מינוי מומחה יועץ רפואי בתחום האורתופדיה

לאור זאת יש למנות מומחה-יועץ רפואי בתחום האורתופדיה על מנת שיחווה דעתו מהו הליקוי ממנו סובל התובע בגבו והאם יש קשר סיבתי בין הליקוי ובין תנאי עבודתו של התובע.

...

לאחר שנתנו את דעתנו לכלל הטענות ולכלל הראיות שהוצגו בפנינו באנו לכדי מסקנה כי יש לדחות את טענת התובע כי אירע לו ביום 12.4.18 אירוע תאונתי.

לא מצאנו טעם כלשהוא שלא לקבל את גרסתו של יאיר.

לא שוכנענו שתעלות המים שנמצאות על גבי רצפת היצור גורמות לטלטלה, שכן יאיר הסביר שהתעלות מכוסות בפחי ברזל (עדות יאיר בעמ' 23 לפרוטוקול).

התוצאה היא שגם אם התובע השתמש במלגזה, לא הוכח בפנינו שהשימוש בה היה כרוך ברטט ובתנודות.

באותן תביעות רבות מונו מומחים רפואיים שונים מטעמו של בית הדין בתחום האורטופדי לבחינת קשר סיבתי בין תנאי העבודה של אותם מנופאים לליקויים הנטענים בתביעות השונות לרבות פגימות של צואר, כתפיים, מרפק, כפות ידיים ולמרות הטענה של המוסד לביטוח לאומי לפיה מדידות של עוצמת הרטט שערך המוסד לבטיחות וגיהות הצביעו על ערכים נמוכים מרמת החשיפה המותרת, הרי שהמומחים היועצים הרפואיים השונים שמונו בעשרות תביעות אלו עדיין הגיעו למסקנה, כי תנאי העבודה גרמו לפתולוגיה של אותן פגימות נטענות בסבירות העולה על 50%.

...

באותן תביעות רבות מונו מומחים רפואיים שונים מטעמו של בית הדין בתחום האורטופדי לבחינת קשר סיבתי בין תנאי העבודה של אותם מנופאים לליקויים הנטענים בתביעות השונות לרבות פגימות של צוואר, כתפיים, מרפק, כפות ידיים ולמרות הטענה של המוסד לביטוח לאומי לפיה מדידות של עוצמת הרטט שערך המוסד לבטיחות וגיהות הצביעו על ערכים נמוכים מרמת החשיפה המותרת, הרי שהמומחים היועצים הרפואיים השונים שמונו בעשרות תביעות אלו עדיין הגיעו למסקנה, כי תנאי העבודה גרמו לפתולוגיה של אותן פגימות נטענות בסבירות העולה על 50%.

לכן, לטעמנו אין מקום למנות מומחה רפואי נוסף בתחום התעסוקתי שהרי גם אם נמנה אותו כבקשת המוסד לביטוח לאומי וגם אם הוא ישלול קיומו של קשר סיבתי אזי עדיין נהיה מחוייבים לפעול על פי הלכה הפסוקה לפיה כאשר עומדות לפנינו חוות דעת של יותר ממומחה אחד שמונה מטעם בית הדין נכון יותר להעדיף את מסקנתו של המומחה שמטיבה עם המבוטח (עב"ל 276/09 אדם קמינצקי-המוסד לביטוח לאומי פס"ד מיום 7.4.2010).

כך גם בתשובותיו של דר' פרידמן שמונה על ידינו בתיק זה הוא רושם ביום 20.6.23, כי "דוח זה והמפרט הטכני אינם נותנים מענה לשאלה מהי ההשפעה הקלינית לאורך ציר זמן ארוך על הנחשף לשני סוגי רטטים אלה. ידוע, כי רטט יכול לתרום לתחלואה בשל אפקט מצטבר על הגוף. הדוח והמפרט הטכני אינם בעלי משמעות קלינית שכן לא נעשה מחקר רפואי אשר ישקף את האמור ביחס לממצאים קליניים על מפעילי המנוף. בבואי לדון בקשר אפשרי בין תחלואה לאופי עבודה יש להסתמך על הספרות הרפואית וכן על פירוט תנאי העבודה" משלא מצאנו מקום למנות בנסיבות אלו מומחה נוסף עלינו לייחס משקל רב לחוות דעתו ומסקנותיו של דר' פרידמן ואין כל הצדקה לסטות ממסקנותיו (ראה לעניין זה עב"ל 34988-04-11 מאמו- המוסד לביטוח לאומי פס"ד מיום 9.5.12).

מעבר לכך שהעבודה הפיזית לרבות עם מכשירים רוטטים בין השנים 1987 עד 2000 מחזקת את התשתית המיקרוטראומתית הרי שבטרם בוחנים את התביעה לפי עילת המיקרוטראומה יש לבחון את החלופה של מחלת מקצוע וכאן עלינו לשאול האם ניתן לשלול קיומו של קשר סיבתי בסבירות העולה על 50% בין תנאי עבודתו של התובע לבין הליקוי בכתפיו, אלא שכאן לא זו בלבד שלא ניתן לשלול קשר סיבתי זה אלא דר' פרידמן מומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין סבור בסבירות העולה על 50% בדבר קיומו של קשר סיבתי זה. מכל האמור לעיל התביעה מתקבלת.

ביום 17.10.2021 הגיש הנתבע את ההודעה הבאה, כדלקמן (הניסוח שלהלן – במקור): "הנתבע מתכבד להודיע כי מסכימים למינוי מומחה יועץ רפואי בתחום האורתופדי על מנת שיחווה דעתו המקצועית בשאלת קיומו של קש"ס בין הפגיעה בעבודה שארעה לתובע ביום 14.1.21 לבין תקופת אי הכושר הנטענת 6.3.21 – 14.3.21 (כך במקור, צריך להיות 14.4.21 – בית הדין), בכפוף לדין, ויקבע האם העדרותו של התובע מהעבודה בתקופה זו נדרשה של מצבו הרפואי הנובע מהתאונה, ויעשה זאת על יסוד העובדות לפיהן הוכר הארוע כתאונת העבודה ובהסתמך על מסמכים רפואית שהוזמנו על ידי הנתבע (בקשה להזמנת חומר רפואי מוגשת יחד עם הודעה זו).

...

" אשר על כן, אני ממנה מטעמו של בית הדין את ד"ר בצלאל פרידמן, כמומחה רפואי לכירורגיה אורתופדית (להלן: "המומחה").

ככל שלא תוגשנה בקשות להפנות למומחה שאלות הבהרה, יקבלו הצדדים ארכה נוספת בת 15 ימים להגיש סיכומיהם או להשלים סיכומים שהוגשו, שאם לא כן הם יחשבו כמסכימים למסקנה העולה מחוות הדעת ולמתן פסק דין בהתאם.

ככלל, המומחה אשר מונה על ידי בית הדין, אינו בודק את בעל הדין שעניינו הופנה אליו, אלא אם המומחה מבקש זאת, או אם בעל הדין הגיש בקשה מנומקת בעניין זה לבית הדין ובית הדין נעתר לבקשה.

תחילה הודיע המוסד כי הוא עומד על ניהול הוכחות בהליך, "בין השאר בנוגע לצורך של התובע להרים את ידיו מעל לגובה הכתפיים, משך הפעולה ותדירותה והאם מתקיימת בהקשר זה תשתית למקרוטראומה". לאחר שנקבע מועד לדיון הוכחות, הגישו הצדדים "הודעה מוסכמת ובקשה לביטול דיון", במסגרתה הודיעו הצדדים על הסכמתם למינוי מומחה יועץ רפואי בתחום האורתופדי לבחינת הקשר הסיבתי בין מצב כתפיו של המערער לבין תנאי עבודתו, וזאת על יסוד תשתית עובדתית מוסכמת שגובשה על ידי הצדדים.

...

בהסכמת הצדדים, החלטנו לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פי הרשות, על יסוד תקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991 (להלן – התקנות), ועל כן נתייחס למבקש כ"מערער".

בית הדין האזורי קבע כי "דינה של הבקשה להשתק פלוגתא להידחות", והורה כי המערער יגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו.

דעתנו שונה, ואנו סבורים, כי המוסד לא הרים את הנטל המוטל עליו לשכנע שאין להחיל את הכלל של השתק פלוגתא, ועל כן לא היה מקום לדחות באופן גורף את הבקשה להשתק פלוגתא.

סוף דבר: הערעור מתקבל, ועניינו של המערער מוחזר לבית הדין האזורי למתן החלטה חדשה בבקשתו להשתק פלוגתא, עת מובהר כי לא היה מקום לקבוע כי אין תחולה לכלל של השתק פלוגתא באופן גורף.

מינוי מומחה רפואי ד"ר עידו ציון, מומחה בתחום כירורגיה אורתופדית, מתמנה בזאת לשמש מומחה-יועץ רפואי (להלן – המומחה), לשם מתן חוות דעת רפואית בשאלות המפורטות להלן בהחלטה זו והמתייחסות לתובע, וזאת בתוך 30 ימים מקבלת החלטה זו. מסמכים רפואיים להחלטה זו מצורפים מסמכים כמפורט להלן: תיקו הרפואי של התובע מקופת חולים כללית: כללי, אורתופדיה, תעסוקתי, כירורגיה, פנימי; תיקו הרפואי של התובע בבית חולים אלישע; תיקו הרפואי של התובע בבית חולים כרמל; מסמכים רפואיים שצורפו לכתב התביעה (עמ' 26 עד 41), וכן פרוטוקול ועדה רפואית מיום 19.6.22 (נספח ב, עמ' 9 עד 16).

...

בהתאם להסכמת הצדדים למינוי מומחה-יועץ רפואי בתחום האורתופדיה, אני קובעת כדלקמן: התביעה מופנית כנגד החלטת פקיד התביעות מיום 20.9.22, אשר דחה את התביעה להכיר בפגיעה בכתפו השמאלית של התובע כפגיעה בעבודה.