מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

מינוי מומחה בהליך בדיקת חוב בחברה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בימ"ש פתח בהליך למינוי מומחה לבדיקת הליקוי הנטען במיגון נגד אש. חוו"ד בעיניין מיגון האש ביום 11.9.17 הוגשה חוו"ד בעיניין מיגון האש.
על פי הפסיקה, בית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה שמינה, אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת (ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' רבי 31.12.88, בר"מ 5171/07 מנשה נ' הועדה המקומית לתיכנון ובניה חולון 31.12.07, א' גורן סוגיות בסד"א 496 (מהדורה 11, 2013).
התובעת גם לא העמידה חו"ד המבססת טענתה הכללית למחירים מופרזים ששולמו לקבלן שביצע העבודות במקומה וגם לא מצאה לחקור המומחה מטעם בימ"ש בעיניין זה. אשר על כן, קובע כי יש לקזז מחוב הנתבעת לתובעת מלוא הסכום ששולם ע"י הנתבעת לקבלן שביצע העבודה במקום התובעת בסך של 176,175 ₪.
...
הנתבעת וויתרה על חקירת העד מטעם התובעת ששלח המסרון שיתכן והייתה מביאה בימ"ש להגיע למסקנה המבוקשת ע"י הנתבעת.
לנוכח דחיית טענות הנתבעת שניסתה להצדיק בדיעבד הפרת התחייבותה לשלם לתובעת מידית מלוא התמורה, המסקנה היא שהנתבעת התיימרה לשנות בדיעבד החל מיום 28.12.14 את הוראות כתב הוויתור.
סוף דבר אשר על כן, מחייב הנתבעת לשלם לתובעת יתרת התמורה שנתבעה כאן, בקיזוז הסך של 176,175 ₪ בגין תיקון הליקוי במיגון, דהיינו, הסך של 470,620 ₪ צמוד כדין מיום הגשת התביעה כמו כן, מחייב הנתבעת לשלם לתובעת הסך 40,000 שכ"ט ב"כ התובעת, החזר אגרות ששילמה התובעת וחלקה של התובעת בשכרו של המומחה מטעם בימ"ש בעניין האריחים.

בהליך חדלות פירעון תאגיד (חדל"ת) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בתום הדיון שהתקיים ביום 3.8.2020, נקבע כי רואה חשבון נועם פרדס ימונה כמומחה מטעם בית המשפט לצורך הגשת חוות דעת בדבר הערכת שווי החברה; כי משכנות התכלת, קריית מלך ותנובת הארץ יעבירו לנאמנים עד ליום 24.8.20 את כל המסמכים החסרים, שהתבקשו להמציאם לצורך בדיקת תביעות החוב; כי הנאמנים ישיבו לשאלות בא כוח משכנות התכלת וקרית מלך עד ליום 24.8.20; וכי הנאמנים יגישו עד למועד הנ"ל הודעת הבהרה, המתייחסת להצבעות הנושים שהיו מותנות בתנאים, כגון הצבעות עובדי החברה.
כמו כן, קיימים נושים שיש צורך במינוי בעל תפקיד אחר, לצורך בדיקת תביעות החוב מטעמם, עקב הכוונה לנקוט נגדם בהליכים וצעד זה יעכב את ההליך לתקופה לא קצרה.
...
לאחר בחינת הטענות בבקשה ובתגובת הנאמנים, איני סבור כי ניתן להיעתר לבקשה.
מצופה מנאמנים, הפועלים כידו הארוכה של בית המשפט, לשמור על הוגנות כלפי כל המשתתפים בהליך, לרבות המתנגדים להצעתם, אף אם לדעתם ראוי היה לאשר את הצעת הזוכה בהתמחרות, תוך דחיית ההתנגדויות, עמדה שהוחלט בסופו של דבר לקבלה.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, סבורני שיש מקום לאשר את ההצעה לתכנית שיקום כלכלית, הגם שלא אושרה בכל אחת מאספות הנושים ברוב הדרוש, בהתאם לסמכותי על פי סעיף 87 לחוק חדלות פירעון.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2019 בעליון נפסק כדקלמן:

עוד קבע בית המשפט המחוזי כי יש מקום למנות מומחה מטעם בית המשפט לשם בחינת הגרסה העובדתית שהועלתה על-ידי המבקשים בתגובתם לבקשת המפרק, על הנספחים הרבים אשר צורפו מטעמם על-מנת לבססה.
עוד נטען בהקשר זה כי המנעות המפרק מבדיקת תביעות החוב אינה מתיישבת עם סעיף 374 לפקודת החברות, מכוחו הוגשה בקשת המפרק, אשר מטרתו לאפשר למפרק לנקוט בהליך מהיר ויעיל.
בטרם סיום, ראיתי לדחות אף את טענת המבקשים לסילוק בקשת המפרק על הסף מחמת שהוי, וזאת, כפי שקבע בית המשפט המחוזי, נוכח חוסר שתוף הפעולה המתמשך מצידם של המבקשים עם בעלי התפקיד שמונו לחברה אשר עיכב את הליך בירורן של העובדות הרלוואנטיות הנדרשות לצורך הגשת הבקשה למתן הוראות.
...
נוכח האמור, המסקנה היא כי אין להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי שלא לסלק את בקשת המפרק על הסף מחמת התיישנותה.
כמו כן, לא ראיתי להיעתר אף לטענתם של המבקשים לפיה אין מקום להידרש לבקשת המפרק כל עוד תביעות החוב בתיק הפירוק טרם הוכרעו על-ידו, וזאת משלא הצביעו על כל מקור בדין לקיומה של דרישה כאמור לצורך הגשת תובענה לפי סעיפים 374-373 לפקודת החברות.
סוף דבר: נוכח כל האמור לעיל, דין הערעור להידחות.

בהליך ערעור חדלות פירעון (עחדל"פ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בנוסף לאמור, לאור אופי ההליך עסקינן ולאור האמור בהלכה הפסוקה בעיניין זה, אין כל פסול בהכרעה המתבססת על האסמכתאות והמסמכים שהוגשו לבעל התפקיד, ואין לצפות מבעל התפקיד לנהל בתביעות חוב הליך משפטי של שמיעת ראיות ומינוי מומחים, מקום שניפתח הליך הוצאה לפועל שהתנהל במשך שנים ומקום שהנאמן מצא, כי יתרת החוב בתיק ההוצאה לפועל אמינה עליו וכי התשלומים שהתקבלו הופחתו מן היתרה.
כפי שנקבע, אין בית המשפט של חידלות פרעון מחליף את שיקול דעתו של הנאמן בשקול דעתו ואין לצפות מבית המשפט לבדוק את תביעת החוב מלכתחילה, כאשר היתערבות בית המשפט בפעולותיו של בעל התפקיד מתאפיינת בריסון ומצטמצמת למצבים של סטייה קיצונית ומהותית מסבירות ותקינות ההחלטה (רע"א 8038/20 ב.ר.ן יזמנות והשקעות בע"מ נ' חיים ומשה מנגד בע"מ (בפרוק), פסקה 40 (26.01.2021)).
יפים לעניין זה הדברים שנקבעו בע"א 8765/07 פז חברת נפט בע"מ נ' עו"ד שושני, פסקה 16 (27.12.2010): "בראיית המכלול נראה, כי הפקודה והתקנות לא הבחינו בצורה חדה, ברורה ומפורשת בין הקף ההתערבות השיפוטית בהחלטות נאמן בעינייני תביעות חוב, לבין הקף ההתערבות בפעולות והחלטות הניתנות על ידיו בעניינים אחרים. נראה, עם זאת, כי אף שקנויה לבית המשפט מכח הפקודה והתקנות סמכות פורמאלית להתערב ולשנות החלטות נאמן הן בהיבט המשפטי והן בהיבט העובדתי כאמור בסעיף 178(א) לפקודה, ואף ליתן החלטות אחרות תחתן, עדיין מדובר בהפעלת סמכות של ביקורת שיפוטית על החלטות הגורם המקצועי המופקד על תחום מיוחד של ניהול נכסי החייב וחלוקתם בין הנושים. הדעת נותנת כי הבקורת השיפוטית על החלטות נאמן מכל סוג ומהות תופעל במשורה, ותוגבל למצבים של חריגה קיצונית מסבירות ותקינות הפעולה, תוך הותרת מתחם שיקול דעת רחב לנושא התפקיד לאור הקף סמכויותיו, מומחיותו, וחשיבותם של גורמי היעילות הדיונית הפועלים בענין זה. השיקולים לענין זה דומים ביחס לפונקציות השונות שהנאמן ממלא, והכרעות הנאמן בתביעות חוב של נושים בכלל זה" (ההדגשה אינה במקור- נ.ג').
...
ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת אפרים צ'יזיק), שניתן ביום 31.05.2021 בעחדל"פ 49449-02-21, בו התקבל באופן חלקי ערעור המערער על החלטת הנאמן בתביעות החוב שהוגשה כנגד המערער על-ידי המשיבה מס' 2, ונדחה הערעור שהגיש המערער על הכרעת הנאמן בתביעת החוב שהגישה המשיבה מס' 3.
לפיכך דין טענותיו של המערער לפיהן היה על הנאמן לשכור שירותיו של מומחה לבחינת גובה החוב להידחות (ראו והשוו עניין באורן, פסקה 19).
טענות המערער באשר לתשלומים ששילם שאין בידיו אסמכתאות לגביהם, או באשר להוספות בתיק ההוצאה לפועל בניגוד לפסק הדין, נבחנו על-ידי הנאמן ואיני מוצא מקום להתערב במסקנת הנאמן בעניין זה. סיכומם של דברים, לא מצאתי כל הצדקה להתערבות בפסק דינו של בית משפט קמא אשר דחה ערעור היחיד על הכרעת הנאמן בתביעת החוב ולפיכך דין הערעור להידחות.
כן ישלם המערער סך של 2,000 ₪ לממונה ולנאמן וזאת בגין הוצאות ושכ"ט עו"ד. סכום העירבון שהופקד להבטחת הוצאות המשיבים בקופת בית המשפט יועבר למשיבים לפי היחס ביםן הסכומים שקבעתי לעיל.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המסגרת הנורמאטיבית בעל תפקיד משמש "כקצין בית המשפט" והוא ממלא תפקיד מעין-שפוטי בכובעו כגורם המכריע בתביעות החוב המובאות לפתחו על ידי הנושים בהליכי חידלות פרעון (ע"א 255/89 **** פרדו נ' מדינת ישראל, פ"ד מו(5) 641, 655 (1992); רע"א 5388/97 יוסי ינוב נ' דן אחיעזר עו"ד, פ"ד נב(1) 199, 205-204 (1998); רע"א 8327/07 משה שוב נ' רו"ח שמואל רוזנבלום, בפיסקה 7 (נבו 23.12.2007); בש"א (מחוזי י-ם) 7013/09 אברהים אבו ג'האלין נ' עו"ד ד"ר משה כהן, המנהל המיוחד לבדיקת תביעות החוב כנגד חברת ש. בראשי בע"מ, בפיסקה 4 (נבו 26.5.2011); פש"ר (מחוזי חי') 51284-01-14 גבריאל אבוטבול נ' כונס הנכסים הרישמי, בפיסקה 13 (נבו 29.4.2014)).
במסגרת הכרעת החוב הלין המנהל המיוחד, ובצדק, על כך שהצדדים בחרו לטעון ולהציג ראיותיהם רק ביחס לשווי החברה שבפרוק חלף שווי זכות השכירות, ועל כך שהם דחו את הצעתו למינוי מומחה ניטראלי מטעם בית המשפט על מנת שישום זכות זו (פסקות 6 ו-117 להכרעת החוב השנייה).
...
הטענות הנוספות שהעלה גיל, דינן להידחות משום שמדובר במיחזור של טענות שהועלו בעבר וכבר נדחו שלוש פעמים: תחילה בפסק הבורר, לאחר מכן בפסק הדין משנת 2015 ולבסוף בפסק הדין משנת 2018 שאימץ את פסק הדין משנת 2015.
סוף דבר מכל הטעמים שפורטו לעיל, הכרעת החוב השנייה של המנהל המיוחד מבוטלת בזאת.
בכפוף לכך, שני הערעורים נדחים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו