מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

מינוי מומחה לחשיפה לחומרים מסוכנים בעבודה

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

על רקע האמור, ובשים לב לכך שהתובע עישן בעברו, קבעה המומחית כי חשיפתו התעסוקתית המוגבלת של התובע איננה לגורמים מסרטנים וודאיים לגרימת סרטן בשלפוחית השתן (החומרים אליהם נחשף סווגו ברשימת החומרים הלא וודאיים לגרימת סרטן בשלפוחית השתן) ולפיכך חוותה דעתה כי אין מקום לקבוע בסבירות של מעל 50% כי מחלתו נגרמה עקב חשיפה לחומרים מסוכנים בעבודתו.
ודוק למומחית נשלח צלום של מקום העבודה של התובע על מנת שתתרשם מסמיכותו לכביש, ממידת האיוורור שבו וכיו"ב. המומחית שמינה בית הדין בחנה את מכלול הנסיבות הצריכות לעניין לרבות העובדה שבמסמכים רפואיים מתקופות שונות נרשם כי התובע מעשן.
...
בגין הודעת הדחיה הוגש ההליך דנן ולאחר שמיעת ההוכחות, בהחלטתנו מיום 22/8/19 מצאנו כי עלה בידי התובע להניח תשתית עובדתית המצדיקה מינוי מומחית רפואית שתחווה דעתה בשאלת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין מחלתו.
על רקע האמור, ובשים לב לכך שהתובע עישן בעברו, קבעה המומחית כי חשיפתו התעסוקתית המוגבלת של התובע איננה לגורמים מסרטנים וודאיים לגרימת סרטן בשלפוחית השתן (החומרים אליהם נחשף סווגו ברשימת החומרים הלא וודאיים לגרימת סרטן בשלפוחית השתן) ולפיכך חוותה דעתה כי אין מקום לקבוע בסבירות של מעל 50% כי מחלתו נגרמה עקב חשיפה לחומרים מסוכנים בעבודתו.
אנו סבורים כי בנסיבות העניין אין עילה לסטות מחוות דעתה של המומחית הרפואית ולפיכך לא מצאנו מנוס אלא לדחות את התביעה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לאחר שמיעת עדויות התובעת, ניתנה החלטת בית הדין על מינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין לצורך בחינת שאלת הקשר הסיבתי בין החומרים אליהם היה חשוף המנוח בעבודתו למחלה ממנה נפטר.
לטענתה, עקב טעות אנוש בחברת החשמל, תוצאות בדיקות הניטור למסרטנים לא עודכנו בדוחות הניטור וכך דוחות הניטור הכילו אך את חשיפת המנוח לרעש ותו לא. לטענתה, הדבר הוביל את המומחה לטעות כי למנוח לא בוצעו כלל בדיקות רפואיות או ניטור סביבתיות ומשכך הסיק המומחה כי המנוח לא היה חשוף לחומרים מסוכנים.
...
המומחה הרפואי שמונה על ידי בית הדין, ד"ר יעקובוביץ, בחן את נתוניו הרפואיים של המנוח, כפי שהם עולים מהמסמכים הרפואיים שהועברו לעיונו והגיע למסקנה כי אין קשר סיבתי, אף לא על דרך של החמרה, בין מחלתו של המנוח לתנאי עבודתו כפי שפורטו בהחלטת בית הדין על מינויו.
אשר לטענת התובעת כי המומחה לא הוכיח קיומה של אסכולה או קיומו של קשר סיבתי, לא שוכנענו כי יש לקבלה.
סוף דבר לאור האמור לעיל, ובהתאם לחוות דעתו של ד"ר יעקובוביץ, התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

האם דלקת קרום-המוח נגרמה לתובע עקב חשיפתו לחומרים מסוכנים בעבודתו – זוהי הסוגיה העומדת להכרעתנו בתיק דנא.
לשיטתנו, כאשר עובד תובע להכיר בליקוי בשמיעתו כפגיעה בעבודה, ואין בידו להוכיח את מפלס הרעש במקום עבודתו בתקופה הרלבנטית לתביעתו באופן אובייקטיבי, הן בשל העובדה שהמעביד לא קיים את החובה המוטלת עליו למדוד את רמות הרעש במפעלו, והן כאשר לא מוטלת כלל חובה כזו על המעביד, וכאשר סביר להניח, מחומר הראיות שמונח בפני בית הדין כי אכן העובד נחשף לרעש במקום עבודתו- במקרה כזה, לדעתנו, יש למנות מומחה רפואי, על מנת שיקבע האם הליקוי בשמיעה הוא תוצאה של חשיפה לרעש מזיק בעבודה.
...
מצאנו את חוות דעתה של המומחית מנומקת, עקבית ומושתתת על ספרות מקצועית.
לא מצאנו נימוק כלשהו למנות מומחה נוסף.
משכך, אין מנוס מלדחות את התביעה.

בהליך ערעור ביטוח לאומי (עב"ל) שהוגש בשנת 2023 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

לטענתו, בית הדין לא ייחס משקל לכך שהמשיב נימנע מלהעיד את מי שנחקר על ידו כעדי הגנה; בית הדין היתייחס לטענות שהועלו "בתיקים מקבילים בהם מייצג משרד ב"כ המערער עובדים אחרים", אולם ראיות אלה "כלל לא עמדו בפני הצדדים (ומוכחשות מחוסר ידיעה)". הדברים מעוררים חשש שבית הדין מושפע מדעה קדומה, "שוקל שיקולים החיצוניים לעובדות המקרה והנוגעים למשרד הח"מ וללקוחותיו", ועל כן מצדיקים את פסלות המותב, ביטול פסק הדין והעברתו לדיון במותב אחר; קביעת בית הדין כי עדות המערער והעד מטעמו התבססו על זכרון והערכה ניתנה ללא נימוק מספיק, והתעלמה מאישור ההעסקה המפרט את אופי עבודתו של המערער וחלק מהחומרים שלהם נחשף בעבודתו; בית הדין שגה כשקבע כי מסמכים רפואיים של המערער מלמדים שלא היתייחס לחשיפתו לחומרים מסוכנים, שכן בחלק מהמסמכים צוין כי עליו להמנע מעבודה בתנאי אבק, עשן-דיזל ודומיהם; בית הדין האיזורי היתעלם מפסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה, לפיה בהתקיים הקף חשיפה לא ברור לחומרים מסוכנים ישנה הצדקה למינוי מומחה יועץ רפואי.
...
ככלל, בהתאם להוראות הדין וההלכה הפסוקה, אין להגיש ראיות חדשות לערכאת הערעור שניתן היה להשיגן ולהגישן בשקידה ראויה בהליך המקורי, ואין לאפשר לבעל דין לנהל "מקצה שיפורים" במסגרתו של הערעור [ראו תקנה 144 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018; וכן השוו ע"א 8836/07 בלמורל השקעות בע"מ נ' ירון כהן, פ"ד סג(3) 577, פס' 20 לפסק הדין של השופט י' דנציגר (2010)].
מטעם זה לא מצאנו מקום להידרש לשאלה אם אכן יש לפרש את דברי ב"כ המוסד בפתח דיון ההוכחות כהתחייבות להעיד את הגורמים שנחקרו על ידו, כשטענה זו של המערער אינה נקיה מספקות.
סוף דבר: הערעור נדחה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

אף אם ניתן להניח כי בשנת 2018, הקף השמוש בחוט כסף העשוי קדמיום היה נמוך, לא ידוע מה היה הקף השמוש בשנים קודמות, מה גם שחשיפה לחומר מסוכן בהקף נמוך במשך תקופת עבודה קצרה אינה דומה לחשיפה כזו במשך תקופת עבודה ארוכה, באופן המצדיק למנות מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי.
...
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו