מינוי מומחה לאקוסטיקה בתביעת ליקויי בנייה

הסעדים שנתבעו א. עלות תיקון הליקויים שניתנים לתיקון: · תיקונים ברכוש המשותף בסך כולל של 518,367 ₪ · תיקונים בדירת מישפחת פרידמן בסך כולל של 83,874 ₪ · תיקונים בדירת מישפחת כהן בסך כולל של 34,921 ₪ · תיקונים בדירת מישפחת פלוטקין בסך כולל של 107,950 ₪ · תיקונים בדירת מישפחת שמרלר בסך כולל של 96,255 ₪ סעד של צו עשה לחיוב הנתבעים לבצע תיקונים אשר יתנו מענה לסכנה הנשקפת מהמקלט, על ידי בניית קיר תומך; לבצע עבודות שיתנו מענה למפגע האקוסטי שברכוש המשותף, בשל פיר שניבנה לכל גובהו של הבניין ודרכו נשמעים רעשים מהמדרכה שמחוץ לבניין; דיור חלופי, בתקופת ביצוע התיקונים, לחודשיים, בשווי של 20,000 ₪ לכל דירה; עגמת נפש בגין הליקויים בדירות – 20,000 ₪ לכל מישפחה; עגמת נפש בגין הליקויים ברכוש המשותף – 50,000 ₪ לכל התובעים; ירידת ערך בגין ליקויים שלא ניתנים לתיקון: ברכוש המשותף - 304,000 ₪ בדירת מישפחת פרידמן - 77,000 ₪ בדירת מישפחת כהן - 80,000 ₪ בדירת מישפחת פלוטקין - 64,000 ₪ בדירת מישפחת שמרלר - 60,000 ₪ סך כל הסכומים הנטענים, 1,689,499 ₪.

עיון בסע' 11 הנ"ל מעלה כי המומחה מתייחס לבעיה האקוסטית, אולם אינו מחווה דעתו אודות הפיתרון לבעיה אלא קובע כדלקמן: "יהא צורך במינוי מהנדס אקוסטי לשם בדיקה ותכנון פיתרונות. הערכת עלות המומחה – 4000 ₪, ויהא דרוש לבצע הפיתרון הלכה למעשה." התובעים לא הגישו חוות דעת של מומחה אקוסטיקה והמומחה מטעם בית המשפט היתייחס אף הוא לטענה וקבע כי מקובלת עליו הצעת מומחה התובעים שיש למנות מומחה אקוסטיקה שיציע פיתרון ראוי לבעיה האקוסטית וכי עלות שכרו של המומחה הנה 4,000 ₪ (סע' 11 לחוות דעתו).

אמנם, מדרגה כאמור יכולה להוות מיכשול, אולם מאחר והבנייה בוצעה לפי התקנות ומאחר ומשפחת פרידמן התגוררה בדירה בשכירות עוד לפני רכישתה והייתה מודעת לקיומה של ההגבהה הנ"ל, הרי שבנסיבות אלה אין בידי לקבל טענתה לעניין ליקוי זה. בסע' 5.5 היתייחס המומחה גם לתריס גלילה שמעל למדרגה הנ"ל וקבע עי התריס מקולקל ואינו נוח לשימוש בגלל משקלו המרוכז על חוט משיכה אחד.

...

הנני מחייבת את הנתבעת 1 (עיריית צפת) לשלם לתובעים 6-7 (משפחת פלוטקין) פיצוי בסך של 10,648 ₪.

הנני מחייבת את העירייה לבצע את כל ההשלמות עליהן הורה המומחה ואשר מפורטות בסע' 143 לעיל, וזאת תוך 90 יום מיום קבלת פסק הדין.

כמו כן, הנני מחייבת את הנתבעת 2 לשאת בהוצאות התובעים, באופן חלקי וזאת לאור הפערים בין סכום התביעה לסכום שנפסק, כך שישולם סך של 20,000 ₪ בגין הוצאות משפט וסך של 20,000 ₪, כולל מע"מ, בגין שכ"ט עו"ד. הסכומים הנ"ל ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

הנתבעת נדרשה לתקן את הליקויים, תהא אשר תהא עלות התיקון, כפי שקבע המומחה מטעם התובעים או כפי שייקבע על ידי מומחה אקוסטיקה, שימונה על ידי בית המשפט.

על שום כך, לא מצאתי להדרש לטענה זו. התובענה מורכבת מליקויי בניה "רגילים" המתייחסים לחלק מבתי התובעים ולבעיית האקוסטיקה, העומדת בבסיס התובענה ומתייחסת לכל בתי התובעים.

...

כאשר נשאל על ידי ב"כ התובעים לגבי רמת הרעש בחדרי הרחצה השיב המומחה: "כאשר מים יורדים בצינור ביוב, בד"כ זה רעש שכמעט בכל דירה במ"י בבית משותף כאשר יורדים מים בצינור ביוב מלמעלה למטה, אם נעשה בדיקה אקוסטית, לא נראה לי שדירה אחת תעמוד בתקן מבחינת התקן מבחינת מים זורמים בצינור 4 צול. חשבתי שלא כל הזמן יש את הרעש הזה. זה רק רעש כאשר נמצאים בתוך חדר הרחצה כאשר אדם פותח ברזים. מבחינתי הדעה האישית שלי הייתה שזה לא משהו שמצריך פעולה דרסטית של בידוד אקוסטי". בהמשך השיב: "יש שם בידוד, אבל לא עשיתי בדיקה אקוסטית" וכאשר נשאל מדוע ביצע את החישובים שבתשובות לשאלות ההבהרה השיב: "הרבה פעמים שואלים אותי עורכי דין במידה וצריך להחליף את כל הריצוף בחדר כמה זה יעלה למרות שאני חושב שלא צריך את הכל ולשאלה, אני לא חשבתי שזה משהו שמפריע. אפשר להזמין היום בדיקה אקוסטית... נשאלתי כמה זה יעלה ועניתי...". (עמודים 19 – 20 לפרוטוקול, הדגשות הוספו).

התובעים לא הציגו תשתית עובדתית לעגמת נפש שנגרמה להם ואינם זכאים לפיצויים בגין כך. סוף דבר התובעים זכאים לפיצוי בגובה כל הסכומים הנקובים בחוות הדעת העיקרית של המומחה מטעם בית המשפט ובתיקון טעות ההדפסה מיום 19.1.2015.

כמו כן, הנתבעת תשלם לתובעים שכר טרחת עו"ד בסך של 70,200 ₪ (כולל מע"מ).

בהתבסס על חוות הדעת של שני מומחים (האחד מתחום הבנייה והשני מתחום האקוסטיקה), טוענת התובעת לשלל ליקויים שנתגלו ברכוש המשותף של הבניין, לרבות ליקויים היוצרים סכנה בטיחותית של ממש וכאלו המקשים על הנאת הדיירים מהדירות בבניין.

בנוסף, באותה החלטה, נקבע שימונה מומחה נוסף מטעם בית המשפט, מומחה בתחום האקוסטיקה, ונוכח טענות התובעת לליקויים אקוסטיים שנתגלו ברכוש המשותף של הבניין.

בדיון שהתקיים ביום 14.9.16, טענו ב"כ התובעת כי חוות דעתו של מומחה האקוסטיקה איננה מתייחסת לטענות לליקויים אקוסטיים בחלק מהדירות שצוינו בכתב התביעה.

...

מסקנה זו של המומחה נדחתה, שכן התברר שהתקן המחייב התקנת פתחי ניקוז שכאלו הותקן לאחר שכבר ניתן היתר הבנייה לבניין.

אשר על כן אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעות לשלם לתובעת סך של 108,351 ₪.

בנוסף, אני מחייב את הנתבעות לשאת באגרת בית המשפט וכן גם בשכר טרחת פרקליטי התובעת בסך של 25,000 ₪.

באשר לליקוי האקוסטי הנטען, לאור הפערים בין חוו"ד זלבה ואיזוסאונד, בהחלטת המינוי התבקש המומחה ברלינר להגיש עם קבלת החומר הודעה על זהות מעבדה מוסמכת למדידת רעש שהוא מבקש כי תמונה על מנת לבצע מדידה מכרעת, עליה יוכל לבסס את חוות דעתו.

שנית, מכיוון שהכרה ב"הפרעה" או "אי-נוחיות" סובייקטיבית כמצדיקה מתן פיצוי בתביעות ליקויי בניה, עלולה לפתוח פתח לרשימה כימעט אינסופית של רכיבי תביעה המבוססים על "תחושות" ועל מדדים סובייקטיביים, שכאמור יש קושי להכריע בהם באופן "נכון". ראוי להזכיר כי המושג מיטרד לקוח מעולמם של דיני הנזיקין, בעוד שאנו עוסקים בתביעה שהיא בבסיסה תביעה חוזית בגדרה הדרישה מקבלן היא לעמוד בהתחייבויותיו החוזיות ובתקינה הרלבנטית.

...

לאור כל האמור לעיל, הרי שדין טענת הקיזוז להידחות.

סוף דבר התביעה נגד הנתבעת מתקבלת באופן חלקי.

הנתבעת תשלם לתובעים את הסכומים הבאים: עלות תיקון הליקויים בסך של 24,474 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 7.3.17 ועד היום.

ביום 26.6.2014 הגישו התובעים בקשה למנות מומחים מטעם בית משפט בתחום ההנדסה והאקוסטיקה, ו"להורות לתובעים להגיש כתב תביעה מתוקן מיד לאחר קבלת חוות דעת מומחי בית המשפט".

להלן הציטוט המלא, בו הדגשתי את שהחסיר בא-כוח התובעים: "הכרעה בסכסוכים שעניינם ליקויי בנייה מחייבת בדיקה ובחינה מקצועית של הסוגיות שבמחלוקת ולצורך כך נוהג בית המשפט להעזר במומחה מקצועי המתבקש לחוות דעתו באותן סוגיות. לבית המשפט שמור, כמובן, שיקול הדעת בשאלה באיזו מידה יש לאמץ את מסקנותיו של המומחה". עם זאת, כאשר באות לפני בית המשפט חוות דעת של מומחים, וביכולתו לסמוך ידו על אחת מהן לשם קביעת הדין, אין הוא חייב למנות מומחה מטעמו.

מינוי מומחה לאקוסטיקה מטעם בית המשפט עשוי, אמנם, לסייע בניהול מזורז של המשפט, אולם עלול לפגוע בנתבעת, אשר סבורה (כפי שעולה מטענות בא-כוחה) כי ללא מינוי כזה אין ביכולת התובעים לעמוד בחובת הראיה לגבי ליקויי אקוסטיקה, ולפיכך יתכן והיא כלל לא תצטרך להביא ראיות מטעמה על מנת לשמוט את הבסיס מתחת לראיות התובעים.

...

בישיבת קדם משפט ביום 20.3.2014 החלטתי כי עד ליום 1.7.2014 רשאים התובעים להגיש חוות דעת נוספות בעניין שבמומחיות.

יתכן מצב שבו בית משפט ימנה מומחה מטעמו, אך בסופו של דבר לא יסתמך על חוות דעתו.