בעקבות הסיכסוך שהתגלע ביניהם, פנו הצדדים תחילה לבורר שישמש כמגשר.
עוד נקבע כי היה והמשפטן יקבע כי למשיב ובת זוגו קיימת זכות בזכויות הבנייה, ימנה הבורר שמאי מקרקעין שיעריך את התשלום למשיב ובת זוגו בגין זכויות הבנייה "בהיתחשב בין היתר ביזמות, בזמן ובהוצאות שהושקעו ע"י בני גור [המבקש – י.ד.] במימושן, בגודל יחידות הדיור של הצדדים ... ובכל פרמטר נוסף שהצדדים יבחרו להביא בפניו והוא ימצא לנכון להיתחשב בו" (סעיף 10 להסכם הבוררות).
בהקשר זה טען המבקש כי במהלך ניהול הבוררות נהג הבורר לנהל עם הצדדים מגעים ללא נוכחות הצד השני וכי לאחר שניתן פסק הבוררות אף נודע לו כי הבורר פנה לאנשים שונים באופן עצמאי כדי לאסוף ראיות בנוגע לשינוי התב"ע החלה על המקרקעין, וזאת מבלי שהצדדים ידעו על כך ומבלי שניתנה להם אפשרות לחקור את אותם עדים.
...
דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, בפסק דינו של בית המשפט המחוזי ובפסק הבוררות הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בקבלת תגובת המשיב.
בהקשר זה אף מקובלת עלי קביעת בית המשפט המחוזי לפיה פסק הבורר בהתאם לחוות דעתו של המשפטן.
לבסוף, אף טענות המבקש ביחס להליך בבית המשפט המחוזי אינן מקימות עילה להתערבות בית משפט זה. כידוע, אין זה דרכה של ערכאת הערעור להתערב בהחלטות הערכאה הדיונית בכל הנוגע לתחום סדרי הדין [ראו: פסק דינו של הנשיא (כתוארו אז) י' זוסמן בע"א 607/70 אלקטרוניק אפלינסס קורפורישאן "ירדן" נ' גרץ פרטרבסגזלשפט מיט בשרנקטר הפטונג מן פורצהיים, חברה זרה היושבת בגרמניה, פ"ד כה(2) 441, 443 (1971); והחלטתה של השופטת מ' נאור ברע"א 4862/11 אורט ישראל נ' Word ORT (לא פורסם, 21.12.2011), בסעיף 15], ומקל וחומר שלא תינתן רשות ערעור על בסיס טענות מסוג זה.
אשר על כן, דין הבקשה להידחות.