מינוי אורטופד לבדיקת קשר סיבתי בתאונת עבודה

לפיכך, מינה בית הדין מומחה יועץ רפואי (להלן: "המומחה") בתחום האורתופדי לבדיקת הקשר הסיבתי בין האירוע בעבודה מיום 20.10.2015 לבין הליקוי ממנו סובל התובע, לפי העובדות הבאות (שנלקחו מתוך תצהיר התובע): 7.1 המדובר בתאונת עבודה מיום 20.10.2015 שארעה לי בנסיבות בהן במהלך עבודתי בעת הרמת רולים כבדים לפתע חשתי בגבי.

עוד טוען הנתבע כי בהנחיות בית הדין הארצי לעבודה בדבר מינוי מומחים נקבע, כי ככלל ניתנת חוות דעתו של מומחה על סמך מסמכים רפואיים בלבד ולמעט מקרים חריגים בהם מודיע המומחה לבית הדין כי לצורך חוות הדעת נידרשת בדיקתו של המבוטח.

...

אפשרי שמר דודקה חש כאב בזמן הרמת הגליל, אולם לא נראה שמחלת הגב ארעה או החמירה באירוע זה. ביום 27.12.2020 הגיש ב"כ התובע בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה וביום 27.1.21 התיר בית הדין את העברת השאלות למומחה (פרט לשאלה אחת), כדלקמן: 10.1 הואיל ואין חולק כי קיים אצל התובע נזק בגב שהוא בקע דיסק L 4-5 אזי דרושה הבהרה, מניין נזק זה בהעדר תאונה אחרת? 10.2 הואיל ומסקנת חוות הדעת מבוססת על ניתוח עובדתי ולא על בדיקה קלינית, יש להבהיר מדוע לא צריך ראיון עם התובע לשמיעת מנגנון התאונה? 10.3 הואיל וחוות הדעת נשענת רק על עיון במסמכים רפואיים תוך שהמומחה מסיק מסקנות בדבר הערכתו והשערתו מה היה צפוי להשתקף במסמכים הרפואיים ומה לא, יש להבהיר מדוע המומחה לא הביא בחשבון שהתובע אינו דובר השפה העברית ולא יכול היה לבטא את עצמו בפני הרופאים אצלם טופל? שהרי גם בפני ביה"ד העיד באמצעות מתורגמנית לשפה הרוסית 10.4 לא ניתן להסתמך על חוות הדעת של המומחה מטעם ביה"ד, שהרי להבדיל אלף הבדלות ממנו, כאשר וועדה רפואית של הביטוח הלאומי קובעת קשר סיבתי אזי היא נשענת על ראיון עם התובע לשמיעת מנגנון התאונה ונסיבותיה וכן על בדיקה קלינית שאז יכולה להתקבל מסקנה נכונה יותר.

" ועיין גם בעב"ל 345/06 המוסד לביטוח לאומי – מרדכי בוארון (15.5.2007) שם נפסק מפי כב' השופט פליטמן ובהסכמת יתר חברי המותב, כי: "בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות דעתו של המומחה מטעמו, שכן האובייקטיביות של המומחה מטעם ביה"ד גדולה יותר ומבוטחת במידה מירבית מעצם העובדה, כי אין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל שכרו מידי בעלי הדין (ראה לעניין זה דב"ע 411/97 דחבור בוטרוס נ' המל"ל (לא פורסם), וכן עב"ל 341/96 מליחי נ' המל"ל, פד"ע לד' 377)" בנסיבות המקרה דנן, הגם שליבנו עם התובע, לא מצאנו הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לסטות ממסקנות חוות הדעת שהוגשה בתיק ומכאן שדין התביעה - להידחות.

המומחה השיב לשאלות חד משמעית והתייחס לכל החומר הרפואי שהועבר אליו ודין טענותיו של התובע בסיכומיו להידחות.

סוף דבר: דין התביעה להידחות.

בהתאם לכל האמור הסכים הנתבע למנות מומחה רפואי מטעם בית הדין על מנת שיבחן את הקשר הסיבתי בין האירוע מיום 17.6.19 לבין מצבו הרפואי של התובע.

לפיכך, מינה בית הדין מומחה יועץ רפואי (להלן: "המומחה") בתחום האורתופדי לבדיקת הקשר הסיבתי בין האירוע מיום 17.6.19 לבין הליקוי ממנו סובל התובע בגב, לפי העובדות כדלקמן: 6.1 התובע הגיש ביום 17.2.20 טופס תביעה לדמי פגיעה בגין ארוע מיום 17.6.19 עת הרים ארגז והרגיש דקירה בגב התחתון.

בהתאם לאמור, מונה ד"ר דוד אנג'ל כמומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין והתבקש להשיב על השאלות, כדלקמן: 7.1 מהו הליקוי הרפואי של התובע כעולה מהחומר הרפואי שלפניך? 7.2 האם קיים קשר סיבתי, לרבות על דרך של החמרה, בין הליקוי ממנו סובל התובע בגב לבין הארוע בעבודה מיום 17.6.19 כמתואר בעובדות המקרה? 7.3 האם השפעת הארוע התאונתי מיום 17.6.19 על מצבו של התובע, ככל שהייתה, פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים, לרבות מצב בריאות קונסטיטוציונלי? בחוות דעתו מיום 16.5.21 השיב ד"ר אנג'ל לשאלות בית הדין כדלקמן: הליקוים מהם סבל התובע הנם בקע בדיסקים L4-5 ו L5S1 ושנויים נווניים בכל עמוד השידרה המותני.

האם לא ניתן לראות בכך, לכל הפחות, החמרת מצב? 10.3 בהמשך לשאלה קודמת: אם הממצאים כבר תועדו ב- 1996 ו 1998 מדוע נותח בסמוך לפגיעה שהרי מאז חלפו יותר מ- 20 שנה, התובע המשיך בשגרת חייו ושגרת עבודתו למרות הכאבים והטיפול השמרני שעבר? מה גרם לדעתך לשינוי הקיצוני ולדחיפות בבצוע הניתוח מיד לאחר הפגיעה בעבודה ב 30.6.2019? 10.4 בהתאם לחוות דעתך האם אין מקום לקבוע כי יש לחלוק את הקשר בין מצב קודם גורם גנטי תחלואתי לבין השפעת ארוע התאונה בעבודה אשר האיץ את התפתחות המחלה וגרם לבצוע ניתוח בדחיפות בעמוד שדרה תחתון של התובע מיד לאחר הפגיעה? נא פרט והסבר את תשובתך.

...

ביום 17.2.20 הגיש התובע תביעה לתשלום דמי פגיעה ובתאריך 1.7.20 נדחתה התביעה מן הנימוק, כדלקמן: "אנו מאשרים שקיבלנו את תביעתך לתשלום דמי פגיעה בגין כאבי גב, אולם, לצערנו, עלינו לדחותה על פי הוראות סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, ומהנימוקים הבאים:

" ועיין גם בעב"ל 345/06 המוסד לביטוח לאומי – מרדכי בוארון (15.5.2007) שם נפסק מפי כב' השופט פליטמן ובהסכמת יתר חברי המותב, כי: "בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות דעתו של המומחה מטעמו, שכן האובייקטיביות של המומחה מטעם ביה"ד גדולה יותר ומבוטחת במידה מירבית מעצם העובדה, כי אין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל שכרו מידי בעלי הדין (ראה לעניין זה דב"ע 411/97 דחבור בוטרוס נ' המל"ל (לא פורסם), וכן עב"ל 341/96 מליחי נ' המל"ל, פד"ע לד' 377)" בנסיבות המקרה דנן, לא מצאנו הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לסטות ממסקנות חוות הדעת שהוגשו בתיק ומכאן שדין התביעה - להידחות.

המומחה השיב לשאלות באופן חד משמעי והתייחס לכל החומר הרפואי שהועבר אליו ודין טענותיו של התובע בסיכומיו להידחות.

סוף דבר: דין התביעה להידחות.

ביום 9.8.20 הודיעו הצדדים על הסכמתם למינוי מומחה בתיק לבדיקת הקשר הסיבתי בין האירוע בעבודה מיום 31.12.2018 לבין הליקוי ממנו סובלת התובעת ברגל ימין.

לפיכך, מינה בית הדין מומחה יועץ רפואי (להלן: "המומחה") בתחום האורתופדי לבדיקת הקשר הסיבתי בין האירוע בעבודה מיום 31.12.2018 לבין הליקוי ברגל ימין, לפי העובדות כדלקמן: 5.1 התובעת ילידת 1957 5.2 בתאריך 31.12.18, במסגרת עבודתה ותוך כדי הליכה, רגלה של התובעת נתקלה בבמפר (פס האטה) והיא מעדה ונפלה ונחבטה ברגל ימין על משטח אספלט (להלן – "התאונה") 5.3 יתר הפרטים כעולה מתיקה הרפואי.

ביום 4.2.21 הגיש ב"כ התובעת בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה וביום 20.2.20 התיר בית הדין את העברת השאלות למומחה, כדלקמן: 8.1 האם נכון כי כבר בסמיכות לאחר התאונה, התובעת התלוננה על כאבים ופנתה לטפול רפואי? 8.2 האם נכון כי בתיקה הרפואי של התובעת לא היו תלונות על כאבים בפרק הירך הימנית קודם לתאונה? במידה ולא – נא ציין מתי? 8.3 האם נכון כי בתיקה הרפואי של התובעת לא היו תלונות על כאבים במפשעה ימנית עם הקרנה לברך קודם לתאונה? במידה ולא – נא ציין מתי? במידה ונכון – נא ציין מתי החלו? 8.4 האם נכון כי בתיקה הרפואי של התובעת לא היו מיגבלות הליכה ו/או צליעה קודם לתאונה? במידה וכן – נא ציין מתי? במידה ונכון – נא ציין מתי החלו? 8.5 הנך מופנה לתעודות המחלה וכן לתעודות רפואיות לנפגע עבודה וכן לאישורי המרפאה התעסוקתית בעיניינה של התובעת (צורפו לעיונך) ולהשיב – האם נכון כי בעטיה של התאונה התובעת נמצאה לא כשירה לעבודתה? ב. נא ציין לאיזו תקופה? 8.6 האם נכון כי התאונה גרמה לתובעת החרפה קשה בכאבים ו/או במיגבלות התפקודיות ברגלה הימנית של התובעת או בכלל? 8.7 האם נכון כי התאונה החמירה את מצבה של רגל ימין? 8.8 נא אשר כי התאונה החישה את תהליך החמרת המחלה של התובעת ברגל ימין? 8.9 נא אשר כי התאונה החישה או גרמה לצורך בהחלפת מפרק הירך של התובעת וכי אילמלא התאונה היה עניין זה נדחה או יכול להידחות למועד אחר? 8.10 נא אשר כי סביר להניח שהופעת המיגבלות של התובעת ברגלה הימנית, במועד בו הופיעו קשורה סיבתית לתאונה? 8.11 נא אשר כי סביר להניח שהופעת הכאב במועד בו הופיע, לאחר התאונה, קשור סיבתית לתאונה שארעה לתובעת בעבודתה? משמע אילמלא התאונה כמפורט בהחלטת בית הדין סביר להניח כי הכאבים שמקורם בליקוי האנטומי שאינו קשור לעבודה היו מופיעים במועד מאוחר יותר או לא היו מופיעים כלל.

...

המומחה השיב לשאלות באופן חד משמעי והתייחס לכל החומר הרפואי ושאלות ההבהרה שהועברו אליו בפירוט רב וחזקה שהמומחה ענה לשאלות באופן מקצועי ולא היה כבול בעמדותיו ודין טענותיה של התובעת בסיכומיה אשר מרביתן בעניינים שברפואה - להידחות.

באשר לבקשה החלופית למינוי מומחה נוסף נציין כדלקמן: במאמרו של נשיא בית הדין הארצי כב' השופט (בדימוס) סטיב אדלר נאמר, כי פסילת מומחה הינה צעד חריג שבית הדין נוקט בו בנסיבות נדירות, אשר רק בהתקיימן רשאי בית הדין להיעתר לבקשה כאמור ואין הדבר בבחינת מעשה שבכל יום (ס. אדלר, מומחים יועצים רפואיים בבית הדין לעבודה, המשפט ב 199).

סוף דבר: מכל הנימוקים שפורטו לעיל - דין התביעה להידחות.

לאחר מתן פסק הדין הצדדים הגיעו להסכמה בדבר מינוי אורטופד לבדיקת הפגיעה של התובע בבירכיים עקב התאונה מיום 20.11.16 וכן בדבר מינוי אורולוג לבדיקת בעיית השליטה בשתן אצל התובע והקש"ס בינה לבין התאונה מיום 20.11.16.

השאלות מהו ליקויו האורולוגי של התובע כעולה מהחומר הרפואי שלפניך? האם קיים קשר סיבתי, לרבות על דרך של החמרה, בין הליקוי ממנו סובל התובע לבין הארוע בעבודה מיום 20.11.16, כמתואר בעובדות המקרה? כמו כן ביום 18.11.20 ניתנה החלטה נוספת לפיה ד"ר אנג'ל דוד מתמנה בזה כמומחה יועץ רפואי לבית הדין (להלן - המומחה) בכדי לתת חוות דעת רפואית בעיניינו של התובע, על בסיס אותם עובדות ותוך שהשאלות היו כמצוטט: מהו ליקויו של התובע בברכיו כעולה מהחומר הרפואי שלפניך? האם קיים קשר סיבתי, לרבות על דרך של החמרה, בין הליקוי ממנו סובל התובע בברכיו לבין הארוע בעבודה מיום 20.11.16, כמתואר בעובדות המקרה? ביום 7.2.21 התקבלה חוות דעתו של ד"ר אנגל בה נקבע כמצוטט: " א. הליקוי שנימצא בברכיו של מר קליין הנו שנויים נווניים ניכרים. בברך שמאל נמצא גם קו של קליטה מופחתת מתחת לסחוס קונדיל הפימור, קו שיכול להתאים לקו שבר תת מפרקי או לקו אי ספיקה שקשור לשינויים הניוניים הכרוניים. בברך זו שוזכר גם קרע במנסקוס בבדיקת הMRI , אולם בניתוח ארטוסקופיה לא צויין קרע כזה והייתה היתייחסות רק לנזקים בסחוס. ב. להערכתי הנזקים בסחוסי הבירכיים הנם נווניים והם לא אירעו או החמירו בתאונה וזאת מהסיבות הבאות: שינויים נווניים בברכים ניראו בצילומים כבר בשנים 2011 ו2015 ולכן ברור שקדמו לתאומנה. גם מנח וארוס ( רגלי 0 ) הנו מבנה תחלואתי טבעי של הרגיליים שקשור לשינויים הניוניים במדור המדיאלי. העובדה שבדיקת ה MRI של ברך שמאל מציינת כי לא נראתה דחיסה במשטח הסחוסי המפרקי, תומכת בכך שקו הקליטה המופחתת מתחת לסחוס אינו שבר חבלתי. ברשום ביום התאונה מדובר על מכות יבשות באיזורים שונים בגוף ולא מוזכרת תלונה או ממצא בבירכיים כפי שצפוי לו אירע שבר חבלתי בברך. גם הרישומים ותיאור הממצאים בדצמבר 2016 אינם מתאימים למצב של שבר חבלתי חריף בברך. כאבים בשתי הבירכיים מצויים ברשום 10 ימים לאחר התאונה. לדעתי, למכות היבשות שהיו בתאונה היתה תרומה לתלונה זו על הכאב בתקופה שאחריה, ומבחינה זו ניתן להתייחס לכך כאל החמרה זמנית במצב קודם ( בה אני ממליץ להכיר). אולם להערכתי תרומת התאונה לליקויים בבירכיים ולטיפולים שבוצעו בהמשך אינה משמעותית כלל. להערכתי היה התובע מגיע לאותם טיפולים ובזמן סמוך ללא קשר לתאונת הדרכים". התובע הגיש בקשה לשאלות הבהרה למומחה, לאחר קבלת תגובת הצד שכנגד ניתנה החלטה ביום 26.4.21 לפיה הבקשה התקבלה בחלקה.

עוד טוען התובע כי העובדה שאדם נפגע בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה אינה אמורה לפגוע בזכוית כנפגע תאונת דרכים, בין אם פנה לקביעת נכותו על ידי המל"ל ובין אם לאו.

...

שני המומחים בחנו את נתוניו הרפואיים של התובע, כפי שהם עולים מהמסמכים הרפואיים שהועברו לעיונו והגיע למסקנה כי אין קשר סיבתי בין מצבו בברך שמאל לבין האירוע התאונה וכי אין קש"ס בין הטלת שתן.

גם עיון בחוו"ד של ד"ר אנגלשטיין מעלה כי ציין בה כי :" על פי התיעוד שבידי, נראה לי שבהיבט האורולוגי לא הוכחה הפרעה במתן השתן הקשורה קשר סיבתי לתאונה הנדונה". כמו כן הוא התבסס על חוות דעתם של רופאים שבדקו את התובע בזמן אמת וכן על רישומים בחדר מיון וציין:" אני מתרשם כי לא הייתה בעת התאונה פגיעה משמעותית בגב התחתון, שיכולה הייתה לגרום להפרעה במתן השתן". ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה, אין בסיס לפסילתה.

סוף דבר לאור האמור לעיל, ובהתאם לחוות דעתו של ד"ר אנג'ל וד"ר אנגלשטיין, דין התביעה להידחות.

נבקש לציין כי הנתבע הכיר בנפילתה של התובעת ביום 6.10.21 כתאונת עבודה.

ביום 1.6.22 הודיע הנתבע על הסכמתו למינוי מומחה בתיק בתחום האורטופדי על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין הארוע מיום 6.10.21 לבין הליקוי בברך ימין.

לפיכך, מינה בית הדין ביום 9.8.22 את ד"ר דוד אנג'ל מומחה יועץ רפואי (להלן: "המומחה") בתחום האורתופדי לבדיקת הקשר הסיבתי בין האירוע מיום 6.10.21 לבין הליקוי ממנו סובלת התובעת בברך ימין, לפי העובדות כדלקמן: 4.1 התובעת הנה ילידת 1997, ובזמן הארוע שימשה כמנקה במיתחם תחנת הרכבת בלוד.

המומחה, ד"ר דוד אנג'ל, התבקש להשיב על השאלות, כדלקמן: 5.1 מהו הליקוי ממנו סובלת התובעת בברך ימין? 5.2 האם קיים קשר סיבתי, לרבות על דרך של החמרה, בין הליקוי ממנו סובלת התובעת בברך ימין לבין הארוע מיום 6.10.21 כמתואר בעובדות המקרה? 5.3 האם השפעת הארוע התאונתי מיום 6.10.21 על מצבה של התובעת, ככל שהייתה, פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים, לרבות מצב בריאות קונסטיטוציונלי? בחוות דעתו מיום 19.10.22 השיב ד"ר אנג'ל לשאלות בית הדין כדלקמן: הליקוי שאובחן בברך הימנית הוא קרע במנסקוס הלטרלי.

...

" ועיין גם בעב"ל 345/06 המוסד לביטוח לאומי – מרדכי בוארון (15.5.2007) שם נפסק מפי כב' השופט פליטמן ובהסכמת יתר חברי המותב, כי: "בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות דעתו של המומחה מטעמו, שכן האובייקטיביות של המומחה מטעם ביה"ד גדולה יותר ומבוטחת במידה מירבית מעצם העובדה, כי אין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל שכרו מידי בעלי הדין (ראה לעניין זה דב"ע 411/97 דחבור בוטרוס נ' המל"ל (לא פורסם), וכן עב"ל 341/96 מליחי נ' המל"ל, פד"ע לד' 377)" בנסיבות המקרה דנן, לא מצאנו הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לסטות ממסקנות חוות הדעת של המומחה אשר סבור כי לא קיים קשר סיבתי בין התאונה מיום 6.10.21 לבין הליקוי בברך ימין ומכאן שדין התביעה - להידחות.

המומחה השיב לכל השאלות שהופנו אליו בענייניות ודין טענותיה של התובעת בסיכומיה, אשר מרביתן בעניינים שברפואה - להידחות.

סוף דבר: דין התביעה להידחות.