בהחלטתי מיום 5.1.2021 קבעתי כדלקמן: "מבלי לקבוע האם התגובה הוגשה על ידי האורגנים המוסמכים, שכן עדיין סוגיה זו מצויה במחלוקת, אציין כי כתב התשובה הוגש כאשר אליו צורף תצהיר של הבורר שאותו מבקשים להעביר מתפקידו. נשאלת השאלה האם זו הייתה הכוונה של המשיבה? שכן בתצהיר כתוב שהוא הוגש במענה לצוו המניעה ולא בתמיכה לתגובה לכתב הטענות העקרי. מכל מקום במסגרת התצהיר הבורר מעיד על עובדות מסוימות (ראו סעיפים 26-34) אשר לכאורה מלמדים על עמדה מסוימת שיש לבורר כלפי המבקשת. זאת עוד בטרם היתקיימה הבוררות. מבלי לקבוע מסמרות בסוגיה זו בטרם היתקיים דיון ונשמעו טענות הצדדים, האם לא כדאי לשקול להסכים על מינוי בורר אחר במחלוקת כך שהנושא יידון לגופו במהירות האפשרית? המשיבה תשקול ותבהיר את הדברים".
בהחלטה נוספת שניתנה על ידי ביום 18.1.2021 קבעתי כדלקמן: "לא התקבלה ההבהרה כאמור בהחלטתי. שתי קבוצות טוענות לכך שהן המשיבה. לפיכך כל עוד לא הוכרעה סוגיה זו ושעה שאחת מהקבוצות נתנה הסכמתה לעיכוב הליך הבוררות והשניה מיתנגדת לכך אני קובע כי הליכי הבוררות יעוכבו עד החלטה אחרת".
במסגרת תגובה שהגיש הבורר ביום 3.2.2021 הוא היתייחס לדברים שטען מר אדלר, אשר כאמור הציג את עצמו כאחד ממורשי החתימה של המשיבה ואשר ביחד עם מר יהושע לוי הגישו בשמה תגובה לפיה הם הסכימו למתן צו המניעה.
אף אם לצורך הדיון אניח כי ניתן על ידי הבורר פסק ביניים במועד האמור, אזי נשאלת השאלה מדוע זה ניתן מלכתחילה? שכן תמוה בעיני בית המשפט מדוע הבורר (נגדו הועלתה טענה להעדר אובייקטיביות) בחר ליתן פסק ביניים בהיעדר כתב הגנה, שעה שלא הוגשה מטעם המשיבה בקשה למתן פסק ביניים כזה.
...
בכתב התשובה לתובענה, שהוגש ביום 5.1.2021 (שנחתם הפעם על ידי גב' אביגיל סינואני ומר חיים מחרבי) טענה המשיבה כי דינה של התובענה להידחות על הסף הן מחמת שיהוי כבד ביותר והן לגופה.
אשר על כן, אני נעתר לבקשה ומורה על העברת הבורר מתפקידו.
המשיבה תשלם למבקשת הוצאות בסך של 12,000 ₪.
המזכירות תשלח החלטתי לצדדים ותקבע את התיק לתזכורת פנימית ביום 24.5.2021
ניתן היום, ט' אייר תשפ"א, 21 אפריל 2021, בהעדר הצדדים.