מימוש ערבות בנקאית על ידי בנק

על רקע האמור, לנוכח אי ההתאמה המוחלטת בין כתב הערבות שהונפק על ידי הבנק לצורך הבטחת טיב העבודות, לבין ערבות "הבצוע" אותה מבקשת עדלוג לחלט, ולנוכח, היתנהגותה השרירותית של עדלוג בדרישת החילוט - היתנהגות שמקימה תחושה לא נוחה של ניצול היקלעותה של החברה להליך חידלות פרעון לצורך ביצוע "דיג עילות" לחילוט ערבויות, מקובלת עלי היתנגדות הבנק למימוש הערבות הבנקאית מכוח הסכם הפשרה.

...

על רקע האמור, לנוכח אי ההתאמה המוחלטת בין כתב הערבות שהונפק על ידי הבנק לצורך הבטחת טיב העבודות, לבין ערבות "הביצוע" אותה מבקשת עדלוג לחלט, ולנוכח, התנהגותה השרירותית של עדלוג בדרישת החילוט - התנהגות שמקימה תחושה לא נוחה של ניצול היקלעותה של החברה להליך חדלות פירעון לצורך ביצוע "דיג עילות" לחילוט ערבויות, מקובלת עלי התנגדות הבנק למימוש הערבות הבנקאית מכוח הסכם הפשרה.

סוף דבר סיכומו של דבר, אני מקבלת את התנגדות הבנק, וקובעת כי חברת עדלוג אינה זכאית לממש את הערבות הבנקאית שהונפקה על ידי הבנק לשם הבטחת טיב העבודות להבדיל מביצוען.

משכך, הנני מורה על ביטול ההחלטה מיום 29/05/18.

במילים אחרות, מתן אישור לגב' ערבליך להמשיך בהליכי ההוצאה לפועל בכדי להפרע מהערבות הבנקאית אינו פוגע ביתר הנושים, מאחר שהוא בגדר "זה (הגב' ערבליך) יהנה, וזה (קופת פשיטת הרגל) לא יחסר". הערה: בעניינינו הערבות הבנקאית מומנה כאמור על ידי צד ג', כך שמימושה אינו צפוי לפגוע במסת הנכסים העומדת לרשות כלל נושי החייב.

...

בהחלטה מיום 14.3.2018 קבעה השופטת איריס לושי-עבודי כי "לאחר עיון בבקשה ובתגובת הנאמן, נראה כי על פני הדברים הצדק עם הנאמן, שכן הנושים טרם השלימו פעולותיהם לגביית החוב טרם מתן צו הכינוס לחייב בהתאם להוראת סעיף 91 לפקודת פשיטת הרגל. משכך, אין מקום להיעתר לבקשה [...]". בהחלטה נוספת באותו עניין, מיום 29.4.2018, חזרה השופטת לושי-עבודי וציינה כי "לאחר עיון בעמדת הכנ"ר, לא מצאתי מקום לשנות מהחלטתי מיום 14.3.2018. מאחר והנושים טרם השלימו פעולותיהם לגביית החוב טרם מתן צו הכינוס לחייב בהתאם להוראות סעיף 91 לפקודת פשיטת הרגל, ולעניין מועד ההשלמה אכן משמעה קבלת החוב בפועל בידי הנושה (כאמור בסעיף 5 לעמדת הכנ"ר והפסיקה אליה הפנה). בנסיבות אלה, איני מתירה להמשיך בהליכי ההוצאה לפועל נגד החייב". על החלטות אלה הוגשה בקשת רשות הערעור שלפנינו.

אציין כי לשיטתי, גם במקרה זה היה מקום לאפשר למערערת להמשיך בניהול הליכי ההוצאה לפועל, הפעם בשל כך שבנסיבות האמורות אני סבור שיש לסווגה כ"נושה מובטח" (ראו פסקה 25 לחוות דעתי בעניין פבליקוב).

ולבסוף, הטענה כי אין לאפשר לגב' ערבליך להיפרע מהערבות הבנקאית, מאחר שהיא נושה בלתי מובטחת, גם היא אינה משכנעת.

סוף דבר אם תשמע דעתי, נקבל את הערעור שהגישה גב' ערבליך, במובן זה שנאשר לה לחדש את הליכי ההוצאה לפועל בתיק הוצל"פ מס' 01-5582002-5, בכפוף לכך שתעמוד בתנאים שנקבעו בפסקאות 60-59 לפסק הדין שניתן בת"א (מחוזי ת"א) 30997-08, ככל שטרם עמדה בהם, וזאת בתוך 12 חודשים ממועד מתן פסק דין זה. שאלת עמידתה של גב' ערבליך בתנאים האמורים תיבחן כאמור על ידי ראש ההוצל"פ, כתנאי מקדים לחידוש ההליכים ולמימוש הערבות.

לאחר היתנערות אורתם ושדה מהתשלום, מנורה החליטה לפעול למניעת מימוש הערבות הבנקאית על ידי אורתם והגישה כנגד אורתם בקשה למתן צו מניעה האוסר על מימוש הערבות הבנקאית.

...

לטענת שדה אין חולק כי סיכום התוספת נעשה בין אורתם למנורה בלבד ומי שהתחייבה לשלם התוספת היא אורתם ולא שדה, אשר כלל לא הייתה צד לסיכום.

לסיכום פרק זה, יש לקזז מחשבונה הסופי של מנורה 20% מהמקדמה: 536,424 ₪.

על כן מצאתי כי הקיזוז בגין העיכבון אינו מוצדק ואני מקבל טענות מנורה לעניין זה. קיזוז סכום של 64,008 ₪ מחצית מחיוב בגין חשמל בו חויבה הנתבעת על ידי אורתם: לטענת שדה מחצית מחיוב בגין חשמל שאורתם קיזזה מחשבונה הופחת אף הוא מחשבונה של מנורה תחת סעיף "שונות". גם לעניין זה מנורה לא פנתה לשדה פעם נוספת ולא דרשה הסברים נוספים מעבר לאלה ששטרית (שדה) סיפק לה בזמן אמת ועובדה זו מעידה כי מנורה הסכימה לקיזוז והיתה כופרת בנכונותו לו היתה לה טענה אמיתית כנגדו.

והרי אם עד כה נטען כי שימשה כצינור בלבד וכל קיזוז שנעשה לה באופן אוטומטי קוזז גם למנורה, מדוע קיזזה רק 50%? והרי אף לטענת שדה עבדו במקום קבלנים נוספים מעבר למנורה ושדה, האם גם הם חויבו בחשבון זה? על כן טענות שדה לעניין זה נדחות ואין לבצע הקיזוז בסעיף זה. סיכמו של דבר: להלן החשבון הסופי אשר על הנתבעת-שדה לשלם לתובעת-מנורה בהתאם להכרעותיי לעיל, כאשר כפי שציינה התובעת בסעיף 90 לסיכומיה, החישוב ייעשה על פי החשבון הסופי שערכה הנתבעת-שדה "ינואר 4" (נספח 6 לתצהיר הנתבעת) בהתאמות הנדרשות לפי פסק-דין זה: 18,701.1 מ"ר (מ"ר שביצעה מנורה בשטחים הפרטיים בפרוייקט) X 616 ₪ למ"ר (מחיר הבסיס 420 ₪ למ"ר כולל הצמדה ולא כולל מע"מ ומהתוספת 196 ₪ למ"ר כולל הצמדה ולא כולל מע"מ)= 11,519,877 ₪ (לא כולל מע"מ); + 3,947,362 ₪ בגין רכיב התוספות, שינויים וחריגים (לא כולל מע"מ); + 1,067,491 ₪ בגין מחיר יחידה קטנה (לא כולל מע"מ); + 103,436 ₪ בגין תוספות חשמל ומיזוג אוויר (לא כולל מע"מ); = 16,638,166 ₪ (לא כולל מע"מ); - 11,661,236 ₪ תקבולים אשר התקבלו משדה למנורה עד לחשבון זה (לא כולל מע"מ); = 4,976,930 ₪ (לא כולל מע"מ); כעת יש להפחית הקיזוז המוסכם בגין ניקיון וביטוח וכן הקיזוזים אשר נפסקו לעיל: קיזוז מוסכם בגין ניקיון וביטוח בשיעור 1.25%: 62,212 ₪ הפחתה של 28 ₪ למ"ר (ספרינקלרים): 523,628 ₪ 20% מקדמה: 536,424 ₪ הוצאות ותיקונים: 160,278 ₪ קנסות: 328,358 ₪ סה"כ: 1,610,900- ₪ (לא כולל מע"מ) 3,366,030 ₪ = 1,610,900 ₪ - 4,976,930 ₪ ובתוספת מע"מ- 3,938,255 ₪.

בקשת מימוש הערבות הבנקאית על ידי הנתבעת כבר בשנת 2012 התובעת מציינת שביום 15.5.2012 וללא כל התראה מוקדמת, ביקשה הנתבעת לחלט את הערבות הבנקאית.

...

מנגד, טענה הנתבעת בין היתר כי התביעה מוגשת בחלוף תקופת ההתיישנות, וכי קיים מעשה בית דין וכן טענה שהתובעת מנועה מלהעלות טענותיה שהיה עליה להעלותן בפני ערכאות בהליכים אחרים ועל כן, דינה להידחות על הסף.

חלק רביעי – הערה לפני סיום וסוף דבר הערה לפני סיום התובעת הקפידה לציין שבמרוצת השנים שלאחר מימושה של הערבות הבנקאית, תבעה אותה הנתבעת במסגרת הודעת צד שלישי.

סוף דבר לאור האמור לעיל יש לסלק התביעה על הסף ואני מורה על דחייתה.

בנסיבות העניין, בשל השלב המוקדם בו מסולקת התביעה, בשל העובדה שהתקיים רק דיון בית משפט אחד ותוך שנתתי דעתי לסכום התביעה אני מחייב את התובעת בתשלום הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 15,000 ₪ בלבד.

עמד על כך בית המשפט העליון, בין היתר, ברע"א 2502/13 האחים שגראוי ייזום ובנייה בע"מ נ' גינדי החזקות דירות יוקרה בע"מ (14/04/13) בקובעו כדלקמן: "6. כידוע, ערבות בנקאית אוטונומית מהוה חיוב עצמאי הניתן למימוש על ידי המוטב ללא תלות בעסקת היסוד. לעקרון זה, הקרוי "עקרון העצמאות", תכלית חשובה - הוא משחרר את המוטב מן הצורך לנהל הליכים משפטיים בקשר לעיסקת היסוד וכך מאפשר מימוש מהיר ויעיל של כספי הערבות, באופן שמגביר את הוודאות והיציבות בחיי המסחר.

...

עם זאת, ולצד ההלכה הנוגעת לעצמאותה של הערבות הבנקאית האוטונומית ובניגוד לעמדת המבקשת, סבורני כי בית משפט של חדלות פירעון, רשאי ואף ייטיב לעשות כן בנסיבות המתאימות ליתן לפחות בראשיתו של הליך חדלות הפירעון, צו לעיכוב ביצוע חילוטן ומימושן של הערבויות הבנקאיות.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הנני מורה על עיכוב ביצוע מימוש הערבות הבנקאית האוטונומית שהונפקה על ידי הבנק וכן הנני מורה על הארכת תוקף הערבות למשך 12 חודשים נוספים.

הנני מחייבת את המבקשת בהוצאות הנאמנים ביחד ולחוד בסך כולל של 15,000 ₪, שישולם תוך 30 ימים שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.