מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

מימוש ערובה בנקאית עצמאית

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

לאחר שניתן פסק הדין הגישו המערערים בקשה בפני בית משפט קמא להורות על מימוש הערובה וחיוב בפיצויים בגין פקיעתו של צו העשה הזמני וזאת נוכח פסק הדין שנתן בית משפט קמא, כשלפי הנטען, ההפרש בין השומה באשר לשווי המשאית, נכון ליום 13.9.14, לבין הטובה שבהצעות שהתקבלה במיכרז למכירת המשאית, הנו סך של 197,090 ₪ המגלם את ירידת הערך.
עֵרים אנו למורת רוחו של המשיב מס' 6 הטוען, כי דוקא הוא הצד הניזוק בפרשיה זו. בית משפט קמא תיאר את המשיב מס' 6 כ"איש קשה יום שבקש לרכוש משאית על מנת שיוכל לעבוד ולהיתפרנס וסמך באופן מלא על הרישומים ברשיונות המשאית ובעיקר על בדיקת הבנק שנתן לו את ההלוואה לרכישת המשאית ושיעבד אותה כבטוחה" (עמ' 3 בפסק הדין של בית משפט קמא), וכן בהמשך: "... כאשר עומד לפניו לקוח כמו מר אזולאי – איש קשה יום שלא מבין דבר וחצי דבר בעינייני בדיקת משכונות וסיטואציות משפטיות" (עמ' 15 לפסק דינו של בית משפט קמא).
משלא שוכנענו שדברינו אלה הובנו כראוי, ושהסכמת המשיב מס' 6 ניתנת לנו לאחר שהפנים את הסברינו, העדפנו ליתן את פסק דיננו בדרך זו. אנו רואים לנכון להוסיף, בנסיבות המקרה שבפנינו, ומבלי להביע עמדה כלשהיא בנושא זה, שאם סבור המשיב מס' 6, שגורם אחר או נוסף נושא בחבות כלפיו, ואמור לכן לשאת בנזקיו, כולם או מקצתם, רשאי המשיב מס' 6 לבחון אפשרות לנקוט בהליך משפטי כנגד אותו גורם, בין אם בתביעה עצמאית, ובין אם במסגרת הודעת צד ג', ככל שהמערערים יגישו את תביעת הנזיקין שלהם כנגד המשיב מס' 6.
...
בישיבה שהתקיימה בפנינו ביום 12.7.16 הושגה הסכמה, לפיה נדחה הערעור כנגד המשיב מס' 7 (הבנק הבינלאומי) והצדדים הודיעו, באופן הדדי, שאין כל טענות בין המערערים לבין המשיב מס' 7.
בהתאם לכך, ניתן פסק דין הדוחה את ערעורם של המערערים כנגד המשיב מס' 7 ללא צו להוצאות (עמ' 8 לפרוט') וממילא, שגם יש לדחות את הערעור שכנגד, שהגיש הבנק הבינלאומי וכך אנו אכן מחליטים.
משלא שוכנענו שדברינו אלה הובנו כראוי, ושהסכמת המשיב מס' 6 ניתנת לנו לאחר שהפנים את הסברינו, העדפנו ליתן את פסק דיננו בדרך זו. אנו רואים לנכון להוסיף, בנסיבות המקרה שבפנינו, ומבלי להביע עמדה כלשהי בנושא זה, שאם סבור המשיב מס' 6, שגורם אחר או נוסף נושא בחבות כלפיו, ואמור לכן לשאת בנזקיו, כולם או מקצתם, רשאי המשיב מס' 6 לבחון אפשרות לנקוט בהליך משפטי כנגד אותו גורם, בין אם בתביעה עצמאית, ובין אם במסגרת הודעת צד ג', ככל שהמערערים יגישו את תביעת הנזיקין שלהם כנגד המשיב מס' 6.
התוצאה מכל האמור לעיל היא, שאנו מוחקים את הערעור גם כנגד המשיב מס' 6.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

טענות אלה ראויות להתברר, ואולם אין הדבר אומר כי לפני שהבנק פתח את תיק המימוש היה עליו לפנות תחילה לבית המשפט ולהגיש נגד התובעים תביעה כספית או בקשה "לקצוב את החוב". סעיף 81 לחוק ההוצאה לפועל מעניק לבעל מישכון מסלול ישיר, נפרד ועצמאי ללישכת ההוצאה לפועל, שאינו מותנה בהגשת תובענה מוקדמת לבית המשפט.
לדברי רו"ח ברששת, מצבם הכלכלי של התובעים באותה עת היה איתן, פרויקט הבניה אותו יזמו עמד לקראת סיום, ובכל מקרה היה באפשרות הבנק לממש ערובה שניתנה על ידי התובעים בחשבון באלון שבות, והיא שיעבוד חשבון של בני הזוג פרויס, שבאותו זמן עמד על יתרת זכות של 67,844 ₪.
...
התובעים עותרים לבית המשפט שיעשה שימוש בסמכות המסורה לו בסעיף זה, ויפחית את שיעור של "הפיצוי המוסכם". אין בידי להיעתר לבקשה.
סוף דבר מהטעמים אותם הבאתי לעיל החלטתי, לדחות את הטענות שהתובעים העלו ביחס לחשבון בן יהודה, ולקבל את הטענה שהמשכון אינו חל על חשבון אלון שבות.
מצאתי כי מוטב שהדבר ייעשה במסגרת הליך זה. אני קובע, אם כן, שעל הצדדים לערוך תחשיב של החוב לפי ההנחיות הבאות: יש לחשב את יתרת חובם של התובעים בחשבון בן יהודה בלבד.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

יחד עם זאת, מצאתי מקום לשנות את תנאי הצוו לעיכוב ביצוע, באופן זה שתומצא לבית המשפט ערבות בנקאית אוטונומית, לטובת המשיב וברת מימוש על ידו, על סך של 30,00 ש"ח, לשם הבטחת נזקיו.
בפסיקה פורטו הדרכים האפשריות העומדות בפני המשיב בבואו לבקש מימוש ערובה בגין צו זמני: "המבקש לממש ערבות שניתנה להבטחת נזקים העלולים להגרם כתוצאה ממתן סעד זמני יכול לילך במספר דרכים: האחת – לבקש מבית המשפט שנתן את הצוו הזמני לידון בענין, לשמוע ראיות ולהחליט בבקשה; השניה – משהוגש ערעור, ניתן לבקש מבית המשפט שלערעור להחזיר את הענין לערכאה הראשונה על מנת שתידון ותחליט בבקשה; השלישית – להגיש תביעה נפרדת ועצמאית, כשהעילה לכך היא ההיתחייבות שבכתב הערבות". (ע"א 10650/08 חפציבה שיכון ופיתוח בע"מ נ' אלישיוב, פסקה 7 וההפניות שם (16.8.2009)).
...
אמנם, בבית משפט זה נדחות לעיתים בקשות מימוש ערובה דומות, תוך שנקבע כי מקומה הראוי של הבקשה הוא "בתובענה עצמאית שתוגש לערכאה הדיונית המוסמכת" (ראו, למשל: רע"א 11017/08 פל נ' ליבוביץ (8.11.2010)).
עם זאת, על פניו נראה כי בענייננו הבירור העובדתי הנדרש איננו מורכב; ומשכך אני סבור כי מטעמי יעילות הדרך הראויה לבירור הבקשה היא בערכאה הדיונית שטיפלה בתיק העיקרי (והשוו: ע"א (מחוזי חי') 12460-03-09 זיידן נ' בנדר, פסקה י"ז (22.8.2010)).
על כן, לנוכח ההסכמה החלקית בין הצדדים, אני מורה על מימוש הערובה שניתנה לטובת המשיב על פי החלטתי מיום 8.9.2022, בסכום של 6,000 ש"ח. לצד זאת, הבקשה למימוש הערובה שניתנה להבטחת נזקי המשיב, ככל שהינה מתייחסת לסכום העולה על 6,000 ש"ח, תועבר לבית משפט השלום באשקלון במסגרת תפ"מ 47220-11-21.

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2006 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

כיוון שחובן של המשיבות בתביעת סיטי בנק הוא חוב מותנה – הרי שהמשכנתא חלה גם עליו, ואין מניעה לקבוע בשטר משכנתא, לאור הנוסח הרחב המופיע בו, כי הנכס ישמש ערובה לחיובים שטרם התגבשו במועד המימוש.
עוד נטען, כי ה"חוב" נשוא תביעת סיטי בנק איננו חוב של המשיבות, אלא חוב עצמאי של הבנק ולפיכך אינו מובטח במשכנתא.
...
מבלי להתייחס לטענות המקדמיות או לטענות גופן שהעלו הצדדים, אני סבור, כי יש לקבל את הערעור לאור החלטת ראש ההוצל"פ שלא נומקה כלל ועיקר.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

זאת, בכפוף לכך שהמבקשת תפקיד בקופת בית המשפט "פקדון כספי" במזומן בסך של 30,000 ש"ח, או ערבות בנקאית אוטונומית בלתי מותנית, בלתי מוגבלת צמודה ליוקר המחייה על הסך האמור, כערבון להבטחת פיצוי המשיבה על כל נזק שייגרם לה כתוצאה ממתן הצוו.
המשיבה היתנגדה מצידה לבקשה להשבת הפקדון ובמסגרת תשובתה (אך לא בגדר בקשה עצמאית) עתרה מנגד, לנוכח הנזקים שנגרמו לה לטענתה עקב מתן הסעד הזמני שהתבקש, לחילוט הערובה (להלן: הבקשה לחילוט הערובה).
על כן, מימוש כל סוגי הערובות כפוף כולו להוראת תקנה 101 לתקנות סדר הדין (השוו, החלטת כב' סגן-הנשיא ר' סוקול בת"א 5137-01-21 (מחוזי חיפה) רדקוב נ' לוי (20.8.2023); ועיינו גם בהחלטת רשמת בית המשפט העליון, כב' השופטת ק' אזולאי ב-הש"א 4153/22 הפורום להסדר הוגן באמצעות גב' מרים ויסולי נ' זיגון, בפרט בפיסקאות 15-13 (2.3.2023); כן ראו, יששכר רוזן-צבי הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים 488 (מהדורה שנייה, 2023) (להלן: רוזן-צבי), שם נאמר כי המושג "ערובה" שבתקנה 101 לתקנות סדר הדין "ממזג את הערבון והערבות גם יחד"; וראו גם ההגדרה שבתקנה 6 לתקנות סדר הדין שלפיה "ערובה" הנה "הפקדת סכום כסף בקופת בית המשפט או מתן ערבות צד שלישי לרבות ערבות של מוסד פינאנסי"; ולבסוף השוו גם לע"א 664/22 ויסולי נ' אלון, פיסקה 2 (11.7.2023)).
...
לא נעלמה מעיניי טענת המבקשת כי אין מקום להחיל את לוחות הזמנים הקבועים בתקנה 101 לתקנות סדר הדין משום שההחלטה מיום 6.7.2023 שהורתה על ההפקדה במזומן נקטה את המינוח "עירבון" ולא את המינוח "ערובה". אין בידי לקבל טענה זו שהרי כיום, ובניגוד למצב הדברים ששרר תחת תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ההבחנה בין הדיבור "ערובה" ל"עירבון", בכל הנוגע לפיקדון כספי המופקד במסגרת בקשה לסעד זמני, אינה קיימת עוד למעשה.
אבהיר למען הסר ספק כי נוכח המסקנה אליה הגעתי, אין לראות בהחלטתי זו משום הבעת עמדה בטענות הצדדים לגופן בקשר עם הסכומים שהמבקשת חבה למשיבה, כפי טענת המשיבה.
נוכח הטעמים המפורטים לעיל באתי כאמור למסקנה כי דין הבקשה להשבת הערובה להימחק בשלב זה (משהוגשה טרם זמנה), ואילו דין הבקשה לחילוט הערובה – להידחות משלא הוכח כי הבקשה לסעד זמני לא הייתה סבירה בנסיבות העניין.
המזכירות תמציא לצדדים את החלטתי זו. ניתנה היום, ל' תשרי תשפ"ד, 15 אוקטובר 2023, בהעדר הצדדים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו