחשבון את האפשרות שגם אלמלא התאונה הייתה התובעת רוכשת במהלך חייה רכב לעצמה, כמו גם את האפשרות שהרכב ישרת גם את בני המשפחה האחרים.

באותו מועד עברה המשפחה להתגורר בדירה בשכונת הכרמל בחיפה, וזה לאחר שאבי המשפחה נהרג שנה קודם לכן בתאונת דרכים.

...

בנסיבות אלה אני סבור שאין מניעה שהתובעת תשהה בביתה עם אמה ואחיה, בין באותה יחידת מגורים ובין ביחידת מגורים נפרדת, עד הגיע האם לגיל 70, שאז תהיה התובעת כבת 32.

גם במקרה כזה אני סבור שהתובעת זכאית לשכר טירחת עורך-דין לגבי התשלומים התכופים בשיעור מלא, בשיעור של 13%, ולא בשיעור ששולם על תשלומים אלה (העומד כנראה על 8%).

לאור האמור אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את סכום הנזק המפורט לעיל בנכוי קיצבאות המוסד לביטוח לאומי והתשלומים התכופים כפי שפורטו בפסק-הדין לעיל.

כמו כן אני מחייב את הנתבעת לשלם את אגרת המשפט ואת הוצאותיה של התובעת בתיק זה. בנוסף תשלם הנתבעת לתובעת שכר טרחת עורך-דין בשיעור 13% ומע"מ מסכום הנזק המפורט לעיל לאחר ניכוי קיצבאות הביטוח הלאומי, אך לפני ניכוי התשלומים התכופים.