מינוי כונס נכסים על מקרקעין: תנאים והשלכות

הסכם אופציה במסגרתו ניתנה לנתבעת 2 האופציה לרכישת כל זכויות התובעת במקרקעין בתנאים המפורטים באותו הסכם (להלן: "הסכם האופציה").

להשלמת התמונה העובדתית אוסיף ואציין כי ביום 1.6.2020, הגיעו הצדדים לכלל הסדר דיוני במסגרת תיק חדל"ת 18025-01-20 נור ה.י.ד החזקות נדל"ן (2012) בע"מ נ' ביניין הדקלים בע"מ , ובמסגרתו נקבע כי התובעת תפקיד באמצעות הרוכשים סך של 3.5 מיליון ₪ לחשבון הנתבעת 1 וזאת כנגד מחיקת הערת האזהרה אשר נרשמה על המקרקעין וכן כי סך נוסף של 600,000 ₪ יופקד בקופת בית המשפט עד להכרעה בשאלת הזכאות לכספים בהליך אשר בפני.

לעניין זה מצאה הרשמת להיבחן, ולשיטתי בצדק, בין כובעו של עורך הדין אמיר ככונס נכסים אשר מונה על נכס של החייב במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, לבין כובעו כבא כוחה של החברה לייצגה במסגרת הליך משפטי, ככל שמונה על ידה לצורך כך. מקום בו אושר בדיעבד מינויו של החייב כנושא משרה, ומקום בו הוצגו פרוטוקולים לעניין מינוי זה, על ידי מי שבפועל מחזיקים במלוא הון המניות המונפק והנפרע של החברה, לא ניתן לקבוע, מקדמית, כי מדובר בהחלטות אשר אין להן תוקף, ומשכך גם לא ניתן להורות כי פעולות אשר בוצעו לאחר אותו מועד, ומכוחן של אותן החלטות , בטלות מעיקרן.

להחלטה זו של רשמת ההוצאה לפועל השלכה מהותית על כלל טענות הנתבעים לעניין סילוקה של התביעה על הסף.

...

החלטתי זו עניינה שתי בקשות לסילוק התביעה על הסף כמפורט להלן: בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת הגשתה של התביעה בחוסר סמכות ובהינתן החלטת רשמת ההוצאה לפועל מיום 12.5.2020 .

במסגרת התשובה לבקשה טענה התובעת כי דין הבקשה להידחות וזאת מקום עיון בהחלטת רשמת ההוצאה לפועל במלואה מלמדת כי אין ממש בנקוב בבקשה וממילא לא מתקיימים תנאי הוראות הדין לצורך סילוק התביעה.

משנתתי דעתי לכלל הסוגיות הצריכות לעניין, תוך שמירות טענות הצדדים זה כלפי משנהו, יש להוסיף ולהורות כי אישור המינוי בדיעבד, על ידי רשמת ההוצאה לפועל, יצר גם את האפשרות להכיר בהחלטות החברה, כאלו אשר אינן בטלות מעיקרן, וזאת לרבות ההחלטה לעניין מינויו של עורך דין זה או אחר, לייצגה בהליך אשר בפני, כמו גם בהליכים אחרים, ככל שתבקש לעשות כן. בנסיבות אלו, הבקשה לסילוק התביעה על הסף נדחית.

סוף דבר - הבקשות נדחות.

משימה למתן החלטה ליום 28.7.2020 המזכירות תתבקש להמציא העתק החלטתי זו לצדדים.

בתמצית, המבקש טוען כי המשיב לא היה כונס נכסים על הנכס וכי מינויו ככונס נכסים בתיק הוצאה לפועל מספר 17-09096-04-8 בלישכת ההוצאה לפועל בכפר סבא למימוש משכנתא על בית המגורים לא ניכנס לתוקף, בשל כך שלא היתקיימו התנאים המתלים לכניסת צו מינוי המשיב ככונס נכסים מיום 21.5.2006 - בשל כך שלא הופקדה ערובה - כתב התחייבות עצמית של המשיב כלפי כולי עלמא צמוד מדד, ללא הגבלה בסכום לשם הבטחת אחריותו למילוי תפקידו ולפצוי בגין כל נזק כפי שנקבע בסעיף 4 להחלטת המינוי, וכן בשל אי החתמת צו המינוי בחותמת "הופקדה ערבות", כקבוע בסעיף 12 להחלטה.

עוד טוען המשיב כי לסעד המבוקש השלכות העלולות להביא לביטול כל פעולות כונס הנכסים ולפגיעה בצדדים שלישיים שאינם צד להליך.

מינויו של המשיב ככונס נכסים על בית המגורים נרשם בפנקסי רישום המקרקעין ביום 5.6.2006 ומאז בית המגורים נמכר במסגרת הליכי הכנוס, תמורת מכירתו חולקה ובהתאם להחלטה מיום 16.3.2016 המשיב שוחרר מתפקידו, מינויו ככונס בוטל ור' ההוצל"פ הורה על השבת הערבות ועל סגירת תיק ההוצל"פ. בפסק הדין שניתן בת"א 57825-01-17 (נספח 25 לתשובת המשיב) קבע בית המשפט המחוזי כי מכירת הנכס בהליך כנוס הנכסים וחלוקת תמורת המכר התבצעו בפקוח ראש ההוצאה לפועל ועל פי הוראותיו.

...

העובדה שבשני מועדים שונים, בשתי עמדות שונות, צווי המינוי שניתנו בתיקים שונים נחתמו באותו אופן, כך שהמילים "הופקדה ערבות" הוספו בכתב יד על גבי חותמת לשכת ההוצאה לפועל, מחזקת את המסקנה שאין ממש בטענת המבקש לכך שצו המינוי לא נכנס לתוקף מאחר והמילים "הופקדה ערבות" נכתבו בכתב יד ולא הוחתמו בחותמת.

מקובלת עלי עדותו של המשיב שהצו היחיד שהוא נדרש לחותמת הוצאה לפועל הוא ללשכת רישום המקרקעין (עמ' 22 שו' 7-11).

עמידת המבקש על כך שהמילים "הופקדה ערבות" יוטבעו בחותמת שעה שהופקדה ערבות, כיתוב זה הוסף על גבי חותמת ההוצאה לפועל ודרישתו מטעם זה להורות כי צו מינוי כונס נכסים לא נכנס לתוקף שעה שהליכי הכינוס הסתיימו והנכס מומש, עולה לטעמי כדי חוסר תום לב. סוף דבר מכל הטעמים שפרטתי התובענה נדחית.

לדבריו, הליך מינוי כונס הנכסים והמכר בטל מעקרו מהטעם שמדובר בהליך שניפתח בנגוד להוראות הדין ולא היה מקום למינוי כונס נכסים למכירת המקרקעין מבלי שנירשם עיקול על המקרקעין בהתאם להוראות חוק ההוצל"פ. לטענתו, בהיעדר רישום עיקול, המכירה בטלה מעיקרה ולחלופין מתבקש בית המשפט לבטלה.

בתוך כך יש לקחת בחשבון את המשמעות העלולה להתלוות לפגיעה בצד השלישי "מבחינת ההשפעה ארוכת הטווח על הליכי מכירה, על נכונות מציעים להגיש הצעות ומבחינת ההשלכה של כל אלה על תקינותם ויעילותם של הליכי כנוס הנכסים ומכירתם" (ע"א 509/00 לוי נ' ברכה, עו"ד נאמן בפשיטת רגל לנכסי יצחק בילו, פ"ד נה(4) 410, 428 (2001) (להלן: עניין ברכה)).

סעיף 34א לחוק, שכותרתו "מכר על ידי רשות", והעומד במוקד המחלוקת קובע: נמכר נכס על ידי בית משפט, לישכת הוצאה לפועל או רשות אחרת על פי דין, עוברת הבעלות לקונה נקיה מכל שיעבוד, עיקול וזכות אחרת בנכס, חוץ מזכות שלפי תנאי המכירה אינה מתבטלת ומזכות שאינה משמשת ערובה לחיוב כספי.

...

בסופו של יום, לאור כל המפורט בהרחבה בפסק הדין, שמיעת כל העדויות ובחינת הראיות ומשקלן "כפרי של ניתוח ההיגיון בשילוב עם התרשמות של חושים" (ר' בג"צ 2684/12 התנועה לחיזוק הסובלנות נ' היועמ"ש (פורסם בנבו, 9.12.15), פסקה נא) והסתכלות אף על התמונה העובדתית והמשפטית בכללותה, במבט רחב ותוך איזון כלל האינטרסים הנוגעים בדבר לרבות של רוכשים פוטנציאליים בהליכי מכר בהוצל"פ, באתי לכלל מסקנה כי דין התובענה להתקבל.

התביעה כנגד נתבעים 7 ו־8 נדחית בלא צו להוצאות, בהיעדר המצאה.

הנני מחייב כל אחד מזוגות הנתבעים בנפרד (נתבעים 1–2 ונתבעים 3–4) לשלם לתובע בגין שכר טרחת בא כוחו, ביחד ולחוד במסגרת 'הזוג', באורח מתון על רקע נסיבות התובענה, סך כולל של 25,000 ₪.

ביום 13.12.2021 הגיש המשיב, במסגרת תיק ההוצאה לפועל, בקשה למינוי כונס נכסים על נכס מקרקעין ברחוב בזל 34 בהרצליה שרשום על שם המבקש (להלן: הנכס ).

דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הבקשה באופן חלקי, כך שיינתן סעד זמני המעכב את מימוש הנכס במסגרת הליך ההוצאה לפועל, וזאת עד להכרעה בעירעור שהוגש לבית משפט זה. כידוע, בית המשפט של ערעור רשאי לתת סעד זמני לתקופת העירעור "בתנאים שיראו לו" (תקנה 145(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018).

בפסיקתו של בית משפט זה נקבע לא אחת, כי מקום בו עסקינן בזכויות בנכס מקרקעין שמיועד למגורים, מאזן הנוחות נוטה לטובת מבקש העיכוב, וזאת בשל הקושי הרב שייוצר להשבת המצב לקדמותו ככל שהערעור יתקבל, וכן בשים לב להשלכות המידיות והקשות שכרוכות בפינויו של אדם מדירת מגוריו (ראו: ע"א 7189/09 הלר נ' כהן, פסקה 6 (26.1.2011) ע"א 8136/19 לויט נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פסקה 15 (20.2.2020); ע"א 4502/17 אביגור יזמות ופיתוח נדל"ן בע"מ נ' עג'מי בוגנים, פסקות 10-9 (3.10.2017)).

...

לאחר שעיינתי בתגובת המשיב על נספחיה נחה דעתי, כי לא עלה בידו, בשלב זה, לסתור את גרסת המבקש כי הנכס משמש למגוריו.

סבורני כי בנסיבות אלו, בהנחה שמבקש אכן מתגורר בנכס, לא עלה בידי המשיב לסתור את טענת המבקש לפיה, פינויו מהנכס יכביד עליו ביותר.

סוף דבר הבקשה לעיכוב ביצוע מתקבלת בחלקה, במובן זה שהליך המימוש של הנכס בהוצאה לפועל יעוכב עד להכרעה בערעור.

עוד עותרים המבקשים למינוי בא כוחם ככונס נכסים על זכויות המשיבים במקרקעין מושא פסק הבוררות וזאת לשם מימוש הוראותיו.

משכך, ובהתאם לתנאי ההסכם פנו הצדדים ללישכת עורכי הדין בבקשה למינוי בורר שיעסוק בשאלת זכויות כל אחד מהם על הנחלה, כמו גם טענות כספיות הדדיות.

כך נקבע ברע"א 3888/04 שרבט נ' שרבט, פ"ד נט(4) 49 (2004) (להלן: עניין שרבט): "הליך הביזיון נחשב הליך אכיפה קצוני מאחר שהסנקציה בעקבותיו – קנס או מאסר – עשויה להיות קשה ופוגעת, ולכן מקובל לראות בו הליך שיורי, לאחר שההליכים האחרים האפשריים נבחנו או מוצו. פסיקתו של בית-משפט זה חזרה והדגישה כי השמוש בכלי אכיפתי זה שפגיעתו עשויה להיות קשה צריך להיות מוגבל רק למקרים מתאימים, וכי אין להזקק להליכי ביזיון בית-המשפט כאשר קיימת דרך אחרת לבצוע ההוראה השיפוטית ..." ובהמשך אותו עניין נקבע – "הפעלת מגנון הביזיון יש לה השלכות כבדות משקל על הצד המפר, ועל-כן מדיניות שיפוטית ראויה מחייבת כי מנגנון זה יופעל במשורה, במקרים חריגים בלבד.

...

אין בידי לקבל את טענות המבקשים בעניין זה, ולפיהן הסעיף אינו קובע שהבורר יהא מוסמך להמשיך ולשמש כבורר בין הצדדים לאחר מתן פסק הבוררות.

על כן, על הבקשה להידחות על שני סעיפיה.

סוף דבר נוכח האמור אני מוצא כי יש לדחות את הבקשה.