מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

מינוי אפוטרופוס לקטין לאחר גירושים

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2022 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

בהחלטתי מיום 8.12.21 שנתנה לאחר תגובת המשיב מצאתי להורות על מינוי אפוטרופוס לדין לקטינה מטעם הלישכה לסיוע משפטי .
לצד זאת, ובהיתחשב גם בהמלצות המומחה, באיזון העדין הנידרש על פי כלל המשתנים שלפניי, צרכי כל אחד מהקטינים ובבחינת "הרע במיעוטו" אני מוצאת להתיר את המעבר בפועל אך בתם שנת הלימודים הקרובה (7/2023), תוך מתן בכורה לשיקולים המפורטים להלן על משקלם המצטבר: הקטינה ט' תסיים את שנת הלימודים בקרב חברותיה והצוות החינוכי המהוים לה עוגן של ממש בתקופת הקשה של גירושי הוריה ובסביבה בה נטועים שורשיה כאשר בעוד שנה בכיתה ט', תישתלב במסגרת הפנימייה של ה XXX יחד עם אחותה ל', תוך שיחסך ממנה הצורך להיתמודד עם המעבר על ההשלכות שיש לכך על נערה מתבגרת ותוך שיינתן ביטוי לקולה ושמירה על שגרת חייה לרבות פעילותה בתנועת הנוער.
...
בהניחי על כף המאזניים כלל השיקולים הצריכים להכרעה באיזון בין האינטרסים הנוגדים במשולש הזכויות , אב/ אם /ילדים ועל אף החסרונות שיש בביצוע המעבר בעוד שנה בלבד, סבורני כי יש בכך להגשים במידה הרבה ביותר את טובת הקטינים במצב שנוצר.
סוף דבר לאור האמור, הנני מתירה לאם להעתיק את מקום מגוריה ביחד עם הקטינים מהעיר XXX לעיר XXX וזאת החל מיום 1.7.23.
עקב קשיי התקשורת בין הצדדים ועל מנת לשפר את מערכת היחסים ביניהם ולקבל החלטות לטובת הקטינים ורווחתם, אני מורה לשני הצדדים ליטול חלק בהדרכה הורית או בכל מסגרת טיפולית אחרת בהתאם להפניית העו"ס. ההדרכה ההורית תערך באזור הדרום.

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2021 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

ביום .XXX לגור עם הקטינה ב ביום 7.1.16 חתמו הצדדים על הסדר גירושין, שאושר על ידי בית משפט זה ביום 7.2.16 ולאחר מכן התגרשו בבית הדין השרעי.
יצויין עוד, כי האם הגישה בקשה למנות אפוטרופוס לדין לקטינה, לאחר קבלת תגובת האב, ותשובת האם, ראיתי לדחות את הבקשה במסגרת החלטה .
...
האם טוענת כי אין לאפשר רישום הקטינה לבית ספר בקטינה, וכי אין לנתקה מסביבתה הטבעית שבה גדלה במשך השנים.
דיון סבורני כי לנוכח השתלשלות האירועים לאחר מתן פסק הדין מיום 5.1.20 ועד היום, אין מנוס מלקבוע כי בשלב זה, המפגשים בין האם לקטינה יתקיימו במרכז קשר, בפיקוח בלבד.
בנסיבות אלו, אני סבורה כי בשלב זה יש מקום לקבוע כי המפגשים בין האם לקטינה יתקיימו במרכז קשר בפיקוח בלבד וכך אני קובעת.

בהליך תמ"ש (תמ"ש) שהוגש בשנת 2020 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

,x/x/17 הקטינה נולדה ביום לאחר לידת הקטינה, המבקשת הגישה לבית הדין הרבני האיזורי תביעה לגירושין ולאחר שמיעת הכחשות המשיב, נפסקו מזונות הקטינה עד הגיעה לגיל 18 .
מינוי אפוטרופוס לדין לקטין על מנת שעמדתו תובא בנפרד לרצון הוריו ובמטרה לשמוע את רצונו החופשי והעצמאי, אינו נעשה באופן תדיר ראו: רמש (ת"א) - 06- 17 מיום 6.8.17 (פורסם בנבו) והמשיב לא הצביע על טעם מיוחד המצדיק מינוי של אפוטרופוס לדין לקטינה.
...
רביעית, הנני מקבל את עמדת ב"כ היועמ"ש כי אין מניעה כי בית המשפט, בבואו ליתן פסק דין הצהרתי, יאמץ את הכרעת בית הדין הרבני.
המשיב לא הכחיש טענה זו. לכן אני מקבל את טענת האם כי רישום האבהות הוא לטובת הקטינה.
התוצאה היא כי הבקשה מתקבלת.

בהליך תמ"ש (תמ"ש) שהוגש בשנת 2004 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

האיסור שחל על הנתבע 2 להתקרב אל התובעת במהלך הליכי-הגירושין; פנייתו של הנתבע 1 אל הנתבע 2, עוד בזמן נשואי הנתבע 2 לתובעת ובקשתו להינשא לה ולו, על-פי דבריו של הנתבע 2 - כל אלה מראים שבנסיבות הקיימות, גם אילמלא יינתן צו לבדיקת-ריקמות, בעיני הסובבים את הקטין יש ספקות גדולים - מיהו אביו.
אמרה בהקשר זה האפוטרופא-לדין שהיתה באותם ימים, עורכת-דין אלטמן, בדיון שהתקיים ביום 9/4/2002 לאחר-מכן, מונתה אפוטרופא אחרת, אשר מיתנה מעמדה זו, אך הדברים שנרשמו - בעינם עומדים: "...אין לידון את הקטין לחרפת רעב. אמנם, בע"א 1354/92 היועמ"ש נגד פלונית... נאמר שחשש לממזרות ימנע בדיקת-ריקמות, אך גם בפסק-דין זה, נאמר שלא מדובר בכלל נחרץ, בלי חריגים. אני סבורה שהמקרה שלנו הוא מקרה של חריג, שבו בדיקת-ריקמות תהא דוקא לטובת הקטין". הראינו את ההפרדה הקיימת בין הערכאה האזרחית לבית-הדין הרבני בכל הנוגע לבדיקת סיווג-הרקמות, על תוצאותיה.
...
אמרה בהקשר זה האפוטרופא-לדין שהיתה באותם ימים, עורכת-דין אלטמן, בדיון שהתקיים ביום 9/4/2002 לאחר-מכן, מונתה אפוטרופא אחרת, אשר מיתנה מעמדה זו, אך הדברים שנרשמו - בעינם עומדים: "...אין לדון את הקטין לחרפת רעב. אמנם, בע"א 1354/92 היועמ"ש נגד פלונית... נאמר שחשש לממזרות ימנע בדיקת-רקמות, אך גם בפסק-דין זה, נאמר שלא מדובר בכלל נחרץ, בלי חריגים. אני סבורה שהמקרה שלנו הוא מקרה של חריג, שבו בדיקת-רקמות תהא דווקא לטובת הקטין". הראינו את ההפרדה הקיימת בין הערכאה האזרחית לבית-הדין הרבני בכל הנוגע לבדיקת סיווג-הרקמות, על תוצאותיה.
הנשיא ברק כתב באחד מכתביו וראו: א' ברק שיקול-דעת שיפוטי 291 1987: "קיימים תחומי משפט הטעונים מטען אידיאולוגי חריף כגון, מקצת דיני-המשפחה, אשר בהם צריך השופט לבחון בזהירות את צעדיו לאור שיקולי הקונסנזוס. כך, למשל, אני סבור שרצוי ריסון שיפוטי בכל הנוגע לסוגיית 'מיהו יהודי'. לעומת זאת, ניתן לפתח אקטיביות שיפוטית ניכרת בכל הנוגע לשאלה 'מהו תום-לב'". ומוסיף הוא ואומר, בכל הנוגע לקונסנזוס שם, שם : "...אין השופט צריך לפעול במסגרת הסכמה חברתית המשקפת רוחות שעה חולפות. על השופט לפעול במסגרת המרכזי והבסיסי ולא במסגרת הארעי והחולף. כאשר החברה אינה נאמנה לעצמה, אין השופט חייב ליתן ביטוי לרוחות השעה. עליו לעמוד כנגד רוחות אלה, תוך מתן ביטוי לאותו קונסנזוס חברתי המשקף את עקרונותיה הבסיסיים ואת 'האני מאמין' של הציבור הנאור בחברה בה הוא חי". בחנו והראינו את האינטרסים של הקטין, לדעת את זהות אביו הגנטי.
התוצאה לאור העולה מהמקובץ, ניתן בזאת, איפוא, צו לביצוע בדיקת-רקמות לבירור זהות אביו הביולוגי של הקטין.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

הרקע לעתירה העותרת והמשיב 5 (להלן: המשיב, וביחד – ההורים) נישאו בחודש מאי 2020, אולם זמן קצר לאחר מכן עלו יחסיהם על שרטון והם התגרשו.
ראו את דבריו של השופט נ' סולברג בעיניין פלוני: "מטרת כינוסן של ועדות התסקירים היא לגיבוש המלצה באשר למינוי אפוטרופוס, לשמש את העו"ס לסדרי דין לצורך היתייעצות וסיוע בגיבוש המלצות ודרכי היתערבות במקרים מורכבים. זו ועדה טיפולית מקצועית. כיוצא בזה, ההליך המתקיים לפני עו"ס לסדרי דין אינו הליך שפוטי ולא מעין-שפוטי. העו"ס לסדרי דין אינה דנה ולא מכריעה בסכסוך בין הצדדים, ואינה גורם המחליט בעיניינו של אדם, אלא היא גורם ממליץ לבית המשפט". הדברים נאמרו שם ביחס לועדת תסקירים בקשר למינוי אפוטרופוס לקטין, וכוחם יפה גם לועדת תסקירים בקשר לקטינים שהוריהם מצויים בסכסוך גירושין.
...
המשיב טען בתגובתו כי יש לדחות את העתירה על הסף בשל חוסר ניקיון כפיים.
גם הסעד החלופי שנתבקש בבקשה להצטרף לעתירה – להורות על בטלות החלטת בית המשפט למשפחה מיום 29.12.2022 – דינו להידחות, שכן ככלל בית משפט זה בשבתו כבג"ץ אינו משמש כערכאת ערעור על החלטותיהם של בתי המשפט לענייני משפחה (ראו למשל בג"ץ 364/16 פלונית נ' בית משפט לענייני משפחה, פסקה 9 והאסמכתאות שם (21.1.2016)).
סוף דבר, העתירה נדחית על הסף, ולמעלה מן הצורך גם לגופה.
לנוכח כל האמור לעיל, העותרת תשא בהוצאות משיבי המדינה, המחלקה לשירותים חברתיים והמשיב 5 בסך של 3,000 ₪ כל אחד (9,000 ₪ בסך הכל).
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו