מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

מימוש משכנתא לאחר חדלות פירעון

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כך בסעיף 43 לפסה"ד ("נבחן האם הוראות סעיף 324(א) לפקודת העיריות וסעיף 10(א) לתוספת השלישית מקנות, כשלעצמן, עדיפות  לרשויות על פני נושים מובטחים, בהליכים של חידלות פרעון וכינוס נכסים למימוש משכנתה. בגדר בחינה זו נערוך השוואה בין המצב המשפטי ביחס למעמד הרשויות בהליכי חידלות פרעון קולקטיביים (פירוק ופשיטת רגל), לבין מצב של מימוש נכסים בהליכי כנוס, המתקיימים מחוץ להליכי חידלות פרעון כאמור". הדגשות שלי ש'ש').
שנית, ביהמ"ש קמא סבור כי משגם במקרה בו קיים נושה מובטח ומונה כונס נכסים למימוש משכנתא, הרי שלאחר מימוש המשכנתא הן הועדה המקומית הן יתר הנושים "הרגילים" מתחלקים ביתרה שנותרה "פרי פסו" – לא נמצא טעם המצדיק הבחנה בין מקרה כזה לענייננו כשכל הנושים הם מלכתחילה נושים "רגילים". ובמילים אחרות – אם לפי הילכת בג"צ הרצליה הועדה ויתר הנושים הרגילים הם באותו סדר נשייה לאחר שהנושה המובטח קיבל את חלקו, מדוע במקרה בו אין נושה מובטח וקיימת רק הוועדה ונושים רגילים (כבעניינינו) תקבל הועדה את החוב כלפיה טרם הנושים הרגילים האחרים? התשובה לשאלה זו תימצא בבחינת מעמדו של היטל ההשבחה במדרג הנשייה ובבחינת האמצעי שהקנה המחוקק למבקשת במסגרת סעיף 10(א) לתוספת השלישית לחוק התיכנון והבניה.
...
טענתו היא כי הציטוטים הנ"ל מקורם בסעיפים בפרק הדיון המשפטי של פסה"ד ואלו בסעיף 95 פיסקה ג' לפסה"ד, בפרק המסקנות ("סוף דבר") התייחס ביהמ"ש העליון "ברחל ביתך הקטנה", כך לטענתו, "על מקרה בדיוק כמו שלנו" (ס' 6 לתשובה לבר"ע).
כאמור מדובר בציטוט מתוך סעיף בפרק "סוף דבר" לפסה"ד של כב' השופט גרוניס, כשלאורך כל עשרות עמודי פסה"ד והסעיפים שקדמו לסעיף זה ההתייחסות ל"הליכי כינוס נכסים הנערכים מחוץ להליכי חדלות פירעון" יוחדה להליכי כינוס נכסים למימוש משכנתא (קרי – כשקיים נושה מובטח).
לאור כל האמור לעיל, אציע לחבריי לתת רשות ערעור, לדון בה כבערעור ולקבלו בכל הנוגע לשאלה שהונחה להכרעה לפתחנו, כך שהחלטת ביהמ"ש קמא שמאשרת את החלטת רשת ההוצל"פ שמורה על מסירת אישור המבקשת לטאבו, טרם שולם היטל ההשבחה, תבוטל.

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

יחד עם זאת, פברג'ה אינה מצוייה בהליכי חידלות פירעון, והיא מפעילה במושכר אולם ארועים.
הנושה המובטח וכונס הנכסים שמונה מטעמו למקרקעין, תומכים בבקשתו של המפרק הזמני, מנימוקיה, אך הם מבקשים שמועד הפינוי בפועל של המושכר ייקבע במסגרת תיק ההוצל"פ בו מתנהלים הליכי מימוש המשכנתא, לאחר שפברג'ה תמציא לכונס את פרטי האירועים שצפויים להיערך במושכר, שאם לא כן, יפונה המושכר לאלתר.
...
יש לציין כי פברג'ה לא טרחה להגיב לבקשה במועד שנקבע, אך בסופו של דבר, היא הגישה את תגובתה, באיחור ניכר ובלא נטילת רשות כמתחייב.
דיון והכרעה לאחר עיון בטיעוני הצדדים באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל, וזאת מן הטעמים שיפורטו להלן.
עצם העובדה שהנושה המובטח מסכים למעשה לבקשתו של המפרק הזמני, שומטת את הבסיס מתחת לטענה זו של פברג'ה, אך גם לגופו של ענין אין בה ממש, משום שקיומו של שעבוד לטובת נושה מובטח, איננו שולל מהמפרק הזמני את הזכות והחובה להגן על נכסיה וזכויותיה של החברה, שעה שאלה חשופים לסיכון שיוצרת פברג'ה. משכך, יש מקום לקבל את בקשתו של המפרק הזמני ולהורות על ביטול חוזה השכירות מחמת הפרתו היסודית בידי פברג'ה. בכל הנוגע למחלוקת שנתגלעה בין המפרק הזמני לכונס הנכסים, מקובלת עליי עמדתו של המפרק הזמני לפיה הליך איתורו של השוכר והמפעיל החדש למושכר יבוצע במשותף על ידי המפרק הזמני והכונס.

בהליך ערעור שונה - אזרחי (עש"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

בקליפת אגוז יצוין, כי סעיף 5.3 להסכם בין הצדדים קובע כי המערערים יהיו רשאים לפעול למימוש המשכנתא בהתקיים אחד מאלה: החברה הוכרזה על ידי בית המשפט כחדלת פרעון; או שלאחר 4 שנים ממועד החתימה שווי זכויות המערערים נמוך מהסך המובטח.
בשום שלב לא הוצג צו של בית משפט כלשהוא המכריז על חידלות פרעון של החברה (הוגשו מסמכים המעידים על כך שהחברה פורקה אך טענת המשיבה כי החברה פורקה מרצון ולא מחמת חידלות פירעון לא נסתרה); ואף לא הוצגו מסמכים אשר הניחו את דעת הרשמת ביחס לשווי הזכויות, שכן טענות המערערים ביחס להתקיימות חלופה זו לזכותם לידרוש את מימוש המשכנתא, מבוססות על טענתם כי החברה פורקה.
...
בנסיבות אלו, ומשאין בהחלטתה של כב' הרשמת כדי לגרום עיוות דין כלשהו למערערים, אשר יוכלו לשוב ולעתור למימוש המשכון בהתקיים התנאים לכך – הרי שדין הערעור להידחות.
לאור מסקנה זו, לא מצאתי להידרש ליתר טענות הצדדים (לרבות לטענות המשיבה כי הערעור הוגש שלא כדין) והן נדחות.
סוף דבר – הערעור נדחה.

בהליך חדלות פירעון (חדל"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לאחר זמן מה, טרם הושלמו הליכי המימוש, נקלע החייב למצב של חידלות פרעון, ניתן צו פתיחת הליכים, ונקבע כי המשך הליכי המימוש של הנכס ייעשה במסגרת תיק חידלות הפרעון, בידי הנאמן.
נוכח ההוראה בחוק חדל"פ, שלפיה זהות מממש הנכס תוכרע לפי נסיבות העניין ובראשן היחס שבין שווי הנכס להקף החוב לנושה המובטח (סעיף 248 בחוק חדל"פ), לעיתים מזומנות נמצא שיש להפסיק הליכי מימוש משכנתא שהחלו בלישכת ההוצאה לפועל, ולהמשיך את הליכי המימוש בפקוח הנאמן שמונה בתיק חידלות הפרעון.
...
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, ובניסיון למצוא אמות מידה אחידות לקביעת שכר כונס במקרים שכאלו, אני סבור כי הבסיס לקביעת השכר הראוי יהיה התחשיב הקבוע בסעיף 4 לתקנות השכר, המורה כך: פרע החייב את מלוא חוב ההלוואה לאחר שחלפו 90 הימים מיום מינוי כונס הנכסים, ואולם בטרם הוכרז על קונה בהליכים למכירת הדירה נושא המשכנתה (להלן – הדירה) לפי החוק, זכאי כונס הנכסים לשכר הכולל את שכר הטרחה כקבוע בתקנה 2, בתוספת שכר באחוזים מסכום החוב שנפרע בפועל, כמפורט להלן: (1) לגבי 457,561 השקלים החדשים הראשונים – 4.8%; (2) לגבי 653,657 שקלים חדשים נוספים – 5.6%; (3) לגבי כל שקל חדש נוסף – 6.4%.
בהתחשב במכלול הנסיבות כאמור, אני קובע כי שכרו של הכונס יועמד על הסך של 30,000 ₪ בצירוף מע"מ. לטענת המבקשים, יש לפסוק לזכותם גם החזר הוצאות בסך של 6,435 ₪ וכן גם עלויות ביטוח בסך של 1,330 ₪.
לסיכום, אני מקבל את הבקשה וקובע כי שכר הכונס עבור פעילותו יועמד על סך 30,000 ₪ בצירוף מע"מ, ולכך יתווסף החזר הוצאות המבקשים בסך 4,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

לצידה של תובענה זו הגישו המבקשים בקשה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל של מימוש משכנתא שנרשמה לטובת המשיב על דירה המצויה בבעלות המבקשים הרח' ההסתדרות 14/1 אשדוד, הידועה כחלקה 112/1 בגוש 2086 (להלן: "הדירה"), וזאת להבטחת חיוביהם על פי הסכם ההלוואה.
לאחר שהליכים אלה בוטלו, אך לא מזמן, על ידי בית משפט של חידלות פרעון, הגישו המבקשים בקשה שניה לעיכוב הליכי ההוצל"פ, לרבות ביטול הליך פינוי הדירה, אשר היה קבוע כבר למועד סמוך ביותר.
כך למשל, הנאמנים בתיקי החדל"פ של המבקשים סברו, בדו"חות שהגישו לבית המשפט של חידלות הפרעון, כי פהמבקשים פתחו בהליכים אלה כדי למנוע את מימוש הדירה, ולא כי הנם חדלי פרעון באמת, שכן פרט לחוב למשיב סך חובותיהם של המבקשים לנושים האחרים עולה כדי 10,000 ₪ בלבד.
...
כמו כן, וכאמור, בקשה זו הינה הבקשה השלישית במספר למתן סעד זמני בתיק זה, כאשר בשתי בקשות קודמות, אף שבית המשפט נעתר להן – המבקשים נמנעו מלהפקיד את הבטוחות הנדרשות לצורך הכנסת הצו לתוקף, וזנחו את הבקשות, ובהתאם הצווים פקעו.
מהאמור לעיל עולה כי דרך הילוכם של המבקשים נגועה בשיהוי ומחזקת את המסקנה כי טענותיהם כנגד הפינוי נטענות בחוסר תום לב, וללא שיש בפיהם טענה של ממש המצדיקה את מניעת המימוש.
אשר על כן, הבקשה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו