בעיניין זה, נסמך הנתבע על כך שהסמכות למינוי בורר לפי סעיף 8(א) לחוק הבוררות קמה אם "נתגלע סיכסוך בעיניין שהוסכם למסרו לבוררות, ולא נתמנה בורר לפי ההסכם, אלא שבעניינינו נקודת המוצא להסכם היא שנקבע מנגנון למינוי בורר, ויש להפעילו. כפועל יוצא מכך, סמכותו של בית המשפט למנות בורר חליף, מעוכבת עד אשר תיעשה פנייה בהתאם למנגנון שנקבע, ולא ימונה בורר על ידו.
הינה כי-כן, ככל שהצדדים קבעו במסגרת ההסכמה ביניהם את זהותו של הבורר החליף, או את זהות הגורם הממנה, הרי שניתן לפנות אליו, כפי שניתן היה לפנות לבורר הראשון, שנקבע בהסכם, אלא שבעניינינו מיסמך 2019, אף בהנחה שהוא תקף לא קבע כי ראש הלישכה ימנה בורר חליף אלא רק בורר 'עקרי', ומקום בו הצדדים פעלו אחרת והסכסוך ביניהם נדון לפני בורר אחר ולא הבורר שמונה בידי ראש לישכת עורכי הדין, לא ניתן להפוך את הבורר השני, זה הממונה על-ידי ראש הלישכה מכוח מיסמך 2019, לבורר חליף.
...
דיון והכרעה
בהמשך להחלטתי מיום 20.6.2023, לדיון שהתקיים, ולטענות בכתב, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את התביעה בחלקה במובן זה, שניתן פסק דין הצהרתי ולפיו מינוי הבורר השני – מבוטל, וכי על הצדדים לפעול בהתאם להוראות סעיף 12 לחוק הבוררות.
לא נעלם מעיני הקושי, שעליו עמד בא כוח הנתבע, בשל התקיימות הליך הבוררות לפני הבורר השני עד עתה, אלא שכאמור את הקושי ומשמעותו יש לבחון במסגרת הבקשה למינוי בורר חליף, וככל שהנתבע יבקש למנות את עו"ד ויסבוך כבורר חליף, על רקע מה שנעשה עד עתה, יוכל בית המשפט להידרש לבקשתו ולהכריע בה.
נתתי דעתי לבקשת הנתבע להתיר הגשת תביעה שכנגד אך איני סבור שיש מקום לכך, ונראה כי יש לברר בנפרד את הבקשה, ככל שתוגש, למינוי בורר חליף, וזאת במסגרת הליך נפרד, שכן נוכח המסקנה אליה הגעתי, לא נדרשת לעת הזו הכרעה בשאלות האחרות.
סיכום
על יסוד האמור, התביעה מתקבלת בחלקה, וניתן פסק דין, שלפיו מינויו של הבורר השני, עו"ד שי ויסבוך, לתפקיד בורר בסכסוך בין הצדדים מבוטל.