באותן תביעות רבות מונו מומחים רפואיים שונים מטעמו של בית הדין בתחום האורטופדי לבחינת קשר סיבתי בין תנאי העבודה של אותם מנופאים לליקויים הנטענים בתביעות השונות לרבות פגימות של צואר, כתפיים, מרפק, כפות ידיים ולמרות הטענה של המוסד לביטוח לאומי לפיה מדידות של עוצמת הרטט שערך המוסד לבטיחות וגיהות הצביעו על ערכים נמוכים מרמת החשיפה המותרת, הרי שהמומחים היועצים הרפואיים השונים שמונו בעשרות תביעות אלו עדיין הגיעו למסקנה, כי תנאי העבודה גרמו לפתולוגיה של אותן פגימות נטענות בסבירות העולה על 50%.
...
באותן תביעות רבות מונו מומחים רפואיים שונים מטעמו של בית הדין בתחום האורטופדי לבחינת קשר סיבתי בין תנאי העבודה של אותם מנופאים לליקויים הנטענים בתביעות השונות לרבות פגימות של צוואר, כתפיים, מרפק, כפות ידיים ולמרות הטענה של המוסד לביטוח לאומי לפיה מדידות של עוצמת הרטט שערך המוסד לבטיחות וגיהות הצביעו על ערכים נמוכים מרמת החשיפה המותרת, הרי שהמומחים היועצים הרפואיים השונים שמונו בעשרות תביעות אלו עדיין הגיעו למסקנה, כי תנאי העבודה גרמו לפתולוגיה של אותן פגימות נטענות בסבירות העולה על 50%.
לכן, לטעמנו אין מקום למנות מומחה רפואי נוסף בתחום התעסוקתי שהרי גם אם נמנה אותו כבקשת המוסד לביטוח לאומי וגם אם הוא ישלול קיומו של קשר סיבתי אזי עדיין נהיה מחוייבים לפעול על פי הלכה הפסוקה לפיה כאשר עומדות לפנינו חוות דעת של יותר ממומחה אחד שמונה מטעם בית הדין נכון יותר להעדיף את מסקנתו של המומחה שמטיבה עם המבוטח (עב"ל 276/09 אדם קמינצקי-המוסד לביטוח לאומי פס"ד מיום 7.4.2010).
כך גם בתשובותיו של דר' פרידמן שמונה על ידינו בתיק זה הוא רושם ביום 20.6.23, כי "דוח זה והמפרט הטכני אינם נותנים מענה לשאלה מהי ההשפעה הקלינית לאורך ציר זמן ארוך על הנחשף לשני סוגי רטטים אלה. ידוע, כי רטט יכול לתרום לתחלואה בשל אפקט מצטבר על הגוף. הדוח והמפרט הטכני אינם בעלי משמעות קלינית שכן לא נעשה מחקר רפואי אשר ישקף את האמור ביחס לממצאים קליניים על מפעילי המנוף. בבואי לדון בקשר אפשרי בין תחלואה לאופי עבודה יש להסתמך על הספרות הרפואית וכן על פירוט תנאי העבודה"
משלא מצאנו מקום למנות בנסיבות אלו מומחה נוסף עלינו לייחס משקל רב לחוות דעתו ומסקנותיו של דר' פרידמן ואין כל הצדקה לסטות ממסקנותיו (ראה לעניין זה
עב"ל 34988-04-11 מאמו- המוסד לביטוח לאומי פס"ד מיום 9.5.12).
מעבר לכך שהעבודה הפיזית לרבות עם מכשירים רוטטים בין השנים 1987 עד 2000 מחזקת את התשתית המיקרוטראומתית הרי שבטרם בוחנים את התביעה לפי עילת המיקרוטראומה יש לבחון את החלופה של מחלת מקצוע וכאן עלינו לשאול האם ניתן לשלול קיומו של קשר סיבתי בסבירות העולה על 50% בין תנאי עבודתו של התובע לבין הליקוי בכתפיו, אלא שכאן לא זו בלבד שלא ניתן לשלול קשר סיבתי זה אלא דר' פרידמן מומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין סבור בסבירות העולה על 50% בדבר קיומו של קשר סיבתי זה.
מכל האמור לעיל התביעה מתקבלת.