מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

מינוי מומחה לבירור מהותי

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

הנתבעת 2 מכחישה בתוקף את טענותיהם המהותיות של התובעים, שביסוד עילת התביעה.
בישיבת קדם המשפט נקבע, בהסכמת הצדדים, כי הבקשה למינוי מומחים תתברר לאחר שהשאלה המרכזית – האם מדובר בתאונת דרכים – תוכרע.
...
רביעת, בקשת התובע 2 להגשת ראיות נוספות, במיוחד תצלומים, "תצהיר" המודיע האמור ותצהיר משלים של הנתבע 1, מחוסרת כל יסוד בדין ודינה להידחות, מהנימוקים הבאים: האחד, ההחלטה מיום 12.12.2018 קבעה את אופן וסדר הגשת ראיות הצדדים.
התוצאה מסענו תם. התוצאה היא, אפוא, כי הבקשה מחוסרת כל יסוד בדין, ודינה להידחות.
הבקשה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

האם עלה בידי התובע להוכיח תשתית עובדתית בדבר חשיפה לשמש בעבודתו באופן שיצדיק מינוי מומחה לבירור הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו לבין מחלת מלאנומה בה לקה, בשאלה זו נידרש בית הדין להכריע בהליך דנן.
על רקע האמור, יש לקבוע האם תקופת עבודתו של התובע כסוכן מכירות של חלקי חילוף אצל דלאל ואצל יוניברסל מקימה תשתית עובדתית לפי תורת המקרוטראומה, כאשר לפי התרשמותי אין הבדל מהותי בין שתי התקופות, אלא שההבדלים נובעים מזהות המעביד וזיקתו לתובע יותר מאשר מדרישות התפקיד ומהותו.
...
על רקע האמור, יש לקבוע האם תקופת עבודתו של התובע כסוכן מכירות של חלקי חילוף אצל דלאל ואצל יוניברסל מקימה תשתית עובדתית לפי תורת המיקרוטראומה, כאשר לפי התרשמותי אין הבדל מהותי בין שתי התקופות, אלא שההבדלים נובעים מזהות המעביד וזיקתו לתובע יותר מאשר מדרישות התפקיד ומהותו.
משלא הוגש רישום של שעות העבודה או ראיה אובייקטיבית אחרת לענין שעות העבודה של התובע , ומעדויות המעסיקים עולה כי התובע עבד ככלל במשרה מלאה, הרי שאני קובעת כי התובע עבד 5 ימי עבודה בשבוע, בכל יום 8.5 שעות.
5129371בהעדר קביעה שבדין, לעניין כמות החשיפה לשמש המצדיקות בחינה / הכרה, אין בידי לקבוע כי חשיפתו של התובע לשמש בעבודה כמפורט לעיל איננה מזיקה או שמסיבה אחרת אין היא מצדיקה הכרה, ולפיכך אינני רואה מנוס ממינוי מומחה על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי שבין חשיפתו של התובע לשמש בעבודתו לבין נגעים שאובחנו על עורו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

החשש שמה חוות הדעת הנגדית לא תיעשה באופן אובייקטיבי כמצופה, מעצימה את חוסר הסבירות במקרה זה. אמנם ביהמ"ש ישקול להורות על סנקציות כאשר בעל דין לא נענה לדרישה לעמוד לבדיקה מטעמו של בעל הדין שכנגד (ראה בר"ע (חי')  277/96 משה לב נ' דשנים וחומרים כימיים בע"מ, פ"מ תשנ"ו(3) 167, 171 (29.4.1996), אך דבר שכזה יעשה תוך בירור מהותי, האם הסרוב היה סביר בנסיבות העניין.
אני מסכים עם התובעת כי במינוי מומחה מטעם הנתבע, כאשר אותו מומחה משמש כרופא במרפאתו של נתבע 1, עובד ומפוקח על ידי נתבע 1 ואף תלוי בו בהעסקתו ובקידומו, אכן עלול להיות טעם לפגם.
...
סבורני שבנסיבות העניין בתיק זה, לא ניתן לומר שהתביעה "פספסה" את המועדים שבתקנות, והסברי ב"כ התובעת מקובלים עליי.
לאור כל האמור לעיל ולאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים ונסיבות הסוגיה שבגדר המחלוקת ובכדי לקדם ההליכים בתיק, הריני מורה כדלקמן: בעניין הגשת חוות דעת נגדית : על מנת שלא לפגוע בזכותם של הצדדים להליך הוגן, ולאפשר לצדדים להגיש חוות דעת מטעמם, ההגנה תוכל להגיש חוות דעת נגדית מטעמה, בכפוף לכך שהמומחה שייבחר על ידה לא עבד בזמן האירוע הנטען ולא עובד היום באחת ממרפאותיו של הנתבע 1.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

חוק זה וההסדרים שנקבעו בו ומכוחו, לרבות בעיניין מינוי מומחים רפואיים, נועדו לברר זכויותיו המהותיות של התובע והיקפן.
...
המסקנה העולה מכל האמור לעיל היא, שהתביעה דנן הוגשה לאחר חלוף תקופה ההתיישנות, והתובע נכשל בהוכחת התנאים הנדרש לתחולת החריג שבסעיף 11 לחוק ההתיישנות.
אשר על כן, אני מקבל בקשת הסילוק ומורה בזאת – מכוח סמכותי על פי תקנה 43 לתקנות סדר הדין האזרחי – על דחיית התביעה על הסף.
אני מחייב את התובע לשלם לנתבעים, באמצעות בא כוחם, הוצאות משפט בסכום כולל של- 3,000 ₪ (שנקבע על הצד הנמוך והמתון בהתחשב במצבו של התובע), אשר ישולם בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן – הוא יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מכאן, אין הצדקה למינוי מומחה לבירור הקשר הסיבתי בין עבודתו של התובע לליקוי הרפואי בריאותיו[footnoteRef:35].
יישום תורת מקרוטראומה במקרה של חשיפה לחומרים מסוכנים בעב"ל (ארצי ) 10490-10-16 מועדים לשמחה מיכאל - המוסד לביטוח לאומי (19.10.2017) (להלן- מועדים לשמחה) הבהיר בית הדין הארצי כי הכללים והנטלים המקובלים בהוכחת העילת מיקרוטראוומה מתקיימים גם במצבים של חשיפה לחומרים מסוכנים: "אין משמעה של הקלה ראייתית זו כי נזנחו יסודות עילת המקרוטראומה במובן זה שגם חשיפות לא מהותיות וספורדיות יענו על יסודותיה. אלא שבין היעדרו של פירוט מדוייק ובין דחיית התביעה רק בשל כך, המרחק רב ואינו מחוייב המציאות. אכן לא מן הנמנע כי לאחר שימונה המומחה הרפואי הוא יקבע כי אין בתשתית הקיימת כדי לבסס קשר סיבתי. במקרים שכאלה, החסרון הראייתי ירבוץ לפתחו של הנפגע, עליו הנטל להוכיח את הקשר הסיבתי". (ר' פסקה 16 לפסק הדין).
...
לאחר בחינה מעמיקה של האמור מצאנו כי לא הונחה תשתית עובדתית מספקת כפי שפירטנו בהרחבה לעיל.
עוד נציין כי גם הפסיקה בב"ל (ת"א) 3843-10-14 אפרים אורי נאוי - המוסד לביטוח לאומי (27.03.2017) ובדב"ע (ארצי) 0-11/מח המוסד לביטוח לאומי - אשר חליוא, יט(1) 379 (1988) אליה הפנה התובע, מעידה על צורך בהוכחת תשתית עובדתית נדרשת בטרם יקבע המומחה את הקשר הסיבתי וכאמור, במקרה שלפנינו התשתית העובדתית לא הוכחה ומכאן – מצאנו כי יש לדחות את התביעה.
סוף דבר – התביעה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו