מינוי מומחה אורטופדי מטעם בית המשפט

מכל האמור לעיל, אני קובעת כי המקרה דנא בא בגדר המקרים החריגים בהם יינתן היתר להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל. ניתן אפוא לנתבעת היתר כאמור; הרשות לסתור תהיה על דרך מינוי מומחה אורתופדי מטעם בית המשפט.

...

דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי לנכון להיעתר לבקשה, להתיר לנתבעת להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל ולהורות על מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורתופדי.

הבדיקה עצמה לא הוצגה על ידי מי מהצדדים, אולם בבדיקת ה - MRI מיום 19.4.2021 נכתב במפורש, כי "ברשותנו בדיקה קודמת להשוואה של MRI ברך ימין מ - 11.4.2015"; ואילו בסיכום הבדיקה נכתב - "קרע מניסקאלי מדיאלי אחורי מוכר מבדיקה קודמת[footnoteRef:4], מסתיים בציסטה פארא-מניסקאלית". [4: ההדגשה שלי - ט.מ.] המסקנה העולה ממימצאי ה - MRI היא כי הקרע במיניסקוס המדיאלי שאובחן בה נראה כבר בבדיקה הקודמת מ - 11.4.2015; למעשה, לא אובחן בבדיקה מ - 2021 שינוי ביחס לבדיקה מ - 2015 בכל הקשור לקרע.

מכל האמור לעיל, אני קובעת כי המקרה דנא בא בגדר המקרים החריגים בהם יינתן היתר להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל. ניתן איפוא לנתבעת היתר כאמור; הרשות לסתור תהיה על דרך מינוי מומחה אורתופדי מטעם בית המשפט.

בנסיבות אלה קבעתי, כי לתובע ניתנת האפשרות לעתור למינוי מומחה אורתופדי מטעם בית המשפט, תוך היתייחסות לעובדה כי התובע כבר נבדק ע"י המומחה המוסכם (אורתופד) על הצדדים.

...

לגרסת התובע, הלכה למעשה החומר הרפואי מלמד כי מיד לאחר התאונה ובסמוך לה היה במעקב רפואי קפדני ומתמשך, והתלונן במהלך כל התקופה על כאבי גב. לעניין זה, התובע מפנה לביקורו אצל רופא המשפחה שהתקיים שלושה (3) ימים בלבד לאחר התאונה (25.06.19), בו תועדה חבלה בגב תחתון; לתלונות שתועדו מיום 5.08.19 בפני ד"ר ביידוסי קותייבה בעניין כאבים בעמ"ש מותני, והפניית הרופא לטיפולי פיזיותרפיה ולצילום עמ"ש מותני; לסיכומי טיפולי הפיזיותרפיה אליה הופנה, והמציינים הגבלה בתנועות הגב; לסיכום ביקור אצל האורתופד, ד"ר יונס מוחמד, מיום 27.08.19, שם צויין, בין היתר, כי התובע סובל מכאבים בעמ"ש מותני יותר מימין; לטיפולי פיזיותרפיה שביצע התובע בין 31.08.19 – 17.09.19 ובתיעוד שלהם נרשם כי הינו סובל מכאבי גב; וכן לסיכום ביקור אצל ד"ר קוצ'ר יורי מיום 12.05.20 (במהלך מגיפת הקורונה) בו צויין, כי התובע סובל מזה מספר חודשים מכאבי גב תחתון עם הקרנה לרגל שמאל, והפנה את התובע לצילום סי.טי, וביקור המשך אצל ד"ר קוצ'ר לאחר ביצוע הצילום.

לכן, אין בידי לקבל טענת הנתבעת ל"הרחבת חזית" מטעם התובע, בעניין זה, כמו-גם לצורך בתיקון כתב התביעה על-ידו, כתנאי לדיון בבקשה.

בהתאם לכך, נתתי החלטתי בסוף הדיון מיום 17.05.22 (עמ' 2, שורה 10).

סופו של דבר - הבקשה על כלל מרכיביה נדחית.

בתמצית יובהר כי טענת הנתבעת אינה כי יש להתיר הבאת ראיות לסתור במקרה דנן בשל משיכת העירעור לועדה הרפואית לעררים, אלא נטען כי עובר למשיכת העירעור היו עובדות ואינדיקציות, שנתמכו בקביעות רופאי הועדה הרפואית לעררים, כי הקביעה על פי דין של הועדה הרפואית אינה סבירה, ויש מקום לבחון אותה בדרך של הבאת ראיות לסתור על ידי מינוי מומחה אורתופדי מטעם בית המשפט.

...

אני סבורה שקביעות ואפילו ראשוניות של הוועדה הרפואית לעררים במקרה דנן מהוות ממצאים המצדיקים בחינה מחודשת של מצבו של התובע עקב התאונה על ידי מומחה רפואי, ואין לקבוע שקביעה על פי דין שניתנה בעניינו על ידי הוועדה הרפואית נטולת ספקות ומספקת וראויה להוות קביעה על פי דין לצורך מתן הכרעה בהליך שבפניי.

בעריכת איזון נכון בין הנזק שייגרם באם יותר לבחון עניינו של התובע פעם נוספת על ידי מומחה רפואי אובייקטיבי שימנה בית המשפט, וחוות דעתו תהיה נתונה לביקורת גם באמצעות שאלות הבהרה וחקירה נגדית, ובין דחיית הבקשה והותרת קביעה רפואית מעוררת ספק כאשר דרגת הנכות גבוהה, ראוי להעדיף את אינטרס בירור הספק עד תום, ולהיעתר לבקשה.

סיכום לאור כל האמור לעיל, דין הבקשה להתקבל, וכך אני מורה.

ההליכים בתובענה הגם שהתביעה הוגשה ביום 27.7.2017, לפני כשש שנים, ונכתב בה כי מצורפת אליה בקשה למינוי מומחה אורתופד מטעם בית המשפט, בפועל רק ביום 28.6.2018 הוגשה בקשת המינוי, וזאת לאחר הערתו של כב' השופט יואב פרידמן, שדן בתובענה בשעתו, בעיניין.

...

פסק דינה של כב' השופטת קליימן-בלק אינו המקרה היחיד בו חייב בית המשפט תובע ביתרת האגרה כאשר לא הסכים למתווה של פשרה או להצעת פשרה, ועמד על ניהול התובענה, בה נפסק בסופו של דבר סכום פיצוי דומה לסכום שהוצע, ואשר קבלתו היתה מביאה לסיום ההליך בשלב מוקדם הרבה יותר ותוך חסכון בהוצאות הנתבעות.

כב' השופט וינוגרד קבע כי הנתבעת תחוייב בשליש יתרת האגרה, שהיה חל עליה ממילא גם לו היתה התובענה מסתיימת בפשרה, ושני-השלישים האחרים הושתו על התובעת; ת"א (שלום י-ם) 1610-12-12 שוורץ נ' סופרבוס ושות' ואח' [5.1.2015], שם קיבלה כב' השופטת תמר אשר-צבן את טענת הנתבעת, וחייבה את התובעת, שדחתה הצעת פשרה של בית המשפט ובסופו של דבר נפסק לה סכום נמוך ממנה, במלוא יתרת האגרה; ת"א (שלום י-ם) 39079-09-12 יונסי נ' אגד אגודה שיתופית לתחבורה בע"מ [22.4.2015], אף הוא מאת כב' השופטת אשר-צבן, בו חייבה את התובע, שהסכים להצעת הפשרה שניתנה אך חזר בו לאחר מכן, ובסופו של דבר נפסק סכום דומה, במלוא יתרת האגרה; ת"א (שלום י-ם) 33805-04-15 פלוני נ' עמוס בן ראובן טוהר [1.6.2020], שם הטילה כב' השופטת מיכל הירשפלד על התובע, שסירב לקבל את הסכום שהפקיד הנתבע בקופת בית המשפט על יסוד הצעת פשרה שנדחתה על ידיו, את שיעור שני-שלישֵי יתרת האגרה, ועל הנתבע - את שליש יתרת האגרה שהיה מוטל עליו ממילא לו היתה התביעה מסתיימת בפשרה; ת"א (שלום בת ים) 58046-02-20 פלונית ואח' נ' גנאים ואח' [11.4.2022], שם חייב כב' השופט שי משה מזרחי את התובעים במחצית יתרת האגרה משקבע כי האריכו שלא לצורך את שמיעת הראיות בנסיון להרחיק עצמם מתרומת אחריות לאירוע התאונה.

סוף דבר אני מחייבת את נתבעת מס' 1 לשלם לתובעת סך של 22,395 ₪, בצירוף שכר טרחת עורך דין בשיעור של 13% ומע"מ והחזר מחצית האגרה ששולמה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד תשלום האגרה ועד התשלום המלא בפועל.

זאת ועוד, חוו"ד של הועדה חזקה יותר משפטית מאשר חו"ד של מומחה, אף מטעם ביהמ"ש. ראו לעניין זה דברי כב' השופטת י' וילנר ברע"א 271/20 שומרה חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני פסקה 21 (12.03.2020) לאמור: "נראה כי במצב דברים שכזה, בו קביעות המל"ל בדבר הנכות הרפואית של הנפגע מחייבות את בית המשפט ואת הצדדים להליך, הרי שמעמדן על-פי החוק בודאי אינו נופל ממעמדה של חוות דעת רפואית של מומחה מטעם בית המשפט, ואף שמא מעמדן גבוה יותר.". על כן, לטעמי, צירוף שתי בדיקות הסי.טי., לא מצביע על ממצאים חדשים שלא ניצבו לפני שתי וועדות של המל"ל, ולטעמי גם אין צורך במינוי מומחה נוסף בתחום האורתופדיה שעה שבוועדות המל"ל ישבו רופאים מומחים שבדקו את המשיב, ולא מצאו כי קיימת פגיעה לצמיתות.

...

יוצא אפוא, כי בענייננו לא התרחשו אירועים ואין לפנינו עובדות שהתרחשו לפני התאונה או לאחריה, שלא עמדו לפני הוועדה.

" מסקנתי אפוא, כי אין לפניי מקרה מיוחד ונסיבות יוצאות דופן או שינוי מהותי במצבו של המשיב, לאחר הקביעה של ועדת ערר מטעם המל"ל, המתירים הבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל. התוצאה: הערעור מתקבל והחלטת בית משפט קמא מבוטלת.

המזכירות תמציא החלטתי זו לב"כ הצדדים ותסגור את התיק.