מינוי אפוטרופוס לדין לתובע

אילו בית המשפט באותו הליך היה מודע לזכותו של התובע מכוח המתנה, חזקה עליו שהיה מורה על מינוי אפוטרופוס לדין לתובע.

...

לאור המסקנה אליה הגעתי, אין לי צורך לדון בטענות הנתבעים בדבר קיומו של השתק פלוגתא תקף כלפי התובע, אף שלא היה צד להליכים שהתנהלו במסגרת ת"א (מחוזי חי') 518/08.

סוף דבר: סיכומו של דבר, לאור הטעמים המפורטים לעיל, אני דוחה את התביעה ואת הסעדים המבוקשים במסגרתה במסגרת סעיף 32 לתביעה.

התובע ישלם לנתבעת 3, הגב' אשתיאק, הוצאות משפט בסך של 20,000 ₪, ולכל אחד מן הנתבעים 5-4 הוצאות משפט בסך של 12,500 ₪.

לאחר דיון בטענות הצדדים, ניתנה ביום 14.9.2017 החלטה (להלן – ההחלטה הקודמת), המורה להם להודיע את עמדתם באשר לאפשרות שעורך הדין שהגיש את התביעה בשם התובע (אשר מטעמי נוחות יכונה להלן – בא-כוח התובע) ימונה לאפוטרופוס לדין של התובע מכוח הוראת תקנה 32(ב) בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן – תקנות סדר הדין האזרחי).

...

הטעם השני: ייפוי הכוח הנוטריוני שנחתם בניו-יורק נעדר תוקף בישראל – אף אילו הייתה המסקנה כי לא נגרעה כשרותו של התובע, לא היה בייפוי הכוח שנחתם בניו-יורק כדי לאפשר לבנו של התובע להסמיך את בא-כוחו של התובע להגיש את התביעה.

כך גם להפך, מסקנה כי לא ניתן למנות אפוטרופוס לדין מכוח תקנה 32 לשם הגשת תביעה, מאליה תוביל למסקנה כי הדרך היחידה למינוי אפוטרופוס לתובע היא על-פי חוק הכשרות המשפטית.

לפיכך וכאמור, אני ממנה את עו"ד גיא רשף, בא-כוח התובע, לאפוטרופוס לדין של התובע ולייצגו בתביעה הנדונה ובכל הליך נוסף הקשור אל התובענה הנדונה.

ביום 3.5.2017, נשלח לתובעת מכתב מטעם הסיוע המשפטי לפיו בנסיבות בהן פנתה לייצוג פרטי מבלי לעדכן את הסיוע; עורך הדין שמינתה נתון במעצר; עורכת הדין מונתה לשמש אפוטרופא לדין ונודע כי התובעת מיתנגדת למינוי ומסרבת בכל תוקף להמשך ייצוגה, היא מתבקשת להבהיר אם נחוץ לה המשך ייצוג או שהיא מיוצגת באופן פרטי ובהעדר תשובה, יונח כי אינה מעוניינת בהמשך ייצוג על ידי הסיוע המשפטי, ותיקה בלישכה ייסגר.

...

אעיר כי איני מקלה ראש בטענת התובעת כי עצם מינוי אפוטרופוס לדין, אף שאינו שולל כשירות משפטית, אינו צעד רצוי, והוא מקפל בתוכו אלמנט מובנה של פגיעה בה, בכבודה ובחירותה, אלא שכאשר עמד סיכון של מינוי אפוטרופוס לרכוש כחלופה ממשית בה תמכה העו"ס בהיעדר התובעת, ועל יסוד החומר שעמד בפני בית המשפט, אני מקבלת את עמדת עורכת הדין, כי בסיטואציה שנוצרה, צעד זה היה פוגעני פחות ממה שעמד על הפרק, וכי היה בו בגדר ייצוג מיטבי של התובעת ולא רשלנות.

שאלת הנזק אני מקבלת גם את הטענה כי התובעת לא הוכיחה נזק וגם מטעם זה דין התובענה להידחות.

סוף דבר לאור המסקנות אליהן הגעתי ומאחר שלא הוכחה רשלנות או פגיעה באוטונומיה מצד עורכת הדין, אני מורה על דחיית התביעה.

המינוי נעשה מכוח תקנה 172א. לתקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט – 2018 המורה: "בית המשפט רשאי למנות... למי שזקוק לאפוטרופוס, אפוטרופוס לדין שייצגו ייצוג מלא בכל ההליכים בבית המשפט". הטעמים למינוי האפוטרופוס לדין הנם כדלקמן: ראשית, בסעיף 7 לבקשה שהוגשה ב-20.4.21 הביא פרקליטו של התובע לידיעת בית המשפט: "בשיחה טלפונית אשר קיים הח"מ עם התובע, הוא נוכח לדעת כי התובע לא זוכר כי הוגשה תביעה, התובע אינו מזהה את הח"מ, התובע אינו זוכר כי מכר את המקרקעין ואף לא זוכר את הנתבעים". הודעת ב"כ התובע הנ"ל נתמכה בתצהיר של ב"כ התובע.

...

לאחר שמיעת טענות בדיון, וביניהן טענת ב"כ התובע ולפיה הוגשה בקשה למנות אפוטרופוס לדין לתובע ולפיכך גם אם עדותו תישמע, תוגש בקשה לפסול עדותו, וכן טענת ב"כ המשיבה ולפיה כל עוד לא מולאו ע"י התובע התנאים המקדמיים שנקבעו בהחלטות קודמות, אין לשמוע את עדותו של התובע, נקבע כי העדות לא תישמע באותו מועד.

...

גם בעניין גילוי מסמכים, אני סבורה כי במקרה דנן, אין מקום להתערבות בשלב זה של הדיון.

לכשינתן פסק דין, ניתן יהיה, במידת הצורך, להשיג גם על החלטת ביניים זו. בשולי הדברים אציין, כי אני סבורה, שדווקא בשל גילו המתקדם של המבקש ובשל מצבו הנטען, ובשים לב לסכום התביעה, כדאי לב"כ המבקש להידבר עם המשיבה ולנסות להגיע להסכמה כוללת, אשר המבקש יוכל ככל האפשר להנות מפירותיה עוד בחייו.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.