מימוש בטוחות בהליכי הקפאת הליכים

בהליכי הקפאה, מוגבלת זכותו של נושה מובטח לממש את הבטוחה העומדת לטובתו, אלא אם יוכיח כי אין בנכס המשועבד כדי להבטיח הגנה הולמת לנושה ולא נקבעו דרכים אחרות להבטחת הגנה כאמור, או כאשר אין במימוש השיעבוד, בגיבוש השיעבוד הצף או בקבלת החזקה, לפי העניין, כדי לפגוע באפשרות הבראת החברה (סעיף 350ג(ב) לחוק).

...

נוכח המסקנה כי אין מקום לצו הקפאה לטובת החברה, ממילא גם אין מקום לצו הקפאה אישי לטובת המבקש, שהרי צו ההקפאה לחברה הוא למעשה מעין קולב עליו ניסה המבקש לתלות את צו ההקפאה האישי.

במקרה דנן לא שוכנעתי בקיומה של תרומה אישית מספקת, וודאי שלא שוכנעתי בנחיצותו של צו כזה לטובת קידום הליכי הקפאה שכל תכליתם מימוש נכסי החברה, ולא הבראתה.

אשר על כן, הבקשה לצו הקפאת הליכים נדחית.

ככול שהבקשה להישבון הוגשה לפני מועד הגשת הבקשה למימוש השעבודים ולמינוי כונס הנכסים (ביום 28.11.18), דהיינו, בטרם התגבש השיעבוד הצף, הבנק אינו נושה מובטח ביחס לחוב זה. בקשת הבנק למימוש השעבודים לטענת הבנק, לנושה מובטח הזכות לממש את הבטוחה, לרבות בהליך של הקפאת הליכים, וכי על בקשתו יחול צו ההקפאה רק אם תסופק לו הגנה הולמת.

...

לטענת הבנק, אין לאפשר לנאמן לנצל כספים שנוצרו עובר למתן צו ההקפאה, אף אם נגבו לאחר נתינתו, לרבות החזרי הבלו, שכן מדובר בחובות המשועבדים לבנק, הזכאי לממשם באמצעות מינוי כונס נכסים, עד שיכוסה מלוא חוב החברה כלפיו.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, נקבע בזאת כי בקשת הנאמן (בקשה 15) מתקבלת, במובן זה שכספים שיתקבלו במהלך ההקפאה כתוצאה מביצוע עבודות במהלכה, לרבות החזרי בלו על סולר, ישמשו את הנאמן לצורך תשלום משכורות לעובדי החברה והוצאות שוטפות.

בקשת הבנק (מס' 14) למינוי כונס נכסים מטעמו נדחית.

אשר על כן, אני סבור כי אין להכיר בשיעבוד על חובות הנסון כשיעבוד קבוע, אלא כשיעבוד צף. הגנה הולמת לבנק לטענת הכונס הזמני, בית המשפט מחויב לבחון קיום הגנה הולמת לנושה המובטח, לשמירת ערך הבטוחה שבידיו וזאת אף אם עסקינן בנושה המחזיק שיעבוד צף. הטענה מתבססת על הוראת סעיף 350ג לחוק החברות ולפיה רשאי בית המשפט להורות כי צו הקפאת הליכים יחול גם על מימוש בטוחה שבידי נושה מובטח, אך זאת בכפוף לקיומה של הגנה הולמת.

...

הבקשה נדחתה במסגרת החלטתי מיום 26.4.17.

אשר על כן, אני סבור כי אין להכיר בשעבוד על חובות הנסון כשעבוד קבוע, אלא כשעבוד צף. הגנה הולמת לבנק לטענת הכונס הזמני, בית המשפט מחויב לבחון קיום הגנה הולמת לנושה המובטח, לשמירת ערך הבטוחה שבידיו וזאת אף אם עסקינן בנושה המחזיק שעבוד צף. הטענה מתבססת על הוראת סעיף 350ג לחוק החברות ולפיה רשאי בית המשפט להורות כי צו הקפאת הליכים יחול גם על מימוש בטוחה שבידי נושה מובטח, אך זאת בכפוף לקיומה של הגנה הולמת.

סוף דבר כפי שנקבע לעיל, השעבוד שבידי הבנק יסווג כשעבוד צף ולא כשעבוד קבוע - ספציפי.

ביני לביני, נוכח קשיים כלכליים אליה נקלעה החברה, הוגשה על ידה ביום 31.10.2012 בקשה להקפאת הליכים ולאישור הסדר נושים לבית משפט זה. ביום 8.11.2012 ניתן צו להקפאת הליכים וביום 27.1.2013 אושר הסדר הנושים.

בנוסף נקבע ע"י בית המשפט העליון, כי פרעון יתרת המשכנתא על ידי המשיב 2 היוה תמורה כדין בגין המכר; לדידו, שעה שהוא היה בעל מישכון והתקשר בהסכם מכר בנוגע לדירה ששמשה כבטוחה להחזר ההלוואה בסכום של מיליוני שקלים שהוא העמיד לחייב, והכל בתום לב, אין לראות בו מיתנדב אלא מי שזכותו עלולה להפגע ממתן המישכון או ממימושו בהתאם להוראת סעיף 13 לחוק המישכון ואף זכות התיחלוף עומדת לו מכוח סעיף 14 לחוק.

נהיר והדבר הוא בבחינת מושכלות יסוד, כי שעה שעניין לנו בשאלה משפטית בגזרת הדין הישראלי, אין מקום להגשת חוות דעת ממין זה. למען הוגנות ההליך ניתנה למשיב 2 הזכות להתייחס לאמור בחוות הדעת, והוא עשה כן. דיון והכרעה כעולה מן המתואר לעיל, השאלות הניצבות לפתחנו נסובות בעיקר סביב השאלה האם בנסיבות המקרה דנא קמה למשיב 2 זכות התיחלוף, כך שהמשכון שעמד לטובת בנק איגוד יעמוד לזכותו כמי שפרע את יתרת המשכנתא, על אף ששני ההסכמים – הן זה שמכוחו הועמדו הזכויות בדירה כבטוחה לפרעון חובה של החברה כלפיו והן הסכם המכר של הדירה בוטלו, ומעמדו יהא כשל נושה מובטח.

...

מסקנה זו הייתה מתקבלת גם לו היינו מאמצים גישה ליברלית הרבה יותר מזו של פרופ' ויסמן שהובאה לעיל, הגם שבכל הענווה יאמר, כי לטעמי היא הגישה הרצויה בנדון דדן.

המסקנה המתבקשת היא, אפוא, נוסף על קביעות בית המשפט העליון בפסק דינו, כי לא קמה למשיב 2 הזכות למימוש המשכון (שניתן כערבות להבטחת חובה החברה כלפיו, אשר אושר על סך 80,000 ₪ כאמור) מכוח סעיף 13, וממילא לא קמה לו זכות התחלוף המעוגנת בסעיף 14 לחוק המשכון.

על יסוד האמור לעיל באתי, אפוא, לכלל מסקנה, כי אין לראות במשיב 2 נושה מובטח של החייב בהתייחס ליתרת המשכנתא שרבצה על זכויותיו בדירה ונפרעה על ידו, ודין בקשתו להידחות.

עוד טוענת המבקשת, כי ירעת המחלוקת העיקרית בהליך הנפרד היא אל מול חברת אורי מקס שמתנגדת לרישום השיעבוד, לכן אין מקום להעביר את ההיתדיינות להליך חידלות הפרעון שחברת אורי מקס אינה צד לו. בנוסף, טוענת המבקשת כי מהות ההיתדיינות נוגעת לנושה מובטח, לכן יש להחיל על נסיבות העניין את הפסיקה הקובעת כי אין לעכב את מימוש הבטוחה שבידי נושה מובטח.

המבקשת טענה באופן כללי כי מהותה של התביעה לא מתאימה לבירור כתביעת חוב מול הנאמנים, וכי נהולה קשור לגורמים שלא מיתנהל בעניינים הליך הקפאת הליכים, אך לא התייחסה לאפשרות העומדת בפניה להגיש בקשה למתן הוראות במסגרת הליך חידלות הפרעון, לגביה תנתן זכות תשובה לכל הגורמים הרלבאנטיים, כפי שציינו הנאמנים בתגובתם.

...

דיון לאחר עיון בטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתיר למבקשת להמשיך בניהול ההליך כנגד החברה מחוץ להליך חדלות הפירעון, להידחות.

סעיף 29(5) לחוק קובע כי הקפאת הליכים נגד תאגיד משמעה, כי "לא יהיה ניתן לפתוח או להמשיך בכל הליך משפטי נגד התאגיד, אלא באישור בית המשפט שנתן את הצו לפתיחת הליכים; אישור כאמור יינתן אם מצא בית המשפט כי מתקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו, הנוגעים לטבעו או מורכבותו של ההליך המשפטי או לניהולו היעיל, שבשלהם ראוי לנהל את ההליך המשפטי בנפרד מהליכי חדלות הפירעון". הסעיף מבטא את הכלל המנחה לפיו, עם כניסת החברה להליכי חדלות פירעון, חל עיכוב הליכים משפטיים בעניינה, המונע מנושיה לנקוט בהליכים נגדה, אלא ברשות בית המשפט של חדלות הפירעון, וזאת מתוך מטרה לרכז כל התביעות בהליך אחד באופן שיקל על חלוקת הנכסים באופן שוויוני, מהיר ויעיל; מטעמים של יעילות; וחיסכון בזמן השיפוטי של ערכאות השיפוט השונות (ראו והשוו: ע"א 6553/20 עיריית תל אביב יפו נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 12 (29/07/2021)).

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, דין הבקשה להידחות.