מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

מימוש משכון ניירות ערך

בהליך בש"א (בש"א) שהוגש בשנת 2006 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בע"א 4294/97 אובז'ילר נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ נידונה שאלת זכותו של הבנק לממש משכון על ניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה ללא צו של בימ"ש, וזאת על פי סעיף 17 לחוק המשכון, תשכ"ז-1967.
...
האם המבקש הוא תובע ראוי: די היה בכל האמור לעיל על מנת לקבוע כי המבקש לא הצביע על עילת תביעה כלשהיא המצדיקה את אישור הבקשה לתביעה ייצוגית.
בסופו של דבר, העיד המבקש כי הגדיל אכן את הפעילות הכספית שלו והעביר לבנק חשבון שהתנהל ב"אופק", בספט' 2004.
התוצאה היא כי דין הבקשה להדחות וכך גם דין התביעה עצמה.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

מכל מקום, גם בנושא זה, יש להבחין בין מעמדו של בנק שבו מיתנהל חשבון ניירות הערך, לבין מעמדה של המערערת (למימוש מישכון על ניירות ערך על ידי הבנק ראו סעיף 17(3) לחוק המישכון, התשכ"ז-1967, כפי שתוקן בשנת 2005).
...
ההחלטה נושא הערעור דנן עוסקת בדחיית טענת המערערת כי היא מחזיקה בזכות כאמור ביחס לחלק מהרכוש התפוס, ולכן אין לאפשר את חילוטו.
בחינת הסכם השעבוד ("אגרת חוב") מיום 14.12.2015 לאורם של מבחנים אלה, מוביל לטעמי למסקנה שענייננו בשעבוד צף ולא בשעבוד קבוע.
המסקנה הנובעת מן האמור היא, כי עד למועד בו החליטה הנושה-המערערת להתערב ולפעול למימוש זכויותיה, השליטה בהמחאות נתונה בידי הנאשמת והיא רשאית לעשות בהן שימוש במהלך העסקים הרגיל.
במחלוקת זו, אני סבור כדעתה של חברתי השופטת ג' כנפי-שטייניץ, כי בנסיבות המקרה דנן, המדובר בשעבוד צף. ודוק: אין מדובר בהמחאה על דרך השעבוד של זכות ספציפית, כמו המחאה על דרך השעבוד של כספים שקבלן אמור לקבל ממזמין ספציפי על פי חוזה ספציפי, או של דמי שכירות של נכס ספציפי.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2013 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

ושלישית, מכל מקום, לא ברור מה הקשר בין טענה זו, אף אם תוכח, לבין הבקשה למתן צו מניעה זמני, שכן מדובר בהתרחשות עבר, שככל שהיא מעמידה למבקש זכות תביעה כספית מול הבנק, בידו לפעול כהבנתו למימוש זכותו, מה-גם שקיבלת הטענה ובטול ההעברה בדיעבד, תגדיל ממלא את יתרת החובה של החברה לגביה ניתנו הבטוחות נשוא ההליך (לסמכות המימוש של מישכון ניירות ערך המשמש ערובה לחיוב המגיע לבנק, ראו: סעיף 17(3) לחוק המישכון, תשכ"ז – 1967).
...
מכל האמור לעיל עולה המסקנה, כי עילת התביעה של המבקש מעוררת קושי של ממש.
בנסיבות אלה, סבורני כי אף מבחינת מאזן הנוחות, אין מקום למתן הצו המבוקש, ובפרט נוכח המפורט לעיל בדבר הקושי הנוגע לעילת התביעה של המבקש (לזיקה בין המבחנים השונים למתן סעד זמני, במסגרת "מקבילית הכוחות" בין עוצמת עילת התביעה לשקילת מאזן הנוחות, ראו: רע"א 6994/00 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' יצק אמר, פ"ד נו(1) 529).
אשר על כן הבקשה נדחית, הצו הזמני שניתן ביום 12.11.12 מבוטל.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2001 בעליון נפסק כדקלמן:

. סיכומו של דבר, מסקנותיו של בית המשפט קמא בדבר היות ניירות הערך שבנידון ניירות ערך ל"פקודה", הניתנים למימוש עצמי על ידי המשיב מתוקף ס' 17(3) לחוק המישכון - מסקנות שגויות הן ואולם, רווח והצלה עומדים למשיב מס' 20 לחוק המישכון, המאפשר למשיב מימוש עצמי של ניירות הערך הנדונים, בשל העובדה כי זכותו של החייב בהם אינה אלא "זכות כלפי אדם אחר", קרי החברה לרישומים.
...
לכן, סבור אני כי לא היה בחפצו של המחוקק לשלול לגבי מנייה זו את האפשרות של מימוש עצמי על ידי הבנק-הנושה.
התוצאה היא כי הבנק הנושה זכאי לממש את מניית הבורסה הממושכנת מימוש עצמי ללא צו בית המשפט, וזאת בדרך הקבועה בסעיף 19 לחוק המשכון.
אי לכך, גם עלי מקובלת המסקנה של חברי הנשיא א' ברק כי דין שני הערעורים להידחות, אם כי לאו דווקא מטעמו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2005 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ושוב, חוזרת הטענה כי גם הפעם התובע לא הוזהר מפני הסיכונים שבהשקעה באופציה, ובמיוחד לאור הרכב תיק ההשקעות שלו {עמ' 100 לפרוטוקול מיום 2.10.00]: "גב' כץ לא הזהירה אותי מפני סיכון כלשהוא. היא לא אמרה לי שתיק ההשקעות לא מאוזן, על פי הגדרת הבנק עצמו. היא לא אמרה לי שמבנה תיק ההשקעות מסוכן, מכיוון ש-90 אחוז ממנו מושקעים בניירות ערך של חברה אחת, 70 אחוז מושקעים באופציות שעומדת לפקוע בעוד חצי שנה. היא לא אמרה לי שהאופציה הזו פוקעת ב 31.7.94. היא לא אמרה לי שאני צריך לשלם תוספת מימוש שבהתאם לכמות הערך הנקוב הזו, מסתמכת ב-616,000 שקל. היא לא אמרה לי שקיימת סכנה בעצם ההשקעה בבורסה, מכיוון ששערי ניירות הערך כבר עלו ב-750 אחוז. היא לא אמרה לי שעומדת להיות מפולת בעוד פרק זמן קצר...
לפי שטר המישכון (ת/10) לבנק היתה זכות חוקית לממש את המישכון על ניירות הערך, בכל אחד מן המקרים המפורטים בסעיף 17 לשטר המישכון, ובכללם "אם לפי שיקול דעתו המוחלט של הבנק ולפי הערכתו הבלעדית חל שינוי לרעה בשווי הבטוחות שניתנו להבטחת פרעון הסכומים המבוטחים..
...
בסיכומו של דבר, הנני מקבלת את תביעת התובע אברהם דרעי נגד בנק הפועלים אך ורק לעניין טענתו כי אילו פעל הבנק בתום לב ובמסגרת חובת הנאמנות שחב כלפיו, היה ממש גם את האופציות ביום 22.5.94, ואזי יתרת החובה היתה פוחתת ב-42,808 שקל.
אשר על כן, הנני מחייבת את הנתבע בתביעה שכנגד, אברהם דרעי, לשלם לתובע שכנגד, בנק הפועלים בע"מ את סכום התביעה, בכפוף לתיקון כדלהלן: הואיל סכום התביעה בתביעה שכנגד חושב ליום 15.1.95, והוא כולל ריבית עד למועד החישוב, יבצע הבנק חישוב חדש של החוב, באופן שיפחית מיתרת החובה שהיתה ביום 22.5.94 את הסך של 42,808 שקל, ויחשב מחדש את הריבית המגיעה על היתרה המוקטנת עד למועד הגשת התביעה (להלן – "סכום פסק הדין").
בנוסף, ישלם הנתבע שכנגד לתובע שכנגד את הוצאות משפט ושכר טירחת עו"ד בסכום של 15,000 שקל בצירוף מע"מ. המזכירות תשלח לב"כ הצדדים עותק מפסק הדין.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו