מינוי בורר מכוח סמכות בית המשפט

באשר לטענה בעיניין העדר סמכותו של בית המשפט למנות בורר במקרה דנן; טוענות המשיבות, כי שעה שהמבקשים לא נענו לבקשה למינוי בורר, ומכיוון שיו"ר המחוז אינו מוסמך לכפות ניהול הליך בוררות על בעל דין שלא מסכים לכך, הרי שמנגנון המינוי שנקבע בתניית הבוררות אינו בר-ביצוע ולכן בית המשפט מוסמך למנות בורר מכוח סמכותו לפי סעיף 8(א) לחוק הבוררות.

...

כפי שקבע בית המשפט קמא, "התרמית או המרמה הנטענת כלפי [המבקשים] אינן חורגות מטענות במישור היחסים החוזיים בין הצדדים". כמו כן, מקובלת עלי קביעתו של בית המשפט כי לא מדובר "ברף גבוה של חומרה או בטענות למעשים הגובלים בפלילים, מסוג הטענות המקימות טעם מיוחד המצדיק עיכוב הליכים ובירור פומבי בבית המשפט". יש לזכור, כפי שציין השופט שמגר בעניין מורלי, "מחד גיסא אין דבר שימנע פרסומם ברבים של הליכי הבוררות ותוצאותיה ומאידך גיסא, אין ערובה כי הליך בבית-משפט יזכה למידת וצורת הפומביות, המשרתת את מטרתה" (שם, עמ' 329).

נוכח כל האמור, גם בסוגיה דנן אני סבור כי צדק בית המשפט המחוזי כשקבע כי אין מניעה לברר את הסכסוך בבוררות.

סוף דבר סופו של דבר, אמליץ לחבריי לקבוע כי אין מקום להתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי ולקבוע כי מניין 30 הימים הקבוע בסעיף 42 לפסק דינו של בית המשפט קמא יחל מהיום.

אין חולק גם על קיומם של התנאים הפרוצדוראליים המקדמיים להפעלת סמכות בית המשפט למנות בורר מכוח סעיף 8 לחוק הבוררות.

...

חרף האמור לעיל דין הבקשה להידחות.

הבקשה נדחית אפוא.

האגודה טענה כי היא גוף סוברני הפועל מתוך שיקולים עינייניים ובכפוף לנורמות מקובלות וכי אין להטיל דופי בבורר ראוי ומקצועי אשר ימונה על ידי רשם האגודות השיתופיות, ואשר לאגודה אין כל חלק במינויו.

למעלה מן הצורך אתייחס להליך אליו הפנו המשיבים בתגובתם לבקשת המבקש ואבהיר כי מעיון בפסה"ד אשר ניתן בהליך הנ"ל על יד כבוד השופטת ר' אייזנברג, אין כל היתייחסות לעניין בוררות, האגודה אינה צד בהליך וניתן להסיק מכך כי לא הועלתה במסגרת ההליך טענה לחוסר סמכות בית המשפט לידון בתיק בכלל ו/או מתוקף תקנון ו/או מכוח סעיף 5 לחוק הבוררות בפרט.

...

לאור המסקנה לעיל, לפיה מתקיים בעניינינו סעיף 1 בפרק ו' בתקנון האגודה, לא ראיתי התקיימותן של נסיבות מיוחדות או טעם מיוחד, אשר יש בהם כדי לגבור על תניית הבוררות ולהחיל סעיף 5(ג) לחוק הבוררות הנ"ל, על המקרה כאן.

בנסיבות אלו, ונוכח כל האמור לעיל, הבקשות מתקבלות ומכוח סמכות בית המשפט הקבועה בסעיף 5 לחוק הבוררות תשכ"ח - 1968, אני מורה על עיכוב הליכים בתובענה זו, תוך הפניית הצדדים להליכי בוררות, בהתאם להוראות תקנון האגודה.

אשר על כן אני מורה על עיכוב ההליכים בתביעה, כמפורט לעיל.

כלל הוא כי רשות ערעור על החלטת הערכאה הראשונה על מינוי בורר מכוח סעיף 8 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: חוק הבוררות) תנתן רק במקרים חריגים, שבהם "טעתה הערכאה הראשונה בהפעלת החוק או נתפסה לכלל טעות מהותית" (ראו: רע"א 354/20 גרופ א.ה.ב.א בע"מ נ' טלטא בע"מ, פסקה 12 (26.4.2020); רע"א 8710/15 שדות נפט חיפושים (1992) נ' אייזנברג, פסקה 3 (11.7.2016)).

משעה שהסעד העקרי המבוקש על ידי המשיב בבוררות הוא אכיפת הסכם מכר מקרקעין, הסמכות לידון בבקשה למינוי בורר מצויה בסמכותו של בית המשפט המחוזי (סעיף 40 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984; סעיף 1 לחוק הבוררות).

...

דיון והכרעה דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בקבלת תשובה.

הבקשה נדחית ועמה הבקשה לעיכוב ביצוע.

בעיניין זה, נסמך הנתבע על כך שהסמכות למינוי בורר לפי סעיף 8(א) לחוק הבוררות קמה אם "נתגלע סיכסוך בעיניין שהוסכם למסרו לבוררות, ולא נתמנה בורר לפי ההסכם, אלא שבעניינינו נקודת המוצא להסכם היא שנקבע מנגנון למינוי בורר, ויש להפעילו. כפועל יוצא מכך, סמכותו של בית המשפט למנות בורר חליף, מעוכבת עד אשר תיעשה פנייה בהתאם למנגנון שנקבע, ולא ימונה בורר על ידו.

הינה כי-כן, ככל שהצדדים קבעו במסגרת ההסכמה ביניהם את זהותו של הבורר החליף, או את זהות הגורם הממנה, הרי שניתן לפנות אליו, כפי שניתן היה לפנות לבורר הראשון, שנקבע בהסכם, אלא שבעניינינו מיסמך 2019, אף בהנחה שהוא תקף לא קבע כי ראש הלישכה ימנה בורר חליף אלא רק בורר 'עקרי', ומקום בו הצדדים פעלו אחרת והסכסוך ביניהם נדון לפני בורר אחר ולא הבורר שמונה בידי ראש לישכת עורכי הדין, לא ניתן להפוך את הבורר השני, זה הממונה על-ידי ראש הלישכה מכוח מיסמך 2019, לבורר חליף.

...

דיון והכרעה בהמשך להחלטתי מיום 20.6.2023, לדיון שהתקיים, ולטענות בכתב, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את התביעה בחלקה במובן זה, שניתן פסק דין הצהרתי ולפיו מינוי הבורר השני – מבוטל, וכי על הצדדים לפעול בהתאם להוראות סעיף 12 לחוק הבוררות.

לא נעלם מעיני הקושי, שעליו עמד בא כוח הנתבע, בשל התקיימות הליך הבוררות לפני הבורר השני עד עתה, אלא שכאמור את הקושי ומשמעותו יש לבחון במסגרת הבקשה למינוי בורר חליף, וככל שהנתבע יבקש למנות את עו"ד ויסבוך כבורר חליף, על רקע מה שנעשה עד עתה, יוכל בית המשפט להידרש לבקשתו ולהכריע בה. נתתי דעתי לבקשת הנתבע להתיר הגשת תביעה שכנגד אך איני סבור שיש מקום לכך, ונראה כי יש לברר בנפרד את הבקשה, ככל שתוגש, למינוי בורר חליף, וזאת במסגרת הליך נפרד, שכן נוכח המסקנה אליה הגעתי, לא נדרשת לעת הזו הכרעה בשאלות האחרות.

סיכום על יסוד האמור, התביעה מתקבלת בחלקה, וניתן פסק דין, שלפיו מינויו של הבורר השני, עו"ד שי ויסבוך, לתפקיד בורר בסכסוך בין הצדדים מבוטל.